בס"ד
שלום
ב"ה נכנסתי להריון שנה אחרי לידת הבן.
אני עדיין מניקה ולא יודעת איך כדאי לגמול....
חשוב לי לציין חוץ מהקושי הפיזי (שילווה בגודש, נראה לי)
יש גם קושי נפשי שהוא לא פחות...
על ההנקה שלו נלחמתי המון ועד שהצלחתי בצורה טובה ב"ה ונוצר קשר וחיבור אני צריכה להפסיק וזה ממש קשה לי...
אני מאד אשמח לעצות גם בפן המעשי וגם בפן הנפשי...
תודה!!
שמעתי על נשים שהמשיכו להניק תוך כדי הריון וגם אחרי הלידה את התינוק (הוא באמת עדיין תינוק) הגדול יותר.
אני מניחה שזה מתאים רק לחלק קטן מהנשים אבל זה אפשרי.
צריך להתייעץ עם יועצת הנקה רצינית לגבי זה.
מן הסתם התבלבלת.
ניתן לרדת וכך לא יווצר גודש בהתחלה שלוש עד ארבע פעמים הנקה פלוס משהו מוצק או בקבוק אח"כ לאט לאט לרדת במינון...
ולגבי הפן הרגשי תני לו בקבוק או משהו מוצק אך אל תתני לו לבד אלא הושיבי אותו עליך כמו בהנקה כך תהיי קרובה אליו בשעת מעשה וכך לא תחושי כל כך את הריחוק ממנו הפיזי...
תני לו גם הרבה חיבוקים ומגע. והרבה על הידיים לפחות בתקופה הראשונה.
מקווה שנתתי עיצה מועילה בהצלחה!!
כמובן זה תלוי בכוחות שלך, לא כל אחת מסוגלת להניק בהיריון ולהישאר עם כוחות...
גם הבן שלי היה בן שנה כשנכנסתי להיריון, והמשכתי להניק אותו. הייתי נורא חלשה, אבל אני תמיד ככה בהיריון אז לא יודעת עד כמה זה השפיע. במקרה שלי זה גרם לבעיות ולכן הרופא אמר לי חד משמעית להפסיק את ההנקה... אבל אם לא נגרמות מזה בעיות בהיריון, אין בעיה להניק.. אבל תדאגי לעצמך!!! קחי ויטמינים וכו'.. זה לא דבר פשוט!!
אם את רוצה להתייעץ עם בעלת ניסיון, אז אולי תנסי לדבר עם "יהודיה מא"י". היא מקסימה, עזרה לי המון!!!
כלומר המשיכה להניק את הגדול עד הלידה הבאה ולאחריה.
וזו תופעה קיימת בהחלט.
רפואית אין שום מניעה להמשיך לעשות את זה כל עוד ההריון אינו בסיכון.
רק יש צורך לדאוג לאוכל לילד כי זה פינוק.
המניעה היחידה להניק היא הכוח הפיזי של האמא - אבל אם נפשית את כל כך רוצה תמשיכי בכיף עד שתרגישי שאת רוצה להפסיק....
אכן כן. אפשר להניק תוך כדי הריון, חוץ ממצבים מיוחדים שבהם ההריון מצריך שמירה מיוחדת.
אני באמת לא מבינה ונראה לי שאולי אחד מהם מאד תזונה ראויה.
הרי ידוע שהחלב "גדל" עם הילד, משתנה, ומתאים את עצמו לגיל הילד ולצרכיו.
מה קורה כאשר הנקת הגדול נמשכת?
החלב נשאר מתאים לו? משתנה לטובת הקטן? אם כן, מה מרוויח הגדול מההנקה?
זו תהיית תם, אין לי מושג, מאוד מסקרן אותי.
לתינוק הקטן, ולא לפעוט, בגלל שהגוף מזהה היריון חדש.
(בטח יש מחקרים שמוכיחים אחד מהשניים. התשובה שלי היא השערה אינטואיטיבית בלבד).
מה מרוויח הגדול? קירבה לאמא, פיזית ונפשית. זמן שאמא רק "שלו". ושתיה טעימה כנראה 
גם לי אמרו להפסיק במצב דומה, והסיבה היא שגם הריון וגם הנקה לוקחים ממך הרבה אנרגיות, ואם ח"ו תפלי מהרגליים ללא כוחות, כולם יצאו מופסדים מהעניין - גם את וגם ילדייך ומשפחתך.
אני בצער רב הפסקתי להניק, בהדרגה, לאט לאט בלי לחץ, בשאיפה שהפסקת ההנקה תהיה רחוקה מהלידה כך שהגדול לא יקשר את שני הדברים.
כמו שאמרו כאן, תקפידי שהקשר עם ילדך ימשיך גם ללא הנקה, פיזית ונפשית, וגם אחרי הלידה בע"ה תפני זמן לגדול. בזמן ההנקה של הקטן אפשר לשבת עם הגדול יותר לספר לו סיפורים ולדבר איתו וכו'
הרופאים לא רוצים "לקחת סיכון", ויש נשים שגם הן מפחדות "לקחת סיכון" לשומעות לרופא, וזה בסדר...
אבל אם לאישה ממש חשוב להמשיך להניק, וההריון לא בסיכון כאמור. אין שום מניעה להניק בהריון. נשים רבות מאוד עושות את זה בלי שום נזק.
אצלנו באופן אישי, החלב מאוד מאוד מתמעט בהריון והקטנטנים מתייאשים ממני והולכים להם 
הרופאה אמרה שאין מניעה כל עוד אין כאבים ודימומים..
הפסקתי לקראת סוף ההריון.
אין לי עצות כ"כ חכמוצ רק שכשאת בטוחה בעצמך זה הרבה יותר קל..
בהצלחה!
ובשעה טובה!
אני לא נכנסתי להריון לכן אני עדיין מניקה (ביתי בת שנה ו-10)
אבל, מאחר וראיתי כל מיני מקרים של אמהות שנאלצו להפסיק את ההנקה באופן פתאומי, רציתי להשאיר לי את האופציה הזו במקרה ואזדקק לה.
אז מה שעשיתי זה פשוט הצבת גבולות בהנקה.
עשיתי לי ולתינוקת שלי כמו "חוקים" בהנקה. כך מצד אחד אני מניקה אותה ומצד שני היא לא תלותית בהנקה ולכן אני בעצם יכולה להפסיק מתי שאני רוצה
"חוקים" בהנקה הכוונה לקבוע זמנים ברורים מתי התינוק יונק ומתי לא. ובנוסף, לקבוע מקומות ברורים איפה התינוק יונק ואיפה לא. כלומר עד גיל שנה - שנה ושלוש הנקתי אותה מתי שבא לה ואיפה שבא לה (בצניעות כמובן), ומהגיל הזה נתתי לה לינוק רק בבית, רק על המיטה שלי ורק בבוקר, בלילה ובשנת צהרים (אם היה יוצא לי להיות איתה בבית בצהרים).
אם היא היתה מבקשת במועד אחר או במקום אחר הייתי אומרת לה: "אבל עכשיו זה לא לילה, נכון? אמא תניק אותך אחרי מקלחת, לפני שנלך לישון, טוב?" ואז הייתי מעבירה נושא כדי שהיא לא תבכה. נגיד הייתי שמה מוזיקה או מוציאה אותה לשחק בחוץ או נותנת לה משהו טעים לאכול. העיקר ש"תשכח מההנקה". ככה היא לאט לאט התרגלה שהיא מבקשת לינוק רק בבית, ורק במיטה שלי (היא ממש היתה לוקחת אותי יד ביד למיטה שלי כדי להניק אותה שם) וכמובן רק בבוקר בלילה או בצהרים.
בדרך זו גם מניקים ומצד שני הילד רוכש את היכולת לוותר על ההנקה גם כשהוא מאוד רוצה.
ואז אם רוצים להפסיק להניק זה הרבה יותר קל כי הילד כבר יודע להתגבר. אפשר אחרי כן להוריד את ההנקה רק ללילה ועד לכלום.
וחוץ מזה, רק אומר לך שאם את מניקה אותו רק בלילה כמה דקות זה לא נראה לי יפגע לך בהריון. הנקה של 5 דקות לא נראית לי מזיקה להריון. בכל מקרה תתייעצי עם רופא ועם יועצת הנקה (לא עם טיפת חלב!)
בהצלחה רבה!
ב"ה
גם אני נכנסתי להיריון כשבני הבכור היה בן שנה בדיוק, והיה יונק (וגם אני נלחמתי מאוד על ההנקה, מכיוון שנולד פג). דווקא רציתי להמשיך להניק, אך נראה שטעם החלב השתנה, וכשהייתי בסוף החודש השני - הוא כבר לא רצה להמשיך לינוק, היה בוכה בתסכול בעת ההנקה, ועובר בשמחה רבה לבקבוק דייסה (אכן היה גודש, ולכן הייתי שואבת. בכל יום שאבתי פחות, עד שהחלב נגמר). סיפור דומה היה לי גם עם הבן השני, כשנכנסתי להיריון של הילד השלישי.
מצד שני, שמעתי על נשים שהמשיכו להניק כל ההיריון, והכול היה בסדר (ויש לי חברה שהיניקה עד חודש חמישי או שישי, ונאלצה להפסיק בגלל צירים מוקדמים).
בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה טובה.
תודה רבה לכן על כל החיזוקים והעצות, אני קוראת את הכל וזה באמת עוזר בעיקר לתת לי פרופורציות מנסיון של נשים אחרות.
ב"ה בינתיים הצלחתי להוריד אותו ל-2 הנקות- בוקר וערב (בתקווה שלא יתעורר לילה...),
אני ממש מקווה להמשיך לעמוד בזה למרות הקושי שיש לי...
בעקרון אני מרגישה שאני רוצה לתת לכל ילד את הזמן והמקום שלו ולכן אני אעדיף להפסיק להניק
אבל באמת נתתן לי יותר ביטחון בזה שאפשר לגרור את ההנקה עוד קצת ובעז"ה יהיה בסדר.
שאלה אחרת- אתן חושבות שבגיל הזה, גיל שנה, חייבים לתת מטרנה כדי לפצות על חוסר הנקה או שאפשר להסתפק באוכל רגיל?
תודה ממש!
אחרי גיל שנה אין צורך תזונתי בתמ"ל (כך נאמר לי על ידי רופא ילדים מוכר מאוד)
אלא אם כן הוא לא כל כך אוכל מוצקים, ואז צריך "להשלים" לו ארוחות...
אני באופן אישי, ממשיכה עם המטרנה גם אחיר גיל שנה מצד הנוחות (זה חלק מ"סדר ערב", פיג'מה בקבוק, למיטה, לישון...), וזה גם מרגיעה את החלק הפולני שחושש שאולי הילד הולך לישון רעב...
כי זה מכיל את כל אבות המזון שהילד צריך (כמובן בהנחה שמפסיקים עם ההנקה).
אני לא ההיתי מפסיקה כבר עכשיו אלא נותנת עוד כמה חודשים-
זה גיל שגם ילד שאוכל יפה, עדין אוכל לאט ודי קשה (מזדהה עם האמא הפולניה...) לדעת בוודאות שאכן קיבל את כל מה שהוא זקוק לו...
אבל רובם המוחלט יגידו שתמ"ל אחרי גיל שנה שווה בערכו התזונתי לחלב פרה (כך שאפשר להחליף את המטרנה בחלב. מבחינה כלכלית זה יוצא בערך אותו מחיר, חישבנו...)
אגב, לא דייקתי בדברי הקודמים
הרופא אמר שתינוק שינק עד גיל שנה לא צריך תמ"ל אחרי גיל שנה
תינוק שניזון מתמ"ל לפני גיל שנה שימשיך איתו עד גיל שנתיים.
ובגיל שנה הפסקתי איתה לחלוטין. לא כדאי להביא לו- כי זה סותם להם את התיאבון למזון מוצק ובריא...
מניסיון של שני בנים מתוקים
זה גם מקל על הקשיים הפיזיים והנפשיים, וגם חשוב לדעת שיש כנראה קשר בין גמילה פתאומית לבין הפלה ח"ו בהריון שאח"כ.
ולגבי הקושי הנפשי - מה שלנלחמת על ההנקה שלו זה יעזור בע"ה גם לבאים בתור, זה לא הולך לפח... את תהיי מנוסה יותר. והקשר והחיבור שנוצר יימשך בע"ה לכל החיים שלו, גם אחרי הגמילה... זה בסיס לכל החיים. וזה שה' שלח לך את הבא בתור כבר עכשיו, וקשה לך עם המחיר של הגמילה (שזה ממש מובן כשלעצמו!), דורש ממך להתחזק באמונה שה' יודע מה הכי טוב גם לך וגם לתינוק גם אם לך נראה שהיה עדיף אחרת...
הצלחה רבה! ושיהיו לך רק קשיים כאלה של ריבוי ילדים בע"ה...
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
