נכון, אבל מנסיון אישי- חשוב לבדוק שהבחורה יציבה נפשית ואינה בעלת הפרעות נפשיות.
כל הזמן גם חשבתי כמוך, אבל קרה לי שנפגשתי עם בחור לא יציב נפשית עם הוכחות לכך.
לכן אפילו רק תתקשר לבדוק אם השם של הבחורה מעלה חיוך או הבעת חמלה ורחמים. זה חשוב מאד.

התכוונתי ליותר מכך.
יש הבדל בין חיוך של מישהו שאינו מחבב אותי לבין חוסר חיוך כי הבחור/ה מתוסבך נפשית.
כלומר, אם מבין השורות אתה מבין שלא מתלהבים / לא רוצים לספר לך עליו (והכל כנ"ל גם לגבי בחורות)-
אז ברח משם.
אם תרצה עוד פרטים אז באישי.

וחוץ מזה- גם אם נפלתי על מישהו שלא ממש אוהב אותו, וחוץ מזה הכל נורמלי בבחור / ה
עצם העובדה שיש לו "שונאים", מעידה על משהו באופי.
הרי צריך להיות נח למקום ונח לבריות,
ראוי לשאוף להיות מהנעלבים ואינם עולבים, שעליו הכתוב אומר "ואוהביו כצאת השמש גבורתו".
לכן כמובן אין לצפות למושלמות, אבל יש לקרוא מבין השורות.
 

העניין בבירורים הראשוניים הוא לא לשמע מה אומרים אלא "לקרוא בין השורות" את מה שלא אומרים

ואם יש משהו בעייתי עדיף לראות את זה מראש ולהימנע מזה, מאשר לחכות לאחרי כמה פגישות ולהסתבך רגשית!

(וכבר היו דברים מעולם)

כמובן שדיברתי על מקרה קיצוני מאד, ולא הכל ככה.
אבל המטרה של הבירורים זה למנוע את המקרה הקיצוני.

סליחה, לא הסתכלתי אם את בן או בת... :].

ואני חושבת שכן.
תחשבי- האם מישהי מהחברות שלך שונאת אותך עד כדי כך שכשיזכירו את שמך היא תירתע, תיבהל וכו'?.
לא. ולמה? כי זה לא נורמטיבי אם זה ככה, זה מעיד על מידות שאינן מתוקנות.
כמובן יתכנו מקרים שהאדם מקסים והאדם השני ה"שונא" (למרות שעובר על "לא תשנא את אחיך בלבבך") "אשם" בהכל והמיועד בסדר לגמרי, אבל עדיין יש לבחון זאת.
צריך להיות נח לבריות, ודרך ארץ קדמה לתורה.... .

אני לא מבררת לפני פגישה ראשונה, אלא אם כן התמונה הכללית של הבחור לא ברורה לי מספיק.

אחרי שהייתי מבררת כמעט כל פעם בערך, וזה היה לא קשור בעליל בפגישה,

החלטתי פשוט קודם לראות אם יש בכלל התאמה ורק אח"כ אחרי פגישה שלישית בערך לברר.

לרוב אני גם אומרת את זה מלכתחילה..

(וגם כי הרב שלי אמר לי שככה הכי כדאי ונכון לעשות)

 אני בדר"כ מבררת אבל יש מקרים שבהם אני מאוד סומכת על מי שמציע את ההצעה ולא מרגישה צורך לברר בשלב ראשוני.

לא הבנתי , למה את רואה בזה זלזול?

יותר ע"מ לפסול הצעות. כי בד"כ הבנות שאני מברר אצלן מוציאות את הבחורה שאני מברר עליה בצורה די בינונית (לא רועשת - לא שקטה, דוסית אבל פתוחה ולא כבדה, לא עקשנית - לא נגררת, חברותית אבל לא 'מסמר-הערב' וכו'), וכמובן שכל הבנות הן שמחות, אידיאליסטיות, חמודות וכו'. מכיוון שאני יודע שבד"כ אני לא אשמע את מה שאני רוצה (היינו את הנקודות שמבדילות אותה משאר הבנות כדי שהיא תתאים במיוחד בשבילי), אז אני פשוט מנסה למצוא תכונה (מובהקת) כלשהי שלא מתאימה, כי בסופו של דבר אני צריך להחליט על אחת שאני יוצא איתה.

כמובן שבפגישות עצמן, הגישה מבחינתי היא הפוכה, ואני מחפש תמיד את המשותף (חוץ מדברים קיצוניים).

גם חברים שלי לצערי מורחים בהרבה סבון כשמבררים אצלם עלי.

סיפור קטן: קרה פעם אחת שבררתי על מישהי וסיבנו אותי, ומתוך מה שבררתי אמרתי 'כן'. אח"כ כשהיא בררה עלי הבנתי מהשאלות שלה שאנחנו ממש לא מתאימים, אבל חברים שלי גם סיבנו אותה, והיא באה גם להגיד 'כן'. אז ביקשתי מאחד החברים שיחזור אליה (מהר) ויגיד לה, שבאמת אנחנו לא מתאימים. וזה היה קצת מצחיק לראות אח"כ את הפנים של השדכן, כשהוא בא אלי וסיפר לי שהניסיונות שלו לשכנע אותה לא הצליחו, ושהוא ממש משתתף בצערי על זה שחיכיתי לה ובטח היו לי ציפיות, ואני דווקא הייתי ממש שמח.

בכ"מ, יצא לי בנות שבבירורים זה לא היה נשמע כ"כ טוב, וכשיצאנו התברר שיש דווקא בסיס טוב להתאמה.

אבל דווקא בד"כ יצא ההיפך, שבבירורים היה נשמע טוב, וכשיצאנו התברר שאין בסיס טוב להתאמה.

באופן כללי, אדם זה דבר גדול מדי בשביל לתאר אותו ב-10 דקות של שיחת טלפון. אז התפקיד של הבירורים לדעתי זה בעיקר לעשות סינון ראשוני, ולכן מי שלא מברר זה לא נראה לי מגיע דווקא מזלזול.

אני למשל, לפעמים לא מברר אם השדכן הוא ממש קרוב אלי, ואני סומך עליו ועל שיקול דעתו.

כי עם זה שיש דברים רגילים שחבר/ה יגידו,

אני אשאל על דברים שחשובים לי ואם תידלק לי נורה אדומה אקח בערבון מוגבל ופשוט לא אסמוך רק על זה אלה אנסה לברר יותר בכיוון הספציפי.. או שאדע שזו נקודה שחשוב שאשים אליה לב בפגישה..

אבל אני למשל אמרתי לחברות שאני נותת מספרים שלהן דברים שחשוב לי שיגידו,

כי אם זה שיש דברים רגילים יש דברים שמבדילים ואת הדברים שמבדילים חשוב לי שידע לפני, טובים ופחות טובים/רעים..

כי בסופו של דבר יש לנו דברים שלא משנה מה יקרה לא נתפשר עליהם אז אם אפשר לדעת מראש ולא לבזבז זמן וכוחות מה העניין של לצאת סתם??זה מה שנראלי זילזול בפגישה של לצאת ולראות..

כי יש דברים שבאמת אפשר לדעת לפני..

ותודה רבה על התגובות!!!

אבל מה לעשות שרוב הפעמים זה לא כך, כי החברות מספרות רק את הדברים ה'רגילים'?

בעה"י

אם השדכן מכיר את הבן אדם בצורה טובה ( חבר ) ונותן לי מספיק פרטים-אני לא מבררת עוד. כי חבר אחר יחזור על אותם דברים.

ואם לא-אז לפעמים מבררת בקטנה, למרות שאני לא מאמינה בזה.

(פעם הבירור היה אחלה, השיחה הראשונה גם, אבל רגע לפני הפגישה התברר משהו שזה לא קשור-אז אמרתי לו/החלטנו יחד שזה לא רלוונטי)

דוקא לדעתי יש משהו מזלזל בבירורים

בדרך כלל כבר בשיחת טלפון אפשר לדעת אם שייך או לא, מקסימום בפגישה

הגישה שלי מלכתחילה היתה שאם ההצעה באה ממקור שמכיר את שנינו, ואני מקבל תיאור כללי ממנו, אין צורך לברר עוד, ואפילו חבל. זה יוצר תפיסה קצת מקובעת.

פעם קרה לי שההיכרות היתה ישירות מולה, וכיוון ששמעתי ממנה עצמה תיאור שלה קודם לכן חשבתי שאין צורך לברר, אבל גיליתי שקשה לי לבנות אליה הערכה ככה.

אז נשמע לי מהתגובות שלכם שאני ממש חפרנית בבירורים..

ואולי באמת ברור רגיל לא יביא למה שאני מנסה להגיע ולכן הפער בחשיבה על בירור..

אז תודה רבה על הארה! ערב טוב

שאת הולכת להתחתן עם מישהו כמו שאת מכירה אותו,

ולא להתחתן עם מישהו כמו שאחרים מכירים אותו.

כלומר יש קומונריות שבקשר זוגי הן שקטות, ויש שקטים שבקשר זוגי הם מובילים.

וזה באמת 'הם' בעצמם, למרות שהחברים שלהם כחברה לא רואים זאת.

ואם הוא לא מתנהג כמו שהוא בקשר, והוא לא הוא עצמו,

אז יש כאן בעייה, ששניכם אמורים להרגיש אותה. ואם קרה ולא הרגשתם, אז תכל'ס נדפקתם!

ואם יש חשד (אפילו קטן), כמובן שצריך לבדוק או לברר.

יש שתי בעיות עקרוניות עם בירורים:

א. לרוב, חוות הדעת שתקבל תהיה חיובית מאוד. בדרך כלל תשאל את החברים או המחנכים, וברוב המקרים אלו אנשים עם קשר נפשי קרוב למושא הבירורים, והם לא יעלו על דעתם להגיד משהו שישמע לא טוב.

ב. ה"בירור" הוא למעשה שיקוף של האיש דרך האישיות של הנשאל. כאשר האישיות עוברת "שיקוף" כזה במסננת אנושית, משתנות הפרופורציות, נשמטים פרטים ולפעמים גם נוספים פרטים. גם לא כולם זכו ליכולת ביטוי והבעה טובה.

מה שיוצא מכאן הוא שהתמונה שמקבלים מהבירורים הללו היא באיכות כלכך גרועה, שפשוט אי אפשר לסמוך עליה בכלל בכל מה שקשור למאפיינים אישיותיים מעט דקים, אלא אולי רק לבדוק שאין "בעיה גדולה".

אני לא האמנתי בבירורים.
אבל בעקבות נסיון אישי- הייתי ממליצה להתקשר לישיבה / לאולפנא סתם בשביל לשמוע אם ראש הישיבה / האולפנא מתלהב משמיעת השם של הבחור/ה או לא.
המלצה אישית ומי שרוצה פירוט כי מתלבט על העניין- אשמח בפרטי.

אני מחפש, אני לא מרגיש שום צורך לברר,

אם זה מישהו שאני חושב שלא מכיר אותי מספיק או יודע מה אני מחפש אז אני ישאל אותו ישירות למה הוא חושב שזה מתאים חוץ מזה שאני בן והיא בת.

אני לא מצליח לחשוב על דברים שמי שמכיר אותי ויודע מה אני מחפש לא יעלה עליהם שאני יצליח לגלות על ידי "ברורים".

יש דברים שיגידו על הבחור/ה שלא יראו בפגישות הראשונות

זה מין הכנה, לדעת רקע, לקראת מה הולכים

נגיד בחור שלא ממש ברור לך איפה הוא מבחינת לימוד תורה (ולא תשאלי אותו ישירות)

ובברורים (בלי ששאלת אפילו) אמרו לך "אני מבטיחה לך שהוא סוגר את הבית מדרש ב00:00"

או במקרה אחר שאומרים שהוא חזר בתשובה והוא עוד 'מגבש' את עצמו - את יודעת תוך כדי הפגישה איך להסתכל על הדברים..

אישית, הברורים עזרו לי בפגישה עצמה להבין מי עומד מולי (בתאוריה ברור שזה יכול להיות לא דומה למה שדמיינת או הבנת מהברורים, אבל את יכולה להבין 'למה התכוונו' )

ולכן-

אם באים בלי לברר, זה לזרום שמקסימום נראה בפגישה שזה לא שייך.. ולא בא לי שיזרמו בקטע הזה!!

וכן, אפשר לברר ולהחליט ש "לא ממש נשמע בכיוון" כי איכשהו זה לא ממש נשמע (גם בלי שיהיה משהו שאפשר להצביע)

ועוד יותר- הרבה פעמים בברורים גיליתי שזה ממש לא שייך.

והמלצה- 

אפשר לנסות לעשות ברור עקיף.. דרך מישהו שאת/ה סומך עליו והוא מכיר את שניכם (רב הפעמים תמצא/י מישהו כזה)

ועוד בכללי-

אף פעם אי אפשר לדעת מברורים ש "זה זה!!" או שילך טוב.. יכול להיות שתבררו הרבה, ישמע ממש בכיוון ויהיה ממש לא.. 

אבל!! כן אפשר מברורים לדעת שזה לא - ולחסוך לך ולה/ו !

זה פשוט מצריך השקעה וגם שחיקה..

אבל בהחלט חשוב.

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.

דבר שני די כבר עם האין 

יש הכל גם גברים יציבים 

אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.

אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.

(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)

ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.

ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️

אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי. 

ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?

בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.

בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..

אני אתחיל

די לאיפור

מוזמנים להמשיך

אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.

למשל "היא מכוערת"  או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.

רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?

וכל השמות האחרים שלה. של אנשים שנותנים לתחושה הזו שמות אחרים.

אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.

ולכן, וכו.

אבל גברים יציבים, לא חושב שזה כל כך נכון…