מטרת בריאת העולם היא לגלות את השכינה גם ברבדים נמוכים יותר.והתיקון והחזרת הדברים למקומם הנכון היא מטרת הבריאה שיכירו כולם את הקב"ה ואחדותו, והיא עוברת דווקא דרך הקיום של התחתונים, של העולם הזה.

באורות הקודש בחלק של התעלות העולם בחכמה הקודש מדבר על כך שהעולם נמצא בתהליך של התעלות שהוא תמידי ולוקח בו חלק תיקון הרע.

בקיצור לא סתירה, אלא רבדים אחרים ועמוקים.

אז מה שאת אומרת כתוב ברמח"ל עצמו בדרך ה'

והיסוד של זה הוא משנה מפורשת - כל מה שברא הקב"ה לא ברא אלא לכבודו, שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו.

זה תפקידינו בעולם, זה יעודינו, לגלות כבוד שמים, להראות שהקב"ה הוא אחד, ואין כח אחר בעולם, והוא מנהל את כל העולם.

בשביל זה עושים מצוות - לכבד את הקב"ה, בשביל זה בעם כל עבודתינו

אבל זה לא מטרה בפני עצמה. הקב"ה לא צריך את הכבוד שלנו, הוא רוצה להטיב לנו, והוא רוצה שנתענג עליו ונעמוד בניסיון, ולכן הוא ברא עולם שלם, שהתפקיד שלנו בו הוא להרבות כבוד שמים כדי להגיע למטרה של להתענג על ה'

ממילא אין כאן בכלל סתירה, אלא הרב קוק והדרך ה' דיברו על התפקיד בעולם, והמסילת ישרים דיבר על המטרה של כל זה.

הבנתי נכון את הרב קוק?

והרב קוק זצ"ל עצמו כתב "קיצור מס"י" כדי לזכרו היטב. כולל הפרק הראשון כמובן.

ובישיבת מרכז הרב בזמנו של הרצי"ה, הדרכתו היתה להתחיל לימוד אמונה מספר מסילת ישרים - עוד טרם אורות התשובה כמובן.

מוסר הקודש עמ' קס"ז.

והאמת שגם המסילת ישרים עצמו, בפרק הראשון למי שמתבונן היטב.

והכלל הוא שאלו דברים שמשלימים זה את זה - ובעומק הדבר מדברים על אותו ענין. כל אחד בהדגשת המגמה המיוחדת של הספר הספציפי. 

ואם לא "מתחברים" למס"י פרק א', אז צריך לעבוד ולהעמיק עד ש"יתחברו" ביחד עם אותן שאיפות שרואים באוהת"ש..

המסילת ישרים בפרק הראשון הוא נורא לוגי, (במיוחד בספר שעשוי בצורת ויכוח)

אין כאן ענין רגשי או אפילו דבר שנלמד ממסורת חז"ל אלא לוגיקה פשוטה (על סף הפילוסופיה)

שלא יתכן שהאדם נברא למצבו בעולם הזה אלא למצבו בעולם הבא.

מה שייך הזדהות כאן?

אם מישהו ילמד ספר חשבון הוא גם יאמר שהוא "לא מזדהה"?!

וההסבר יחסית מפושט שדווקא כאן הפילוסופיה תשאל שאלות בצורה ביקורתית ושיטתית, למרות שהביסוס רציונלי .

אבל זה לא אומר שהעולם לא מסתדר עם לוגיקה.

גם בספר חשבון אפשר לומר שזה פשוט מדי?!

אבל ההבדל הוא כמותי, לא אכותי.

הסיבה שלא מתווכחים עם ספר חשבון הוא שעם לוגיקה לא מתווכחים בכלים לא לוגיים. א"א לומר "לא נראה לי ש1+1=2, לא מתחבר לי רגשית, אני לא מזדהה עם זה"

וזה שייך גם במטרה של העולם. אם הטענה היא לוגית - תתמודד לוגית! אל תדבר איתי על רגשות

עד היום יש דיונים אם היא תגלית או תמצית,

בנוסף יש בה טעיות ובעיות לא פתורות.

יש גם אנשים שחושבים שאין שום אמת מוחלטת,

אבל אין לי ענין כאן להיכנס לפילוסופיה הזאת (ועוד חזון למועד... )

אני לא מדבר בכלל על רמת וודאות כזאת, אלא על רמת וודאות יומיומית שאיתה אנחנו חיים.

ואנחנו במפורש חיים עפ"י לוגיקה

כבר התחלתי לשמוע

(והתחלתי לקרוא את אורות התשובה...)

את אומרת סתם או לא?

עבודת ה' חייבת להיות גם מאהב וגם מיראה "עבוד מאהבה - שאין האוהב שונא. ועבוד מיראה - שאין הירא בועט"

כלומר צריך לעבוד גם מיראה וגם מאהבה, שניהם מצוות עשה, וחייבים את שניהם

אם אחד מדגיש יותר את היראה והשני יותר את האהבה - זה כבר שייך לשורש נשמה, ולגישה חינוכית וכו', אבל אף אחד לא יכול לומר "אני לא מזדהה עם עבודה מאהבה\יראה". חלילה! זה חלק מהתורה, ואתה קשור אליו גם כן.

אתה יכול לומר שאתה יותר מתחבר לאחד מהם, ובו אתה יותר משקיע.

אבל במטרה בסיסית בחיים, כשמדברים על מה המטרה שלך בעולם, אי אפשר לדבר על רגשות, אלא על מה האמת, ומה הקב"ה התכוין כשהוא ברא אותך

מקריאה (בריפרןף) של חצי מאורות התשובה

אני לא רואה קשר בין שני הספרים!
 

זה כמו לשאול אם יש סתירה בין אורות התשובה לתורת היחסות.

הם בכלל לא מדברים על אותו נושא, ואין שום נקודת השקה ביניהם.

ראיתי בקישור של נועם שיעורים של הרב שפירא על ההבדל ביניהם, כשאני לא מבין מה בכלל הקשר ביניהם!

הקשר היחיד הוא ששניהם ספרי מוסר, שמנסים להלהיב את האדם ולקרב אותו לעבודת ה'.

והרב שפירא דן שם בשיטה של כל אחד.

אבל בתוכן הרעיוני של שני הספרים לא מדובר על אותו נושא בכלל!

"ברפרוף" חצי מאורות התשובה -

באמת לא יכול לראות לא רק "קשר בין הספרים" אלא גם בערך לא שום דבר אחר, במחילה...

את אורות התשובה צריך ללמוד, בעיון. זה לוקח זמן ועמל.

זה לא "ספר מוסר להלהיב את הלב בלבד".

על משקל המשל שאמרת: זה כמו שתקרא "ברפרוף חצי מתורת היחסות" ותגיד אם יש קשר...

מה נעשה, יש דברים שצריכים באמת ממש ללמוד.

אבל הבנתי מהרב שפירא שזה לא ספר שנעשה כמקשה אחת, אלא ליקוטים של הרצי"ה מאמרי הראי"ה על תשובה, כשהעריכה היא לפי נושאים, ולא ספר שפרקים בנויים אחד על השני

ובמפורש מספיק מה שעשיתי בשביל לקבל רושם על נושא הספר

גם אם הייתי קורא בריפרוף חצי מתורת היחסות הייתי קולט את הנושא שלה, והייתי מבין שאין שום קשר בינה לבין אורות התשובה...

ההקדמה ו3 פרקים ראשונים- הם קונטרס שהרב קוק עצמו חיבר על הסדר, רק ההמשך הוא ליקוט פיסקאות. 

הנושא של אורות התשובה- רק נדמה שהוא מדבר על תשובה, או חזרה לעבודת ה בהתלהבות

באמת הספר מדבר על המהות של האני, והמהות של העולם- והתהליך של אדם לחיות את המהות הזו

זה גם העיסוק של ספר מסילת ישרים. מי זה האני? מה אני עושה פה בעולם? ומתוך זה- איך ממשים את זה? 

(עכשיו צריך לתת תשובות מדוייקות- ולהשוות ביניהם כדי להבין מה בדיוק החידוש שהרב קוק כתב שלא היה כבר במסל"ש) 

לימוד נעים

עשיתם לי חשק - תבורכו! 

רוב הספרים של הרב קוק שבידינו נערכו ע"י הרצי"ה, ואורות הקודש ע"י הרב הנזיר, זצ"ל - 

אבל זה לא "ליקוטים" - זוהי תפיסה מאד שטחית (מלבד מה שג' הפרקים הראשונים התחילו "ספר" ועפי"ז נערך גם ההמשך. והרב עצמו היה לומד מספרו זה, כמו שהוא אחרי ה"עריכה" - ואמר שצריך ללומדו "ללא גבול", כפי שמעיד הרב נריה זצ"ל).

זה בוודאי פרקים שיש להם מהלך שלם. לרב קוק היתה משנה פנימית עמוקה וסדורה מאד, וגם כתיבה זורמת וחופשית. והעורכים ערכו עפ"י עומק הבנת המהלך הפנימי שלו.

וכך מעיד הרב הנזיר זצ"ל בהקדמת אוה"ק, ששאל את הרב אם יש "שיטה" שלו. והר אמר לו, בוודאי. והוא עמל - עם גאונותו וידיעותיו הרחבות 12 שנים על מציאת השיטה והעריכה.

נו,.. אז זה לא איזה "ליקוט בעלמא" ובוודאי שלא ניתן ללמוד ב"רפרוף" חצי ספר..

מה שעשית לא מספיק כלל לקבל רושם על נושא הספר. זו הטעות ב"קריאה" כזו ובכלל בתפיסה הזו של הספרים הללו. זה לא "ספר מוסר" לעיין בין מנחה למעריב. זה מדע עמוק, מדע האמונה, וצריך ממש ללמוד בשביל זה. 

ה"משל, שהבאת לא שייך.. מה שאמרתי היה כדי להמחיש איך לא קולטים ספר עמוק ברפרוף מהיר. אז נכון שאם היית רואה ספר שכולו נוסחאות - היית מבין די מהר שהוא כנראה לא ספר בישול.. אבל לא היית מבין מה יש בו..

אבל אם היית רואה שני ספרים בפיזיקה בלי להבין מה כתוב בהם, יש להניח שהיה לך קשה להחליט אם יש להם ענין יסודי משותף או לא...

פשוט - אלו עניינים עמוקים. ממש שווה עיון..

אם רבי עקיבא סובר דין אחד בהלכות פרה אדומה הוא יחלוק על ר' ישמעאל שדיבר על הלכות מזוזה?!

יש לפעמים פילפולים שמנסים לחבר שני דברים בתורה, אבל בד"כ אין קשר בין נושאים בתוך התורה

גם כאן יתכן שיהיה קשר בסופו של דבר, אבל זה ממש פילפול עמוק לומר את זה

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל