אבל אם מותר לשאול: האם שניכם אשכנזים והאם ערכתם בדיקות גנטיות? 

יש מחלה תורשתית גנטית שנקראת 'גושה' שאחד המאפיינים שלה הוא חוסר נעימות במגע. לרוב לא מבצעים את הבדיקה והיא לא מומלצת ע"י קופות החולים לפני חתונה כיוון שזה כ"כ נדיר והמחלה עצמה למעט מקרים נדירים שבנדירים היא כמעט חסרת השפעה. 

אז אם שניכם אשכנזים ולא בדקתם את הענין - הסיכוי לא גדול, אבל אולי זה שווה בדיקה. 

(אגב, חולי גושה לרוב מאופיינים גם באינטליגנציה גבוהה. ולא, אני לא חולה ולא נשא של גושה אבל יצא לי להיתקל בזה). 

(כמובן שכל מה שכתבתי הוא רק על סמך מה שכתבת והסיכוי שאני צודק, סטטיסטית, הוא מאוד קטן...) 

ממליצה לפנות לאבחון של ריפוי בעיסוק בהתמקדות על תחושה

בהצלחה רבה

ילד עם   רגישות  יתר  יראה  הרבה  פעמים  כילד  שסובל  מהפרעת  קשב  בגלל  הגירויים  הרבים  שמפריעים  לו  ומסיחים  את  דעתו,  תחשבי  על  ילד  שהתווית  מפריעה  לו  הלכלוך  על  הכיסא  והחולצה  הקצרה  איך  הוא  יכול  לשבת  רגוע?  אך ממש  לא  בהכרח  שסובל מהפרעת  קשב,  ויכול  להיות  שזה  קושי  בוויסות  חושי "טהור"  .  אך  יכול  להיות  ההפך,  הרבה פעמים  ילדים  עם   בעיית  קשב  יסבלו  מחוסר  וויסות  תחושתי  בגלל  הפרעת  הקשב  שלהם.  בכל  מקרה  הייתי  ממליצה  לך  לפנות  לריפוי  בעיסוק,  למשהי  טובה,  מרפאות  בעיסוק  מתמחות  בתחום   הזה  של  וויסות  חושי.  יש  גם  דיאטה  סנסורית  שעוזרת  לבעיות  תחושה  וזה  גם  בתחום  הריפוי  בעיסוק,  אך  לא  כל  מרפאה  בעיסוק  יודעת  לעשות  את  זה,  כפי  שהבנתי,  לכן  שווה  לך  לברר  על  משהיא טובה,אחרת  חבל  על  הזמן  ועל  הכסף,  אני  חושבת  שבגיל  הזה  עדיין  את  יכולה  לקבל  זאת  מטעם  התפתחות  הילד  במחיר  אפסי,  נראה  לי  עד  גיל  9.  קשה  לי  להבין  למה  הרופא  הפנה  אותך  לפסיכולוג  לפי  הדברים  שתיארת  זה  תיאור   קלאסי  של  קושי  בוויסות   חושי,  בפרט  ששללתם  הפרעת  קשב.  (אגב  אני  חושבת  שצריך  לעשות  הפוך  קודם  לשלול  ולטפל  בוויסות  חושי  ואח"כ  לראות  אם  יש  עדיין  בעיית  קשב,  כי  לעיתים  ילדים  שיש  להם  רק קושי  בוויסות  מוגדרים  בטעות  עם  בעיית  קשב)  בכל  מקרה  לפני  שהייתי  בודקת  קושי  רגשי  הייתי  הולכת  עם  מה  שממש  מתבקש  וזה  רפוי  בעיסוק.  

המורה טען שזו לא בעיית קשב והילד לומד ומקשיב יפה. אולי זה מפריע קצת לריכוז..שזה מובן בהחלט

גם אנו לא רואים בעיית קשב בבית.

הבעיה היא שדרך המכון זה לוקח הרבה זמן.. התורים ארוכים. וכרגע הפנו אותנו לייעוץ פסיכולגי ולא לריפוי בעיסוק. כך שדרך הקופה אין לי אפשרות  לקבל ריפוי בעיסוק. כי צריך המלצה/ הפניה של רופא מטפל. חוץ מזה שרופא המשפחה טען שאין תופעה כזו והכל שטויות- זה לא הוכח ולכן הרפואה הקונבציונאלית לא מכירה בזה והכל קשור לרגשי- נפשי.

אשמח לשמוע על מרפאה בעיסוק טובה. מי שמכירה? אני מוכנה להשקיע כסף העיקר להביא מזור לילד.. תודה לכן על התגובות

ששללתם  בעיית  קשב  ולכן  זה   נראה שזה  לא בעיית  קשב,   אלא  רב  הסיכויים שזה אכן  קושי  "טהור"  בוויסות  חושי.

בקשר  לריפוי  בעיסוק  את  יכולה  לבקש  למרות  זאת  אבחון  לריפוי  בעיסוק.  את  יכולה  להגיד  לרופא  שלמרות  שהוא  לא  חושב כך  את  רק  רוצה  לוודא  שזה לא  זה,  בכל  אופן.... (מנסיון  לתחום  אחר  זה  עובד). ואת  יכולה  גם  לנסות  רופא  אחר,  ולבא  אליו  אם  מה  שאת  חושבת,  שאת  רוצה  הפניה  לריפוי  בעיסוק  בגלל... ולא  התייעצות  לאן  לפנות.  בכל  אופן  אם  את  רוצה  המלצה  על  מרפאות  בעיסוק  טובות  תוכלי  לפנות  אלי באישי.   

אני אומנם לא מכירה רופאים להמלצה,

אבל בתור מישהי שסובלת מזה עד היום, אני ממש ממליצה לאבחן ולטפל. זה אפשרי (ע"פ מה שלמדתי בחינוך מיוחד), וחוסך הרבה סבל בהמשך. (אני עד היום סובלת מזה, וככל שגדלים הטיפול קשה ויקר יותר)

וזו לא בעיה נפשית. יש הרבה רופאים שלא מבינים בזה בכלל (זה נושא שנחקר יחסית לאחרונה, ושלא הכירו אותו בעבר, כך שהרבה רופאים פשוט לא יודעים על הבעיה הזו) פשוט תפני לרופא אחר.

לפי מה שלמדתי בעבר, בעיה של ויסות חושי יכולה להופיע אצל ילדים בצורות שונות. היא יכולה לגרום 

לבעיות קשב (קושי בישיבה רציפה על כסא), לבעיות שינה (קושי להרדם או קושי להתעורר), רתיעה ממגע

גם אצל ילדים בכיתה ולכן עלולה לגרום לבעיה חברתית.

תוכלי לקבוע תור לנוירולוג אחר או לרופא של המכון להתפתחות הילד בקופ"ח שלכם.

קל ונוח להם לשלול בעיה שדורשת ריפוי ועיסוק ולזרוק את הבעיה לכיוון של קשיי קשב וריכוז או בעיה נפשית

שפוטרים אותם מעוד ילד שיהיה אצל מרפאה בעיסוק. אבל, את לא צריכה לוותר.

לפחות אבחון, כדי שתדעי מה קורה אצל הילד שלך.

מעניין שהרופא הפנה לפסיכולוג ולא למבחן טובה, לבדוק בעיה של קשב וריכוז. זה נראה קצת יותר מתאים מאשר 

בעיה פסיכולוגית הזויה.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות