ה' עמך.
מבלי להתייחס לעצם התוכן של הכתוב, הגישה של הכותב מקוממת בהיותה גישה פטרונית; הוא המכניס והוא המוציא הוא המחליט מי מתאים למסגרת ומי לא, מי צריך להשפיע ואיך. נראה לי כי לא זו היתה גישתה של בני עקיבא מאז ומעולם, וגישה זו מזכירה יותר תנועות ומפלגות שהיינו רוצים לא לזכרן.
ועתה לגופו של עניין.
מדוע לדעתך גישה המקפידה במצוות הינה גישה מורמת מעם? מתנשאת? האם עדיפה לדעתך חזרה למעגלים של "בן לוקח בת, ובת לוקחת בן"? אולי זו לדעתך בני עקיבא שאליה הנך מתגעגע? בצמד תורה-עבודה בכל זאת התורה תפסה מאז ומעולם את המקום הראשון; אכן ערך העבודה וההגשמה היה בעל חשיבות מרובה בתנועה, אולם גם כאן המדובר בהגשמה שיש בה תורה. הגשמה שאין עמה תורה, שאין עמה צניעות, משקפת בהחלט תנועות נוער ציוניות אבל לא תנועה ציונית דתית.
למרות שדעתך שונה כרנאה מדעתי, אינני קורא לך לצאת מבני עקיבא ולחפש לך תנועה אחרת, מהטעם הפשוט שאינני פטרון על התנועה. כחבר בתנועה הייתי שמח שהתנועה תהיה פתוחה לשיח הציבורי, אבל אין מתפקיד התנעוה להכתיב עמדה בשיח זה, כל עוד אינו נוגד את עצם עקרונות התנועה. לא נראה לי שהבעת רצון להקפדה על צניעות, נוגדת את עקרונות היסוד של התנועה. לא נראה לי שערכים של יראת ה' תפילה כהלכתה נוגדים ערכים של הגשמה תיונית דתית.
אני מקווה שאינך קורא גם לי לקום ולפרוש.
וגם אם כן, אינני מתכוון לעשות כן!

