אם זו חברה טובה שמספרת על הדייטים- אז היתי מצפה, והייתי מאוד נפגעת אם היא פיתום לא היתה מספרת

(הייתי מגלה לבד די מהר. כשזו חברה טובה מזהים עליה תסמינים של קשר ארוך לפני שהוא נהיה כזה)

אם זו חברה שהחליטה שהיא לא מספרת על דייטים לחברות (אלא רק אחרי שקשר נגמר וכו')

אז הייתי מכבדת את החלטתה לשמור על סודיות

הייתי מצפה שתספר לי.. אם הייתה מסתירה זה יוצר תחושה לא נעימה.. מה שכבר קרה לי.. די מעליב אפילו.. (ואני מדברת על חברה שהייתה מתייעצת איתי מלא ומספרת לי הכל ופתאום.. אבל בסוף היא חזרה לעצמה למזלה..) בקיצור די תלוי עד כמה את בקשר איתה..

בעה"י

אם זו חברה שכשאנחנו נפגשות אנחנו לא מפסיקות לדבר אבל ביום-יום אין בינינו קשר אז אני לא מצפה[למרות שחברה כזאת התארסה והיה לי קצת מוזר].

אם זו מישהי שאני ממש מדברת איתה ביום-יום אני לא אעלב אם היא לא תספר לי אבל כן אשמח להיות שותפה[בעיקר כי אכפת לי ממנה בתור חברה שמדברת איתי פעמיים בשבוע...].

אישית, הייתה לי חברה טובה שהתקשרתי לספר לה על דייט ראשון עם מישהו והיא ממש ממש ממש נעלבה שלא סיפרתי לה לפני. כאילו מה?!?

ואם הוא בן - שיצא לו אי פעם לעבור על מסכת תענית:

ואמר רבי יצחק: אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין, 

שנאמר "יצו ה' אתך את הברכה באסמיך".

תנא דבי ר' ישמעאל: אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת

בו שנאמר "יצו ה' אתך את הברכה באסמיך".

וצ"ע.

לגבי הנשים-נזיקים: מלבד הנ"ל, יש להם מורה היתירא 

בצורת אמתלא אחרת: שאין בה באותה מסכת הרבה בשר.

הוא "בשר" למדני,

אבל מילא - אליו התכוונת

גם בנות נורמליות לומדות נ"ך

וכשהן לומדות - זה עם כל המפרשים...

כמה משופעת היא, אותה המסכת, במדרשים על פסוקים!

הקרדיט למילה האחרונה (תרתי משמע) נתון לגמרא.

כהדעה האחרת שם בגמ' - "יסיחנה מדעתו".

("ישחנה" = ישקענה)

השאלה היא - האם גם כשמפרשים רק לפי הכתיב זה נקרא

פירוש לפי פשוטו של מקרא?

אבל בתור בן, יש דברים שהם מאד פרטיים בקשר. ואם כל דבר שיהיה בדייט יסופר אח"כ לחברות, אז בדברים אישיים מבחינתי זה יהווה ממש פגיעה באמון, ואם אני אדע שדברים אישיים סופרו לחברות, אז אני אפסיק את הקשר מיידית.

גם אם הייתי משתף חבר במה שעובר עלי או מתייעץ איתו, אני ממש השתדלתי שהחברים שלי אף פעם לא ידעו עם מי אני נפגש.

כן, קצת איפוק, ובתוספת מה שכתב 'שום וחניכה' לעיל, ממש לא יזיק, ואפילו יועיל מאד לא לרוץ ולספר לחברות (אפילו אם הם חברות מאד קרובות) על מה שקורה בקשר.

כמובן שמותר להתייעץ, לבקש עזרה, אולי גם סתם לספר לחברה שהולך טוב (או לא). אבל להשתדל לשמור על דיסקרטיות.

אנשים אחרים ולא מוכרים,

שהדבר היחיד כמעט שהם יודעים עליהם (כמו חצי מהעולם בערך),

זה דברים אינטימיים מהפגישות שלהם עם פלונית אלמונית...

צריך להבין ולא להפגע

זה היה לי ממש לא נעים אם היא היתה רצה לספר לחברה שלה על כל מה שקורה בנינו

דברים כאלה צריכים להשאר בין בני הזוג

ועכשיו תשאלו,

לא ביקשנו שהיא תספר על הכל

רק שהיא תספר שקיים קשר

מה זה קשור

ברגע שמתרגלים לספר לחברה/ות על כל קשר

זה מרגיש שצריך להמשיך ולספר לה גם על מה שקורה בקשר

גם מצד המספרת שמרגישה חיסרון שלא שיתפה

וגם מצד השומעת שמרגישה פגועה אם לא ידעו אותה

וזה מתכון להרבה בעיות

אם בא לה שתספר אם לא אז לא,אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין

!אוכל להעיד על עצמי, שאם זה פגישה ראשונה-שניה, ממש לא אוהבת לשתף... נכנסת לבונקר.  

אבל קשר ארוך אני כן נוטה לשתף חברות קרובות, ואישית גם כן אופתע אם לא ישתפו אבל בכל מקרה מכבדת את ההחלטה של כל אחת, כי לפעמים זה נובע ממקום של צורך לעכל ולהתבשל לבד.

קרה לחברה מממש טובה שלי. זה לא נעים ואפילו מאכזב וכואב קצת. אבל אני מבינה כי היא שושואיסטית כזאת.

לא הייתי מצפה אבל..

הייתי מופתעת

תלוי בחברה,

ותלוי מה בקשר...

יש את אלה שכבר משלב ההצעה יספרו את השם של האדון, וכו' - וזה לדעתי לא נכון ולא בריא,

ויש את אלה שיספרו גם  כשזה כבר רציני רק ש"יש מישו".

אישית, אם זה חברה טובה ממש ואני שומעת על זה רק בשלב האירוסין, אני אהיה בשוק אם כי לא אפגע (במיוחד אם לא דיברתי איתה במשך תקופה) 

אני גם לא מספרת על כל הקשרים שלי, 

וגם כשאני מספרת, זה ממש תלוי בסיטואציה וכד', למי מהחברות אני מספרת...

לפעמים לפי החברה שאותה אני בחרתי לשתף אני מבינה מה אני מרגישה בעצמי,

ולפעמים זה פשוט פונקציה של עם מי דיברתי לאחרונה..  

לפני האירוסין?

(ובפרט שמספרים על כל מיני דברים מהפגישה, מהם נעימים יותר ומהם פחות...)

שם פרטי? -לדעתי מהרגע שנהיה רציני... (זה לא בריא גם לזו המספרת לדבר עליו בתור משו רחוק....)

שם פרטי + שם משפחה? - זה כבר דילמה אחרת...

שוב, 

תלוי מה בדיוק מספרים עליו,

ותלוי לכמה "חברה הכי טובה"...

אם קוראים לו אחימעץ או משהו.

אלא אם כן קוראים לו "דוד".

האמת שלא כ"כ הבנתי מה הבעיה, הרי אני בכלל לא מכירה אותו..

וכשחברות שלי מספרות הם בד"כ לא מספרות דברים לא נעימים בצורה שזה לא נעים שאדע איך קוראים לו

שנשרף באחד המחזורים באחת האולפנות הנחשבות בארץ.

הסיפור היה שהוא הפסיק את הקשר, כשהיא כבר הייתה בטוחה שהם מתחתנים.

ובגלל שהיא סיפרה לכל החברות שלה עם מי היא יצאה (וגם על כל מה שהלך בקשר), אז זה שרף אותו.

כל החברות שלה כשהן רואות אותו ברחוב, מפנות אליו מבטים מאשימים.

אז כן, צריך להיזהר מזה! (לדעתי)

זה כבר נאמר ע"י חכמים, רק שבדורנו זה לא ככ מקובל....מידע צריך לעבור במהירות לכל עבר....

אני מנסיוני בחיים , בכל מיני תחומים ראיתי המון ברכה בפעמים שלא פרסמתי מידי דברים, רק בזמן שכבר היה צריך...לא צריך להפגע ומומלץ גם לאמץ.....

יעויין בתנחומא (כי תשא פיסקא לא), וכ"מ בברכות (נה: ) ובכמה מקומות.

כשלא מספרים.... אז אחכ עוד יותר יש ״קפידא״ למה לא סיפרת....

ז ה גורם לקנא.

ולא השיתוף

א. מהגמרות והמדרשים עולה כי ישנה מעלה לצניעות. לא מדובר כאן

על גדרים הלכתיים על כל הפורמליות שבהם. ולכן לא שייך לדון כאן

על חוט השערה המבדיל בין המותר לאסור ובין הטמא לטהור.

מה שחשוב הוא המגמה - ככל שצנוע - יותר מעולה, או אם תרצה:

"צניע ומעלי".

ב. משכך, אין צורך להיכנס לגדר 'פומבי' ו'פרסום' ההלכתיים (ראה

בבאה"ל סי' תרעא כמדומני שהוכיח מיבמות סז. שפרסום הוא

בעשרה. ואכמ"ל בזה).

ג. ברור הוא שעניין ששומר האדם לעצמו מוגדר כיותר צנוע,

לעומת מקרה שבו התגלה הדבר לאחרים, ואף אם האחרים

הללו לא היו כי אם אדם אחד.

ד. מה גם דקיי"ל דחברך חברא אית ליה. 

ה. אם רואים את כל המכלול של הגמ' בתענית ובברכות ובב"ב,

עולה יותר תמונה שיש עניין להסתרה, ופחות שאין הברכה שורה

בדבר המדוד, בדווקא.

ו. ראה בתוספות בתענית שם מה שהקשו מחולין, שלכאורה 

חולקים על פירושו של הזוהר.

זה מוזכר בכ"מ בש"ס.

העיקרון הזה הוא עיקרון. לעניין היתר לה"ר הוזקקנו לשלושה

משום ששם נצרכת רמת פירסום מסויימת. אך אין זה אומר

שכאשר הדבר יתגלה רק לאדם אחד, הטבע האנושי ישתנה...

ראה לדוגמא בכתובות (קט: קי.).

בהודעה הקודמת (כפי שמשתמע מסתימת דבריך),

כבר אין לי צורך בהוכחה הנוכחית...

הוא לא רק רק בג', דהיינו שטבע השמועה להיות

מופצת (גם אם לא בהיקף של באפי תלתא), ממילא

נפל פיתא בבירא, והדיון לגבי אדם יחידי מתייתר

(אם כי גם לגביו יש לי מה לומר).

הייתה תקופה בהיסטוריה של עמ"י שבה רווחה שיטת החילוקים.

מסיומה, משתמשים בהם במידה במשקל ובמשורה. 

ב. שים לב שעד עכשיו לא הזכרתי אף לא פעם אחת את צמד המילים עין, ולא לחינם.

ממקום שהוא מעל הטבע. ומצע הגידול האופטימלי של העל-טבעי

הוא הרחק מעין אדם (מטעם הר"ן בדרשותיו ועוד).

ב. אני חולק עליך.

ג. נכון.

דומני שאתה ממקד את הדיון בנקודות הלא רלוונטיות.

היא גם מספרת לי על הקשרים שלה??

ולעניין:

תמיד אבין שיש לכך סיבה.

אני שיתפתי עם חברים מפני וכאשר הייתי צריך עזרה/עצה/תמיכה/הכוונה.

וגם אז בראשי פרקים, מה שהיה נצרך.

זה לא רק מה שהיא החליטה זה גם מה ומי שאת!   אני אישית הייתי מצפה מחברה טובה שתכבד את החלטתי!!!!

מזמן מזמן לפני שחזרתי בתשובה אמרה לי מישהי- ידעתי שא ת לא תרצי לעשות מה ש כולנו עשינו

חשבתי לי : אם את חברה טובה את צריכה להגן עליי בבחירה שלי ולא להתלונן   מיותר לציין שאיני חברה שלה כבר ממזמן

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם