תשאל כבר כמה בנות לא מפריע להן שהבחור לא עשה צבא..

|מביא פופקורן|

עדיין יש מורעלות, תאמין לי...

מה שכן - בהחלט כיום אולי זה מתאים לפחות, כיוון שבאמת קצונה וקבע זה מקצוע שואב ושמשאיר את האישה לבד לאורך שנים - ומי שיגיד שלו, עושה שקר בנפשו. הנשים הללו לרוב גרות או ליד ההורים, או בקהילה תומכת של עד נשות קבע כאלו, או עוברות עם המשפחה לגור ליד הבסיס של אבא וככה כל כמה זמן עוברים בעקבות האבא הקצין - וזה לא פשוט וקשה מאוד להרבה נשים והרבה ילדים...

אבל יש עדיין כאלו, ומי שרוצה אותן, ימצא אותן. 

אולי לא חיפשת מספיק טוב....

מממ סתם.... אם המצב ככה זה באמת עצוב.

ב"ה
אולי האידיאלים כיום ממוקדים יותר בבניין הבית הפרטי?

למה בחורה שרוצה בחור שישקיע במשפחה- למה זה לא נחשב כאידיאל?.

אז יש כאלה שמתאים להן בחור שמשקיע בחוץ, בקהילה, בעשייה
ויש כאלה שיותר "אשרי יושבי ביתך".
ואם הבחורים משנים את דעותיהם לפי מה שהבחורות חושבות- אז אוי ואבוי... .

אבל אני ממש מבינה את כל אלו שמעדיפות שלא..הרבה חברות שלי התחתנו עם בנים שהיו בקבע וממש סבלו..ראו את בעלן רק בשבתות..למה לעזאזל התחתנת? כדי לחיות לבד בבית? נכון שזה חשוב, וזה אידיאליסטי והכל..אבל איך אפשר לבנות ככה בית??

השאלה היא עד כמה זה ככה..כי יש כאלו שחוזרים הביתה כל יום גם אם הם בקבע, לא? ואז זה עוד פסדר..

והשאלה היא גם מה יותר חשוב לך, האידיאלים או הבית והמשפחה..

לכל סיר יש את המכסה שלו... 

במאמר מוסגר, להיפך לאחרונה שמעתי יותר על בנות שקשה להם עם בחורים שלא עשו צבא, אבל זה כ"כ משתנה מבחורה לבחורה, מה שמתאים לאחת לא מתאים לשניה. ולכן לא צריך להיכנס לשיקולים כאלו. שכל אחד יעשה מה שטוב ומתאים לו. 

אני מכירה הרבה נשות קבע שחיות מעולה עם בעלן ובלעדיו [ז"א, כמובן שאיתו תמיד. אבל גם כשהוא לא בבית..]

זה שקשה זה לא מתכון לבעיות.

זה מתכון למורכבות שלא מתאימה לכל אחד.

כנראה שמי שאתה מכיר לא ידע למה הוא נכנס, לא היה מוכן לזה מספיק, לא היה מתאים לזה.

אני יכולה להגיד שאני לא בטוחה שאני מתאימה לזה. אני מוכנה לנסות כי לא נראלי לפסול מישו כי הוא בקבע, כי אני מאמינה שאם יהיה לנו טוב וזה הדבר היחיד שיקשה עלינו- אחד ממנו יתפשר ונתגבר על המכשול הזה ביחד. או אני מתוך אידיאל ואמונה שזה מה שטוב, או הוא מתוך אידיאל ואמונה שזה טוב. תלוי.

אני לא יודעת מה אני אעשה.

אבל מי שאני מכירה שעשה-

ב"ה ב"ה טפו טפו טפו נפלא להם!!! לא זוגיות אידיאלית, ממש לא.

אבל טוב, ומרגישים אידיאלים..

ויש גם הרבה שלא מצליחות

זה לא סוד

זה מאוד קשה לחיות בתנאים כאלה.במיוחד בשנים הראשונות

וכן, הרבה זוגות מתפרקים בגלל זה

כמה שזה עצוב

אבל זה קורה

מי שמתכוון להכנס לזה, צריך לדעת את זה טוב טוב לפני

אחרת, בהמשך, יהיה לו מאוד קשה

קושי חוץ מהקושי שכבר ככה קיים מעצם המציאות הזאת

שיש המוני גרושים שהם לא על רקע צבאי.

אז נכון שזה תנאים שונים וחייבים לדעת למה נכנסים-

אבל לשים הכל בפורפורציות נכונות..

[מקסימים השפיצים ביננו ]

למה הסמיילי המכוער הזה? הקודם כ"כ הסתדר לי למשפט הזה!!! 

אבל מה לעשות זה כן בא על חשבון החיים הפרטיים, שיהיה הכי שפיץ בעולם וישאף גבוה רק שאולי כדאי שנתחתן לקראת סוף השירות שלו או באזרחות חח שיוציא את הכוחות שם... אישה  לא מתחתנת כדי לראות את בעלה פעם בשבועיים ועם כל האידיאלים גם הצבא זאת בועה שצריך לנפץ קצת.זה לא קלל וממש אי אפשר לשפוט מי שמלכתחילה לא תרצה להכנס לזה, ולמי שכן- אשריה רק כדאי שתדע היטב לאן היא נכנסת ואיזה כוחות ומסירות זה דורש גם ממנה לא פחות ממנו

בקיצור זה מורכב ובאמת משתנה מכל אחת והעדפות שלה,תיהיה בטוח שמי שמגיעה לו היא הכי תתאים לו ותקבל אותו ככה ותיהיה גאה בו גם על זה!

האידיאלים קיימים ב"ה!

פשוט כל אחת מפנה את האידיאלים והכוחות שלה למקומות אחרים-

יש כאל ששיקיעו למען ארץ ישראל

יש כאלה שלמען הצבא

יש כאלה שלמען הרפואה

יש כאלה שלמען החינוך

וכו'...

גם לבנות משפחה "רגילה" כביכול זה אידיאל לא מבוטל כלל וכלל!

אז כן.. כל בחורה צריכה לחשוב אם מתאים לה לצאת עם מישהו שיש לו עוד תקופה מכובדת מחוץ לבית.. ותעשה החלטה..

אני לא אוהבת את התגובות של "למה הם התחתנו כדי שהיא תראה אותו פעם בשבועים..?" נראלי לא רלוונטי לענות את זה.. אם אמצא את הבחור שמתאים לי משורש נשמתי אני אהיהמוכנה לראות אותו גם פעם בשבועיים למען החשיבות, ההשקעה וההקרבה למדינה..

זה קשה? נכון.

אני לא יודעת על מה אני מדברת? גם נכון. לא חוויתי את זה.

אבל מבחינת המחשבה שלי.. אני כן חושבת שזה אפשרי ולא הייתי פוסלת.

מה שכן הייתי פוסלת על חוסר שירות צבאי...

שאת כותבת....

שיו זה מצחיק.... חחח

סתם בעיקרון זה ממש ממש דומה

א. בהנחה שהבחור קיבל פטור אמיתי, נניח רפואי מהגיוס, וברור לך שהבעיה הרפואית היא לא מה שמפריעה לך (נניח, לא רלוונטית כיום אבל לצבא כן...קורה הרבה...) - למה זה יפריע לך שהוא לא עשה צבא, אלא, נניח, בחר לשבת עוד כמה שנים בישיבה וללמוד?

ב. בחור שבאמת הוא עילוי בתורה ורבו אמר לו שהוא ספציפית, יותר מכל השיעור שלו, צריך לשבת וללמוד תורה כ-ל הזמן, ללא הפסקה, ולדחות את הגיוס עוד ועוד, ולבסוף נפטר מגיוס, כי הוא באמת עילוי יחיד במינו בתורה שהתרומה שלו בבית המדרש לדעת רבותיו גדולה לעין ערוך מתרומתו בצבא (אני לא אומר שיש הרבה כאלה, אבל אולי יש...) - בהנחה שהוא כמובן ציוני והכל - למה בחור כזה לא יתאים לך בגלל שלא עשה שירות צבאי?

להתחתן עם בחור שעושה קבע ולא תראו אותו בכלל בבית וממילא גם לימוד התורה שלו בהכרח יהיה קטן יותר - זה כל מיני בנות פה (כולל את בעצמך, ברמה מסויימת) אמרו שאם הבחור ממש יתאים להן, אז הן יקבלו את זה באהבה כאידיאלים - אבל בחור שבאמת לא י-כ-ל לשרת בצבא, ובחר במקום זאת ללמוד תורה או ללמוד מקצוע על מנת לפרנס את משפחתו תוך קביעת עיתים לתורה, או בחור שבאמת נחשב עילוי מיוחד בתורה ובגלל שרבותיו הורו לו, ישב אך ורק בישיבה והתגדל בתורה (ואני מדבר על אחד באמת מיוחד שלא מבזבז מזמנו אלא יושב ולומד...) - בחורים כאלו לא יתאימו לכן? זה נשמע שקצת האדירו יותר מידי את חשיבות הצבא - עם ישראל, על חשיבות התורה - תורת ישראל...

לא יודע, לי עצמי זה עשה תחושה לא נוחה בלב... יכול להיות שזה רק אני, אבל באמת שלי אישית חוסר האיזון המשווע בין שני האידיאלים, זועק לשמיים... (אני לא אומר שתמיד צריך איזון מלא, אבל לפחות שיהיה קרוב לאיזון...מצב כמו שאת תיארת, שהיית פוסלת על חוסר בשירות צבאי - בלי שפירטת למה, ועל כן מובן שזה בגלל כל סיבה שהיא - ולעומת זאת שהיית שוקלת בחיוב חתונה עם איש קבע - ז-ה מצב שזועק לשמיים בחוסר האיזון המוחלט שלו).

וחלילה לא התכוונתי לפגוע אישית אלא רק לפרוט את תחושותיי האישיות...

יום טוב!!!

אם מישהו קיבל פטור- מי אני שאפסול אותו?

לא זו הכוונה.

אני מניחה שיש מקרי קיצון של תלמיד חכם עילוי וכו 'שבאמת התרומה שלהם בתורה היא אדירה, ועדיין לא גיבשתי עמדה ברורה לגבי הנושא הזה..זה בשלבים

אבל- הרבה פעמים סתם קל יותר להחליט שהתורה יותר חשובה.. אני לא אומרת שהיא לא חשובה- אני פשוט אומרת שזה נותן טעם לפגם... לא לעשות צבא בשם התורה.. אני חושבת שיש המון מסלולים שמאפשרים גם לתלמידים חכמים לקחת חלק בעול הצבאי ומתוך כך בעם ישראל ובציבוריות.

אין לי תשובה חד משמעית לגבי אם יציעו לי מישהו, כיון שאבחן כל מקרה לגופו..

בכל מקרה, תודה על החידוד שלך!

בשבילי הצבא הוא לא כזה חלק מהאידיאלים..

אחרי שראיתי קצת יותר מקרוב מה הולך שם.. אני מעדיפה שקודם כל בעלי/המדוייט יהיה בנוי וספוג 100% בתורה, מידות, ערכים, ורק אחר כך ילך לצבא..

מעבר לזה שאני באופן אישי חושבת שאם החמוד חושב ורוצה להמשיך לקצונה (כומבן לא בשביל הפוזות על החבר'ה אלא בגלל שהוא חושב שבאמת יש לו מה לתת שם, ושככה יצאו מהכוחות שבו והוא יממש את עצמו יותר) מי אני שאני ימנע ממנו?

כן, אני יודעת שהיציאות זוועות, ושהולך להיות לא פשוט אבל אם זה חשוב לו- אז חד משמעית זה יהיה אחד הוויתורים שלי  

אבל לדעתי הצבא חוטא בעניין הזה לאנשי הקבע.

עם קצת יותר מחשבה ומאמץ היה אפשר לסדר מגורים למשפחות אנשי הקבע בבסיסים הרחוקים, 

לפחות לאלה שנמצאים בבסיסים קבועים במשך זמן רב.(ע"ע חיל האויר)

המציאות היום,שכל חייל צריך לבחור בין ניהול משפחה בצורה נורמלית,לבין שירות משמעותי בקבע,

היא לא מחוייבת המציאות בכלל.

לא מכירה בנות כאלה..

בגלל שכולם/ן מדברים/ות פה על אידיאלים וכו' וכמה צריך לחנך להקרבה ושליחות, אני חש צורך להגיב:

מהיכרות אישית מקרוב של המציאות הזאת - למדתי כלל בנוגע ליחסי צבא-חתונה:

בשום פנים ואופן אסור להתחתן מתוך תחושת הקרבה ואידיאלים! אסור לאישה לחשוב שהיא מקריבה את עצמה ואת רגשותיה לצבא ולבעלה! כי כמו שאומרים: "עם אידיאלים לא קונים במכולת". כדי לחיות עם איש קבע צריך לאהוב את הצבא, שזה דבר שיעניין את האישה, שהיא תראה בזה את הדבר החשוב ביותר שאפשר לעשות בחיים (אני לא חושב ככה, אבל ככה היא צריכה לחשוב אם היא מתחתנת עם קבע) ובשום פנים ואופן - לא לחשוב שהיא מוותרת בשבילו והיא נושאת בסבלה את כל עם ישראל על הכתפיים (קודם כל - כי היא לא! ובנוסף - תחושת ההקרבה לא מחזיקה מעמד בשעות קשות, ויש הרבה כאלה. הרבה יותר ממה שנדמה!)

להיות עם מישהו שעובד במקצוע אינטנסיבי שתורם לאנשים- ככה שאשמח מאוד להיות עם איש קבע/רופא/שוטר....

גם אם בעבודתו יעדר רבות מהבית.

רואה בזה דבר מבורך שרק יגרום לי להעריך אותו.

וההפך, מעדיפה מקצוע כזה שתורם ונותן על פני כזה שחוזרים בו ב4 לבית...

אבל כאמור זאת בחירה אישית ומכירה עוד בנות כאלה.

יתרגם לך מאמרים\ילך איתך להופעה של ה"מתאן" שלך (או איך שקוראים לזה)?

נראה לי שאת היית רוצה שהוא יעבוד באותה עבודה שלך, ותלכו לעבודה יחד...

אין סיכוי שאפילו נצא...

במחיר של מקצוע כזה שתורם לאנשים, אני בהחלט מוכנה לוותר על דיפ פרפל, ועל תרגום מאמרים והכנת עבודות, חוץ מזה שאם הסתדרתי עד עכשיו כנראה אסתדר גם בעתיד....

החברה ההיא שלי מלכתחילה הלכה על אחד שיש לו הרבה זמן פנוי בחיים והיא זו שעובדת קשה ובגללה יש בכלל דירה...

ומכיוון שכבר סיימתי דיי הרבה עבודות, אני כבר חושבת שאסתדר בהמשך, מקס שייתן לאח שלו לעשות לי

אבל אם הגעתי עד לכאן כנראה שאסתדר גם בתואר ה2 לבד, וואלה, מוכנה לעשות לבד אם זה אומר שהוא יתרום לאחרים...

בגלל מסלול ההסדר/ישיבות גבוהות ודומיהם...

עם זאת לענ"ד אתה לא מדייק:

א. יש חשש שהזוג לא יוכלו להסתדר כלכלית ולא תמיד יש להורים את היכולת לסייע להם.

הורים, לא משנה כמה תורניים יהיו- תמיד ידאגו לילדים שלהם.

והם יכולים לעודד לימוד תורה. זה לא קשור. זה אידיאל מול מציאות.

ב. בסופו של דבר, נשים שמוכנות להתמסר לזה- כן יכבדו אותן, ואפילו מאוד. כי יש ערך ללימוד תורה ולמסירות.

מי שיעיר להם זה רק כי הוא דואג או כי הוא מקנא באמונה העצומה שלהן.

ג. מי אמר שמציאות שהבעל לא נמצא בבית היא אידיאלית? למה לנסות להשוות בכלל?

כשבעל נמצא בקבע, אין ברירה. אבל מלכתחילה?

כיום יש מאות ישיבות, אין צורך שיהיה רחוק.

ד. אל דאגה, יש אולפנות ומדרשות טובות שמחנכות למסירות ללימוד התורה של הבעל.

אני מגיעה ממוסדות כאלו.

ה. התורה ולומדיה הם מעל הכל. זה ברור!

השאלה היא לא מי יותר נחשב ממי. השאלה היא מה היכולות והכשרונות של כל אחד.

כל אחד אוולי יכול לשבת כמה שנים בישיבה, אבל לרוב לא יתאים לשבת הרבה הרבה שנים.

לכן, צריך לעודד מאוד את מי שכן מסוגל ורוצה.

לענ"ד ע"פ מה שלמדתי, פת במלח תאכל זו לא הדרכה לאכול רק פת במלח-

אלא זו עמדה נפשית כזו, שגם אם לא יהיה לאדם מה לאכול אלא פת במלח, זה לא מה שישנה לו..

שרוב האנשים מקורקעים וקשה להם לחיות באמונה עצומה כזו,

של ביטול עצמי טוטאלי מול רבש"ע ובטחון כי כל הקשיים הגשמיים יפתרו.

זה לא קשור לאידיאל בהכרח.

זה מקום בנפש ובאמונה.

עד פה דיברתי על צדיקים שמאמינים שזה האידיאל- להתמסר כל כולך ללימוד תורה בישיבה,

ורק לא מסוגלים מ"חולשה".

אמרת חז"ל "פת במלח תאכל.." באמת צריכה בירור אצלי.

האם האידיאל הוא ב-א-מת לחיות בצמצום? ממ

יודע מה, אני מקבלת את הזעקה שלך (לא שאתה צריך את האישור שלי..).

יש בה הרבה עומק ואמיתיות.

אני באה פה להגן על אנשים שהאידיאל הזה לא מסתדר, ולא שהוא לא חשוב להם חו"ח.

אחד מהרבנים מהמדרשה היה כואב כל שיעור על המחסור בלומדי תורה שיתמסרו ובאברכיות שיתמכו.

אני מכירה ומודעת לבעיה.

שוב, זה לא שהאידיאל הזה לא קיים.

היום יש עוד אידיאל שטיפה מתנגש, ולא בטוח שהוא אידיאל שגוי (שילוב התורה והעבודה).

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)