נתת רשימה מאוד ארוכה של דברים שגורמים לו בכי. איפה ניתן לוותר ולאוורר (גם אתכם, וגם אותו? נשמע שגם לו בכלל לא קל!). אורי, השלישי שלי, היה ילד קשה במיוחד מהבחינה הזו (ובמידה רבה הוא עדיין קשה יותר, גם בגיל 4). במקרים רבים העדפתי לשחרר את הרסן, ולהוסיף שלווה (לי, לו, לאווירה בבית). אני חושבת שרצוי וראוי להתאים דרישות ליכולת של הילד. אם לגדולים שלי היה יותר קל, היו לי מהם דרישות יותר גבוהות. אם לבחור במשל קצת קשה, אם אחד הילדים נכה, חלילה, הרי לא הגיוני לדרוש ממנו לרוץ, נכון?
כתבת מספר דרישות שגורמים ל"ארוע": לישון. לאכול. להתקלח. להחליף חיתול. ללכת לגן... לקנח את האף. לעשות קוקו. לצאת החוצה. להיכנס הביתה."
נראה אחד-אחד:
לישון: הכוונה לשעת שינה? האם יש טקס? האם ניתן לשנות או להאריך אותו? להפוך אותו להדרגתי יותר? למשל, להודיע: "בעוד חמש דקות נתחיל ללכת לישון!" בשלב ראשון לכבות אור במסדרון, אחר כך עוד אור בסלון, אחר כך לקרוא סיפור בישיבה על המיטה, אחר כך עוד סיפור בשכיבה... מה שיכול להתאים למשפחה שלכם!
לאכול: טוב, זה הכי קל. לא רוצה- לא צריך! "עכשיו זמן הארוחה. יש אורז/חביתה. אחרי שהארוחה תסתיים, אם תהיה רעב, תוכל לקחת לך רק פרי או ירק (זה מצויין, כי באמת עדיף פרי או ירק אפילו על אורז או חביתה, ובסופו של דבר הוא הרי כן יהיה רעב 
).
להתקלח: בסוד בסוד אני אגלה לך - בדקתי ומצאתי - לא חייבים לחפוף (ואפילו לא להתקלח) בכל יום! שששש!!! 
אפשר לעשות עסקה: "היום נוותר על מקלחת, אבל רק אם אתה מבטיח מחר להיכנס למקלחת יפה".חשוב גם להסבירף "היום אנחנו חייבים לחפוף כי זרקתם חול בגן השעשועים. אתה רוצה גם לשפוך מים על הראש? קצת אתה וקצת אני!" אבל כמובן שגם זה לא מתאים לכל המשפחות, ואולי לכם כן שווה להתעקש כאן ו"לחטוף ארוע.
להחליף חיתול: הגיע זמן הגמילה? שווה לנסות!
ללכת לגן - אם חייבים (כי אמא עובדת/לומדת וכדומה) אז חייבים. אבל אולי בכל זאת שווה לבדוק אם הכל בסדר בגן, וביחס שהילד מקבל. כמובן, אתם מכירים את הילד יותר טוב מכולם, ואם ההרגשה שלכם היא שהצרחות והקושי הם פשוט חלק מהקושי הכללי איתו, אז ניתן לסמוך על ההרגשה.
ממליצה על הספר "ילד פיצוץ". הוא מדבר על ילדים עם קשיים באמת גדולים, אבל נותן כלים שמתאימים גם להתמודדות עם ילד שהוא "סתם" קצת יותר קשה...
לקנח את האף. לעשות קוקו. לצאת החוצה. להיכנס הביתה.
