היא אמרה לה בעצמה מה עושים- 

אני רוצה תשומת לב!! אני רוצה שיתייחסו אלי! 

אז מה את עושה? 

1 נותת לה תשומת לב- בצורה חיובית 

את מיוזמתך - בזמנים שהיא מתנהגת יפה, עושה משו טוב, או סתם יושבת ואת פנויה להתייחס אליה- באה ונותנת לה יחס חיובי, מחמאות, התעניינות בה ובמשו יפה שיש לה, וכולי 

2 לא נותנת לה משוב חיובי על החוצפה שלה

"אצלינו בגן לא מדברים ככה. אם את רוצה משהוא תבקשי יפה" "אצלינו בגן לא מדברים ככה, פעם הבאה שתתחצפי אלי, אני לא אענה לך בכלל" "... |לא עונה בכלל| ..." 

(זה בסדר שבגן ובבית יהיו כללי התנהגות ודיבור שונים- באופן כללי לגן יש כללים משלו שאין אותם בבית.) 

3 מדריכה אותה איך לבקש דברים שהיא רוצה בניסוח לא מתחצף (וגם לא מתחנף, פשוט ניסוח יפה וכנה)  

"את מתכוונת לומר שאת רוצה בבקשה את ---? אז תגידי!" (ושהיא תגיד, תחזור אחרייך במילים) 

היא גילתה לך מה מניע אותה להתנהג בחוצפה. זה מידע שלא יסולא בפז..

היא רוצה תשומת לב? מעולה. תני לה אותה, בדרך ובמינון שלך.

מעתה והלאה, במקום שהיא תקבל תשומת לב שלילית, תני לה תשומת לב אך ורק כאשר היא עושה מעשה חיובי (אפילו אם יקח זמן עד שהיא תעשה מעשה כזה..) וכך בעצם תשני את כללי המשחק ותכפי עליה התנהלות במגרש שלך.

בנוסף, ניתן כמובן ליזום תשומת לב חיובית. למשל לתת לה ראשונה את הממתק של שבת, למנות אותה כאחראית על תחום מסויים תוך כדי הענקת כבוד רב, וכיו"ב.

זה גם יעשה אותה מאושרת, גם ילמד אותה שיותר כיף לקבלת תשומת לב חיובית מאשר שלילית, וגם יזכה אתכן בקצת נחת.

בהצלחה רבה!

מה זה קשור לכך שזה צהרון חילוני?

יצא לי לראות ילדים חוצפנים מכל המגזרים.

ודווקא הילד שבקייטנה שהדרכתי בה בתור שמיניסטית

לקח סולמון מאיפשהו בבית ספר שהקייטנה הייתה בו,

מיקם אותו רבע מטר מאחורי החלון הלא גבוה והבלתי ניתן לסגירה

של השירותים ועמד והציץ לי שם משהתחלתי עד שסיימתי,

היה ש"סניק קטן עם כיפה שחורה בכיתה ג' מתלמוד תורה חרדי, ואמא שלא מוציאה רבע שערה מהסמרטוט השחור שלה.

בכיתי שעות אחרי זה, זו הייתה השפלה שאין לי מושג איך המשכתי להגיע אחרי זה לעבודה שם.

עברו כבר 7 שנים וזה עדיין טראומטי לי.

הקייטנה הייתה עם 80% ילדים חילונים, ואף אחד מהם לא היה מעיז לעשות דבר כזה.

מסקנה,

ילדים מבתים חילונים לא יותר חוצפנים מילדים מבתים שומרי מצוות.

כמו שיש בתים חילונים עם ילדים מופרעים, ובתים חילונים שמגדלים בהם ילדים טובים

ככה יש בתים שומרי מצוות מכל הסקטורים עם ילדים מופרעים, ובתים שומרי מצוות עם ילדים טובים

אני מכירה את כל הציבורים הנ"ל מקרוב מאוד.

ולשאלתך,

את לא אמא שלה, את לא יכולה לחנך אותה, את סייעת בצהרון,

ואת צריכה לנסות להתמודד איתה כמו שהיא , אין פיתרון קסם.

אפילו למחנכות או לגננת-אם , אין אפשרות לשנות אופי של ילד

כל עוד ההורים לא מטפלים בעניין.

אבל יש לי כמה עצות שיוכלו אולי לעזור...

אם היא מתחצפת תסנני אותה, תתעלמי פשוט במופגן, שתראה שזה לא אכפת לך.

אם היא התחצפה והיא אחרי זה מבקשת ממך משהו שאת לא חייבת מין הדין לתת לה במסגרת העבודה,

תגידי לה שאם היא תתייחס בכבוד ובצורה נעימה, היא תקבל(כמובן שזה לא יהיה משהו שמבחינת הדין את חייבת לתת לה 

אלא דברים שהם אקסטרה, אחרת את עלולה להיסתבך , וגם לא מגיע לה עד כדי כך להיענש)

אם את עושה את זה ברגיל, אז תתני חום , אהבה ופינוקים לילדים אחרים, ולה פחות (כמובן לא למנוע ממנה לגמרי)

ואם היא תיגש אלייך בצורה יפה ותרצה גם "צומי ", תגידי לה בטון נעים שאיזה כיף שהיא באה אלייך ולא מתחצפת וכיף לך איתה ככה כשהיא מתנהגת יפה ובכבוד (משהו כזה.. את תדעי כבר את הניסוח המתאים) 

תדברי עם האחרות. תתעלמי ממנה.

מי שתיסחף אחריה, תגידי לה בשלוה: אנחנו לא מדברים כך. זה לא יפה. אל תגיבי על מה שהיא תאמר על זה. רק תגידי לילדות בנחת - אנחנו גם לא עונים לחוצפה.

תודיעי על חלוקת פרסים למי שמדברת בנימוס וכבוד. ותחלקי. היא לא תקבל.

אח"כ תגידי, בלי להזכיר אותה: מחר נחלק שוב - מי שידבר בנימוס ובכבוד, יקבל. וכמובן, תסבירי מה שה נימוס וכבוד. וגם בקיצור למה זה יפה וחשוב.

הכל בשלוה ובביטחון.

כאשר היא תשדר רצון להתקרבות - תגידי לה בשיא הפשטות שאם היא רוצה גם - בשמחה. ותלחשי לה בשקט, שאם היא תלמד את הילדים דברים טובים ובכלל תתנהג יפה, תדבר נעים, ישימו אליה לב באמת כי היא טובה. ותוסיפי שגם לאחרים מגיע שישימו לב. כמו לה.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....