מערכת יחסים לא טובה.אנונימי (פותח)

אני מחפשת פתרון זמני, לטווח קצר, לבעיה מהותית שמטרידה אותי.

 

אני נמצאת במערכת יחסים לא טובה עם בעלי. אנחנו לא מצליחים לתקשר. השיחות שלנו מגיעות לפיצוצים לעיתים קרובות, וכל אחד פונה לענייניו. יש כמובן עוד פרטים רבים שקשורים בזה.

 

אני מרגישה שבעלי לא סבלני כלפיי, לא נעים, לא אכפתי מספיק. אפשר לטעון שזה סובייקטיבי ובלה-בלה-בלה. זה לא רלוונטי כרגע.

אני בודדה מאוד. מגדלת את הילדים לבד. בעלי לא שותף במקום הזה.

אני בטיפול, הוא לא.

 

הבעיה שאני צריכה עזרה בה היא שהקושי שלי גורם לי להיות קשוחה מדי כלפי הילדים שלנו.

קשוחה, לא סלחנית ולא סבלנית, לא נעימה.

("וירעו אותנו המצרים")

 

אני יודעת שצריך כאן פתרון עומק. לכן אני בטיפול. לכן אני עושה חשיבה עם עצמי מה עוד לעשות.

בכל זאת אני צריכה פתרון כלשהו בטווח הקצר כי קשה לי לשלוט בכעס על הילדים כשהוא מגיע,

ואחר-כך כואב לי הלב על הילדים שמשלמים מחיר.

אין לי תשובותמשיח עכשיו!

אבל נראה לי שעדיף לפתור את הבעיה הזוגית, ואז (ואולי כבר לא יהיה צריך) לפתור את בעיית החינוך ילדים

^^^^^^^^^חרדי מקורי
נשמע שהבעיה העיקרית היא הזוגיות ולא הילדים.
אוי!! כל כך כואב לקרוא!! שה' יעזור לך ויתן לך כח!מה אני ומה חיי
הצעה נקודתית-(לא יודעת אם שייך. בכל זאת מנסה)אנונימי (פותח)

מדי פעם קחי לעצמך פסק זמן ותעשי לעצמך משהו קטן שישמח אותך, בתוך כל העומס עם הילדים.

 

אני מכירה מעצמי מצב שבו אני מוציאה את העצבנות שלי מבעלי על הילדים.

 

אני מתכוונת לפסק זמן ממש קצר- אפילו כמה דקות- ותחשבי מה עשוי להרגיע/לשמח אותך או לתת כוחות. אפילו קצת. 

 

ושה' יתן לך ולכם כוחות להמשיך בשמחה. כל הכבוד לך על הטיפול ועל המודעות! בהצלחה!

כל הזמן לעבוד עם השכל.לב אמיץ

את נמצאת בסיטואציה לא פשוטה שודאי גוזלת הרבה כוחות נפש.

 

אבל אם תצליחי לשנן לעצמך כל הזמן : בבעיה אני הרי מטפלת. אני עושה מה שאני יכולה . זה הרי לא תלוי רק בי. וזה מצב :זו לא בעיה נקודתית שאפשר לדחות הכל, להקדיש לזה תשומת לב ומשאבים, לפתור אותה ולחזור אל סדר היום הרגיל.

וחוץ מזה גם אם עולה ענין חדש בתחום הזה - אני אשב  עם עצמי הלילה אחרי שאשכיב את הילדים ואקדיש לזה מחשבה או אספר למטפל/ת שאני הולכת אליו/ה בפגישה הבאה.

 

תוכלי במשך היום כשאת עם הילדים (להשתדל) להסיח מזה את הדעת (כי את הרי לא מזניחה ואת מטפלת וזה ארוך וכו'..) להתפנות לגמרי אל הילדים ולהנות מהם.

 

כל הזמן להשתדל להפריד בשכל. לא להישאב רגשית עד כמה שרק ניתן בזמן שאת עם הילדים.

 

וגם אם זה לא כל כך הולך - את לא צריכה גם רגשות אשמה על הראש כרגע. מספיק שאת מודעת זה כבר חצי מהעבודה.

 

שיהיה הרבה בהצלחה. בשורות טובות ותזכו לשלום בית בקרוב אמן.

 

עצה שבטח רוב הקוראים לא יאהבו אבל-אנונימי (פותח)

תהיי אגואיסטית!

 

אלה הילדים שלך!

 

את אוהבת אותם, ולכן-

 

לא משנה מה היחס של בעלך כלפייך, הילדים האלה הם שלך!

 

ודווקא מתוך אגואיסטיות, תהיי עוד יותר נחמדה ורכה אליהם.

 

דווקא בגלל שחסר להם אבא בתמונה כרגע,

 

הם צריכים עוד יותר צומי!

 

אכפת לך מהם, ואת אוהבת אותם,

 

להפך תראי להם עוד יותר אהבה, תרעיפי עליהם תשומת לב,

 

ואולי בעלך דווקא יקנא, ויראה שאשתו מתפקדת מעולה "גם בלעדיו"

 

ואז אולי הוא יתעורר

אני מחזקת מה שכתבה זאת מעלי.אין כמו אמא

תקחי רסקיו, תהי רגועה, אם הוא לא משתף פעולה, תתעלמי ממנו. תגידי את רוצה להיות חולה ממנו? נפשית ופיזית?

את עושה מה שנוח לך, אם בא לך כרגע לשבת על הספה כשהוא מגיע , אז תעשי את זה. תשבי על הספה וכל הילדים סיבבך ואת מקריאה ספר, תדליקי מוזיקה ותרקדי איתם.

 

לא העיקר  שהכל יתקתק בבית ואת משאירה חור בלב לילדים.

לא יקרה להם כלום אם הם לא יתרחצו כל יום, גם לא יקרה כלום אם יתרחצו פעמים בשבוע! לא יקרה כלום אם הם לא ישנו בדיוק בשבע! לא יקרה כלום אם הבית יהיה הפוך והצעצועים יגיעו עד התקרה.והכלים יגלשו מהכיור, תאכלו חד פעמי, וכשיגעו עכברים לבית בגלל הלכלוך אז תשחקו איתם .... סתםםםםםםםם........

 

הכוונה שאל תפחדי ממנו בקטע של לכלוך הבית, וכו' ובגלל זה הילדים סובלים, ילדים לא רואים בדיוק את הכלים , רואים אמא שמחבקת אותם, נותנת להם אהבה, מקריאה ספר.

 

כביסה חיבים כדי שיהיה מה ללבוש, אז יחד איתם דוחפים דברים למכונה, ואח"כ כל אחד מביא מקל  ותולים, או מוציא בגד,

וגם ממינים יחד בגדים, כל ילד יושב ואת ממיינת את הבגדים לכביסה, לאחד את זורקת את הבגדים הלבנים, לשני את השחורים, לשלישי את הצבעוני, ככה הם עסוקים וגם את מכבסת והם נהנים.

 

את משכיבה אותם, תלכי איתם לחדר, תשני איתם , ככה את גם נחה. למה הכל בעצבים? כל הזמן תכניסי לך לראש, בשבילו אני עצבנית? למה? למה אני הורסת את עצמי ואת הילדים? תאמיני לי שאת תהיי רגועה ואדישה , את תראי איזה חיים אחרים יהיו לך

בתור אחת שחווה משהו דומהאנונימי (פותח)

 

אני יכולה להבין יש לי את הימים שאני מסוגרת ומחכה שיגיע הלילה והחושך יציל אותי ולא אכפת לי מהבית ומכלום ויש ימים שאני מתעוררת אחרת וכל ילד והיחס שלו 

שולחת חיבוק חם ואוהב ובטיפול לא להתבייש תפתחי הכל ותנסי ליזום עבורו פגישה נפרדת אולי תזכו גם לטיפול זוגי 

לא יודעת איך אצלכם אנו הבנו גם רב מגשר הביתה שיש ושמע את שני הצדדים וכל אחד הכין מראש רשימה של מה מפריע לי בבן הזוג/בניהול הבית/וכו' עברנו על הכל מתיש ולא פשוט לקרוא ביקורת על עצמך אבל ידענו מה שורש הבעיה ומאיפה להתחיל ויש הכוון ששנינו סומכים עליו

פותחת השירשוראנונימי (פותח)

משיח עכשיו וחרדי מקורי- תודה. אני יודעת שהבעיה העיקרית היא הזוגיות. זה פשיטת הדברים.

לכן אני בטיפול וכן מדברת עם בעלי, שלא רוצה ללכת לטיפול.

 

מה אני ומה חיי- תודה רבה.

 

אנונימית 1- זה לא מאוד ישים לצערי אבל אנסה ליישם אם יתאפשר. תודה.

 

לב אמיץ- מה שאת כותבת הוא יפה מאוד אבל לפעמים אני נכנסת לשלהבת כעס שקשה לי לצאת ממנה. לא קורה כל יום או כמה פעמים בשבוע, ובכל זאת, קורה לי.

ורגשות האשמה הן לא צורך אלא נורה אדומה כי המודעות שלי לא מונעת את הכאב והצער של הילדים כשהם חווים אותי ככה. זה שאני מנתחת אחר-כך את הרגשות והטעויות כבר לא עוזר להם...

ותודה.

 

אנונימית 2- בדרך כלל אני מצליחה להיות עם הילדים יותר אבל בזמנים של הכעס זה לא הולך. אני פשוט מלאת כעס וזהו.

 

אין כמו אמא- כתבת הרבה. תודה. צריכה עוד לחשוב מה אני לוקחת ממה שכתבת.

 

אנונימית 3- תודה שכתבת. הרגשתי שאת מבינה אותי. היה נחמד לו יכולנו לדבר באישי (ניפגש ברח' אנונימי...)

רב מגשר לא שייך לדעתי, בגלל בעלי. אנחנו גם די יודעים מה מפריע זה לזו. מה אנחנו עושים עם הידע, זו כבר שאלה אחרת...

שוב תודה. לך ולכולם.

אני לא רוצה להעיקלב אמיץ

ואם הפתרון שכתבתי הוא לא בכיוון אז אל תלכי על זה. אבל רציתי רק לחדד.

אני התכוונתי לסדר הפוך:

 

להשתדל כל הזמן להיות בתוך המודעות הזו. בתוך ההפרדה השכלית הזו, ואם לפעמים חורגים ממנה ומתפרצים, לא להרגיש רגשות אשמה.

 

הבנתי מדברייך שהבנת הפוך : לעשות ניתוח שכלי לאחר מעשה - ולא כך הוא.

מסכימה- חוץ מהרסקיומשיח עכשיו!

עדיך לא להכניס חומרים כאלה לגוף, לדעתי

תגובה מקסימה ומחכימה!הדסדס
תגובה מקסימה ומחכימה!הדסדס


כמה דברים שאולי יעזרואנונימי (פותח)

כמובן  שאני  לא  יכולה  לייעץ  לך  על  מערכת  יחסים,  אבל  כמה  דברים  על אווירה  רגוע  שאולי  יוכלו  לעזור

1.  אל  תתני  למערכת  היחסים  לפגוע  בדימוי  העצמי  שלך  ולעשות  אותך  "בטטה" תאהבי  את  עצמך! תכניסי  לעצמך  אלף  פעמים  לראש  שאת  טובה  ומקסימה  ועובדת  על  עצמך  וגם  אם  יש לך  חסרונות לכולנו  יש. תכתבי  את  המעלות שלך  ותשנני  אותם  וגם  את  החסרונות  תכתבי  ותגידי  לעצמך  אני  אוהבת  את  עצמי  עם...  (יש עוד  לי  דברים  מקווה  שהעיקרון  מובן) אחרי  שאת  מרגישה  יותר טוב  עם  עצמך  מתי  שיש בניכם  מתיחות  תגידי  לעצמך  המתיחות  בנינו  או  זה  שהוא כועס  עלי  מספיק  קשה  לי,  אני  טובה   ומקסימה  ועושה  הכל  בשביל  לשפר  את  המצב  לכן  בשום  אופן  לא  אתן  לו  להרוס  את  המצב  רוח  שלי  כי  רק  אני  אפסיד  מזה.  קחי  את  המתיחות  נקודתית  אל  תתני  לה  להידרדר  לדימוי  העצמי  שלך  ולאווירה  ותחזקי  את  עצמך  שוב  ושוב.

2.  אני  כשאני  מרגישה  שעוד  רגע  עולה  לי  הפיוז   לאו  דווקא  עם  בעלי,  לדוגמא  שאני  חוזרת  עצבנית  מהעבודה,  והילדים    די נדבקים  מזה  ואני  מרגישה שעוד  רגע  העצבים  שלי  יעשו  חור  בתקרה.  אני  פשוט  פורשת  ל....  שרותים  עם  עיתון   בודקת שהראש  שלי  מחובר  לגוף    נרגעת  כמה  דקות  וחוזרת  עם  נשימה  ארוכה.  את יכולה  אפילו  לצאת החוצה, מתי  שאת  מרגישה  שאת  מתפקעת,  לקנות  משהוא  בעלך  נמצא  אל  תצאי  בהפגנתיות  ,  זה  יפחיד  את  הילדים, תגידי... שאת  הולכת  לקנות  משהוא.  " אני  יוצאת  לקנות  חלב יש  כבר  שתיים  לא  נורא  שיהיה  עוד  אחדחיוך" האוויר  הפסק  זמן  יעשו  את  שלהם.

3.שמרי  על  אווירה  טובה  לפחות  שאין  מריבות  שהוא  מתקשר  אל  תגידי  הלו,  תגידי  מה  שלומך  נשמה  ממי  אהובי,  לפי  טעמך  האישי.  תקבלי  אותו  בחיוך  שהוא  מגיע   ותגידי  לו  בשיחות  טלפון  שאת  מתגעגעת.

4.  התפללי,  לא  רק  "ה'  תעשה  שיהיה  לנו  שלום  בית".  אלא  תדברי  אתו  תספרי  לו  ותפרטי  מה    מרגישה  בדיוק  ומה  קשה  לך.   את  תרגישי  אחרת,  מבטיחה  לך.

מקווה  שעזרתי  לפחות  בקצת  ונכון  שחלק  מהדברים  יפים בתאוריה  וקשים  במציאות  אבל  אין  אפס  זה  עבודת  חיים, תעשי  לעצמך  וי  ענק  כל  פעם  שאת  מצליחה  משהוא (כמובן, בלי  או  אם  קשר  למה שאמרתי)  זכרי  שבע  יפול  צדיק  וקם, כל  הכבוד  על  המאמצים  ועל  המודעות! ושיהיה  לך  המון  המון  בהצלחה!

ואולי ההרצאה הקצרה הזו תיתן לך נקודה למחשבה אנונימי (פותח)
מאנונימית3 - בהצלחה ואל תישברי נשיקותאנונימי (פותח)
זה מעלי נראה לי גבר שמנסה להתחיל עם בנותאין כמו אמא

הוא ממציא כל פעם מייל אחר. ומציע לשוחח עם אישה.

אולי פרסומת.לב אמיץ
ברגע שהוא נתן לך סטירה - היית צריכה לקום וללכתספק

ומוטב מאוחר מלעולם לא. 

 

פשוט קומי ולכי. כל דבר שעשוי לקרות בעקבות כך יכול להוות רק שיפור למצב שלך. 

זה לא קל להגיד את זה כשאת שם את נשאבת לבור שחוראנונימי (פותח)

ולא קולטת שאת חווה את זה

ברור שזה לא קל ואני לא שופט אותךספק

אבל עכשיו את יודעת שאת נמצאת בתוך בור שחור - אז צאי ממנו כי יותר גרוע לא יהיה. 

אני מצטער. בטעות הגבתי לשרשור הזה.ספק

התכוונתי להגיב לשרשור שמעליו אותו פתחה אנונימית אחרת... אז אם מנהל כלשהו קורא את זה - אשמח אם תתקן את הטעות... תודה. 

ללכת לייעוץ בנושא חינוך ילדיםtx,rxukyi

אני מכירה את הייעוץ של גישת שפר, שנותן לך מענה תוך פגישה אחת. 

מסכימה עם מי שאמר שזה קשור לזוגיות, אבל לדעתי הקשר הוא מהצד השני, שהילדים מתערבבים בתוך הבעיה הזוגית שלכם.

אם את רוצה לקבל ייעוץ, יש באתר של שפר רשימת יועצות: 

http://www.merkaz-shefer.org/CoachList/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA--%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A5-%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%A0%D7%99.html

ופה רשימת היועצות שלמדו אצל אהובה צוקרמן (אותה גישה)

 

http://www.ahuva.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=629758

 

ואפשר גם באישי... (גם אני מייעצת בגישת שפר)

בהצלחה רבה!

הייתי במקום הזה!!!!!!!nanel75

בפעמים שהוא ממש שיגע אותי זה היה נורא!!!  יום אחד צ ר חת י כמו משוגעת על בתי!   ז ו ו ע ה !!!!!   אחרי שעזבתי אותו חשבתי שאני משתגעת  הייתי כעסנית כלפיהם חסרת סבלנות לא יכולתי להתמודד עם הקשיים שלהם (שהתעצמו עקב השינוי והמעבר)

לקח לי חודש שלם להבין שאני ח י י ב ת כדורים!!!!!  מהפעם הראשונה שלקחתי זה השפיע ועזר לי

כ מ ו ב ן שגם צריך לעבוד על עצמנו אבל זה פשוט משהו שלפעמים הוא הכרחי

כל כך לא רציתי לקחת כדורים כי כאילו הוא (האקס) ניצח ושיגע אותי אבל למען ילדי לקחתי

איני מפסיקה לנסות לעבוד על עצמי ולהתנהג אליהם טוב - במיוחד עם בתי שמגיבה הכי קשה לפרידה ולמצב ומאוד מתגעגעת לאביה.

אם תרצי תיצרי איתי קשר בפרטי וננסה לחשוב על מה אפשר לעשות

דבר שאני מאוד ממליצה- לחשוב ל פ נ י שיש מצב קשה או מתסכל - כשיהיה כך וכך אני אגיב כך וכך

אני אישית החלפתי מילה ובמקום לומר- תעשי את זה מהר או שאני אכעס! (וכעס גורר להיסטריה ומצב נורא)  אני אומרת - מהר לפני שאני אבכה!  הבת שלי לא סובלת שאני בוכה לה (כמובן שזה בכאילו וזה עובד מ ע ו ל ה!!!   בלי כעס והיסטריה עוונש לבת והרגשה רעה שאני עושה לה עוול

אשמח לתמוך בך אם תיצרי איתי קשר

בא לי לבכות.תהיי חזקה. אבל תגידי להגיד לילדהינואר

שאמא תבכה.? זה לא להפיל עליה עול מידי גדול? כבר נראה לי עדיף לצעוק מאשר להפיל עליה אחריות ריגשית.

ילד שרואה אמא בוכה זה לא יותר פוגע נפשית מאמא צועקת?

סתם כך מה כ"כ מוציא אותך מדעת?? תנסי לראות. כבר כרגע אין את הבעל שעשה לך צרות. כרגע זה רק קושי פיזי ולא נפשי מבעל שפוגע. אל תהי לחוצה בקשר לנקיונות, כלים וכו', תאמיני לי לא יקרה כלום .

את מבקשת ממנה עזרה והיא לא עוזרת? אז אולי אל תבקשי. גם לה קשה כל המצב הזה. תשתדלי לא לגעור בה, שלא תתרחץ (האמת תלוי בת כמה היא- אני מתכונת לגיל 10) אם לא רוצה, אם היא מתלבשת לאט אז שתאחר וכו. היא תלמד לאט

לינוארnanel75אחרונה

קודם כל תודה עלהחיזוקץ הבת שלי היא בת 4 בלבד

מה שה ו צ י א אותי מדעתי לאחר שעזבתי היה 24/7 צמודה לילדים לא היתה לי דקה אחת מנוחה- אפילו לא מנוחה, רק לעשות משהו  קטן וקצר בלי  ילדים צמודים שמבקשים דברים ומפריעים.   כמובן שמאז המצב השתנה

כרגע רק תשישות נוראית גורמת לי להיות חסרת סבלנות - פחות עכשיו,אני עובדת על זה הרבה

אני ממש ל א מעמיסה עליה כשאני אומרת שאבכה!  ברגע שהיא אומרת אל תבכי אני מפסיקה ולא נראה לי שהיא ממש חושבת  שזה אמיתי אבל היא לא רוצה שאעשה את זה.  המצב שלה השתפר בהרבה ב"ה כשהופחתו הכעסים וכשהאיום הוא רק - אני אבכה.  כלדבר אחר היה מוביל אותה ל ה י ס ט ר י ה מוחלטת.  ."לכי לחדר!"  היא לא הולכת . אני לוקחת אותה לחדר- היסטריה מוחלטת.

כ ל דבר עדיף מצעקות וצרחות ועונשים (שלא ממש עובדים!)

כמו כן העצות שלי היו בעבור פותחת השרשור שכ ן נמצאת עם בעלה...  אבל אז זה יכול להיות מ מ ש קשה שמישהו שמוציא אותך מדעתך נמצא איתך ולידך....

לפי נסיוני עדיף שאני אקח כדורים ואשתמש ב"טריקים" כמו להגיד שאני אבכה כי זה ממש כ ל ו ם לעומת כשמאבדים עשתונות או  צורחים מאוד על הילדים.  לומר את האמת מספיק שההורה כעוס מאוד כלפי הילדים וזה כבר ממש נורא בשבילם...

מעבר למצבי האישי- להגיד לילד שההתנהגות שלו גורמת לך להיות עצובה זה בסדר (וגם גורמת לך לבכות)

1. הם צריכים להבין בשפה שלהם שההתנהגות לא בסדר ובגיל צעיר להגיד שזה גורם לי לבכות זה משהו שהם מ א ו ד מבינים

2. זה גורם ל ה ם להבין שמותר לבכות וכך הם יכולים לבכות כשקשה להם או כשהם עצובים

 

בהצלחה לכל הנשים עם הבעלים הקשים!

יוגה עם פרשת שבוע לילדי מילואיםאיתי פ

אהלן, הכנתי סרטון של יוגה להורים וילדים לפרשת השבוע.

הוא מעולה לילדי מילואים/קבע כי יש בו המון מגע, עיטוף, הענקת ביטחון. ומתאים כמובן לכל משפחה, לא רק מילואים.

תהנו

יצירתי!תהילה 3>אחרונה
בהצלחה
אולפנה או תיכון בירושליםאילת אלישיב

מחפשת בירושלים אולפנה או תיכון דתי לבת שלי, מקום טוב וחם עם רמה לימודית טובה וחינוך טוב.

כן שמאפשר טלפון חכם ולק ג'ל. 

מציעה לך לשאול גם בפורום אמהות. בהצלחה בחיפוש!יעל מהדרום
אולי אולפנת חורב?הרמוניהאחרונה
אירועי תרבות בקהילה- מה הכי אהבתם?טליולה

קיבלתי תפקיד חדש יו"ר ועדת תרבות בקהילה שלנו

התקציב דיי דל 🤧

אשמח להמלצות למפעילים באירועי קהילה שהייתם בהם!


תודה!

מקסיםזיויק
באיזו קהילה?
אני אוהבת ערבי נשים שיש זמן לפטפט ולהכיריעל מהדרום
לק"י


יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

ומציעה לך לשאול בפורומים פעילים יותריעל מהדרום
סיורים בגינות וחורשות קטנות מקומיות עם מדריכים,ירושלמית טרייהאחרונה

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

סעודות שבת - קטסטרופה אבא פגום
עבר עריכה על ידי אבא פגום בתאריך י"ח בחשוון תשפ"ו 16:30

אני סובל בשבתות, פשוט סובל, כל סעודה היא סיוט. יש לנו ב"ה 6 ילדים מגיל 3 עד 17 וכל סעודה היא בעיקר הקנטות בין הגדול לכולם. אני מכין דברי תורה, חידונים, סיפורים (כן, ניסיתי גם את "עושים עניין" של הרב יוני לביא) ופשוט לא מצליח להחזיק יותר מ 20 שניות. אני רק פותח את הפה הגדולים על הספה במקרה הטוב קוראים עלונים, או בחדר, נחים מחוסר עזרה בשישי.. אני מרגיש מועקה גדולה, תחושת כישלון, אפילו הקטנים לא מקשיבים לסיפורים.

יש למישהו עצה מלבד תפילה?

אני עובד עצות..

לצערי מוכר גם ליליפא העגלון

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''


בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

תתרכז אולי בשירים וחוויה.זיויק

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

שיטה טובה, עובדת אצלנו:חירטטתי
להתחיל לשיר שירי עונג שבת, מניסיון זה מושך את אלה שעוד נשאר בהם קצת ניחוח של שבת ואלה שלא, כבר בעיה אחרת
מטורףזיויק
שחרר אותם…רינת 24

זה נשמע מאד מעיק.


למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מבינה אותךשם פשוט

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

א כלהעני ממעש

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

אולי לא צריך ארוחה כל כך ארוכה?משה
יש דרך!!!אוצרי

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

פרסומת?זיויק
לא מתאים לכל הורה, לא מתאים לכל ילד.טויוטה
מגפה כלל יהודיתטויוטה

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

 

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

 

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

 

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

 

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

 

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

 

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

 

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

 

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

 

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

 

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

 

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

 

כמה מוכר...arlan

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

 

משהאחרונה
לא מבין..יהולב

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

כמה דברים:תהילה 3>

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

מחפשת מטפל רגשי מומלץ מנסיוןבננה צהובה

הבן שלי בן 16. מתוק, אבל  עם חרדה חברתית ודימוי עצמי נמוך.
מחפשת מטפל רגשי ממש טוב באיזור פתח תקווה והסביבה.
אשמח להמלצות!
תודה רבה!!

מציעה לך לשאול גם בפורומים נוספים ופעילים יותריעל מהדרום

לק"י


אמהות

הריון ולידה

ועוד

אפשר דרך השרות הפסיכולוגי של פתח תקווהמתיכון ועד מעון

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

עניתי לך בפרטי, אם עדיין רלוונטיחירטטתי
מה טעות?חירטטתיאחרונה
כמה עובדותאריק מהדרום

1. כלכלת ארהב היא כרבע מכלכלת העולם כולו.

2. כלכלת סין היא הבאה בתור עם כ-17% מכלכלת העולם כולו.

3. אחריה כלכלת גרמניה בפער משמעותי של כ4.3% מכלכלת העולם כולו

4. שלוש הכלכלות האלה יחד לבדן מהוות כמחצית מכלכלת העולם כולו

5. כשמונים אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במדינות G8 שהן היום G7 בתוספת רוסיה שממודרת כרגע מהמועדון.

6. 86 אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במועדון G20 שהם 19 המדינות החזקות כלכלית בעולם והאיחוד האירופי שנחשב לחברה בפני עצמה (כלומר יש נציגות גם למדינות אירופאיות נחשלות באיחוד)

7. כל שאר העולם מתחלק ב14 אחוז הנותרים

8. ישראל איננה חברה בG20.

9 סדר גודל של התלג לנפש בישראל הוא סדר גודל של תלג לנפש של גרמניה

10. אנחנו לא כמו גרמניה כי אין מספיק נפש, לא כי אנחנו לא מוכשרים או חכמים מהם אלא כי אין מספיק נפשות.


מסקנה שלי, הביאו ילדים זה טוב לכלכלה, שאו ברכה.


(זה איננו פוסט כלכלי ולכן לא נכתב בפורום חיסכון השקעה וצריכה, אני יודע שאני משקר ביודעין שקרים לבנים למשל לגבי התלג לנפש של סין ולא אכפת לי ואני לא נכנס לדיון על כח קניה כי זה לא פוסט כלכלי, רק שורת המסקנה חשובה לי פה וכל השאר לא מעניין אותי)

תמיד נהיה עם קטן יחסית לאומות העולם, "כי אתם המעטקעלעברימבאר
מכל העמים". אף פעם לא נהיה 70 מיליון כמו גרמניה, ולא בטוח שיש מספיק מקום בארץ ישראל המורחבת להיות כמו הסינים.


אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.


לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

ישראלאריק מהדרום

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.


בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

מסכים איתך שזה ברכה, פשוטקעלעברימבאראחרונה

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

 

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

קראווניםיוני21

עד כמה ילדים זה מתאים


עם 2 ילדים איך זה?



כמה המחירים היום לקראוון בברוכין?


מערב השומרון



תודה רבה

תלוי בגודל של הקראווןעזריאל ברגראחרונה

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....

הבת שלי שאלה אותי. אבא למה יש לך קוויםאדם פרו+

היא מתכוונת קווים בעור.

אני חושב שאלו קמטים.


מה עונים לה?

אולי יעניין אותך