נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

זה לא מכתוב שלך, אל תצטערי.

שנה...המון זמן.

    אל תאשימי את עצמך, מי אמר שרק את אשמה,

    מנסיון, פעמים שצד אחד משאיר את השני במקום של

    טעות ואינו יוצר שיח אלא מחליט לשבור את הכלים ולעזוב,

    ממש כמו ילד קטן .

    ועוד יותר, לבטל אירוסין.. על מה??? מה עשית??

    דברים חמורים מאד??? אינם ניתנים לשיח???

במקום לעזוב אותך שבורה, הוא היה צריך להעיר לך להיבנות ביחד,

הייתם מאורסים... מה היה קורה אם הייתם מתחתנים?

   תתמקדי בעצמך, תתחילי דברים חדשים,

   מה הוא הכי טוב ? אין עוד טובים ?

   יש כאן צד של  אובדן אבל גם מהרגשת האובדן

   הגדול ביותר ניתן וחייבים להמשיך.

ניסית הכל, נשאר רק דבר אחד, להמשיך הלאה ובגאון,

יתכן שדווקא זה יחזיר אותו, למרות שאת לא צריכה להתחשב בזה כלל.

אם זה קרה לא סתם זה קרה, עשית מה שיכולת, עשית תשובה אשרייך, ומפה הקב"ה כבר יכוון לך את הדרך הנכונה, יכול להיות שפשוט לא הייתה התאמה ביניכם אולי את או הוא צריכים לעבור עוד תהליך מסויים, תבחי בקב,ה ותתפללי הרבה בעז"ה תוושעי בקרוב ממש

והאשמה לא תלויה רק בטעות שעשית.. ההתעקשות שלו לא לקבל את בקשת הסליחה שלך מעידה על כך.

אז אולי אולי אתם לא ממש מתאימים..

כשיבוא המיועד האמיתי האמת תתבהר

רק בשורות טובות

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אני לא יודעת לאן דבריי יכנסו, כי כשקשה- קשה גם להתעודד.

אני מצטערת איתך שקשה לך. נזכרת באותם ימים של דייטים כוזבים ורצון עז למצוא את מי שיאהב אותי, וקשרים רציניים שכשלו (הן מצידי ון מצד האחרים). זה קשה. אין ספק. לא פשוט בכלל.

מהמקום שלי אני יכולה להרגיש ולהיות בטוחה שאת תמצאי את מי שטוב לך- וכשזה יקרה את פשוט תהיי שלימה עם זה.

מן הסתם גם בדרך תתקדמי ותשתני עוד ובע"ה תראי עד כמה שזה היה לטובה.

כרגע זה קשה כי את בתוך החושך. מאוד קשה "לחיות" את האור כשנמצאים בחושך, ואולי שוקעים בו(ואולי רוצים לשקוע בו)

דבר שיכול לעזור לך זה למצוא דמות אמונית שתחזק אותך ותאיר לך את ההסתכלות הנכונה. אשמה- זה וודאי לא מה שה' רוצה בשבילך. מנסיוני- התייעצות עם גדולים עוזרת מאוד בעיתות משבר ומצוקה(כן, זה קורה גם אחרי שמתחתנים, ואולי אפילו יותר..)

אשרייך על התשובה שעשית. לבקש סליחה בכלל ועוד לפני הוריו של הבחור- דורש אומץ גדול! תשמחי שלפחות נפגשת עם האומץ הזה דרך הסיטואציה הזו. זה דבר מדהים להכיר ואף להודות בטעות.

מברכת אותך שה' יזכה אותך  לשמוח ולמצוא את זיווגך בזמן שטוב לך (ושיהיה כה שיותר קרוב : ) )

בהצלחה

ורד

בס"ד

סליחה. כל מה שהעלית לי זה כעס. איך אפשר לא למחול כ"כ הרבה? מעצבן אותי גם שהפכת להיות סמרטוט (סליחה על ההגדרה) ואני רוצה שתכנסי לחופה כמו מלכה. אז גם אם זה יהיה איתו וגם אם לא, מעכשיו את מלכה!! לא מבקשת סליחה על דברים שלא עשית (לדבריך עשית דברים לא טובים אבל שלוש סליחות הספיקו ואחריהן הסליחות שלך הם על דברים שלא עשית) ולא מרגישה אשמה.

חוץ מזה חורה לי המעמד שאם הוא פתאום כן רוצה לחזור אז למה את נחשבת בפני ההורים שלו? לכלה שלא שווה את הבן שלהם?...

אני מחזקת אותך שתהיי שמחה ושלימה במקום שלך. וגם בהצלחה בזיווג.

זה כבר לא משנה אם מוחל או לא. לא מתחתנים כי לא נעים. לא רוצה- אז לא..

ושבורת לב עשתה כל מה שיכלה למען מטרה נעלה. הכי השתדלות שבעולם וכל הכבוד לה. לפחות היא יודעת שעשתה הכל ומכאן והלאה הכל משמיים.

ב"ה בקרוב תהיי בלב שמח

אולי מחל אבל כבר לא רוצה.

לפעמים באות סערות שטורפות לנו את החיים. מותירות אותנו שבורים ופעורי פה. זה בהחלט טראומטי. ללא ספק.

אני מציעה לך להתאבל תקופה מסוימת. כן, לבכות  ולהתאבל. ואחר כך להגיד שזהו- את ממשיכה קדימה.

אם את מסוגלת לחשבון נפש ללא הלקאה עצמית- אז תסיקי מסקנות באמת- איפה טעית? יכול להיות שבחנת את האהבה שלו יותר מידי?

ההבדל בין אנשים ששורדים ונכנעים לאנשים שחיים באמת הוא ביכולת לקום ולהמשיך הלאה.

אם את מלאה באשמה- אני מציעה לך לקום ולהמשיך. לא להסתכל אחורה. וכשתהיי יותר רגועה ולשלווה, תסיקי מסקנות מהטעות שלך, אם היתה, ואולי אפילו תוכלי לראות איך בכל הצער הזה מסתתרת עבורך מתנה גדולה, שבלעדיה, כנראה לא הייתי מסוגלת לבנות משפחה בישראל. לפעמים לוקח עשר שנים לראות את זה.

אם יש לך ייסורים- זה הסימן שה' אוהב אותך. ה' פונה רק למי שבאמת מסוגל להקשיב לו, למי שמוכן להתחבר אליו.

אם הוא היה מיואש ממך, הוא לא היה פונה אליך. הוא לא היה אומר לך "מותק, הגיע הזמן לחפש אותי".

"את אשר יאהב ה' יוכיח" יש כאלה שהכל מסתדר להם בחיים. אבל השאלה היא- האם ה' נמצא שם? האם הוא באמת נוכח?

חוץ מזה את מאד אמיצה, שביקשת סליחה. גם מההורים. שלא ויתרת על מה שרצית. נלחמת.

ועוד דבר, אי אפשר לומר שהיתה לכם זוגיות נהדרת. תקופת הדייטים והארוסים זה לא זוגיות. יש חלום גדול, יש קרבה, אבל הזוגיות האמיתית היא רק אחרי החתונה, ובהחלט לא מיד אחריה!!!!!

אנחנו עושים בחיים דברים, והקב"ה מוסיף משימות בדרך, לפעמים הם די מפתיעות.

קבלי את המשימה בהבנה.

נראה שאת כבר רואה שהמקרה שקרה מביא אותך לעבוד על הדברים שאת צריכה לחזק ולזקק. זה מצויין ! אולי לא היית מבקשת לסבול את הסבל שעברת אבל זו המשימה כעת ואת יוצאת ממנה מחוזקת.

הנקודה שצריך לשים לב אליה- תבדקי מה השורש של כל ההתנהגות שנהגת בה ואת לא מרוצה ממנה, לכל דבר יש שורש וסיבה, שגורם לנו להתנהג בצורה בה נהגנו. חפשי את ההרגשה הקיימת, ותתמקדי בעבודה עליה- ראשית תכירי בקיומה אצלך, תעלי אותה למודעות, תבחיני מתי היא מופיעה ואיך, תכירי אותה ואת המאפיינים שלה, ותחליטי מה את עושה איתה- מתגברת עליה/ משלימה איתה/ ממלאת את החוסר/ מתאהבת בה/ הכל ביחד/ ועוד ועוד..

בהצלחה רבה

ולא לשכוח את כל הדברים שכתבו לך למעלה...

שלום לכולם,

ראשית אני מודה לכל מי שטרח והגיב. סיוע לאדם במצוקה רגשית וצער רב זו גדולה עצומה. תודה לכם.

נכון, זה הניסיון הקשה ביותר בו עמדתי עד כה בחיי הקצרים.

החשש האמיתי הוא- מה רוצה ממני הקב"ה? אני כ"כ חוששת ממנו. כיצד הוא עובד? האם זיווג זה מעולם לא היה שלי או שמא היה שלי אך קלקלתי הכל?

האיחול שלי עבורי הוא לעמוד יום אחד מתחת לחופה, ללא ספקות, ושהאהבה הנכונה, לא יודעת עם מי, תהיה גדולה יותר מקודמתה. האם אפשר להרגיש ככה? איזה בחור יוכל להיכנס לתוך הריסות של לב?

מעל הכל, יותר משכואב לי על עצמי ועל הנקודה שהבאתי את חיי כרגע, יותר משכואב לי על מעשיי (התמקדתי בעניינים חומריים של החתונה ולא ברגישות ונועם), יותר משכואב לי על ארוסי ועל הפגיעה בו- כואב לי על הוריי, האנשים הטובים ביותר שהכרתי בחיי, שכ"כ אהבו את הבחור, וכל רצונם היה לחתן באושר את ביתם, ובמחי  יד לקחתי מהם את זה.

זה פורום אינטרנטי וקשה להעביר רגשות דרך מסך ומקלדת, אולם מאחורי המילים יושבת בחורה עצובה ומרוסקת, היו בטוחים, שמעוצמת סערת הרגשות כבר לא יודעת מה לבקש בתפילה, אלא רק "ה', תציל את החיים שלי". אני לא יודעת איך או מה, וקשה להרפות ולא לנסות בעצמך להציל את המצב, אבל ניסיונותיי כשלו. אני לא עצלנית, אני רק בן אדם. נגעתי בתקרת הזכוכית, ואינני יכולה יותר.

העצב וחוסר הוודאות, הוא עצום.

אנא, בתפילותיכם, כל אחד בדרכו האישית, אנא.

יש ארועים קשים יותר. הרבה יותר קשה להתגרש לאחר החתונה, עוד יותק קשה זה לאבד את בן הזוג בתאונה או בפיגוע אוו להשאר עגונים לבן זוג במצב צמח.

אינך יכולה לדעת האם פשוט זה לא הזווג שלך, ניצלת מארוע קשה יותר או שבאמת את קלקלת.

הררוח הגדול שלך הוא שלמדת להבדיל בין התפל לעיקר ,

ההרגשה שלי, שהסיבה לביטול היא לא הסיבה שאת כותבת. יש הרבה מאוד בני זוג שרוצים חתונה מתוקתקת מבחינה חומרית  ולחוצים מאוד להגיע למטרה זו, תוך הזנחה של דברים חשובים אחרים וזה ממש לא סיבה לבטל חתונה.

אם זו היתה באמת הסיבה, אז יש סיכוי שהבחור שלך לא יחזיק מעמד גם בחיי הנישואים. עצמם.

ביהדות נקבע שתקופת האבלות היא שנה. עברה (או כמעט עברה) שנה, ואת צריכה לשכוח את הבחור ולהתחיל לחפש מחדש.

אל תנסי להשוות את הבחורים שאת נפגשת איתם לארוסך לשעבר. לכל אדם יש מעלות וחסרונות משלו

אם הצלחת פעם אחת להגיע לקשר טוב עם בן זוג, את תוכלי לעשות זאת פעם שניה. ההתחלה תהיה קשה, כי הזכרונות (וההשואות המיותרות) יצוצו, אבל ככל שהקשר ביניכם יתחזק, כך הזכרונות והתהיות ילכוו ויחלשו.

אני מאחל לך שתוך שנה תמצאי את עצמך מתחת לחופה ללא כל ספקות לגבי בחירתך החדשה.

יקירתי,

את עוברת נסיון קשה, זה ברור.

אך את כלל לא אשמה במה שקרה.

הרבה בחורות נוטות להתמקד בעניינים "החומריים" או הטכנים,

אך זה עדיין לא אומר שבגלל זה מפרקים את הקשר.

לדעתי, העובדה שהבחור נשבר מזה והעדיף לפרק, מעידה על כך שאין לו את כוחות הנפש, 

להיות האיש שלך. את צריכה מישהו שידע להכיל אותך ולקבל גם את החסרונות,

או גם את ההתמקדות שלך בדברים "השוליים". לא מישהו שייבהל ויעלם.

תאמיני בעצמך! לא עשיתי שום דבר נורא, ומה שבטוח את המסר את למדת וגדלת מזה.

ה' רוצה בטובתך, אך גם צריכה להתחזק ולהאמין שהיא מגיעה לך.

הלב שלך בעז"ה ייבנה מחדש, והחושך יהפוך לאור גדול ושלם יותר.

הקושי הגדול כעת לדעתי זה פשוט לשחרר אותו.

לשחרר את הבחור. מגיע לך מישהו שיאהב ויקבל אותך כמו שאת.

הזיווג שלך מחכה לך. וכעת האנרגיות צריכות להיות מופנות כלפי עצמך וכלפי הדרך החדשה שלך.

ברור שההורים שלך רוצים רק בטובתך, ובזיווג הראוי והמתאים ביותר עבורך.

את לא קילקת, מה' יצא הדבר- לטובתך!

מאחלת לך הרבה כוח, לכי לדרך חדשה,

תאמיני בעצמך, תבקשי טוב- ובעז"ה הוא יגיע.

שולחת לך כוח,

אודליה.

מה שהיה, כך היה צריך להיות מה'.

אל תחשבי שהיה אמור להיות משהוא אחר ואת קילקלת ! זה ממש לא נכון.

את אמנם התנהגת בצורה לא ראויה לדעתך, אך כל זה הסתובב מה' כדי שתלמדי מכך על עצמך ותעבדי על המידות שלך !

כפי שאמר יוסף לאחיו 'אתם חשבתם.. וה' חשבה לטובה '

כל התהליך קרה בדיוק כפי שהיה צריך להיות !

הורייך, וכל אדם אחר בעולם, מקבלים מה' מה שהם צריכים לקבל. אי אפשר בעולם הזה להזיק לאדם בלי שה' ירצה שאותו אדם יקבל את ההיזק.

אם לאדם קורה משהוא  ה' רצה שכך יקרה לו, ואת צריכה לעשות את התיקון שלך ללא אשמה כלל !

לכן כל עניין ההאשמה העצמית שלך מיותר מאוד, וזו הרגשה שגורמת לאדם הרבה נזק וקיפאון מעשייה.

את חייבת להשתחרר מרגשות האשמה ..

בהצלחה.

ארוסך לשעבר. הוא כבר לא ארוסך!

אין לי עוד דברים מחכימים להגיד.

אני מרגישה שכולנו כאן (עקבתי בהזדהות אחרי השירשור) אלי טועים בהבנה שלנו את הנסיבות.

יש לי תחושה שכנראה נגרם הפסד כלכלי גדול לצדדים עם ביטול האירוסים. ושרגשי האשם יושבים על משהו יותר רציני מאשר פרידה רגילה וניתוק הקשר.

אולי אני טועה. אבל גם במקרה כזה - שנניח ונגרם הפסד כלכלי ועוגמת נפש לצדדים - שבורת לב את לא צריכה לשאת משקל כזה של רגשות אשם. קורה שעושים טעות. קורה גם שמשלמים עליה ביוקר. לפעמים מאוד ביוקר.

אבל גם טעויות כאלה הן נסלחות. וגם אותן צריך לשים בעבר. ולהמשיך מכאן הלאה.

כפרת עוונות (לא שלך. של כל עם ישראל).

ואין לך מה לדאוג,  הזיווג האמיתי שלך - הוא יקבל אותך עם כל ההיסטוריה שאת אולי סוחבת. כי הוא הזיווג שלך .

מתפללת עלייך שתמצאי מוצא מהמצוקה שאת חווה.

נשמה טובה, אני לא יכולה לתאר לעצמי אפילו את גודל הכאב שאת חווה.

מקווה ומייחלת בשבילך שבקרוב ממש תראי עין בעין איך הכל היה לטובתך הגמורה ושהטוב שתחווי בחייך ובמיוחד עם בעלך בע"ה יהיה גדול פי כמה מכל הסבל שעברת.

את חייבת להיות חזקה ולהסתכל קדימה. אין אדם נוקף אצבע אלא אם מכריזין עליו מלמעלה,

מה שהיה- היה. אין ספק שזה קשה, אבל ה' ייתן לך כח לעבור את זה ובע"ה כמו שאמרת-

כשתעמדי מתחת החופה עם הבחור שלך בקרוב בע"ה, תדעי שהכל היה לטובתך.

מאחלת גם להורייך לרוות ממך רק נחת כל חייהם עד 120!

חיבוק!!!!!

[אתפלל בשבילך בלי נדר.]

אל תשקעי במה שהיה- זה בא לרומם אותך.

כנראה שמגיע לך בחור יותר ממנו, אבל היית צריכה איזו דחיפה קטנה להתקדם בעבודת המידות

כדי לזכות בו..

תשמחי תשמחי ותסמכי!

הקב"ה דואג לך! יש אושר גדול מזה?

צועד איתך יד ביד כל הדרך..

בהצלחה ובשמחות!

הלוואי והיה איך לומר שזה לא סוף העולם. זה מרגיש ממש סוף העולם.

האמת היא שלא נגרם נזק כלכלי כלל- אפילו לא שקל.

הנזק הוא בפגיעה בבני אדם.

רגשות אשמה וחרטה טבעם לעבור כאשר הפגיעה היתה דו צדדית אולי, או שמא "מוצדקת" (באלף מרכאות), אולם כאן מדובר בבן אדם נהדר, עם מידות מדהימות אשר בו פגעתי. לעיתים במצבים כאלו יש נחמה מסוימת בלומר לעצמך "נו, גם ככה הוא היה ככה, וקצת ככה, ולא אהבתי ככה" אבל פה לא. אהבתי, על אף החסרונות שהיו בו כבכל בני אדם ובראשם אני, אהבת נפש, את כל החבילה, הוא אדם מיוחד ביותר עם מידות טובות.

זה כל מה שאני מבקשת לעצמי- בן זוג עשיר במידות טובות כ"כ, בדומה לו.

מכאן החרטה העצומה- על "קלקול" דבר כ"כ נדיר ביופיו. כ"כ הרבה מעלות לבחור הזה, ממש נשמה גבוהה, עד כדי שחברים מסביב מרימים גבה כיצד אני מסרבת לקנטר על אדם שפירק את החבילה ושבר את הכלים. אבל ככה זה, האשמה והצער מכסים על כעס או עלבון.

זה באמת מרגיש כמו סוף העולם, ובמדרגה הזו אדם מרגיש לא ראוי להזדמנות נוספת לזוגיות עם אדם טוב, בדומה לארוסי לשעבר.

מודה לכל אחד שהקדיש מזמנו לכתוב כאן בעדינות.

אנא בתפילותיכם, הקדישו רגע אחד לבקש על נפש מיוסרת.

אוהבים אותך!! מקווה שתמצאי את הזיווג ההגון והראוי לך משורש נשמתך שיהיה עוד הרבה יותר מדהים ומתאים לך מהארוס לשעבר..

שבורת לב יקרה ואהובה!

אני מתבטאת כך כי עקבתי אחרי כל הכתוב כאן והרגשתי כמה כואבת אני איתך וכמה את יקרה לי.

אין בי ספק שהצער הא עצום והאובדן קשה מנשוא! בא לי פשוט לשלוח לך חיבוק גדול ומעודד.

יקרה, אני לא יודעת מה הם הפשעים הנוראיים בהם חטאת, אני יודעת שתשובה קדמה לעולם.

לפני שנברא כל העולם היפה והמורכב שלנו, לפני שנבראו החיות והשמיים, והרים וצמחים, בני האדם והכל הכל לפני כל זה נבראה התשובה.

דעי לך אהובה, שסלוח אחד לשני זה דבר ראשון בזוגיות. והשיח! הו! השיח! מה היינו עושים בלי השיחות??  את הכל אפשר לפתור! ועל הכל אפשר לדבר, ולהגיע להבנות!!! אם הוא לא שם, אז המצב חמור פי כמה ממה שנדמה לך.

(אני כותבת זאת מנסיון של כמה שנות נישואים...)

אני בטוחה במליון אחוזים שיש בך מידות נעלות וגדולות. האחד המיוחד שיזכה בך בוא יבוא.

ה' נתן לך לקום הבוקר, הוא פקח את עיניך, הוא כנראה מאמין בך. יודע שאת טובה ומתוקה ורוצה להיות יותר טובה. זה תיקון אחותי. תיקון קשה. אבל האמיני! האמיני שאת בת של מלך! עדינהה ומתוקה שרצתה חתונה יפה ומכובדת. אין בכך כל רע. יתכן שנעשו דברים שנראים לך איומים ונוראיים מצידך, אך הדבר האיום ונורא באמת הוא שאת לא פותחת לעצמך פתח של תשובה.

אהובה!!! ה' מוביל אותך יד ביד! באמת באמת!

זה קשה מנשוא אני יודעת.

אני בטוחה שאת חייבת לפנות לאיש מקצוע.

יש לי המלצה למישהי מדהימה ולא יקרה.

אם את רוצה אשמח לעזור באמת!

יתכן שהיית צריכה באותה תקופה מישהו שיעמיד אותך במקומך, יוציא אותך מהקטע החומרי בו היית שקועה, 

ויוביל אותך למקומות אחרים.

ההלם בזה שהוא ביטל זעזע אותך וגרם לכך שתצאי מעצמך ותראה מה באמת חשוב בחיים.

כעת, שיצאת מהמשבר והגעת לשיא השיאים, לתשובה שלימה, לידיעה הברורה מה לא כדאי לך לעשות,

תוכלי בע"ה להיפגש עם בחור ולהגיע איתו בזוגיות למקומות גבוהים, לאהבה אמיתית של בעל ואשה

שאוהבים אהבה אמיתי, אהבה שיש בה גם מקום למחילה על טעויות, אהבה שבה כל צד מחפש

מה לתת לצד השני ולא כפי שמקובל בעולם החופשי לחשוב- שכל צד מחפש לקבל וזאת כביכול האהבה.

שלום נועה

את חווה תקופה מאוד לא קלה, ואני מכירה אנשים שעברו את זה.

מדבריך אני שומעת שעוד לא נפרדת מהבחור, מבחינתך חלק ממך עדיין אצלו, וגם חלק ממנו עדיין אצלך.

לא תוכלי להמשיך הלאה לפני שתפתרי את המקום הזה. תחזירי לעצמך את החלקים שלך, ותחזירי לו את החלקים שלו.

את לא עשית שום דבר רע, אנחנו בני אדם ובתור שכאלה גם שוגים.

אבל כעת את לא מתחתנת איתו ומצד שני לא פנויה לזוגיות חדשה עם פנים לעתיד. זה נורמלי! (ומנסיון! אוהו נסיון קשה ומר)

מנסיוני, הלא פשוט, ומתוך קושי עם הנושא של פרידות

אני ממליצה לך בחום למצוא משהי שמתמחה ביעוץ/ בטיפול בנושא

ופשוט להכנס לתהליך שינקה אותך, ישחרר אותך, יתן לך אופק חדש, שמחה, ואהבה.

זו לא בושה המצב הזה, זה נורמלי, אבל תאמיני שאת יכולה לצמוח משם.

בהצלחה!

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

הקב"ה בוודאי יסלח לך.

הרי עשית תשובה גדולה, גם בין אדם למקום וגם בין אדם לחבירו.

הבחור - יכל להחליט שהבנת מה היה לא כראוי, ולרצות מחדש, וכנראה החליט שלא.

אם אינו יכול להיות שלם עם זה, יותר טוב שלא, כנראה. אחרת תמיד היתה עולה מחדש עילת הביטול, ו"מפילה" גם אותך שוב.

אם ניסית, הסברת ש"בטל הטעם" ושחזרת מכל הטעות ועבדת על כך, ועדיין לא - אז כנראה לא זה המיועד.

אולי נשלח רק לענין הזה, שתתרוממי ממה שהיה יכול להפריע לכל חיי הנישואין, עם מי שיהיה.

ובעז"ה תתחדשי ותמצאי מי שבאמת מתאים.

שלום לך אני מאורס אני מבין את הרגשתך אך תדעי לך דבר ברור נכון אולי שעשית תעויות ואפילו טעיות אולי קשות מאד אך אם ארוסך לשעבר היה באמת רוצה בך לא משנה מה עשית הוא היה מתחתן איתך אין לך מה להשבר ה הציל אותך מבעל שאם אחרי החתונה תעשי טעיות יתגרש מימך או לא יסלח לך את אהבת אתו אבל לא הוא אותך כלנו טועים אז מה קרה תקני את הטעיות חפשי משהו אחר שבאמת יאהב אותך גם אם תיטעי קשות ה הציל אותך מימנו

הביטול אירוסין אכן משהו שהשאיר לי קצת צלקת, והיה לי קשה, ניקשרתי ממש לבחורה הזאת, ובהשמתי כי נתפסתי בכל מיני דברים בלתי חשובים, היא החליטה לבטל. אף אחרי שהתחתנתי כעבור שנתיים פלוס, עדיין נשאר לי משהו. אלא (שזה מה שרציתי לומר) לא מזמן, החלטתי להתקשר אליה בגלל שחשבתי שבגלל שהיא לא סלחה לי עד הסוף. ורציתי לסיים את ה"סולחה" סופית. ושלא יתקה אותי שום משהו רוחני, וכשדיברנו היא סיפרה עניין מאוד חשוב שכל הביטול היה בגלל משהו אחר, ובעצם היא צריכה לבקש ממני סליחה על כל מיני דברים אחרים. ואז הבנתי שמזל שנפרדנו ישתבח שמו! עכשיו כבר אין לי כלום מהעניין ברוך ה'! אז יכול להיות שהעניין שלך דומה, דברים לא קורים סתם. הכל בהשגחה!

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.

שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.

ככה יש רוחניקים, א-רוחניקים, ואנטי-רוחניקים. התגובה הפבלובית נגד כל אמירה רוחנית היא לא א-רוחניקית אלא אנטי-רוחניקית. נוקשות שאינה רציונלית אלא רציונליסטית. שלילה מראש מבלי לבדוק או לאפשר בדיקה.

לפני עלייתם של מדעי המוח זילזלו בכל מיני טכניקות מנטליות כפסיכוחוגיה בגרוש או פסאודו-מדע, והיום "פסיכולוגיה חיובית" למשל מתגלה כדבר מאוד ממשי, למרות שבשמיעה ראשונה זה נשמע כמו הבלים ניו-אייג'יים.

אתה מתגנדר במשפט "מתאם אינו סיבתיות" אבל אתה מתכוון לומר "אין שום סיכוי בעולם שיצליחו לגלות בכלל איזו סיבתיות". אמר בליבו ולא הוציא בשפתיו.

במבחן התוצאה, התרופה עדיפה. לפסיכולוגיה חיובית יש השפעה קטנה מאוד. העולם שלנו מאוד, אבל מאוד חומרי וגשמי.

לא, אין שום סיבתיות בין חזרה על טקסט/טקס בואכה הפרשת חלה כלשהו לרצונו של ה' להיעתר או לא להיעתר לבקשה. אחרת המגזר החרדי היה המצליח, הבריא והעשיר ביותר בין כל המגזרים, והוא לא, בלשון המעטה.

תרופה היא אלמנט תומך בלבד, בהקשר הנפשי. פיגום, או קביים, אם תרצה. טכניקות מנטליות, כאשר מבוצעות נאון ובהתמדה, משיגות אפקטים יציבים יותר. יותר מזה, יש פעולות שאדם יכול לעשות ששוות בערכן, מבחינה מחקרית נכון להיום, לתרופות ברמות מסויימות - כמו כושר ברמת מאמץ בינונית באופן קבוע. אפילו אכילה מודעת, כלומר ללא טלפונים ועם מעט דיבורים ועם ניסיון להרגיש את תהליך האכילה בשרירים וכו', התגלתה כאירוע/טכניקה שמחזק מערכות מוחיות. זה שמעתי מד"ר טרייסי מרקס.

והפיסקה השנייה שלך נהדרת, היא הודאה מפורשת בכך שאתה אנטי-רוחני. אתה שולל מראש ומניח שאין היתכנות לקשר כזה, גם אם קשר מורכב. יש תרופות שעוזרות ב40% ועדיין אתה תקבל אותן, אבל סגולה של 40% אתה תטען שזה רק מתאם מקרי. זה לא היגיון, לא רציונליות, ולא כלום. זה אמונה הפוכה; דוגמטיזם מהצד השני.

לאירוע בעל אופי רוחני בהחלט תיתכן השפעה משמעותית (נניח, לפלוני היה דייט מדהים שבעקבותיו הוא לא הצליח להירדם, קיבל אנרגיות והשלים את העבודה הסמינריונית שהיה צריך להגיש מזמן). מאידך, אם פלמוני יטען שדייטים הם סגולה להגשת עבודות סמינריוניות, זאת הכללה והטעיה.

אזי הייתי מייחס אפילו לסגולות המפוקפקות ביותר סיכוי גדול יותר להביא לריפוי על פני התרופות הנ"ל לאחר ניכוי אפקט הפלצבו...

כמובן שאם מדד היעילות הוא לא יעילות בריפוי, אלא יעילות בתחומים אחרים, למשל בגרימת תופעות לוואי - התרופות לוקחות ללא ספק.

*הבהרה - אני לא טוען שלא תיתכן השפעה חיובית לתרופות הנ"ל, אך לא בתור גורם ישיר לריפוי. (כמובן שמדבור בתחום רחב ויש הבדלים גדולים בין סוגי ההפרעות וסוגי התרופות, ואין לראות בדברים ייעוץ רפואי וכו'...)

"וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - יחזקאל מד, ל

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

"חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה. ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה, יעשיר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים זה הוא עיקר הדת.

ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו? אין זה ראיה כי היה להם עון הגורם או יסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא".

תקרא אותה להרחבה.

"צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" ומסביר: "ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו – אין זה ראיה, כי היה להם עוון הגורם, או ייסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה". כלומר, העובדה שאיננו רואים תמיד צדק גלוי בעין אינה סותרת את העיקרון, שכן "אין דעתנו משגת דיני הבורא".

ולכן, כפי שכולנו יודעים ורואים וחשופים יום יום הן בחדשות ואירועים אקטואליים והן באירועים היסטוריים מהעבר הלא רחוק, מהתקופות של הורינו והסבים והסבתות, לא רואים שום קשר ישיר בין קיום מצוות ושכר ועונש.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

לסיעתא דשמיא למציאת זיווג.

לזה התכוונתי אתם לא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית.

אתם בגדול מאמינים שיש שכר על מצוות, אבל שאי אפשר להקדיש אותו.

אחרת לא הייתם מזלזלים בדבריי.

וזה טעות, "הנותן צדקה כדי שיחיה בנו הר''ז צדיק גמור" (גמרא)

לפיו יש להאמין שהקדשת שיר השירים מועילה למציאת זוגיות. בניגוד למה שכתוב בגמרא לגבי צדקה עליה נאמר במשלי: "וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת".

עם זאת, אני לא שולל את האפשרות הזו. וגם לא זלזלתי בדבריך.

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...

ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'

אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.

זה לא סותר את זה שמי שחווה 'על בשרו', צירוף מקרים משמעותי שבעקבותיו לתחושתו קיבל את בקשתו, או לחילופין נענש, עשוי מאד לזכות לתובנות בעניין השגחה פרטית. בוודאי כשאדם גם ככה מאמין בהשגחה פרטית, והחוייה רק ממחישה לו את אותה האמונה. ומחזקת אותה בליבו, ולא רק בשכלו.

אני למשל חוויתי נסים מטורפים כשהכרתי את אשתי. ה אם אני מודע לכך שאפשר להסביר את הדברים בכל מיני אופים ולצנן בכך את ההתרגשות - בהחלט כן.

האם אני בכל זאת מתחזקת אצלי בלב תודעת האמונה בכל פעם שאני חושב על הסיפור שלי? גם כן. אין סתירה.

כמו שהידיעה שקיימת היתכנות סטטיסטית להיפגע מברק (לא פגיעה ישירה) ולשרוד עם פציעות קלות בלבד לא תאפיל על התפעלותו של השורד (המאמין) מה'נס' שקרה לו.

מקור: ילקוט יוסף, הלכות פסח, כרך ג, עמ' תשמז — מובא שם בשם יש אומרים שקריאת שיר השירים ארבעים יום היא סגולה לזיווג. (מביא שברוקח כתוב שעל ים סוף המלאכים אמרו את שיר השירים. וזיווג דומה לקריעת ים סוף)

ו40 יום ע"פ הגמ' שכותבת "יש תפילה שנענית לאחר 40 יום". וכן משה שהתפלל 40 יום לאחר חטא העגל ונענה.

והסברה: כשאתה מעורר את האהבה הזוגית בינך לבין ה' יתברך, שזו מהות שיר השירים, מידה כנגד מידה ה' יתן לך לחוות אהבה זוגית על אשתך אי''ה.

בפרט שאחרי הקריאה מתפללים ישירות על הזווג.

מעתיקה - לקראת נישואין וזוגיות

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

ההפרש הצטמצם לשנתיים-שלשו בלבד.

המטפחת עוזרת, אבל אני עדיין נראית כמו ילדה מחוצ'קנת לצערי.

גם בעלי שחוגג השבוע 28 נראה בכיף שיעור ג' או פחות. לפחות עם זקן יש גבול כמה נמוך אפשר לרדת עם הערכת הגיל. (כנראה שגם עם מטפחת? למרות שאולי המדובר באיזו כת שמחתנת קטינות, ואז שום דבר לא מחייב...)

אני לא חושבת שזו מחמאה להיות צעיר מידי, ולא מבינה את הרדיפה האינסופית הזו אחרי "אנטי אייג'ינג" וכל זה.

שמעתי שיש כאלו שרוצות להסתובב עם הבת שלהן בת ה15 ושאנשים יחשבו שהן אחיות. לי זה נשמע מפדח ומוזר.

כשאני אהיה בת 30, אין לי שום בעיה להראות בת 30. כנ"ל 40, 50 וכולי. לא מבינה גם את הפאדיחה לספר שאתה בגילאים האלו.

זה נראה כאילו תרבות הפרסומות (/המערב? לא יודעת איך לקרוא לזה) רוצה שכולן יראו כמו תלמידות קולג' בנות 22 שהולכות למסיבות כל היום. בגלל זה יש לחץ על נערות אפילו בגיל 13-14 להיראות סופר מטופחות ומאופרות, ועל מבוגרות בנות 40 לקנות את כל הקרמים והשטויות של הטיפוח המוגזם גם כן.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)