מה הייתם אומרים\עושים,
עם ילד בן שנתיים וחצי,
שעד עכשיו עדיין עושה הפגנות בבוקר,
בדלת של הגן?
מה הייתם אומרים\עושים,
עם ילד בן שנתיים וחצי,
שעד עכשיו עדיין עושה הפגנות בבוקר,
בדלת של הגן?
לאמא עובדת אין הרבה זמן להתעמת עם ילד שבוכה בכניסתו לגן.
אם האמא מחפשת עצות זה גם קורע לה את הלב
מכירה את הספר ליאור בכה כשאמא הלכה?
הוא מבין שותף לשיחה את מדובבת אותו בבית? איך הוא בסוף היום כשאת אוספת אותו?
אז על מה עקרת הבית משלמת לה??
בשביל שיהיה לגננת חיים קלים? זה תפקידה!
אני הייתי פעם סייעת בגן שהילד בן שנתיים בכה ככה להורים עד סוף שנה.
אני קיבלתי אותו בבוקר ואני לא סבלתי את הבכיות???
7 וחצי הילד נכנס לגן קיבלתי אותו צורח ההורים היו משאירים לי אותו ולמדתי להרגיע אותו..
וכל בוקר חוזר חלילה.
זה תפקיד של גננת ללמוד לקבל את הילד גם כשהוא בוכה ומרגיעה אותו... יש גם סייעת שיכולה לעזור.
יש ספר חמוד מאוד (לא זכור לי שמו) שמתאר כל מיני דרכים להיפרד מאמא בכניסה לגן.
מהספר לקחתי את הרעיון הבסיסי- לבחור עם הילד איך הוא רוצה להיפרד. להיפרד בכיף, להיפרד בנשיקה מיוחדת, להיפרד שכך שיעשה שלום מהחלון, וכד'. ככה הפרידה היא עובדה מוצקה אבל הבחירה היא בידיו איך להיפרד.
עוד דבר- אולי פרידה קצרה ולענין, משהו שאת מגדירה מראש והוא יודע שיקרה. נניח, חיבוק נשיקה ואז הוא מתיישב לשחק. לא להימרח איתו כל יום במשהו אחר אלא לקבוע שגרת פרידה ידועה מראש.
א. אני לא עובדת, אני שולחת את הילד לגן, כדי שיהיה לו חברה, ושיהיה לי זמן וכח לטפל בתינוקת שאחריו,
ב, לגננת יש המון סבלנות, פשוט זה לא נעים מדי בוקר, לעזוב את הילד בוכה,
ג. והכי חשוב- מס' פעמים חכיתי מאחורי דלת הגן, דקה-שתיים, ושמעתי אותו נרגע מיד, הוא גם חוזר מרוצה מאד, ומספר כל היום, על הגננת, החברים, ומה עשו בגן,
בתור גננת בעצמי בעבר, אני יודעת שאין טעם לעמוד וליצור לו פרידה ארוכה, כיון שזה רק מרע את המצב,
מצד שני, עם כל נסיוני, לא ראיתי אף פעם, שבוכים עד חודש שבט - אדר
איך אני אמורה להתייחס לשזה, צומי? סתם פינוק?
אני מעדיפה תמיד לתת לילדים קרדיט.
לא צומי. לא פינוק.
פשוט צער הפרידה.
גם אני בבית. נדמה לי שלילדים של מי שחוזרת הביתה אחרי שליוותה ילד לגן (יחד עם תינוקת שחוזרת הביתה עם אמא) קשה יותר להפרד. הוא יודע בדיוק מה הוא מפסיד ולדקה שתיים קשה לו לוותר על זה.
בעצם זה ציון לשבח עבורך.
מה אפשר לעשות? אולי לדבר על הנקודה הזו - להדגיש שכשיחזור הביתה תמשיכו מהמקום ממנו נפרדתם בבקר.
להזכיר לו שבבקר התינוקת ישנה ואת עסוקה ובגן יש לו הזדמנות לשחק עם חברים. ועוד כהנה וכהנה.
ותמיד הוא היה חוזר מהגן שמח ועליז.
בדיעבד יכול להיות שמשהו בגודל ובאינטנסיביות של הגן הלחיץ אותו. אבל זה לא שהיתה לי ברירה אחרת
באופן כללי הוא לא הסתדר עם פרידות. משהו שגם נרגע עם הגיל.
לנו לא עזר להישאר איתו עוד ועוד
כן עזר:
הכי הכי - כשאבא לקח אותו (ידוע כפיתרון קסם...)
גם - להבטיח הפתעה קטנה בסוף היום (אולי לא חינוכי אבל מחמם לו את הלב ויש לו למה לחכות), או-
לשלוח אותו עם משהו לגן "שיהיה לו מתוק ללכת לגן"
ולא נעים לי אבל - הכי עזר ללכת לו "מאחורי הגב". הרגשתי ממש לא טוב עם זה אבל ככה היה לו הכי שמח! אחכ גם הייתי מדברת ואומרת לו שכשאני רואה שהוא שמח אני הולכת
100% אחריות לאמא ו-100%אחריות לגננת,
כל אחת בתחום שלה.
כדאי לעבוד בשיתוף פעולה עם הגננת ולא לומר משפטים
מסירי אחריות.
הילד חושש מפרידה ועל ההורים להעביר אותו תהליך
שאמור לבנות את האישיות ולא ליצור אצלו חרדות.
מס' פעולות המסייעות לפרידה רכה:
אמא הולכת לעבודה והוא נשאר עם החברים והגננת בגן עד שאמא תחזור.
אם את מרגישה שקשה לך להפרד אז בדרך כלל גם לילד יהיה כך, אם את חשה שטוב לו בגן,
ואת משדרת לו שאת סומכת על הגננות, אז הוא גם יחוש כך,
אני זוכרת שכל הזמן הייתי אומרת לבן שלי שהגננות שלו הן הכי מקסימות בעולם.
חוץ מזה יש לנו טעות שאנחנו נשארות עוד רגע, ועוד רגע עד שירגע.
פרופסור רולידר מציע בספרו לא להשאר, לתת לו תחושה של: אני סומכת עליך שתדע להמתודד עם זה, ולעזוב מיד בבטחון בלי התנצלויות.
בהצלחה,
וממליצה על ספרו בחום רב!
לא נוגד את התורה!
טקס פרידה קבוע שכלל מספר מסויים של חיבוקים ואחר כך מספר מסויים של נשיקות ואז לעשות לאמא שלום דרך החלון.
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.