מטרת בריאת העולם היא לגלות את השכינה גם ברבדים נמוכים יותר.והתיקון והחזרת הדברים למקומם הנכון היא מטרת הבריאה שיכירו כולם את הקב"ה ואחדותו, והיא עוברת דווקא דרך הקיום של התחתונים, של העולם הזה.

באורות הקודש בחלק של התעלות העולם בחכמה הקודש מדבר על כך שהעולם נמצא בתהליך של התעלות שהוא תמידי ולוקח בו חלק תיקון הרע.

בקיצור לא סתירה, אלא רבדים אחרים ועמוקים.

אז מה שאת אומרת כתוב ברמח"ל עצמו בדרך ה'

והיסוד של זה הוא משנה מפורשת - כל מה שברא הקב"ה לא ברא אלא לכבודו, שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו.

זה תפקידינו בעולם, זה יעודינו, לגלות כבוד שמים, להראות שהקב"ה הוא אחד, ואין כח אחר בעולם, והוא מנהל את כל העולם.

בשביל זה עושים מצוות - לכבד את הקב"ה, בשביל זה בעם כל עבודתינו

אבל זה לא מטרה בפני עצמה. הקב"ה לא צריך את הכבוד שלנו, הוא רוצה להטיב לנו, והוא רוצה שנתענג עליו ונעמוד בניסיון, ולכן הוא ברא עולם שלם, שהתפקיד שלנו בו הוא להרבות כבוד שמים כדי להגיע למטרה של להתענג על ה'

ממילא אין כאן בכלל סתירה, אלא הרב קוק והדרך ה' דיברו על התפקיד בעולם, והמסילת ישרים דיבר על המטרה של כל זה.

הבנתי נכון את הרב קוק?

והרב קוק זצ"ל עצמו כתב "קיצור מס"י" כדי לזכרו היטב. כולל הפרק הראשון כמובן.

ובישיבת מרכז הרב בזמנו של הרצי"ה, הדרכתו היתה להתחיל לימוד אמונה מספר מסילת ישרים - עוד טרם אורות התשובה כמובן.

מוסר הקודש עמ' קס"ז.

והאמת שגם המסילת ישרים עצמו, בפרק הראשון למי שמתבונן היטב.

והכלל הוא שאלו דברים שמשלימים זה את זה - ובעומק הדבר מדברים על אותו ענין. כל אחד בהדגשת המגמה המיוחדת של הספר הספציפי. 

ואם לא "מתחברים" למס"י פרק א', אז צריך לעבוד ולהעמיק עד ש"יתחברו" ביחד עם אותן שאיפות שרואים באוהת"ש..

המסילת ישרים בפרק הראשון הוא נורא לוגי, (במיוחד בספר שעשוי בצורת ויכוח)

אין כאן ענין רגשי או אפילו דבר שנלמד ממסורת חז"ל אלא לוגיקה פשוטה (על סף הפילוסופיה)

שלא יתכן שהאדם נברא למצבו בעולם הזה אלא למצבו בעולם הבא.

מה שייך הזדהות כאן?

אם מישהו ילמד ספר חשבון הוא גם יאמר שהוא "לא מזדהה"?!

וההסבר יחסית מפושט שדווקא כאן הפילוסופיה תשאל שאלות בצורה ביקורתית ושיטתית, למרות שהביסוס רציונלי .

אבל זה לא אומר שהעולם לא מסתדר עם לוגיקה.

גם בספר חשבון אפשר לומר שזה פשוט מדי?!

אבל ההבדל הוא כמותי, לא אכותי.

הסיבה שלא מתווכחים עם ספר חשבון הוא שעם לוגיקה לא מתווכחים בכלים לא לוגיים. א"א לומר "לא נראה לי ש1+1=2, לא מתחבר לי רגשית, אני לא מזדהה עם זה"

וזה שייך גם במטרה של העולם. אם הטענה היא לוגית - תתמודד לוגית! אל תדבר איתי על רגשות

עד היום יש דיונים אם היא תגלית או תמצית,

בנוסף יש בה טעיות ובעיות לא פתורות.

יש גם אנשים שחושבים שאין שום אמת מוחלטת,

אבל אין לי ענין כאן להיכנס לפילוסופיה הזאת (ועוד חזון למועד... )

אני לא מדבר בכלל על רמת וודאות כזאת, אלא על רמת וודאות יומיומית שאיתה אנחנו חיים.

ואנחנו במפורש חיים עפ"י לוגיקה

כבר התחלתי לשמוע

(והתחלתי לקרוא את אורות התשובה...)

את אומרת סתם או לא?

עבודת ה' חייבת להיות גם מאהב וגם מיראה "עבוד מאהבה - שאין האוהב שונא. ועבוד מיראה - שאין הירא בועט"

כלומר צריך לעבוד גם מיראה וגם מאהבה, שניהם מצוות עשה, וחייבים את שניהם

אם אחד מדגיש יותר את היראה והשני יותר את האהבה - זה כבר שייך לשורש נשמה, ולגישה חינוכית וכו', אבל אף אחד לא יכול לומר "אני לא מזדהה עם עבודה מאהבה\יראה". חלילה! זה חלק מהתורה, ואתה קשור אליו גם כן.

אתה יכול לומר שאתה יותר מתחבר לאחד מהם, ובו אתה יותר משקיע.

אבל במטרה בסיסית בחיים, כשמדברים על מה המטרה שלך בעולם, אי אפשר לדבר על רגשות, אלא על מה האמת, ומה הקב"ה התכוין כשהוא ברא אותך

מקריאה (בריפרןף) של חצי מאורות התשובה

אני לא רואה קשר בין שני הספרים!
 

זה כמו לשאול אם יש סתירה בין אורות התשובה לתורת היחסות.

הם בכלל לא מדברים על אותו נושא, ואין שום נקודת השקה ביניהם.

ראיתי בקישור של נועם שיעורים של הרב שפירא על ההבדל ביניהם, כשאני לא מבין מה בכלל הקשר ביניהם!

הקשר היחיד הוא ששניהם ספרי מוסר, שמנסים להלהיב את האדם ולקרב אותו לעבודת ה'.

והרב שפירא דן שם בשיטה של כל אחד.

אבל בתוכן הרעיוני של שני הספרים לא מדובר על אותו נושא בכלל!

"ברפרוף" חצי מאורות התשובה -

באמת לא יכול לראות לא רק "קשר בין הספרים" אלא גם בערך לא שום דבר אחר, במחילה...

את אורות התשובה צריך ללמוד, בעיון. זה לוקח זמן ועמל.

זה לא "ספר מוסר להלהיב את הלב בלבד".

על משקל המשל שאמרת: זה כמו שתקרא "ברפרוף חצי מתורת היחסות" ותגיד אם יש קשר...

מה נעשה, יש דברים שצריכים באמת ממש ללמוד.

אבל הבנתי מהרב שפירא שזה לא ספר שנעשה כמקשה אחת, אלא ליקוטים של הרצי"ה מאמרי הראי"ה על תשובה, כשהעריכה היא לפי נושאים, ולא ספר שפרקים בנויים אחד על השני

ובמפורש מספיק מה שעשיתי בשביל לקבל רושם על נושא הספר

גם אם הייתי קורא בריפרוף חצי מתורת היחסות הייתי קולט את הנושא שלה, והייתי מבין שאין שום קשר בינה לבין אורות התשובה...

ההקדמה ו3 פרקים ראשונים- הם קונטרס שהרב קוק עצמו חיבר על הסדר, רק ההמשך הוא ליקוט פיסקאות. 

הנושא של אורות התשובה- רק נדמה שהוא מדבר על תשובה, או חזרה לעבודת ה בהתלהבות

באמת הספר מדבר על המהות של האני, והמהות של העולם- והתהליך של אדם לחיות את המהות הזו

זה גם העיסוק של ספר מסילת ישרים. מי זה האני? מה אני עושה פה בעולם? ומתוך זה- איך ממשים את זה? 

(עכשיו צריך לתת תשובות מדוייקות- ולהשוות ביניהם כדי להבין מה בדיוק החידוש שהרב קוק כתב שלא היה כבר במסל"ש) 

לימוד נעים

עשיתם לי חשק - תבורכו! 

רוב הספרים של הרב קוק שבידינו נערכו ע"י הרצי"ה, ואורות הקודש ע"י הרב הנזיר, זצ"ל - 

אבל זה לא "ליקוטים" - זוהי תפיסה מאד שטחית (מלבד מה שג' הפרקים הראשונים התחילו "ספר" ועפי"ז נערך גם ההמשך. והרב עצמו היה לומד מספרו זה, כמו שהוא אחרי ה"עריכה" - ואמר שצריך ללומדו "ללא גבול", כפי שמעיד הרב נריה זצ"ל).

זה בוודאי פרקים שיש להם מהלך שלם. לרב קוק היתה משנה פנימית עמוקה וסדורה מאד, וגם כתיבה זורמת וחופשית. והעורכים ערכו עפ"י עומק הבנת המהלך הפנימי שלו.

וכך מעיד הרב הנזיר זצ"ל בהקדמת אוה"ק, ששאל את הרב אם יש "שיטה" שלו. והר אמר לו, בוודאי. והוא עמל - עם גאונותו וידיעותיו הרחבות 12 שנים על מציאת השיטה והעריכה.

נו,.. אז זה לא איזה "ליקוט בעלמא" ובוודאי שלא ניתן ללמוד ב"רפרוף" חצי ספר..

מה שעשית לא מספיק כלל לקבל רושם על נושא הספר. זו הטעות ב"קריאה" כזו ובכלל בתפיסה הזו של הספרים הללו. זה לא "ספר מוסר" לעיין בין מנחה למעריב. זה מדע עמוק, מדע האמונה, וצריך ממש ללמוד בשביל זה. 

ה"משל, שהבאת לא שייך.. מה שאמרתי היה כדי להמחיש איך לא קולטים ספר עמוק ברפרוף מהיר. אז נכון שאם היית רואה ספר שכולו נוסחאות - היית מבין די מהר שהוא כנראה לא ספר בישול.. אבל לא היית מבין מה יש בו..

אבל אם היית רואה שני ספרים בפיזיקה בלי להבין מה כתוב בהם, יש להניח שהיה לך קשה להחליט אם יש להם ענין יסודי משותף או לא...

פשוט - אלו עניינים עמוקים. ממש שווה עיון..

אם רבי עקיבא סובר דין אחד בהלכות פרה אדומה הוא יחלוק על ר' ישמעאל שדיבר על הלכות מזוזה?!

יש לפעמים פילפולים שמנסים לחבר שני דברים בתורה, אבל בד"כ אין קשר בין נושאים בתוך התורה

גם כאן יתכן שיהיה קשר בסופו של דבר, אבל זה ממש פילפול עמוק לומר את זה

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

פעם הייתה לי אפליקציה שמשתמשת בסמארטפון כעכבר. אולי זה יהיה נחמד.

אפשרות שניה תוכנה כמו TEAMVIEWER/ANYDESK שתשלוט על המחשב מהטלפון ואז אפשר לצייר.

אבל האמת היא שלא חושבת שעשיתי סקר שוק ממש מקיף

לוח גרפי Wacom Intuos Small CTL-4100 בצבע שחור

)

יש כאלה פשוטים לכתיבה רגילה?

ורעיון באמת לשאול את הנהלת המוסד אם הוא יכול לקבל מהם כזה.

למרות שלא רצה עוד משהו שמתחבר לאינטרנט...

אבל איך אפשר לעשות זום במקביל? בשביל זום המכשיר צריך לעמוד ובשביל כתיבה נוח יותר שהוא ישכב...

שתי אפשרויות:

הוא מנהל את השיעור ב zoom מהמחשב האישי, בשביל המצלמה והקול.  וגם מתחבר לאותו שיעור zoom גם דרך ה tablet.

מהטאבלט, מבצע Share Screen. כך כולם יראו את מה שהוא כותב, בזמן שהם ממשיכים לראות אותו דרך המחשב.

ואם רק דרך ה tablet:

• לחיצה על כפתור Share (שיתוף).

•לבחור ב-Whiteboard כדי לפתוח לוח חלק לכתיבה.

• או לבחור ב-Screen כדי לשתף את כל מסך הטאבלט

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!

לא מחכים לו באמת. לא ככה? עסוקים עסוקים, נגרפים

בזרם השוטף של החיים ושוכחים להרים קצת את הראש

למעלה, מן הגלים - להביט בשמים....לקוות, להאמין

שתהיה גאולה. אולי עוד מעט? למה לא בעצם?

כדי להתכונן לעליהנלרגל של כל היהודים יחד, כרגע נדבר רק על היהודים, לא על כל העולם, צריך כמה דברים.

דבר ראשון בערך להכפיל את קיבולת החשמל, המים והביוב בירושלים פי עשרות.

לפתח את תחום המלונאות והתיירות בירושלים באלפים.

לייצר כבישים, חניות, מסילות רכבת דרכים לעליה לרגל בצורה משוכללת הרבה יותר.

להכפיל פי כמה אלפים את מספר הבהמות להקרבה.

זה רק רק על עליה לרגל לירושלים בשביל היהודים מתוך הנחה שהעולם ירשה לנו בכלל לבנות את בית המקדש בלי להלחם בנו עד טיפת הדם האחרונה.

אחרת צריך להעמיד צבא ענק שכולם ישרתו בו כולל כולם ויצטרכו להקדים את העולם טכנולוגית הרבה יותר ממה שיש לנו עכשיו, צריך להכפיל פי 3 את שעות לימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר לפחות.

צריך גם לוחמים כמובן, צריך לחנך מגיל אפס את ההילדים לקראת המלחמה הגדולה על ירושלים והמקדש.

כל זה לא יספיק כי במלחמת ששת הימים כבר היה הר הבית בידינו אבל ההנהגה מסרה אותו לוואקף, צריך לגדל דור של מנהיגים בעלי עמוד שדרה שמבינים את גודל השעה ואת גודל המשימה.

כרבי שלמה זלמן אוייערבאך נשאל על בניין בית המקדש הוא ענה "יש היום מספיק מחלוקות בשביל להחריב מקדש בנוי" זה היה עוד לפני הרפורמה המשפטית, הביביזם, הקפלניזם, הפרוגרסיבים, הטוויטר והפייסבוק.

את תפקידי הכהן הגדול, הסגן וראש לויה וכל התפקידים הנצרכים בשביל לתפקד במקדש ינסו להשתלט עליו בצורה פוליטית, איך אני יודע? ניחוש מושכל בהתבוננות על הרבנות הראשית ועל משרד הדתות ועל בתי הדין הרבניים, אין סיבה שלא יקרה אחרת.

מי שרוצה להחזיר את בני עלי הכהן שיסתכל על איך עובדי המדינה במשרדים האלו נראים.

הרפורמים והקונסרבטיבים בארה"ב הם בקטע? לא בקטע? אנחנו רוצים אותם בגאולה? לא רוצים אותם? מה נסגר איתם?

אני יכול להמשיך עוד ועוד למה אנחנו עדיין לא מוכנים לקבל פני משיח אבל אני מניח שהרעיון הובן.

רעיון מיסטי ברובו שלא מתאפשר בגלל בעיות טכניות? או שאתה ציני🤷🏼‍♀️

להקת הנח"ל שרה "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום".

כדי להביא את המשיח צריך להזיז דברים במדינה הזו, הגאולה האחרונה היא בדרך הטבע, זה לא קשיים לוגיסטיים ובעיות טכניות זה הרבה יותר מזה.

טכנית בבנית תשתיות לבית המקדש, וגם אם נגיד שכן, בטח שזו לא הסיבה  שהוא לא מגיע "כי טכנית זה לא אפשרי"

הרבה חלקים מביאת המשיח טכנית לא אפשריים ועדיין יהודים מאמינים.

הרבה יותר הגיוני שההשתדלות תהיה רוחנית ולא גשמית.

גם לפי הרמב"ם שהגישה שלו היא  טבעית ופחות ניסית, המשיח הוא זה שיקבץ גלויות ויבנה את המקדש וכל המערכת הפעלה היא עליו והביאה שלו קודמת לפעולות האלה ולא תנאי לזה.

קצת לא מובנת לי האמונה הזאת, שהגבלה פיזית תמנע את ביאת המשיח.

לא נראה לי הגיוני שמדובר בחלוקה לסנטימטרים כשמשיח בונה עד אזור ספציפי בעיר העתיקה ,ומשם, אם אנחנו לא הכנו את השטח הוא לא יגיע.

בוא נגיד שאם הוא מחכה שנכין תשתיות מגורים בארץ לכל היהודים בעולם, הוא כנראה לא יגיע בקרוב.

מסלול אחד כמו מה שאת מתארת, שיבוא המשיח ע"יי השתדלות רוחנית, והוא יסדר הכל.

מסלול שני, כמו שאומר התלמוד הירושלמי לדוג', שבניין בית המקדש קודם למלכות בית דוד. וכמובן המדרש המוכר בזכות השיר- "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג ביהמ"ק...". גם הרמב"ם כמובן מתייחס למסלול הזה, כשהוא כותב שיש מצווה בנות את ביהמ"ק ולא מזכיר שצריך משיח בשביל זה.

ויש גם וריאציות של שילובים ביניהם (מתי נגמר הטבע ומתחילים הניסים), ומחלוקות איזה מסלול הוא בדרגה גבוהה יותר.

כמה נקודות חשובות:

1. בדברים האלה, צריך לזרום עם המציאות ולא להכחיש אותה. אם עמ"י חזר לארץ בדרך הטבע ורואים נבואות שמתגשמות, צריך לפעול בכיוון הזה של גאולה בדרך הטבע (המסלול השני), שחלק מזה זה עניין בניין המקדש וההכנה ההלכתית והמעשית אליו.

2. מצד שני, צריך גם להיות פתוח ולרצות שיהיה משהו פתאומי ניסי.

3. הנקודה של גאולה בדרך הטבע היא מהותית, כי היא מראה שהעולם יכול להיגאל "מתוכו" ולא מתוך משהו חיצוני שבא ומשנה אותו בעל כורחו. ממילא, צריך להסביר את כל ייעודי התורה גם בדרך טבעית (לדוג' שהמדע מוצא דרך לבטל את הזקנה ואת המוות).

4. מאידך, לזכור שזו לא הדרך היחידה, ולא לחשוב שרק ככה זה יקרה ויקח הרבה זמן.

5. מצוות תכלת מדגימה היטב את הבעייתיות שיש ביחס לעניינים האלו- אפשר לראות עד כמה אצל רבים, צדיקים וחסידים, הדיון הוא לא באמת הלכתי אלא מושפע מאוד מענייני מחשבה. שמתי לב (כמובן שיש יוצאי דופן) שככל שהרב יותר קיצוני ביחס למדינה, ככה הוא יותר "נגד" התכלת (בכל מיני טיעונים דחוקים).

וזה תמוה מאוד- יש לך פה ספק עשה דאורייתא, ואתה מסתכן בביטול עשה כשאתה הולך בבגד ארבע כנפות עם לבן בלי תכלת, וזה מדי יום וכל היום- אז איך אתה לפחות לא שם תכלת מצד החומרא, הרי אתה מחמיר בכל מיני פרטי פרטים ודקדוקי דקדוקים במצוות דרבנן?  אז ברור שיש פה בעיה שורשית, ויהיה קשה מאוד להתקדם למקדש דרך כללות ציבור שומרי התומ"צ כרגע. אני רק מקווה שאם נניח טראמפ יתן אישור לבניית המקדש, מי שנגד זה לפחות לא יפריע יותר מדי.

הרב שמואל לניאדו זצ"ל בספרו "כלי פז"

מלפני כחמש מאות שנה!

"מדינה יש רחוק מבבל ושמה בוצרה;

בין גבול אשור ופרס ובין גבול ארץ אדום,

והוא  הורמוז  . והוא נמצא תחת ממשלת

הישמעאלים. אולי...יהיה דרך שם המלחמה

האחרונה באחרית הימים".

על הפסוק בישעיהו:

"כי זבח השם בבוצרה וטבח גדול

בארץ אדום".

שמעתי זאת בשני שיעורים שונים.

מאוד מפחיד ו...הלואי ונזכה.

הייתי אז בכתה ח.

גם אז אמרו משיח

גם אז אמרו המלחמה האחרונה

גם אז שלפו מקובלים מהבוידעם

לא הגיע, לא נורא.

"נפשי לה' משומרים לבקר" - הריני מן המצפים לגאולה

"שומרים לבקר" - מצפין וחוזרין ומצפין קץ אחר קץ (מצאתי).

הלקח הוא שגדולי ישראל רבים חשבו שנכון להעריך שהגאולה תהיה בימיהם על סמך המציאות שהם ראו, לא הסתייע אמנם, אבל התקווה וחזון המשיחיות לא נזנח.

שהתנצרו בגלל שהמשיח לא הגיע בשנת הת"ר

.

דיבורים חסרי אחריות על משיח מתוך כתבי אי אילו מקובלים ואניסת הכתובים על המציאות גורמת לאנשים חכמים לעשות דברים אידיוטיים כל כך מתוך יאוש.

הרבה יותר מעם ישראל התנצרו או התבוללו בגלל אריכות הגלות.

הלהט המשיחי וההבנה שהגאולה תלויה לא רק בתורה ותפילה, אלא גם בעשיה גאולית ממשית שלנו - שהיה המוטו של עליית תלמידי הגר"א (בשונה ככל הידוע לנו מכל העליות הקודמות), הוא תחילת התהליך הציוני.

הלהט הזה היה מבוסס על מהלך תורני מורכב מפשט, דרש, רמז וסוד, ככל תורת הגר"א ותלמידיו הגדולים שכמה מהם היו מובילי העליה. מהלהט הזה, ר' ישראל משקלוב הוביל עזיבת כל המוכר והידוע בשקלוב, קיידאן וילנה והאזור והקים קהילה בגליל במסירות נפש וגם חידש את הפסיקה במצוות התלויות בארץ, כי אוטוטו נזדקק לזה. מהלהט הזה, האגף של ר' מנדעל משקלוב (השני אחרי ר' חיים מוואלז'ין בהסברת תורת הגר"א בנסתר) עלה לירושלים מחופשים ור' אברהם שלמה זלמן צורף-סלמון הי"ד, שנחשב ראשון חללי מערכות ישראל, לוחית מספר 1 בהר הרצל (שנכד נין נכדו, אביעד אלחנן וולונסקי הי"ד, נקבר שם ביום שישי האחרון), גאל את חצר האשכנזים החרבה מאז התפרקות קהילת ר' יהודה חסיד ואפשר לאשכנזים לחזור לירושלים.

מהלהט הגאולי הזה, הדור השלישי שלהם (שהתגבר על המשבר של ת"ר) בראשות נכדו ר' יואל משה סלמון וחבריו, הובילו את היציאה מהחומות הקמת שכונות ירושלים והמושבות הראשונות בשרון (פתח תקווה) ובגליל (גיא אוני- לימים ראש פינה).

אז נכון, לכל תהליך יש סיגים. אכן היו בדרך משברים והיו שנפלו פיזית או רוחנית על משמרתם.

לגבי שנת ת"ר, הרב אלישע זצ"ל תמיד ציין, שלכאו' לא רק שלא הגיע גאולה שלמה כמו שציפו, אלא שהיתה עלילת דמשק והיהודים בכל האיפריה העות'מנית היו בסכנה עצומה.

אבל לימים אנחנו יכולים לחשבן, שמונטיפיורי הגיע לאיזור, כדי להרגיע את העלילה, הגיע לארץ ורכש את האדמה עליה הוקם ל"ב שנים מאוחר יותר בי"ס מקווה ישראל שהיה הבסיס לכל הקמת החקלאות היהודית בארץ. כלומר לא 'משיח בן דוד', אבל אכן שנת מפנה בתהליכי הגאולה.

בדומה לזה הרב יגאל אריאל מראה בספרו על דניאל, איך כל מיני חישובי קץ, הגיעו לתאריכים משמעותיים.

עיקר שיטת תלמידי הגר"א היתה פעם ראשונה שדיברו בה על גאולה בדרך הטבע. 

ככה אנחנו אומרים בפיוט לפרשת זכור...

'וכל המונה וחושב/ קץ הפלאות להבין ולחשב/

נשתה גבורתו מִמְחַשב/ ולא ימצא מענה להשב

ויחשה דומיה מהקשב/ ובאמונה כסליו יְיַשב/

וזאת על לבו יָשב/ ויאמר עד ישקיף וירא ויקשב'...

רעיה דורשת לימוד ונסיון. מתנדבים שבאים לזמן קצר, יכולים להועיל מאוד בעזרה בשוטף - נקיון, שמירה, גידור, בניה ועוד. בשביל להכנס לרעיה, צריך להגיע ולהתחייב לזמנים משמעותיים.

גבעת אור אהוביה יש שם פרטים ליצירת קשר

אני יכול לשלוח לך מספר של בעל חווה ליד גוש טלמונים מעל צומת הדואר, עדר פרות, ולא צריך כזה נסיון הכל טוב...

הוציאה כמה פעמים בת מרעה