אבל מנסה להימנע מזה.

כמה שזה לכאורה "מתאים" לתאר את הרב, זה לא שייך.

והרב שם יצא נגד זה..

הוא אמר "מקסימום אפשר להגיד "תורתו משמחת""

מאז כל פעם שהבנות רוצות להגיד על רב שהוא חמוד הן אומרות

"יואו..איזה רב....תורתו משמחת!!"

דעתי האישית,

שבמדרשות יש נטיה לפתח סגידה לרב

כמו שאמר הרב במדרשה שלי "אל תחפשו מישהו כמוני"

כי הוא לא בן 20, אלא ישב, ולמד, ופיתח מידות, עבד מול אישתו בזוגיות,

והמדרשיסטית המצויה בטוחה שככה יראה הבחור שהיא תתחתן איתו...

אז ה"חמוד" הזה מבטא לדעתי סגידה פסולה... תירגעי! הוא לא מלאך...

וזה גם לא יוצר יחס נכון של תלמיד ו'מורה', אלא של חבר... ולא נראה לי שזה היחס שצריך להיות...

אני מציעה שיאמרו בקיצור "איזה רב תו"מ"

ובסוף יהיה להם ילדים תו"מים

וחברות תו"מות

לק"י

זה כמו שאומרים על אנשים מבוגרים שהם "חמודים"..

מה לעשות?! יש אנשים חמודים בעולם..

לרב. יחס של כבוד והערכה נשמע יותר מתאים.

במציאות הוא של כבוד,

אבל "מאחורי הגב"? מה הבעיה לתאר רב כ"חמוד"?

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

לא ממש אוהבים שמכנים אותם חמוד, אלא אם כן זאת בחורה שהם רוצים.

כמה פעמים שהיה לי מגע עם חילוניות (בבחירות או בתור לבית חולים וכו') הם אמרו שאני חמוד

ותמיד שאלתי את עצמי אם זה משהו חילוני, או בגלל שהם בנות, או לא יודע.

מה, הם לא רואות שאני חרדי ולא בקטע??!!

"חמוד\ה", בלי קשר לאם בן השיח הוא בן או בת. זה לא כזה נחמד גם לי (כבת) לשמוע את זה מבת (אם כי, זה עדיף על פני "מאמי" )

לק"י

יש את ה"חמוד" של המוכרות המרגיזות..

ויש "חמוד" במובן של המילה.

הפסקתי להראות צעירה!

הלו! אני בת 25 פלוס! אני לא חמודה!!

טוב... לפחות נותנים לי פחות מהגיל שלי.....

אקח זאת כמחמאה...

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אם אתה לבוש שחור לבן עם כיפה שחורה, יש בזה איזה ספק?

גם לי נראה שזה עניין של צורת דיבור, וזה מה שהתכוונתי להבהיר בתגובה שלי למופים.

לא צורת דיבור שאני בעדה, אבל הן רגילות לדבר כך כנראה וזה לא משנה אם מי שמולן הוא בן\בת\מבוגר\צעיר\דתי\לא-דתי.

אחד הדברים המקובלים שמישהו קורא לך "חמוד/ה" הוא לענות "חמוד/ה תקרא לכלב שלך...".

הכוונה שחמוד זאת מילה שמתאימה לילדים קטנים וכלבלבים שהם אכן חמודים.

בנות שמשתמשות בה בד"כ לא עם איזה כוונות נסתרות.... 

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

"חמור גרם". נראה לי.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

וממש לא הייתי נראה כמו בגיל גיוס.. 

בעצם אין הרבה שאוהבים את הכינוי חמוד,

בנים לרוב יעדיפו כינויים אחרים...

גם אצלנו במדרשה ישנו בלבול קל בנושא ומתבדחים על החלפת הכינוי "חמוד" ב"תו"מ".

אני אישית חושבת שזה לא מכובד לקרא כך לרב גם לא מאחורי הגב,

עם כל הכבוד לקרבה ולהסרת המחסומים והגבולות של רב- תלמידה שיש במדרשות.

הרבנים מבחינתם מוותרים על הכבוד=> לרוב לא ידברו עם הרב בגוף שלישי, אלא "אתה"..

ומפה בקלות מגיעים לקרבה ולכינויי חיבה (וברור שלא בפני הרב..).

וברור לי שהכינוי "חמוד" מגיע ממקום טוב ומהערכה גדולה לרב ולתורתו.

לא! 

אז למה פתאום כן??? 

ממש לא ראוי לדעתי 

יש המוני מילים בשפה העברית להביע הערכה לרבנים שמתפעלים מהם 

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אין על מבטי ההערצה האלו

ואין לי כח ופנאי להאריך, במיוחד שכבר דשתי בזה בעבר.

בקצרה רק אומר שיתכן מאוד שהמשמעות של המילה 'חמוד'

שונה מבנות לבנים, ומכיוון שהאמירה מופנית לרב שהוא... בן,

די בהבדל הזה כדי להפוך את הכינוי הזה לכינוי בלתי ראוי.

(למרות שאני מסכימה שזה לא לעניין בכל מקרה)

וגם כשהיא "מוסבת על" לאחר כמה גלגולים היא עלולה להיות "מופנית ל".

ואני מסכימה עם סוף דבריך

מי מופנה על איזה מסובין

אם מופנה משני צדדין לכו"ע ילפינן

מילא אתה, אבל היא?

קטן עליה.

הרי אתה כבר מזמן מחפש אשה ת"ח שמדברת לענין

מצאת את שביקשה נפשך?

הנה כאן.

ולהבא כשאתה שם לי קישור הכתובת צריכה להיות 

/Forum/Forum.aspx/t600143#6661597

ולא

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t600143#6661597

כי השני חסום לי

חוץ מ: hfvjvv(**()8nbgmjnv))(_$$  כמובן.

את הראשון חסמו, אז בערוץ עקפו אותם עם השני...

(בשני כל הערוץ פתוח חוץ מסרטים ופופקורן)

מצטרפת לשאלה....??

את ענקית!!!!

אומרת היום לראש מדרשה שהוא "חי בסרט"

אני באמת כבר ללא מילים.....

יואו... חיה בסרט!

הדור של היום..... זה לא הדור של הלילה....

נכשלתי בחינוך!

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל