מערכת יחסים לא טובה.אנונימי (פותח)

אני מחפשת פתרון זמני, לטווח קצר, לבעיה מהותית שמטרידה אותי.

 

אני נמצאת במערכת יחסים לא טובה עם בעלי. אנחנו לא מצליחים לתקשר. השיחות שלנו מגיעות לפיצוצים לעיתים קרובות, וכל אחד פונה לענייניו. יש כמובן עוד פרטים רבים שקשורים בזה.

 

אני מרגישה שבעלי לא סבלני כלפיי, לא נעים, לא אכפתי מספיק. אפשר לטעון שזה סובייקטיבי ובלה-בלה-בלה. זה לא רלוונטי כרגע.

אני בודדה מאוד. מגדלת את הילדים לבד. בעלי לא שותף במקום הזה.

אני בטיפול, הוא לא.

 

הבעיה שאני צריכה עזרה בה היא שהקושי שלי גורם לי להיות קשוחה מדי כלפי הילדים שלנו.

קשוחה, לא סלחנית ולא סבלנית, לא נעימה.

("וירעו אותנו המצרים")

 

אני יודעת שצריך כאן פתרון עומק. לכן אני בטיפול. לכן אני עושה חשיבה עם עצמי מה עוד לעשות.

בכל זאת אני צריכה פתרון כלשהו בטווח הקצר כי קשה לי לשלוט בכעס על הילדים כשהוא מגיע,

ואחר-כך כואב לי הלב על הילדים שמשלמים מחיר.

אין לי תשובותמשיח עכשיו!

אבל נראה לי שעדיף לפתור את הבעיה הזוגית, ואז (ואולי כבר לא יהיה צריך) לפתור את בעיית החינוך ילדים

^^^^^^^^^חרדי מקורי
נשמע שהבעיה העיקרית היא הזוגיות ולא הילדים.
אוי!! כל כך כואב לקרוא!! שה' יעזור לך ויתן לך כח!מה אני ומה חיי
הצעה נקודתית-(לא יודעת אם שייך. בכל זאת מנסה)אנונימי (פותח)

מדי פעם קחי לעצמך פסק זמן ותעשי לעצמך משהו קטן שישמח אותך, בתוך כל העומס עם הילדים.

 

אני מכירה מעצמי מצב שבו אני מוציאה את העצבנות שלי מבעלי על הילדים.

 

אני מתכוונת לפסק זמן ממש קצר- אפילו כמה דקות- ותחשבי מה עשוי להרגיע/לשמח אותך או לתת כוחות. אפילו קצת. 

 

ושה' יתן לך ולכם כוחות להמשיך בשמחה. כל הכבוד לך על הטיפול ועל המודעות! בהצלחה!

כל הזמן לעבוד עם השכל.לב אמיץ

את נמצאת בסיטואציה לא פשוטה שודאי גוזלת הרבה כוחות נפש.

 

אבל אם תצליחי לשנן לעצמך כל הזמן : בבעיה אני הרי מטפלת. אני עושה מה שאני יכולה . זה הרי לא תלוי רק בי. וזה מצב :זו לא בעיה נקודתית שאפשר לדחות הכל, להקדיש לזה תשומת לב ומשאבים, לפתור אותה ולחזור אל סדר היום הרגיל.

וחוץ מזה גם אם עולה ענין חדש בתחום הזה - אני אשב  עם עצמי הלילה אחרי שאשכיב את הילדים ואקדיש לזה מחשבה או אספר למטפל/ת שאני הולכת אליו/ה בפגישה הבאה.

 

תוכלי במשך היום כשאת עם הילדים (להשתדל) להסיח מזה את הדעת (כי את הרי לא מזניחה ואת מטפלת וזה ארוך וכו'..) להתפנות לגמרי אל הילדים ולהנות מהם.

 

כל הזמן להשתדל להפריד בשכל. לא להישאב רגשית עד כמה שרק ניתן בזמן שאת עם הילדים.

 

וגם אם זה לא כל כך הולך - את לא צריכה גם רגשות אשמה על הראש כרגע. מספיק שאת מודעת זה כבר חצי מהעבודה.

 

שיהיה הרבה בהצלחה. בשורות טובות ותזכו לשלום בית בקרוב אמן.

 

עצה שבטח רוב הקוראים לא יאהבו אבל-אנונימי (פותח)

תהיי אגואיסטית!

 

אלה הילדים שלך!

 

את אוהבת אותם, ולכן-

 

לא משנה מה היחס של בעלך כלפייך, הילדים האלה הם שלך!

 

ודווקא מתוך אגואיסטיות, תהיי עוד יותר נחמדה ורכה אליהם.

 

דווקא בגלל שחסר להם אבא בתמונה כרגע,

 

הם צריכים עוד יותר צומי!

 

אכפת לך מהם, ואת אוהבת אותם,

 

להפך תראי להם עוד יותר אהבה, תרעיפי עליהם תשומת לב,

 

ואולי בעלך דווקא יקנא, ויראה שאשתו מתפקדת מעולה "גם בלעדיו"

 

ואז אולי הוא יתעורר

אני מחזקת מה שכתבה זאת מעלי.אין כמו אמא

תקחי רסקיו, תהי רגועה, אם הוא לא משתף פעולה, תתעלמי ממנו. תגידי את רוצה להיות חולה ממנו? נפשית ופיזית?

את עושה מה שנוח לך, אם בא לך כרגע לשבת על הספה כשהוא מגיע , אז תעשי את זה. תשבי על הספה וכל הילדים סיבבך ואת מקריאה ספר, תדליקי מוזיקה ותרקדי איתם.

 

לא העיקר  שהכל יתקתק בבית ואת משאירה חור בלב לילדים.

לא יקרה להם כלום אם הם לא יתרחצו כל יום, גם לא יקרה כלום אם יתרחצו פעמים בשבוע! לא יקרה כלום אם הם לא ישנו בדיוק בשבע! לא יקרה כלום אם הבית יהיה הפוך והצעצועים יגיעו עד התקרה.והכלים יגלשו מהכיור, תאכלו חד פעמי, וכשיגעו עכברים לבית בגלל הלכלוך אז תשחקו איתם .... סתםםםםםםםם........

 

הכוונה שאל תפחדי ממנו בקטע של לכלוך הבית, וכו' ובגלל זה הילדים סובלים, ילדים לא רואים בדיוק את הכלים , רואים אמא שמחבקת אותם, נותנת להם אהבה, מקריאה ספר.

 

כביסה חיבים כדי שיהיה מה ללבוש, אז יחד איתם דוחפים דברים למכונה, ואח"כ כל אחד מביא מקל  ותולים, או מוציא בגד,

וגם ממינים יחד בגדים, כל ילד יושב ואת ממיינת את הבגדים לכביסה, לאחד את זורקת את הבגדים הלבנים, לשני את השחורים, לשלישי את הצבעוני, ככה הם עסוקים וגם את מכבסת והם נהנים.

 

את משכיבה אותם, תלכי איתם לחדר, תשני איתם , ככה את גם נחה. למה הכל בעצבים? כל הזמן תכניסי לך לראש, בשבילו אני עצבנית? למה? למה אני הורסת את עצמי ואת הילדים? תאמיני לי שאת תהיי רגועה ואדישה , את תראי איזה חיים אחרים יהיו לך

בתור אחת שחווה משהו דומהאנונימי (פותח)

 

אני יכולה להבין יש לי את הימים שאני מסוגרת ומחכה שיגיע הלילה והחושך יציל אותי ולא אכפת לי מהבית ומכלום ויש ימים שאני מתעוררת אחרת וכל ילד והיחס שלו 

שולחת חיבוק חם ואוהב ובטיפול לא להתבייש תפתחי הכל ותנסי ליזום עבורו פגישה נפרדת אולי תזכו גם לטיפול זוגי 

לא יודעת איך אצלכם אנו הבנו גם רב מגשר הביתה שיש ושמע את שני הצדדים וכל אחד הכין מראש רשימה של מה מפריע לי בבן הזוג/בניהול הבית/וכו' עברנו על הכל מתיש ולא פשוט לקרוא ביקורת על עצמך אבל ידענו מה שורש הבעיה ומאיפה להתחיל ויש הכוון ששנינו סומכים עליו

פותחת השירשוראנונימי (פותח)

משיח עכשיו וחרדי מקורי- תודה. אני יודעת שהבעיה העיקרית היא הזוגיות. זה פשיטת הדברים.

לכן אני בטיפול וכן מדברת עם בעלי, שלא רוצה ללכת לטיפול.

 

מה אני ומה חיי- תודה רבה.

 

אנונימית 1- זה לא מאוד ישים לצערי אבל אנסה ליישם אם יתאפשר. תודה.

 

לב אמיץ- מה שאת כותבת הוא יפה מאוד אבל לפעמים אני נכנסת לשלהבת כעס שקשה לי לצאת ממנה. לא קורה כל יום או כמה פעמים בשבוע, ובכל זאת, קורה לי.

ורגשות האשמה הן לא צורך אלא נורה אדומה כי המודעות שלי לא מונעת את הכאב והצער של הילדים כשהם חווים אותי ככה. זה שאני מנתחת אחר-כך את הרגשות והטעויות כבר לא עוזר להם...

ותודה.

 

אנונימית 2- בדרך כלל אני מצליחה להיות עם הילדים יותר אבל בזמנים של הכעס זה לא הולך. אני פשוט מלאת כעס וזהו.

 

אין כמו אמא- כתבת הרבה. תודה. צריכה עוד לחשוב מה אני לוקחת ממה שכתבת.

 

אנונימית 3- תודה שכתבת. הרגשתי שאת מבינה אותי. היה נחמד לו יכולנו לדבר באישי (ניפגש ברח' אנונימי...)

רב מגשר לא שייך לדעתי, בגלל בעלי. אנחנו גם די יודעים מה מפריע זה לזו. מה אנחנו עושים עם הידע, זו כבר שאלה אחרת...

שוב תודה. לך ולכולם.

אני לא רוצה להעיקלב אמיץ

ואם הפתרון שכתבתי הוא לא בכיוון אז אל תלכי על זה. אבל רציתי רק לחדד.

אני התכוונתי לסדר הפוך:

 

להשתדל כל הזמן להיות בתוך המודעות הזו. בתוך ההפרדה השכלית הזו, ואם לפעמים חורגים ממנה ומתפרצים, לא להרגיש רגשות אשמה.

 

הבנתי מדברייך שהבנת הפוך : לעשות ניתוח שכלי לאחר מעשה - ולא כך הוא.

מסכימה- חוץ מהרסקיומשיח עכשיו!

עדיך לא להכניס חומרים כאלה לגוף, לדעתי

תגובה מקסימה ומחכימה!הדסדס
תגובה מקסימה ומחכימה!הדסדס


כמה דברים שאולי יעזרואנונימי (פותח)

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריוןחיוך

ואולי ההרצאה הקצרה הזו תיתן לך נקודה למחשבה אנונימי (פותח)

מאנונימית3 - בהצלחה ואל תישברי נשיקותאנונימי (פותח)
זה מעלי נראה לי גבר שמנסה להתחיל עם בנותאין כמו אמא

הוא ממציא כל פעם מייל אחר. ומציע לשוחח עם אישה.

אולי פרסומת.לב אמיץ
ברגע שהוא נתן לך סטירה - היית צריכה לקום וללכתספק

ומוטב מאוחר מלעולם לא. 

 

פשוט קומי ולכי. כל דבר שעשוי לקרות בעקבות כך יכול להוות רק שיפור למצב שלך. 

זה לא קל להגיד את זה כשאת שם את נשאבת לבור שחוראנונימי (פותח)

ולא קולטת שאת חווה את זה

ברור שזה לא קל ואני לא שופט אותךספק

אבל עכשיו את יודעת שאת נמצאת בתוך בור שחור - אז צאי ממנו כי יותר גרוע לא יהיה. 

אני מצטער. בטעות הגבתי לשרשור הזה.ספק

התכוונתי להגיב לשרשור שמעליו אותו פתחה אנונימית אחרת... אז אם מנהל כלשהו קורא את זה - אשמח אם תתקן את הטעות... תודה. 

ללכת לייעוץ בנושא חינוך ילדיםtx,rxukyi

אני מכירה את הייעוץ של גישת שפר, שנותן לך מענה תוך פגישה אחת. 

מסכימה עם מי שאמר שזה קשור לזוגיות, אבל לדעתי הקשר הוא מהצד השני, שהילדים מתערבבים בתוך הבעיה הזוגית שלכם.

אם את רוצה לקבל ייעוץ, יש באתר של שפר רשימת יועצות: 

http://www.merkaz-shefer.org/CoachList/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA--%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A5-%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%A0%D7%99.html

ופה רשימת היועצות שלמדו אצל אהובה צוקרמן (אותה גישה)

 

http://www.ahuva.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=629758

 

ואפשר גם באישי... (גם אני מייעצת בגישת שפר)

בהצלחה רבה!

הייתי במקום הזה!!!!!!!nanel75

בפעמים שהוא ממש שיגע אותי זה היה נורא!!!  יום אחד צ ר חת י כמו משוגעת על בתי!   ז ו ו ע ה !!!!!   אחרי שעזבתי אותו חשבתי שאני משתגעת  הייתי כעסנית כלפיהם חסרת סבלנות לא יכולתי להתמודד עם הקשיים שלהם (שהתעצמו עקב השינוי והמעבר)

לקח לי חודש שלם להבין שאני ח י י ב ת כדורים!!!!!  מהפעם הראשונה שלקחתי זה השפיע ועזר לי

כ מ ו ב ן שגם צריך לעבוד על עצמנו אבל זה פשוט משהו שלפעמים הוא הכרחי

כל כך לא רציתי לקחת כדורים כי כאילו הוא (האקס) ניצח ושיגע אותי אבל למען ילדי לקחתי

איני מפסיקה לנסות לעבוד על עצמי ולהתנהג אליהם טוב - במיוחד עם בתי שמגיבה הכי קשה לפרידה ולמצב ומאוד מתגעגעת לאביה.

אם תרצי תיצרי איתי קשר בפרטי וננסה לחשוב על מה אפשר לעשות

דבר שאני מאוד ממליצה- לחשוב ל פ נ י שיש מצב קשה או מתסכל - כשיהיה כך וכך אני אגיב כך וכך

אני אישית החלפתי מילה ובמקום לומר- תעשי את זה מהר או שאני אכעס! (וכעס גורר להיסטריה ומצב נורא)  אני אומרת - מהר לפני שאני אבכה!  הבת שלי לא סובלת שאני בוכה לה (כמובן שזה בכאילו וזה עובד מ ע ו ל ה!!!   בלי כעס והיסטריה עוונש לבת והרגשה רעה שאני עושה לה עוול

אשמח לתמוך בך אם תיצרי איתי קשר

בא לי לבכות.תהיי חזקה. אבל תגידי להגיד לילדהינואר

שאמא תבכה.? זה לא להפיל עליה עול מידי גדול? כבר נראה לי עדיף לצעוק מאשר להפיל עליה אחריות ריגשית.

ילד שרואה אמא בוכה זה לא יותר פוגע נפשית מאמא צועקת?

סתם כך מה כ"כ מוציא אותך מדעת?? תנסי לראות. כבר כרגע אין את הבעל שעשה לך צרות. כרגע זה רק קושי פיזי ולא נפשי מבעל שפוגע. אל תהי לחוצה בקשר לנקיונות, כלים וכו', תאמיני לי לא יקרה כלום .

את מבקשת ממנה עזרה והיא לא עוזרת? אז אולי אל תבקשי. גם לה קשה כל המצב הזה. תשתדלי לא לגעור בה, שלא תתרחץ (האמת תלוי בת כמה היא- אני מתכונת לגיל 10) אם לא רוצה, אם היא מתלבשת לאט אז שתאחר וכו. היא תלמד לאט

לינוארnanel75אחרונה

קודם כל תודה עלהחיזוקץ הבת שלי היא בת 4 בלבד

מה שה ו צ י א אותי מדעתי לאחר שעזבתי היה 24/7 צמודה לילדים לא היתה לי דקה אחת מנוחה- אפילו לא מנוחה, רק לעשות משהו  קטן וקצר בלי  ילדים צמודים שמבקשים דברים ומפריעים.   כמובן שמאז המצב השתנה

כרגע רק תשישות נוראית גורמת לי להיות חסרת סבלנות - פחות עכשיו,אני עובדת על זה הרבה

אני ממש ל א מעמיסה עליה כשאני אומרת שאבכה!  ברגע שהיא אומרת אל תבכי אני מפסיקה ולא נראה לי שהיא ממש חושבת  שזה אמיתי אבל היא לא רוצה שאעשה את זה.  המצב שלה השתפר בהרבה ב"ה כשהופחתו הכעסים וכשהאיום הוא רק - אני אבכה.  כלדבר אחר היה מוביל אותה ל ה י ס ט ר י ה מוחלטת.  ."לכי לחדר!"  היא לא הולכת . אני לוקחת אותה לחדר- היסטריה מוחלטת.

כ ל דבר עדיף מצעקות וצרחות ועונשים (שלא ממש עובדים!)

כמו כן העצות שלי היו בעבור פותחת השרשור שכ ן נמצאת עם בעלה...  אבל אז זה יכול להיות מ מ ש קשה שמישהו שמוציא אותך מדעתך נמצא איתך ולידך....

לפי נסיוני עדיף שאני אקח כדורים ואשתמש ב"טריקים" כמו להגיד שאני אבכה כי זה ממש כ ל ו ם לעומת כשמאבדים עשתונות או  צורחים מאוד על הילדים.  לומר את האמת מספיק שההורה כעוס מאוד כלפי הילדים וזה כבר ממש נורא בשבילם...

מעבר למצבי האישי- להגיד לילד שההתנהגות שלו גורמת לך להיות עצובה זה בסדר (וגם גורמת לך לבכות)

1. הם צריכים להבין בשפה שלהם שההתנהגות לא בסדר ובגיל צעיר להגיד שזה גורם לי לבכות זה משהו שהם מ א ו ד מבינים

2. זה גורם ל ה ם להבין שמותר לבכות וכך הם יכולים לבכות כשקשה להם או כשהם עצובים

 

בהצלחה לכל הנשים עם הבעלים הקשים!

מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...