הגדולה שלי ילדהחכמה ורגישה מאוד.
היא בת שלוש וחצי וגמולה כבר חצי שנה.
ב''ה אני בתחילת הריון עם כל התסמינים של חולשה ועייפות. כנראה שהיא מרגישה שמשהו קורה, בעלי הרבה יותר עוזר בבית.
בערך לפני חודש היתחיל לכאוב לה היד, הרגל, הבטן הגב הראש, אחרי שבררנו שהכל בסדר והפסקנו להייתייחס.
כזה לא עזר היא התחילה לפול 'בכוונה' כל הזמן וחלבוא לספר לי בבכי שנפלה וקיבלה מכה. אחרי שהסברתי לה שהיא לא נפלה אלא הפילה את עצמה בכוונה ולכן היא לא מקבבלת חיבוק או נשיקה היא עברה לשיטה נוספת: פיספוסים.
היא היתחילה לפספס גםכדולים וגם קטנים. קטנים אני נותנת לה לחליף לבד אבל גדולים, היא צריכה עזרה...
גם בגן זה קורה וכבר נהפך לבלתי נסבל.
חשוב לציין שאני מאוד משתדלת להביא לה תוספת צומי חיובי, שעת סיפור משותפת, עשיית עוגה ביחד, זמן רק לי ולה בבקרים לפני שאחותה הקטנה (בת ה2) קמה. סוכריות ומדבקות על עידוד והתנהגות טובה
זה לא נראה עוזר.
זה ברור שהיא במצוקה, גם אני מתחילה כבר.
אני ממש חסרת אונים כבר!
מישהו? רעיון????
היא בת שלוש וחצי וגמולה כבר חצי שנה.
ב''ה אני בתחילת הריון עם כל התסמינים של חולשה ועייפות. כנראה שהיא מרגישה שמשהו קורה, בעלי הרבה יותר עוזר בבית.
בערך לפני חודש היתחיל לכאוב לה היד, הרגל, הבטן הגב הראש, אחרי שבררנו שהכל בסדר והפסקנו להייתייחס.
כזה לא עזר היא התחילה לפול 'בכוונה' כל הזמן וחלבוא לספר לי בבכי שנפלה וקיבלה מכה. אחרי שהסברתי לה שהיא לא נפלה אלא הפילה את עצמה בכוונה ולכן היא לא מקבבלת חיבוק או נשיקה היא עברה לשיטה נוספת: פיספוסים.
היא היתחילה לפספס גםכדולים וגם קטנים. קטנים אני נותנת לה לחליף לבד אבל גדולים, היא צריכה עזרה...
גם בגן זה קורה וכבר נהפך לבלתי נסבל.
חשוב לציין שאני מאוד משתדלת להביא לה תוספת צומי חיובי, שעת סיפור משותפת, עשיית עוגה ביחד, זמן רק לי ולה בבקרים לפני שאחותה הקטנה (בת ה2) קמה. סוכריות ומדבקות על עידוד והתנהגות טובה
זה לא נראה עוזר.
זה ברור שהיא במצוקה, גם אני מתחילה כבר.
אני ממש חסרת אונים כבר!
מישהו? רעיון????