אני אובדת עיצות לגמרי.אני עובדת בצהרון של ילדים בגילאי 4-8 (חילוני..) אני הסייעת.אבל קשה לי.יש שם ילדה,שאין לי דרך להגדיר חוץ מחוצפנית,מרוב שהיא מתחצפת לפעמים אני מוצאת את עצמי ללא מילים.הבעיה גם שהיא מושכת אחריה עוד בנות.(סוג של מלכת הכיתה,)אני והגננת כבר לא יודעות מה לעשות,דיברנו עם ההורים,ההורים טוענים שככה היא גם בבית.זה ממש קשה.היום דיברתי איתה והיא ענתה לי בחוצפה ,היא אמרה.אני חוצפנית כי אני אוהבת תשומת לב.שהתשומת לב מופנת רק אליי.הבנת?יופי.
עיצות,מה לעשות,איך להתנהג.יתקבלו בשמחה!!
היא אמרה לה בעצמה מה עושים-
אני רוצה תשומת לב!! אני רוצה שיתייחסו אלי!
אז מה את עושה?
1 נותת לה תשומת לב- בצורה חיובית
את מיוזמתך - בזמנים שהיא מתנהגת יפה, עושה משו טוב, או סתם יושבת ואת פנויה להתייחס אליה- באה ונותנת לה יחס חיובי, מחמאות, התעניינות בה ובמשו יפה שיש לה, וכולי
2 לא נותנת לה משוב חיובי על החוצפה שלה
"אצלינו בגן לא מדברים ככה. אם את רוצה משהוא תבקשי יפה" "אצלינו בגן לא מדברים ככה, פעם הבאה שתתחצפי אלי, אני לא אענה לך בכלל" "... |לא עונה בכלל| ..."
(זה בסדר שבגן ובבית יהיו כללי התנהגות ודיבור שונים- באופן כללי לגן יש כללים משלו שאין אותם בבית.)
3 מדריכה אותה איך לבקש דברים שהיא רוצה בניסוח לא מתחצף (וגם לא מתחנף, פשוט ניסוח יפה וכנה)
"את מתכוונת לומר שאת רוצה בבקשה את ---? אז תגידי!" (ושהיא תגיד, תחזור אחרייך במילים)
היא גילתה לך מה מניע אותה להתנהג בחוצפה. זה מידע שלא יסולא בפז..
היא רוצה תשומת לב? מעולה. תני לה אותה, בדרך ובמינון שלך.
מעתה והלאה, במקום שהיא תקבל תשומת לב שלילית, תני לה תשומת לב אך ורק כאשר היא עושה מעשה חיובי (אפילו אם יקח זמן עד שהיא תעשה מעשה כזה..) וכך בעצם תשני את כללי המשחק ותכפי עליה התנהלות במגרש שלך.
בנוסף, ניתן כמובן ליזום תשומת לב חיובית. למשל לתת לה ראשונה את הממתק של שבת, למנות אותה כאחראית על תחום מסויים תוך כדי הענקת כבוד רב, וכיו"ב.
זה גם יעשה אותה מאושרת, גם ילמד אותה שיותר כיף לקבלת תשומת לב חיובית מאשר שלילית, וגם יזכה אתכן בקצת נחת.
בהצלחה רבה!
מה זה קשור לכך שזה צהרון חילוני?
יצא לי לראות ילדים חוצפנים מכל המגזרים.
ודווקא הילד שבקייטנה שהדרכתי בה בתור שמיניסטית
לקח סולמון מאיפשהו בבית ספר שהקייטנה הייתה בו,
מיקם אותו רבע מטר מאחורי החלון הלא גבוה והבלתי ניתן לסגירה
של השירותים ועמד והציץ לי שם משהתחלתי עד שסיימתי,
היה ש"סניק קטן עם כיפה שחורה בכיתה ג' מתלמוד תורה חרדי, ואמא שלא מוציאה רבע שערה מהסמרטוט השחור שלה.
בכיתי שעות אחרי זה, זו הייתה השפלה שאין לי מושג איך המשכתי להגיע אחרי זה לעבודה שם.
עברו כבר 7 שנים וזה עדיין טראומטי לי.
הקייטנה הייתה עם 80% ילדים חילונים, ואף אחד מהם לא היה מעיז לעשות דבר כזה.
מסקנה,
ילדים מבתים חילונים לא יותר חוצפנים מילדים מבתים שומרי מצוות.
כמו שיש בתים חילונים עם ילדים מופרעים, ובתים חילונים שמגדלים בהם ילדים טובים
ככה יש בתים שומרי מצוות מכל הסקטורים עם ילדים מופרעים, ובתים שומרי מצוות עם ילדים טובים
אני מכירה את כל הציבורים הנ"ל מקרוב מאוד.
ולשאלתך,
את לא אמא שלה, את לא יכולה לחנך אותה, את סייעת בצהרון,
ואת צריכה לנסות להתמודד איתה כמו שהיא , אין פיתרון קסם.
אפילו למחנכות או לגננת-אם , אין אפשרות לשנות אופי של ילד
כל עוד ההורים לא מטפלים בעניין.
אבל יש לי כמה עצות שיוכלו אולי לעזור...
אם היא מתחצפת תסנני אותה, תתעלמי פשוט במופגן, שתראה שזה לא אכפת לך.
אם היא התחצפה והיא אחרי זה מבקשת ממך משהו שאת לא חייבת מין הדין לתת לה במסגרת העבודה,
תגידי לה שאם היא תתייחס בכבוד ובצורה נעימה, היא תקבל(כמובן שזה לא יהיה משהו שמבחינת הדין את חייבת לתת לה
אלא דברים שהם אקסטרה, אחרת את עלולה להיסתבך , וגם לא מגיע לה עד כדי כך להיענש)
אם את עושה את זה ברגיל, אז תתני חום , אהבה ופינוקים לילדים אחרים, ולה פחות (כמובן לא למנוע ממנה לגמרי)
ואם היא תיגש אלייך בצורה יפה ותרצה גם "צומי ", תגידי לה בטון נעים שאיזה כיף שהיא באה אלייך ולא מתחצפת וכיף לך איתה ככה כשהיא מתנהגת יפה ובכבוד (משהו כזה.. את תדעי כבר את הניסוח המתאים)
תדברי עם האחרות. תתעלמי ממנה.
מי שתיסחף אחריה, תגידי לה בשלוה: אנחנו לא מדברים כך. זה לא יפה. אל תגיבי על מה שהיא תאמר על זה. רק תגידי לילדות בנחת - אנחנו גם לא עונים לחוצפה.
תודיעי על חלוקת פרסים למי שמדברת בנימוס וכבוד. ותחלקי. היא לא תקבל.
אח"כ תגידי, בלי להזכיר אותה: מחר נחלק שוב - מי שידבר בנימוס ובכבוד, יקבל. וכמובן, תסבירי מה שה נימוס וכבוד. וגם בקיצור למה זה יפה וחשוב.
הכל בשלוה ובביטחון.
כאשר היא תשדר רצון להתקרבות - תגידי לה בשיא הפשטות שאם היא רוצה גם - בשמחה. ותלחשי לה בשקט, שאם היא תלמד את הילדים דברים טובים ובכלל תתנהג יפה, תדבר נעים, ישימו אליה לב באמת כי היא טובה. ותוסיפי שגם לאחרים מגיע שישימו לב. כמו לה.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
