לא נעים להודות אבל אולי זה יעודד אותך-

אני אישית הרטבתי עד גיל מאוחר מאוד.. כמעט עד סוף יסודי.. ומה שלא ניסו לא עבד. כל מיני שיטות שונות{זמזם,בדיקות רפואיות}  אני מכירה עוד אנשים שגם היו מרטיבים עד גיל 11-12. מאוד מאוד לא נעים אבל בסוף זה יעבור. יום אחד זה פשוט הפסיק מעצמו.  וכן זה היה ממש כל לילה. ללא שום מודעות ושליטה.

חשוב מאוד- לחזק את הילד בכל מה שאפשר. זו לא אשמתו והוא לא עושה את זה בכוונה. לאזור הרבה הרבה סבלנות.

לא להראות לילד כמה את דואגת.

גם כך די קשה לו עם זה, ולא חסרה לו תחושת אשמה בגלל הצער של ההורים.

וגם אני... הרטבתי עד גיל 12... (איזה פאדיחות....), ולא עזר כלום!!!

בסוף איכשהו נגמלתי, אבל מהצלקות של תחושת האשמה והדימוי העצמי הירוד אני לא בטוח שנגמלתי...

בהצלחה!

שכן,זה עבר בסוף מעצמו, ולא בעזרת שום "שיטה" חיצונית. יכול להיות שישנם דברים שעוזרים רק לנסות בשיא ההתחשבות והעדינות.אני זוכרת שהיה מופעל כלפי כעס בתור ילדה מתוך התסכול של ההורים , וכל התייחסות שלילית שלכם מוסיפה על הקושי והחוסר נעימות שגם כך קיים לילד מרטיב{במיוחד גדול} .

תרופה שמגיעה בצורת "שפריץ"  שנרשמת (למיטב ידיעתי) ע"י אורולוג. ממה שהבנתי ילד שמרטיב בגיל כזה וכל שיטות הפרסים וכו' לא עבדו, זה בגלל שחסר לו בגוף חומר מסויים שבעצם עוזר לשליטה על הסוגרים למרות ההרפיה הטבעית בשנה. בתחילה צריך לתת 2 שפריצים בכל נחיר בערב לפני השנה ולאט לאט יורדים עם המינון כי הגוף מתרגל לייצר אותו בעצמו עד שלא צריך בכלל את התרופה. בהתחלה כל שכחה גורמת אוטומטית להרטבה (כך לא שוכחים כמעט) בהמשך זה פחות קריטי. האם זה מה שהרופא אמר שלא משתמשים יותר? אני יודעת על שימוש בזה ממש בשנים האחרונות. מעבר לעגמת הנפש הכי גדולה לילד המרטיב, כל המשפחה די סובלת מהריח שמתפשט כל ערב והאווירה הלא נעימה כך שזו ממש הקלה ועליה באיכות החיים לכולם ברגע שזה מסתדר לכן לדעתי כדאי לברר. בהצלחה! 

יש לי נסיון מצוין בטיפול שקיבלה ביתיי בגיל 15! מדובר בכדורים בשם מינרין. לוקחים בערב לתקופה של כמה חודשים וההרטבה נעלמת! . ואחר כך ברוב מוחלט של המקרים (לפי מה שאמר הרופא, אורולוג ילדים - וכך גם היה אצלנו-) הבעיה נעלמת.

אנחנו הגענו לתרופה אחרי שניסינו המון שיטות (קושניר, פעמונית, תרגילי שרירים, דמיון מודרך ועוד) שכולם לא הועילו.

מאד חששנו מהתרופה ורק אחרי ייאוש ואחרי שנגרמו לילדה (בעצם נערה...) המון עוגמת נפש ותסכולים הגענו לרופא והכל הסתדר במהירות. כששוקלים את החשש מתרופה צריך לשקול את הנזקים שנגרמים בינתיים... אני מצטערת מאד שלא ניסינו קודם והקשבנו לשמועות לא מבוססות.

לאמא הדואגת.

א. יש שיטה של דר. קושניר, אפשר לראות פרטים באינטרנט, יש החזר מקופ"ח.

ב. גם לגבי "שיטה" - כדאי להתייעץ עם הילד; לדוגמה, להגיד לו - זה דבר שאתה עושה בעצמך, בל מאמץ גדול. יצליח - יצליח, ואם לא - לא קרה שום דבר.

ג. עיקר הכל, לומר לילד: זו תופעה שיש להרבה אנשים, נורמלים לחלוטין - וזה עובר בסוף. בטוח. בינתיים, תתייחס לזה כאילו יש לך וירוס שגורם להשתעל: לא נעים ולא נורא. זה דבר ששייך למערכות בגוף מתי הן "מתרגלות" לעצור את זה לבד. יש כאלה, הרוב, שבגיל צעיר יותר, ויש רבים מאד שבגיל מאוחר יותר. בגלל שבד"כ זה בגיל צעיר יותר, לכן ההרגשה הלא נוחה. אבל באמת זה לא קשור לאדם. יכול להיות אדם הכי טוב ,הכי צדיק, הכי מוכשר - וזה ייעצר לו בגיל יותר מאוחר. נשתדל למצוא שיטה שעוזרת לקצר את הזמן, ובינתיים - מה איכפת; גם אחרי שירותים אדם צריך לנקות את עצמו - אבל בגלל שזה כולם, אף אחד לא חושב שזה משהו לא בסדר. בשבילי זו לא בעיה, אני מכסת צ'יק צ'ק וזהו. ב"ה שלהתקלח אתה יודע לבד.  כך לדעתי תאמרי לילד, וגם לעצמך.  ההרטבה באמת לא אסון - העיקר שלא תישאר "ביצה" לאחר כך... הצלחה רבה.

היחס מצויין . יש החזר מהקופה. נמצא בכל מקום בארץ - כל יום בשבוע אחת לחודש ברוב הערים הגדולות .יש אתר אינטרנט שניתן למצוא בגוגל וכך להגיע למספר שהוא מתאים לכל מקום.

בהצלחה

דבר.

אם בכל אופן את רוצה המלצה יש רוקחת טבעית באיזור השוק בירושלים.שרוקחת כדורים מעולים

להרטבה בלילה . אימי וחמותי משתמשות ומאוד מרוצות.

שם הבית מרקחת הוא "רינה פארם"

בהצלחה וכל טוב.

התחלנו להשתמש עם מינירין לילדה בת 6 אחרי כל הנסיונות בשיטות האחרות,

 היא לוקחת מינון של 0.4, אבל זה לא עוזר, מהו המינון הנכון מנסיונכם? הרופאה לא מסכימה לתת לה מינון גבוה יותר

בני עוד מעט בן 7 וסובל מהרטבות יום כל הזמן ( גם מדי פעם בלילה)  ,

הרופאים אמרו לנו שעד הוא לא החליט שזה מפריע לו ושהוא רוצה לטפל בעצמו אין לנו מה לעשות .

לנו כהורים זה מאד מפריע  - הכביסות , הריח והפחד מדחייה חברתית של הבן  . האם יש למישהו נסיון בטיפול בבעיה כזו?

אבל באמת נראה שאין ברירה אלא להשתחרר ולהרגע. הלחץ של ההורים אף פעם לא מועיל בכלל ובטח ובטח שלא הערות, קנטורים וכעס. כדאי לסכם על הילד שלא נעים לסביבה שיש ריח לא נעים  ולכן עליו להחליף כשהמכנסים רטובות (על אף הכביסה הנוספת המעיקה). אפשר לקבוע איתו שם קוד שאתם משתמשים בו כשאתם שמים לב שהוא צריך להחליף וכך לא כל הסביבה מודעת ויש פחות בושה.

לפעמים הורים מחליטים בשעות שהוא בבית פשוט להזכיר לו כל חצי שעה ללכת לשירותים. זה בודאי מונע הרבה הרטבות אבל בסופו של דבר בעצם מעביר את האחריות שוב אל ההורים ולא אל הילד.

הכי חשוב באמת לדעת שכמה שעכשיו זה קשה ולפעמים ממש בלתי נסבל זה בהחלט עובר! אמנם נצטרך הרבה סבלנות ואורך רוח אבל בהחלט שווה שכאשר זה סוף סוף  יעבור הילד לא יישאר עם שק של כעסים וביקורתואגרוף לדימוי העצמי  שהוא צבר מההורים.

המון הצלחה ואל ייאוש!

תנסי ללמד אותו לחזק את השרירים כמו שאישה עושה אחרי לידה: בזמן שהוא משתין, שינסה לעצור את הזרימה, להתחיל ושוב ומיד לעצור. הוא יכול לעשות אותו תרגיל גם במיטה לפני שהוא הולך לישון. זה יתן לו יותר שליטה להתאפק.

בנוסף, שיטת "פתרון משותף" (לנשום עמוק קודם ולהיות רגועה-זה לא לרגעי כעס ותסכול):

1. תנסי להביע את הרגשות שלו: קשה לעצור במה שאתה עסוק וללכת, אתה לא תמיד מרגיש בזמן, לפעמים בורח ואתה לא שם לב, וכו'. לא לקצר, ובאמת לנסות להבין אותו, ולהקשיב לו.

2. כשאת בטוחה שהבנת אותו תביעי בקיצור את ההרגשה שלך (המצב בלתי נסבל מצידי בגלל הריח, דחיה בחברה, כביסה, למשל), ואז

3. תני לו להציע את כל הפתרונות שהוא יכול, כולל לבקש ממך עזרה, וגם פתרונות לא ריאליים, ותרשמי אותם נותן תוקף). אז תציעי פתרונות אפשריים שלך (כולל חיזוק השרירים הנ"ל).

4. תעברו יחד על הרשימה. תני לו לפסול מה שהוא רוצה לפסול, ולקבל מה שהוא רוצה לקבל.

5. תבדקי שהוא ואת מיישמים את מה שהחלטתם בשבועות הבאים, ואם צריך אז תחזרו על התהליך אם אין שיפור.

השיטה הזאת טובה לכל מיני בעיות בחינוך. היא מחזקת את הקשר ביניכם, נותנת לו את התחושה שאת בצד שלו, ומכבדת אותו, ומשתפת אותו באופן מלא בבעיה, מבלי להפיל אותה לגמרי עליו. זה גם מעודד תקשורת טובה.

אני ממליצה מאד לאחר שראיתי ב"ה, הצלחה בכל מיני קשיי חינוך אצלינו. בהצלחה רבה!

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.