רב?

ציוני?

אדמו"ר?

מזל טוב על פתיחת השרשור

איני יודע אם הגענו לשלב הרמזים,

אך זה רמז די גדול.

(כבר תופס גובה)

אותו רב, עסק בגמרא והלכה אך נודע בזכות משהו אחר?

מספיק 'תקני'?

לא.

אגב, רפואה שלמה

לא יודע כמה עזרת חבר, אני עדיין בשלב של להבין מה כבר יש..

וסחתיין על העלאת האופציה

בכל זאת מדינה מוצלחת.

|מנסה לחפות על זה שהוא מתקשה להשלים|

מאיפה זה בא?

ויש רחוב "חיים עוזר" בפתח תקווה

לא.

זו ישיבת וולוז'ין?

חסיד בבירור, ורב של חסידים

אך ממש ממש לא חסיד אותנטי.

הרב יוסף רוזין (מפורסם בכינוי הרוגוצ'ובר או הגאון הרוגוצ'ובי על שם עיר הולדתו; תרי"ח, 1858 - י"א באדר א' תרצ"ו, 1936) היה תלמיד חכם חסיד חב"ד קאפוסט

וכמה דברים:

סביב גידול שערותיו מסתובבות כמה שמועות. אני מכיר שלוש מהן.

הגירסה הראשונה שכתבת, נדמה לי שהתחלף לך במהרש"א. מעולם

לא שמעתי השערה כזאת לגבי הראגאצ'ובר.

ועוד שתי שמועות: א. חשש להסיר את כיסוי ראשו תוך כדי התספורת

שלא להתבטל אז מדברי תורה (ושמועה זו צ"ע).

ב. הוא הבין איכשהו מברכת הצמח צדק שעליו לקבל מנהגי נזירות מסויימים,

ובפרט לפי מה שהאריך בצפנת פענח בכמה מקומות לגבי יוסף שהיה נזיר

כמו שאחז"ל בשבת (קלט: ) וכו' וכו' והיה לו עניין מיוחד בזה.

התבטאויותיו החריפות לא היו רק על הגאונים בתקופתו, אלא גם על גאונים

מהשורה הראשונה מדורות קודמים, וכבוד אלוקים הסתר דבר.

כמובן שצריך להבין מיהי הדמות הפלאית הזאת ומהיכן זה נובע על מנת

שהדברים יובנו כהוגן, וכולי האי ואולי. 

דרכו הייתה שלא להביט כמעט בכלל באחרונים, וגם מהראשונים ברר לו 

רק כמה מהם ללמדם באופן קבוע.

מספרים שפעם ברגע של מנוחה (...) הסתודדו מסביבו בחורי ישיבה, והחלו

מקריאים לפניו מספר מסויים שריכז את כל הצ"ע של רעק"א בכל מרחבי הש"ס.

והגאון הזה, מיד בשומעו את הקושיא, תוך כדי דיבור להצגתה פירק אותה כלאחר

יד, תוך שהם עוברים הלאה בזריזות לקושיא הבאה, כך שתוך כמה דקות יישב

את כל הצ"ע של רעק"א. ומי שקצת מכיר, צ"ע של רעק"א זו חומת ברזל בצורה

שכמעט בלתי ניתנת לפריצה. 

יש המשך לסיפור הזה, אך נסתפק בזה לעכשיו.

הוא היה כמורה דרכה של ישיבת תומכי תמימים.

ואפילו יש איזה אנקדוטה סביב זה כך שאין שום סיכוי.

זה כמו לומר שאם מצאתי בפירוש האברבנאל על התורה לדוגמא

 אי אלו מוטיבים חסידיים הרי שהוא כתב בחסידות.

אגב, אם כבר הזכרנו אותו, בפירוש האברבנאל תצטרך להתאמץ פחות

למצוא מוטיבים חסידיים מאשר בצפנת פענח. 

מעבר לכך: 

הוא העיד על עצמו שמעולם לא למד חסידות (ויש לזה סיבה

וקשורה לאנקדוטה הנ"ל).

אינני זוכר אותה לפרטים, אך כך היה מעשה בגדול:

כידוע (למי שעדיין לא הספיק לקרוא בויקי) הגאון זכה להתברך

בהיותו ילד מפי הצמח צדק. אינני זוכר בדיוק את נוסח הברכה

אך תוכנה היה שאותו עולל יהיה גדול בתורה.

לימים התברר שברכתו של הצמח צדק התקיימה מעבר למצופה.

פעם אחת היה אותו גאון מסב בסעודה של ישיבת תומכי תמימים

בתור אורח הכבוד תוך שניתנה לו הזכות לדרוש בפילפולא דאורייתא.

לאחר שסיים את דרשתו עלה אדמו"ר הרש"ב והחל לדרוש עניינים

עמוקים בחסידות.

הגאון שדומה שמעולם לא התקמט מצחו לשמע דבר לא מובן, לבש

בעת דרשתו של הרש"ב ארשת פנים קצת אחרת, וראוהו שחלשה דעתו.

כאשר פנו אליו לדעת מה זה ועל מה זה, אמר ברוב ענוותנותו שהוא

מתחרט שהצמח צדק לא בירכו שיהיה גדול גם בחסידות

 כי אז היה מבין גם את דברי הרש"ב.

יצויין שלפי ערך גאונתו אין ספק שסיפור זה הינו גוזמא בעלמא.

הוא לא עסק כלל באופן שיטתי בעבודת ה' של הפרט.

גם בקבלה היו לו נגיעות קטנות עד למאוד. להשערתי -

פחות מאחוז מכלל מכתביו, ויתכן שהגזמתי.

אחוז מכלל כתביו ואני מטיל ספק גם בזה. בכל אופן -

לא הרבה.

וגם בנגיעות הקבליות אין שום מסר ישיר לעבודת

ה'. 

את זאת הקורא יכול לעשות אך ורק על דעת עצמו. הוא 

עצמו לא התכוון לזה כלל. את זאת אגב, ניתן לעשות

כמעט בכל ספר. ומעולם לא שמענו שמשום כך

ספר מורה נבוכים לדוגמא יחשב לספר חסידות...

לכן, מכורח הנסיבות הכמותיות והאיכותיות - אני נאלץ

לצערי לשלול את דבריך מכל וכל.

מה גם שחלק ניכר מחייו דווקא הסתופף בבית בריסק,

ספינת הדגל של הליטאיות הטהורה.

ולכן, בין היתר, כתבתי את שכתבתי שלא היה חסיד במובן

הרגיל של המילה.

אבל שוב אני מדגיש - אולי מכיוון שיש לך נפש חסידית אתה

מתעקש להוציא מהפרופורציה את הנגיעות החסידיות, אם ישנן.

לטעמי, כאמור - אינן בכלל. מי שמכיר קצת סגנון חסידי, ומכיר

קצת את סגנונו שלו, יראה שהם רחוקים זה מזה כרחוק מזרח

ממערב. זה שאתה יכול למצוא בין כל פירושו לתורה שניים

או שלושה פירושים על דרך הקבלה, לא, אבל ממש לא עושה

אותו לפירוש חסידי, כמו שלא יעלה על דעת אף אחד להגדיר

את פירוש האבן עזרא ככזה.

קיצור הדברים - אין שום יסוד לאותה השערה. ולא זו בלבד,

אלא יש הרבה הוכחות כנגדה. 

זאת פשוט כפייה חסידית!

זאת לא חסידות.

ההסבר הוא אחר -  סיגנון לימודו של הראגצ'ובר היה

מטובל ובלול גם במחשבה פילוסופית אבסטרקטית

(בנוסף לאין ספור מרכיבים אחרים, שאין כאן המקום

לפורטם). הוא נוהג לגייס רעיונות ותובנות מעולם הפילוסופיה

ולשלבם ביד אומן עם הלמדנות הטהורה. 

שילוב שאיני יודע אם יש דומה או דומה לדומה לו בזה.

המחשבה הדקה מן הדקה יחד עם חריפותו הולידו חידושים

מעין אלו.

אין צורך להפליג למדינת הים.

בספר אישים ושיטות יש רק טעימות (ש"ע), אמנם הן טעימות

(פ') מאוד, אך אין בהן כדי לעמוד על טיבו.

או רעיון לא שיגרתי עם החסידות.

אינני בטוח שהמשוואה הזאת נכונה.

ואם כבר אתה חותר להשפעות חסידיות בכתביו,

היית יכול לציין לדוגמאות קצת יותר משכנעות, ואכמ"ל.

וגם בהן - השאלה האם כתב את שכתב בהשפעה

חסידית או ממוחו הגאוני - תישאר בגדר שאלה.

שאין "מלא כתבים שלו בחסידות".

לימודו של הראגצ'ובי.

הוא מעולם לא שמע על החלוקה שבין הלכה, אגדה,

פלפול, ובטח שלא אמונה.

בצורה קונבנציונלית ועל פיה לנתח את אישיותו וכתביו.

כפי התרשמותי לעת עתה, דרך זו נוחלת כישלון חרוץ

כאשר מדובר בראגצ'ובר, וחוטאת חטא גדול לדמותו.

לגבי עצם הנושא של חלוקה לתחומים: אוכל רק לרמוז לך

על תשובת צפנת פענח בגדר נקודה של התורה, ודי בזה.

הלא הוא מופת הדורות, פסגת הגאונות התורנית, פלא עולם

אין עלייך במשחק הזה! גם כשאת לא מתכוונת את מצליחה

וידעתי שהוא נחשב גאון אדיר. אבל לא מעבר לזה (הייתי צריכה לפתוח ויקי לוודא לגבי המיקום המדוייק וכו')

הגיע... בהקשר של גאונותו נראה לי. אולי כתבה בעיתון לפני שנים רבות, אולי הוזכר בספר...

נזכיר רק עובדה קטנטנה:

סיים את הש"ס 900 פעם!!!

ניתן להוכיח ממקורות קצת שונים.

אך אם אתה בוחן את כתביו - המסקנה המתבקשת

לענ"ד היא כפי שכתבתי.

אני לא באתי לידי מידה של חיצוניות ופנימיות וכו' וכו'.

אין לי עסק בנסתרות בעניין זה. ובפרט שלפי הלך רוח זה

ניתן למצוא רוח חסידית כמעט בכל טקסט יהודי אפשרי,

ואם תרצה - אפילו בכתבי אומות העולם. ואם תפליג עוד,

לא מן הנמנע שלבסוף נגיע למסקנה שפרוייד בכלל היה אדמו"ר.

משתגע מכל אלה שלא שמים דאודורנט

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל