אדם מתחתן עם מישהי במטרה להקים בית עם ערכים שאותם רוצים להעביר הלאה (בגדול, כן?). יש מלא בחורות טובות בחוץ, אפילו חילוניות אבל איתן לא תקים בית. האם חשוב לך הערך של הצניעות של הילדים שלך (לדוגמא, יש עוד הרבה דברים)? האם אתה מוכן להתפשר על דברים שממש חשובים לך?

או שאולי תנסה לפתוח את זה בשיחה.

אל תדאג, אם היא תנסה לתת לך כאפה- זה יענה לשאלה שלך בצורה יצירתית.

וערכית, כי הוא יבין בדיוק מי היא ומה עניינה..

וברצינות- מסכימה עם מה שפריסבי אמר. תחשוב מה יותר חשוב לך. ובקשר לשיחה- זה דבר מאד עדין, צניעות לבנות, ולכן לא נראה לי שדרך שיחה ישירה. אולי חברה, או  משהי שאפשר דרכה להבין מה עומד מאחורי הלבוש, ממה זה נובע. דיבור על צניעות לעיתים הוא עצמו לא שייך, מעצם הנושא. בטח לא בשלב הפגישות. פה כדאי דרך עוקפת אך מספיק פתוחה וראויה שתשקף באמת ובחכמה את מה שהבחורה רוצה להגיד בעניין.

בהצלחה רבה!

ואם הקשר כ"כ חשוב ושייך לך- כדאי לבדוק ברצינות ולהשקיע בזה.

הנושא של הצניעות הוא לא אבסלוטי.

אפילו מי שהציע את נושא ההלכה-אין כאן קווים ברורים.

זה מסוג הדברים שצריך למדוד ביחס לסטנדרטים לפיה היא גדלה-לא לדון לפי סטנדרט של חברה אחרת.

חשוב לדעתי לראות אם ביחס לסביבתה היא מתלבשת באופן מקובל, שנחשב מתאים לבנות ישראל...

גם, האם לדעתה זה בגדר צנוע? האם היא שלמה עם הסגנון שלה?

את כל זה הייתי במררת בשלב זה לא בצורה ישירה איתה אלא עם חברותיה.

אחרי שתקבל תשובות שונות תחשוב האם זה משמעותי בעיניך,

האם זה מאפיין מהותי ומשקף את צניעותה וערכיה.

אם תחליט להמשיך-בשלב מתקדם יותר תוכל לדון על זה איתה.

זו דעתי.

בהצלחה רבה

אחלה?

לטעמי שרוול טיפה קצר מידי או חצאית טיפה קצרה מידי ... שונה ממה שהוא לטעמך..

וכבר הזכירו לפני את עניין החברה בה היא גדלה.

לפעמים דווקא ההתמודדות עם הדברים, בדיבור, גם אם אין שינוי למעשה, יוצרת אפשרות הכלה.

לא הייתי נפרד

גם לא הייתי משנה אותה

ברור שהיינו מדברים על זה

ובסוף

אני רוצה שהיא תתלבש איך שהיא רוצה ולא איך שאני רוצה.

רוצה מישהי שמתלבשת ככה.

לגיטימי.

לא צריך לשאוף לשנות - לוקחים מצב נתון ומקסימום גם שאיפות, ואיתם מחליטים את ההחלטה.

זהו בדיוק!!

איזה כיף שיש מישהו שאומר בדיוק מה שאתה לא מצליח להביע.....

אז תודה!!

או שבאופן כללי אתה אומר "אני לא אחתוך על הבחורה למרות שהיא א ב ג,שתעשה את מה שהיא רוצה ולא את מה שאני"?

לא מבין איך אפשר להגיד את הדבר הזה..

הולכים להקים בית ביחד,לא כל אחד חי לעצמו במערכת כזאת.

אני בא מראש בידיעה שייתכן שיהיו דברים / הרגלים שאצטרך לשנות ולהתאים. לא צריך לפחד מזה.

הרי בסוף 2 חלקים נפרדים מנסים להתחבר פה, וכמו במשל החבל,

אם כל אחד יתעקש להשאיר את עצמו בדיוק אותו דבר לא יכול להיווצר קשר לעולם.

בכלל, אני ממש לא מסכים את האמירה של "הוא/היא  צריך/ה לקבל אותי כמו שאני".

מי אמר? אולי אני צריך קצת להתגמש וללכת לקראת?

וכמובן,שלא חייבים פתאום  לאהוב את אותה המוזיקה וכו', 

אבל דווקא הדוגמא האחרת שהבאת,של החלב נוכרי, אני ממש חושב שעדיף שכן יעשו אותו דבר.

ואתה יודע מה, אפילו נוסח התפילה.

ודאי שכל אחד עושה שינוי בשביל השני רק שהוא רוצה, כמו שכתבת.

השאלה היא מה הוא הרצון,מאיפה הוא נובע.

ברגע שהדינמיקה הופכת להיות של "לדרוש" לעשות שינוי, ברור שפספסנו את המטרה,ולא לזה הכוונה.

כל העניין הוא לא מתוך צד של דרישה, אלא של רצון להתחשב וללכת לקראת, ולהגיע לעמק השווה מתוך שמחה.

אני מאמין שכשבנאדם מתחתן הרצון שלו (!) צריך להיות שגם בן הזוג שלו יהיה מרוצה,

לצורך העניין אם נושא הצניעות כ"כ חשוב לבעל אז הרצון שלה יהיה להיות יותר צנועה, כדי שהוא ישמח.

והרצון הזה שלה גובר על הרצון הבסיסי שלה ללכת יותר קצר, לדוג'.

אתן דוגמא מהבית שלי: אבא שלי אוהב סנדלים. מצידו ללכת לחתונות של הילדים שלו עם סנדלים,

איו לו בעיה שזה לא נראה מכובד.מצד שני אמא שלי לא אוהבת שאבא שלי הולך לאירועים עם סנדלים,

זה נראה לה לא מכובד.

אז שיש חתונה אבא שלי הולך עם נעליים, כי הוא רוצה שאמא שלי תשמח באיך שהוא הולך.

מצד שני כשיהיה אירוסין נגיד אז הוא יילך עם סנדלים,ואמא שלי תקבל את זה בשמחה,

כי היא יודעת שככה הוא מעדיף..

בס"ד

אם זה היה משהו שהיית  מוכן להתפשר עליו, השאלה הזו כלל לא הייתה עולה לדיון אצלך. כיוון שנושא הצניעות כן חשוב לך מצאת לנכון לשאול. אז קודם כל יישר כח  

ושנית, השאלה פה היא מה קו אדון מבחינתך. יש כאלו שיגידו שהעיקר המידות ושאם הקיום בפועל של גידרי ההלכה קשה לה (עדיין...) זה משהו שהם מוכנים להתפשר עליו  לדעתי לא כ"כ ניתן לנתק בין שני המישורים  לגבי דיבור איתה תלוי מה טיב הקשר ביניכם. במידה והקשר פתוח ושניכם משתפים ופתוחים אתה יכול להעלות את הנושא אך לא שיראה כביקורת חלילה, אלא מתוך שיתוף של התלבטות שיש לך עם עצמך... "חשבתי על זה ואת ממש אחלה... אבל יש משהו שמפריע לי..." ואז כבר המגננה של הדיבור על משהו שמפריע לך אצלה ירד.

שיהיה בהצלחה רבה בעזהי"ת, בבהירות גדולה

ויש כבוד!!

נכון יש הלכה, והיא מאד לא חד משמעית! (לדוג'- זתומרת שהלכות צניעות אצל ספרדיות ואשכנזיות הם שונות מאד!!)

ואם אתה חושב שאתה תתחתן עם בחורה שהולכת בדיוק לפי ההלכה - אז אתה טועה!!ובגדול! אין כזה דבר ! כולנו נופלים, ואין כזה דבר בנאדם מושלם..

אז אולי לבחורה אחת להתלבש בצניעות זה שטויות אבל היא לא מפסיקה לדבר ל"ה, וכן להיפך! יכולה להיות מישהי שלא מתלבשת בצניעות אבל שומרת על קלה כבחמורה ברמות מטורפות!.

וחוצמיזה שעם כל ההערכה העצומה לבחורות שמתלבשות צנועה.. מי מבטיח לך שגם עוד שנתיים היא תמשיך להתלבש ככה? יש גם המון בנות שאחרי שהן מתחתנות משחררות קצת בקטע הזה....

בסופו של דבר אתה צריך להחליט עד כמה זה דבר משמעותי בשבילך שאתה לא מוכן להתפשר עליו.. לענ"ד הכי חשוב זה שיש בינכם הערכה וחיבה ובסיס משותף שממנו אתם יכולים לשאוף ופשוט לטוס ביחד לחלומות..

כעת, הוא לא נביא ולא יודע מה יהיה עוד שנתיים - אותו דבר הייתי יכול להגיד שעוד שנתיים היא יכולה להתאסלם בכלל. זה לא קשור - אני מחפש מישהי שמתאימה למה שאני רוצה, כעת, ושיש בה יראת שמיים ורצון ושאיפה כל הזמן להתקדם.

זה שהוא רוצה מישהי שתתלבש בצניעות זה לא אומר שהוא יתפשר על לשון הרע! די כבר עם החיבור הלא נכון הזה, זה מרגיז מעט...זה כאילו להתנגח - הנה, תראה, יש מישהי לבושה בצניעות אבל חופשי כל היום מדברת לשון הרע. אז מי אמר לך שהוא יתחתן עם אחת כזאת?

אי אפשר לרצות מישהי שג-ם מתלבשת צנוע לפי הגדרים שאני למדתי ורוצה, וג-ם לחפש מישהי עם מידות טובות?

ברור שאף אחד לא מושלם - אז אולי אני אתחתן עם הבחורה הלייטית הראשונה שאראה כי אחרי זה נטוס ביחד עם החלומות שלנו?

זה לא חשיבה נכונה לדעתי... הבסיס המשותף, מה שאמרת בסוף - חלק גדול ממנו זה התאמה תורנית, וכן - גם בחור שמחפש בחורה עם חצאית עד הרצפה, ולא מספיק לו שלושתרבעי - צריך להבין שמבחינתו זה חשוב וזה מה שהוא מחפש. לא צריך להתרעם על זה כל הזמן...

הוא לא יכול להחליט שהוא רוצה להחמיר על עצמו והוא מחפש גם אישה שתחמיר על עצמה?

הבעיה הזו של צניעות היא בעיה מאד גדולה בדור האחרון, והיא נסיון מאד לא פשוט.

הרבה מאד בנות (מכל המגזרים) מתקשות בו.

לכן, הוא לא יכול להחמיר על עצמו בתחום שבו הנסיון הוא לא שלו.

אם זה מפריע, אפשר לחפש בת שעומדת בחומרות מסויימות. אבל לא להחמיר על עצמך משהו שלא תלוי בך.

(המשפט פשוט הפריע לי. יכול להיות בת שלבשה הכי צנוע שבעולם, אבל אחרי החתונה מרגישה צורך להשאיר 2 אצבעות מהמטפחת. כי פה הנסיון קשה לה. אם הפסיקה לפיה הזוג הולך שזה מותר, גם אם בדיעבד, לא נכון שהבעל ידרוש מאשתו לכסות מלא, כי זה לא הנסיון שלו וזה מותר הלכתית. 

ושוב, חשוב לחפש מישהי שהולכת כמו שאתה חושב לנכון, אבל זה לא טוב להחמיר על עצמך בנושא, כי היא זו שעוברת את הנסיון)

אדם כזה מחפש אישה שתחמיר על עצמה חומרות מסויימות, כי זה מה שמתאים לו וזה מה שהוא רוצה.

כל אחד מאיתנו יש לו סוג של "דרישות" מהצד השני, לא דרישות שישתנה, אלא דרישות שאחרי שאראה שהצד השני עומד בהם אדע שזה יכול להתאים ושיש חיבור.

זכותו של אדם לדעת שהוא רוצה מישהי שמחמירה על עצמה, הגם שזה לא ניסיון שלו אלא שלה.

דיברתי על הענין של להחמיר על עצמך-

לפני חתונה אתה יכול בהחלט לחפש משהו מסויים (בתקווה שהדרישות שלך קיימות במציאות),

אבל אחרי החתונה צריך לקבל את הקשיים והנסיונות, ואם זה על פי ההלכה גם לא לדרוש משהו אחר (אפשר כמובן לנסות לבקש ולדבר על זה בצורה יפה, אבל לקבל את הקושי- מה שכדאי לעשות גם אם זה לא ע"פ ההלכה..) גם אם זה לא מה שחשבת שיהיה. (ולא להחמיר על עצמך, כי מדובר בה.)

ובעיקרון הסכמתי עם דבריך, מה שהפריע לי זה הניסוח.

עובדה שיש הרבה בנות עם חצאית עד הרצפה. כל אחד יש לו את הרשימת מכולת שלו =- אם נתחיל לשלול לגיטימיות של כל פריט של כל אחד ברשימת מכולת, לא נצא מזה. כל אחד ה' מייעד לו מישהי וכל אחד יודע מה הסדרי עדיפויות שלו ועל מה הוא יותר מקפיד ומה יותר חשוב לו...

ובבקשה אל תפתחו פה ניצלוש שלם על אורך חצאיות,

כבר טחנו מים בנושא הנ"ל.. 

שרשורים בנושא...

שיקול טעותי בבסיסו. כיעל כל דבר תוכל להגיד כך

ולא להתחתן בחיים

לכן יש עניין שלראות את המכלול

האם זה שהיא לא מחמירה אע"פ שזה מאד חשוב לי

שווה את הצדדים האחרים שאני כן מעוניין בהם 

הוא לא רוצה להתפשר. מבחינתו חלק מהסבבה והכל זה שגם היא בראש של להחמיר, נגיד...

היא לא חייבת להתחתן איתו והוא לא איתה - כשמתחתנים, צריך שהוא ירגיש נוח עם זה, ואם הוא  נניח עכשיו "יתפשר" על שלושתרבעי למרות שלמעשה הוא באמת רוצה חצאית עד הרצפה - אולי בעתיד זה שוב יצוף אצלו ויציק לו.

לא חסרות בחורות מכל הסוגים - יש גם בחורות  מדהימות עם חצאיות עד הרצפה ואם זה חשוב לו ברמה כזאת, אז הבחורה שלו תהיה כזאת עם חצאית עד הרצפה, ומישהי עם שלושתרבעי שתהיה מדהימה והכל - פשוט לא שלו. זה הכל.

מי שבכל זאת רוצה להחמיר -זכותו המלאה

ובאמת, שיהיה לו בכיף

רק באנו להגיד שיש הבדל בין חומרה להלכה

(על ההלכה אף פעם לא מתפשרים!)

שגבר יעיר לבחורה על הצניעות שלה!!!

זה אפילו מעליב!

ברור שתלוי באיזה צורה זה נעשה.. ובכל זאת יש דברים שעדיף פשוט לא לעשות! במיוחד שהיא לא אישתך והיא לא שייכת לך..!

שבקשר הלכתי- יש מקום לבן/בת הזוג להעיר אחד לשני.

אם לא מתאים לו- שפשוט לא יתחתן איתה,

אלא אם כן- גם הוא וגם היא חושבים שהקשר שלהם עם הקב"ה נתון להערות אחד של השני...

(כמובן שאם יש דברים שיודעים בבירור שהצד השני כן רוצה שיעירו לו- זה רצוי,

אבל באופן כללי יש אוטונומיה בנושא הזה, לענ"ד)

במיוחד שהיא לא אישתך והיא לא שייכת לך. סוף ציטוט.

ומשמע: אשתך שייכת לך.

אני לא הייתי שותק על דברי הנבלה הללו. פמיניסטיות, להתעורר!!

אבל אני כן אחשוב על בעלי שהוא שייך לי ואני שייכת לו אז החלטתי להעביר את זה בשקט

כנראה שאני לא פמיניסטית

שימו לב להבדלים- שייכות ולא בעלות! כן אחרי שמתחתנים אתם שייכים אחד לשני.. זה לא אומר שיש לכם בעלות אחד על השני.. (ולכן בעל יכול לבקש או לדבר עם אשתו על משהו שמפריע לו בה, ולא לדרוש ממנה להשתנות!)

אז אני מבינה שהקשר של היה של 'חברות' ולא של 'להיפגש לחתונה' שבמובן מסוים זה קצת שונה...ויכול להיות שהיה מקום לדבר על זה..  וכל הכבוד שהיא הודתה לך! אני דיי בטוחה שרוב הבנות לא היו מגיבות ככה...

מה זה מבטא, אם זה בכלל מבטא, ואולי בכלל לא יודעת..

שלא תבינו לא נכון!! החיצוניות של האדם זה דבר מאד משמעותי. זה בעצם איך שבחורה בוחרת לגלות את עצמה לעולם.. שזה לרוב משקף את הפנימיות שלה..

אבל- אם הבחור כבר זכה להכיר את הפנימיות של הבחורה והוא רואה שמתאים לו הפנימיות שלה והרמה התורנית שבה היא נמצאת והדבר -היחיד שמפריע לו זה צורת הלבוש שלה אז לא לחתוך קשה בגלל כזה דבר !

א"א לדעת מה ההתמודדות של הבחורה בתוכה עם הצניעות, אם סתם היא לא מודעת לזה-זה דבר אחד, ואם היא שלימה עם איך שהיא מתלבשת, או שדווקא היא מאד רוצה ללכת צנוע וקשה לה - זה דברים אחרים לחלוטין. למרות שחיצונית אולי רואים אותו הדבר!

וסיפור ;) - יש לי חברה שבעלה ביקש ממנה אחרי שהם התחתנו ללכת רק עם חצאיות ארוכות! (ודרך אגב היא מעולם לא התלבשה פחות מההלכה לפני החתונה..) וזה עובד! הם נשואים באושר!!

ו"לא מתלהבים משטויות"...

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה