בזבזתי הרבה זמן וכוחות נפש על פגישות שמראש היה ברור שלא יצא מהן כלום.

וטיפ - מהרבנית נעמי שפירא: כשיש הצעה, לברר עליו טוב טוב, ולהסכים רק אם באמת נראה רלוונטי. ככה- כשמגיעים לפגישה הגישה היא חיובית, והמחשבה היא שיש סיכוי שזה הבחור. וצריך סיבה טובה מספיק כדי לא להמשיך לפגישה שניה ושלישית.

כי אצל הרבה בחורות המצב הפוך- מרוב פגישות כבר אין כוח, ומגיעים לפגישה במין ידיעה מראש שזה ממילא לא יצליח, ורק אם יש סיבה ממש טובה- אז ממשיכים לפגישה שניה.

אם הייתי מבררת עמוק עמוק על בעלי לא הייתי נפגשת איתו לשניה...

וזה מה שקרה גם אחרי שנפגשנו בפעם הראשונה, שנינו לא הבנו בכלל למה הפגישו בינינו...

אבל נפגשנו לפעם נוספת רק בגלל שזכרנו את ההדרכה שאומרת שאם אין דחיה נפגשים פעם נוספת...

ואז-

אט אט התרקם קשר... וגילינו שממש כיף לנו יחד, ויש בנו המון מן המשותף בנפש פנימה...

למרות,

שמבחינה פיזית, מנטלית, תרבותית, אנחנו פשוט הפכים...

ועד היום אנחנו צוחקים על זה 

אבל יש בינינו הבנה הדדית וכבוד גדול וכיף לנו ביחד

לקח לי שלושה חודשים להתרגל למראה שלו (שהיה שונה בתכלית ל"מראה" שדמיינתי לבעלי) ולו לקח שמונה להתרגל לשלי...

אז יצאנו שמונה חודשים אבל בסוף התחתנו באושר גדול!!!

אז אני מוחה בתוקף על בירורים חתרניים ואינסופיים...!!!!

כי הרבה פעמים זה מעצים את הדברים החיצוניים השונים ולא מלמד כלום (!!!!) על קשר פנימי אפשרי...

וזה מה שחשוב, חבר'ה

זה מה שחשוב!!!

קשר פנימי אוהב ומעריך, זורם ונעים...

איך אפשר ללמוד את זה בבירורים????

בהצלחה

 לכולם!

ולא צודקת

איך אני אמור לסננן בנות לכל הרוחות?

לצאת עם כל העולם??

יש המון מקרים בהם בנות/בנים נפגשים בלי לברר כ"כ

כדי 'לא לפספס את הזיווג', או כדי לא לפסול סתם, ולתת צ'אנס וכו' וכו'

וזה לא מתאים. שוב ושוב. וסתם מוציאים על זה הרבה אנרגיות וכוחות נפש מיותרים.

חבל, כי אפשר לראות שזה לא מתאים עוד מהברורים, ולא להיכנס לזה בכלל.

אם ברור למישהי מה טוב לה, לאיזה סוג של אנשים היא מתחברת, עם מה יהיה לה ממש קשה לחיות...

אז שתברר על הנק' האלה. ואם לא מתאים- אז לא יוצאים.

ב"ה את יצאת עם בעלך למרות הכל ומסתבר שזה היה לטובה.. בגלל זה להפסיק לברר?

את אומרת שמה שחשוב זה הקשר הפנימי. נכון מאוד.

לכן לא כדאי לפסול על פרטים חיצוניים. (ישיבה, גיל שלא בדיוק בפרמטר שלך, מדרשה/לא מדרשה, איזה ש"ל היא עשתה...)

אבל כן לברר על תכונות אופי שמהותיות לכל אחד, הם משפיעות על קשר פנימי אפשרי..

אילו הזמן היה בשליטתי- בודאי שהייתי משנה המון.
אבל הזמן אינו בשליטתי, ולכן איני חושבת על כך אפילו.
סתם חבל לחשוב על "אילו ואילו", אלא יש להתמקד בהווה ובעתיד!.
העבר היה- ולמה?
כי כך ה' החליט. נקודה.

ככה ה' יתברך קבע וככה היה צריך להיות!

כל דבר לימד אותי וחישל אותי.

א. הסקת מסקנות מהתנהגויות מסויימות לגבי העתיד

ב. לתת עיצות לאחרים

סה"כ אני מרוצה

אבל...הייתי משנה כמה דברים קטנים ומפני שלא באלי לפרט

רק אומר לכם את ההמלצות:

א. זהירות-ציניות!!

הומור זה כלי נפלא שיכול להפיג מתחים אבל במיוחד בתחילת הקשר,כשאתם עוד לא מכירים לגמרי את האדם שמולכם

תשתדלו להימנע ממשפטים ציניים כי א"א לדעת איך הם יתפרשו אצל הצד השני 

(שימו לב:יש הבדל בין ציניות להומור..)

ב.חשוב ביותר:אם אתם מרגישים שהקשר מתקדם מהר מדי,אמרו זאת לצד השני!!

חבל לקבוע דייטים רצופים מדי וחבל מאוד להגיע לדייט מותשים נפשית

ג.שכל ורגש:הדייטים הראשונים הם בעיקר כדי לבדוק התאמה שכלית,כמובן שאנחנו לא רובוטים וגם בדייטים ראשונים יש מימד מסויים של רגש אבל...חבל לגלות בדייט חמישי שהרגש התקדם מהר מדי כשהשכל עדיין זוחל מאחור.. 

בקיצור,תנו לשכל להוביל

מקווה שהועלתי במשהו,בהצלחה לכולם

האינטואיציות שלי ופחות לפי "מה אני צריכה לעשות עכשיו" "מה ראוי" "מה בד"כ עושים"

1. כמו שכבר הזכירו, הייתי מסננת יותר. חבל לבזבז אנרגיות על דייטים מיותרים.

2. משהו שטוב באופן כללי ולא רק לפגישות - לא למהר להסיק מסקנות ואף פעם לא לזלזל בצד השני.

סתם דוגמא - היה בחור שסיפר לי שהוא שותה קפה ותה בלי סוכר וישר חשבתי לעצמי שהוא סגפן וקיצוני. היום אני בעצמי משתדלת להקפיד על אוכל בריא ובדיעבד הייתי מעריכה אותו.

טיפים:

1.להרבות בתפילה ואמונה.

2. לשתף חברות טובות. דייטים זה מקור מצוין לסיפורים הזויים ומצחיקים.

תצליחי!

עשית יותר בירורים? הגדרת לעצמך בדיוק מהאת מחפשת?

אני לא מדברת על הצעות שמגיעות מאנשים שקרובים אלי, אלא על הצעות משדכנים ואנשים מזדמנים.

אני לא מתכוונת לבדיקות של איך הבחור נראה ובמה ההורים שלו עובדים אלא בדברים כמו: רמה דתית (כן, זה מכריע), שריטות לא סטנדרטיות, אופי כללי (שקט, דומיננטי, בליין, איש של בית וכד').

* בשונה ממה שמקובל לומר-

אל תשתפו חברות לא נשואות בקשרים. כשזה קשר מתקדם זה עלול לפגוע.

ו- כשאתן כן משתפות-

אז אנשים חכמים בלבד, כאלו שבאמת יכולים לומר דברים שיועילו לקשר ולא אנשים שאתם לא יכולים לסמוך עליהם מראש.

קשר זה לא עניין חברתי שיש חיוב לשתף חברות. זה חשוב לשתף-

אבל הורים/חברות נשואות/אנשים שיש להם תובנות חיוביות ושהעצות שלהם עוזרות לכם.

* להתפלל מלא.

* לבא בשמחה לפגישות.

*לנצל את הזמן של הרווקות לטוב לעצמכן, להתמלא ולצמוח מהטוב שיש בו ולא להתמקד בחסר...

מסכימה מאוד עם השורה האחרונה (דייטים זה לא תחליף להווי חברתי!!) חשוב לעשות עם עצמכם משהו שיעשה לכם טוב וימלא אתכם בסיפוק..עם כל החיפושים,תנסו גם להנות מתקופת הרווקות כי א"א לדעת מתי היא תיגמר

ובקשר להערה הראשונה-עוד לא הייתי בקשר ארוך (רק בינוני) אז...טוב לדעת

להתמכר ללנ"ו כמה שיותר מוקדם

חשבתי שטיפ זה רק למלצר

|סוף ניצלוש|

עדיף להסתכל קדימה

אבל...זה עדיין לא אומר שצריך ללכת בעיניים עצומות ולהתעלם מסימני הדרך

מה שהיה היה נכון לי לאותה תקופה כנראה, וזה חלק ממי שאני היום.

מה שכן, היום כשאני נשואה ומכירה לעומק איך הצד הגברי עובד, הייתי ממליצה לבנות להתנהג יותר בנשיות ולגברים להתנהג יותר בגבריות.

לבנות - תהיי נשית.

תבואי מטופחת. טיפוח זה לא טונות של מייקאפ ועקבים גבוהים, טיפוח זה מודעות בסיסית למראה שלך, כל אחת והטעם שלה.

תני לבחור להיות ג'נטלמן ואל תפרשי את זה כפאתטי. תני לו לסחוב לך תיק או לפתוח לך דלת.

תני לגבר לכבוש אותך ותני לו להבחין במיוחדות שלך.

תקפידי להיות בעלת הומור ואל תהיי כבדה וביקורתית.

לגברים - בהתאם ^^^

תהיו גברים. תציעו לסחוב או לפתוח דלת, תזכרו להתקשר או לשלוח הודעה.

תשמרו על הגיינה בסיסית.

תנו הרגשה של ביטחון.

ובכלל להיות מי שאני ולא להילחץ ממה יחשבו ואיך יפרשו ומה יגידו.

זה שאת נשואה דווקא לא נותן לך את המקום להתערב. מה שאת עשית עבד לך, וכל מה שזה אומר זה שזה עבד בשבילך והיה לך (שימו לב נשואות) מ-ז-ל. כן כן, ממש כך. על כל בחורה נשואה ישנן עשרות בנות שעשו את אותה עבודה ואותה דרך חתחתים ולא היה להן מזל, וגם לא עזרה מהקב"ה בנושא.

עם כל הכבוד, יש גברים שונים ונשים שונות, ואת מכירה את בעלך, לא את הצד הגברי. את איך שאבא שלי חושב את מבינה? אחים שלי? בעלים של חברות שלך? זו לא נראית לך עזות מצח להגיד דבר כזה?

יש נשים וגברים שיגיבו וימשכו למה שאת אומרת, ויש שלא. יש נשים שעשו את העבודה שלך ויש שלא היו צריכות.  מה אם בת לא אוהבת להתאפר? מה אם האופי שלה הוא לא "נשי" בצורה הסטנדרטית? מה אם היא לא רוצה לצחקק מכל הבדיחות הדביליות? ומה (חכי חכי) אם היא יותר חכמה ממנו, או יודעת יותר?

לצערי נשים נשואות מדברות כאילו הן יודעות יותר- הן לא. הן רק יודעות שה' עזר להן אבל במקום לייחס את זה לקב"ה ולמזל, הן טוענות שזה הן. צר לי- זה לא. ממש אין לך זכות לדבר- זה כמו לתת עצות לעקרה איך זה עבד לך ללדת דווקא בגלל שיש לך ילדים. אני יודעת את זה כי זאת התחושה מהעולם הנשוי- זה ממש לדבר כש" מתו מוטל לפניו".

וברור שתשפטי אותי על איך שאני מדברת "דווקא" בגלל שאת נשואה ו"יודעת", אבל לפני שאת עושה את זה, תברכי טוב טוב את הקב"ה  כל יום, כל שעה, כל דקה - דווקא בגלל שאת נשואה. אין לך מושג מזה לחיות כשאלוקים זונח אותך בצד, זורק אותך לנידוי חברתי ועריריות. ממש אין לך שמץ, וזה מעליב שאת מתיימרת בכלל.

יש בשפע בשפע בנות שמרגישות כמוני. צר לי על החריפות, אבל אם תראי יותר חמלה ותכירי בטוב הגדול שנפל לך מהשמיים, תוכלי להיות חברה טובה יותר ומשענת טובה יותר למי שלא זכתה.

אבל זה דבר שכל מי שמתחתנת אומרת גם אם היה לה קשה. מה שאת אומרת נכון רק לך וזהו.

וברור שנגעת בעצב רגיש, זה שלא חשבת על זה כבר אומר משהו. אני לא שופטת אותך, אבל נדמה לי שקשה יהיה לך לקבל שאת לא צודקת.

ולא- עכשיו שהתחתנת את כבר לא יכולה לדבר, כי את כבר לא תהיי מנודה וערירית. ואם את חושבת שאלוקים לא זונח- נחמד שאת מרגישה ככה, אבל גם זה לא נכון. אף אחד לא יודע את החשבונות אז זה יכול להיות טוב וזה יכול להיות רע. עברת הרבה- מצטערת, זה מזה לא פייר. אבל זה שאת נשואה לא נותן לך מקום לדבר, כי זה כבר לא הדיון שלך וזה לא פייר שתכנסי אליו. דווקא בגלל שהצלחת יש לך מה לומר? זו לא סיבה לומר את זה. שוב, לכל אחת ואחד יש מיליון דוגמאות משלו-  זה מה שעושה את זה החוויות שלו אישיות. אין לך מושג מה אחרות יודעות על זוגויות, את יודעת על שלך בלבד, ונראה שאת פשוט לא מסוגלת להפנים את זה, וזה מה שמעליב ומקפיץ.

לדעתי ובאופן קטגורי לנשים נשואות (לא משנה למה איך כמה ובאיזה גיל) אסור להתערב בדיון הזה.  זה מרגיש מתנשא החל מהנושא "ומרות ודווקא בגלל שאני נשואה".

כל מה שאת אומרת - את יודעת כמה נשים נשואות אומרות את זה? נראה לך שזה רק את שמשרה עלינו את "חכמתך"?  התחתנת- מזל טוב, לכן אומרים מזל טוב, לא עבודה טובה, לא איזה אישיות טובה, מזל.

תעשי טובה לכל מי שרווקה  ואם את רוצה לספר מחוויותיך תדגישי שזה עבד לך  וזה כל מה שאת יכולה לומר. אל תייעצי ואל תגידי שיהיה טוב, ויהיה בסדר, ואת צריכה להאמין ואל תתייאשי. תצרחי על הבנים שטוב להם ככה, תבכי ותתפללי על כל מי שלא הולך לה, שבוכה ללא הפסקה על חיים שלא יהיו לה, על אמא שהיא כבר לא תהיה, על כל החוויות של לרות ילד מחייך או הולך, מדבר  או הולך לגן, הולך לבית ספר, מתבגר, מתגייס, מתחתן, יולד ילדים.... היא עקרה חיה- ואין לזה סיבה! היא בודדה ועצובה ולבד- וזה סתם, זה סתם! מה באמת? פגעת במקום רגיש? הכול בסדר איתך? תחשבי שנייה! זה לא נישואין בלבד, זה בית, שותף לחיים, משפחה!

אם נשים נשואות היו חושבות יותר וזהירות יותר התגובה של נשים רווקות לא היתה כ"כ חריפה.

 אני שופטת את מה שאת אומרת ואת הגישה שביטאת בפוסט שלך, זה הכל. והייתי מאוד ברורה, אני מבטאת פה את דעתי ודעת עוד נשים שאני מכירה. שוב חוויות אישיות. אלוקים הוא לא איזה סנטה קלאוס טוב. הוא אלוקים והוא נורא ואיום בדיוק כמו שהוא רחמן וחומל, ולא סתם נאמר אנו עבדך. אלוקים ברא את הטוב והרע ומייצג את שניהם, וכן, יש אנשים שהו אזנח ועזב ושימשיך לעשות להם את בגלל ש...אף אחד לא יודע, בל למי שכואב על החיים שלה ועל עצבות הנוראית שממלאת לה כל רגע מהחיים זה ממש ממש לא משנה.

ואם את צריכה הוכחה נוספת, לכי לישעיהו נ"ד. הנבואה האלוקית מבינה טוב מאוד מה זה להיות לבד ומכירה בכך שאלוקים הוא לא פחות הגורם מבני אדם.

אני כבר לא יודעת מה לכתוב כדי להסביר את עצמי יותר טוב.. הפכת כמעט כל משפט שאמרתי לכוונה אחרת לגמרי.

בא לך שאמשיך להסביר? בכיף. בנתיים אני לא אמשיך להגיד עוד כי זה סתם מתסיס ובאמת שאין לי כוונה לפגוע ולהעלות רגשות קשים.

את מאוד שופטת אותי. החלטת שאני נשואה והכל הלך לי חלק. את לא יודעת בת כמה אני, מתי התחתנתי, מה עברתי ברווקות, מה עברתי בנישואים... ואין פה עניין של צודקת או לא. אמרתי את דעתי מהנסיון חיים שלי, ולא חייבים לקבל.

את משתמשת ברווקות שלך כדי להתלונן ולכלכך על כל מי שלא במצב שלך ולא זה לא צודק. יש עוד הרבה קשיים בחיים. בלי לעשות תחרות עכשיו מה יותר נורא ומה פחות. להיות לבד וערירית זה נוראי (הייתי שם, את זה את לא יודעת) ואת האחרונה שתגידי לי שאני לא יכולה לדבר כי התחתנתי.

יש בך כעס כלפי הקב"ה שהוא זונח אותך, אני לגמרי מבינה אותך אבל אני לא רואה סיבה להשליך את הכעס הזה כלפי מי שכבר נשוי. נקודת הפתיחה שלך היא שכל מי שנשוי כבר אין לו זכות דיבור שלא לדבר על להתלונן, כי הוא כבר לא לבד אז שיגיד תודה ומה יש לו להתלונן...

ב"ה אני מודה לקב"ה על זה שאני נשואה. אני מאוד אוהבת את בעלי למרות הקשיים. הקשיים שעברתי ברווקות הם פירורים למה שאני צריכה להתמודד כאישה נשואה וכאמא. (וידעתי הרבה לילות של כרית רטובה לבד מלאים בתהיות וכעסים...) מה שרשמתי היה דוקא מתוך הקושי שלי ברווקות וממה שאני חווה כנשואה. חבל לקחת את דברי כמתנשאים ואל תגרשי אותי ממקום פתוח וציבורי. בטח שאני לא צודקת לגבי רוב הזוגות ואני בטוחה שהדברים שלי נכנסו לכמה אוזניים קשובות. אמרתי דברים ככלל, בלי להיכנס לפרטים. אני זוכרת שבתור רווקה הייתי קוראת ספרים על זוגיות והולכת לשיעור של רבניות ורבנים, כי הייתה לי כל כך כמיהה לזוגיות ותמיד תיסכל אותי ללמוד כל כך הרבה על זוגיות כשאין לי כביכול משהו להנסות בו הרגשתי שאני לומדת תיאוריה בלי מעשי, והכל היה בגדר דמיונות ומחשבות. וכשהתחתנתי ראיתי כמה זה מורכב ואיך עכשיו צריך ליישם מה שלמדנו ותמיד ללמוד עוד ולעבוד קשה.

אני רואה הרבה שירשורים פה בפורום הזה על תהיות ומחשבות אם והיה, ופה בשירשור הזה חשבתי שזה יהיה נחמד ואפילו לעזר אם אתן זווית שונה מחיי הנישואים. אני אחרונה שמתנשאת, ואם ככה את מפרשת את דברי אז אולי לא כתבתי בצורה נכונה או שאת כועסת מדי כדי להיות פנויה רגשית לפרש את דברי ברוח חיובית ואפילו בקבלה.

מצטערת שנגעתי בעצב רגיש, בבקשה תפסיקי להתקיף ולהכליל. את לא חייבת לקבל את מה שאמרתי וזהו.

כמו שאני  לא מכירה אותך, את לא מכירנ אותי. אל תפרשי את הכעס שלי, למי הוא מופנה, הפניות הרגשית שלי- לזה בדיוק אני מגיבה, כי זה מכעיס ומעליב.

אני חזרתי והדגשתי שאני מגיבה לפוסטים שלך- את בטוחה שאת יוצאת עוזרת ונחמדה, אז אומרים לך שלא בהכרח. קשה לך עם זה? לא מסכימה? ככנ זה בחיים., אל תקבלי! לא גירשתי אותך, הגבתי למה ששמעתי וזו בדיוק הנקודה. את מדברת בכלליות כאילו יש לך תשובות ואני מבקשת ממך זהירות וחמלה. בנושא כה כאוב זה נדמה לגיטימי.

אם את לא רוצה לשמוע דעות מנוגדות, למה את בפורום?

כולם עושים גוגל טרנסלייט כי אנו אנשים שונים עם חוויות שונות. אני לדוגמא לא מצליחה להבין למה את לא מבינה אותי, באמת שלא, אבל את יודעת, ככה זה.

אני יכולה להגיד עליך המון דברים אישיים בעקבות מה שכתבת, אבל זה לא יהיה נכון ולא יהיה פייר.

כן, אני חושבת שלנשואים אין זכות להגיב על רווקות, ואמרתי כך גם להורים שלי- יודעת- יש מלא שמסכימים איתי ואני בטוחה שיש שמסכימים איתך, אבל אם חשבת לצאת מזה  כאילו את רק רוצה בטובתינו (אלה שמסכימות איתי, כן?), אז לא- דברייך לטעמי לא היו  ראויים כמו שללא ספק  את מפרשת את דברי. לגיטימי לחלוטין, אבל תקבלי את זה שזה גם מה שהתפרש וזה חוץ מהפרשנות הממש לא במקום שלך על מי אני.

זה מה שנראה מהתגובה שלך.

האמת שאתמול כבר כתבתי לך תגובה חריפה, אבל חיכיתי להירגע לפני שאני שולחת כדי לא לפגוע בך אישית, ובינתיים כבר ענו לך. עכשיו אני לא אשתוק, לא על כבודה של אחתעם_בטן ולא על כבודי שלי.

אולי לה אין זכות להגיב בתור נשואה, אבל לך אין זכות לתקוף אותה ככה בשם כל הרווקות ועל שם כל הנשואות, בטח שלא בצורה כזו אישית ובטח שלא בפורום כזה נרחב.

אין לי שום סימפטיה לכתוב בצורה עדינה למישהי שפוגעת בצורה כזו באנשים יקרים. ועוד שהיא מנסה להתנצל ואת לא מקבלת. מאיזה מקום את מרשה לעצמך לא לקבל את ההתנצלות?

את ההתנשאות שאת טוענת על כל הנשואות באשר הן, מגיבות או לא, את מיישמת כעת מצד הרווקות.

תסלחי לי, אולי אני זכיתי לא להכיר את עולם הרווקות לאורך זמן (לא מדובר על כמות הקשיים ג"כ, אלא רק על משתנה של זמן, ואני בטח שלא ארחיב) אבל את לא מכירה את עולם הנישואין, לטוב או לקשיים. היא לא צריכה לפרט לך את הקשיים שלה כמו שאת לא צריכה לפרט את הקשיים שלך, מה שנשאר זה פשוט להבין שאנחנו לא יודעים הכל ולעולם לא נדע הכל, ומכאן להקשיב.

היא ממש לא התכוונה לפגוע בך, וזה לא מחוסר מחשבה על מה שהיא כותבת, אלא משום שאין שום דרך להתאים את הכתיבה לכל אדם ואדם מראש. היא החליטה לכתוב, ויש רווקים שכבר הגיבו בצורה חיובית על תגובתה, מה שמראה שטוב שהיא כתבה! ברור שאין תגובה שתתאים לכולם, אבל זה העניין של עצות- כל אחד לוקח מה שמתאים לו, בתורה שמתאימה לו, ואם הוא בוחר להתייחס למי שנתן לו את העצה זו גם נקודה אישית מאוד.

ואם היא הייתה רווקה הרבה זמן ועדיין הייתה רווקה, והייתה אומרת את אותן עצות- זה גם היה מהתנשאות? תגובה צריכה להיות לגופו של עניין, ולא לגופו של מגיב. נא לא לשבור את הגבולות.

בואו נרגע רגע.

אני חושבת שזה ברור שלאחתעם_בטן היו אך ורק כוונות טובות,

והיא כתבה עצות בדיוק כמו כל אחד/ת אחר/ת פה.

הפורום מיועד הן לרווקים והן לנשואים,

ואין לאף אחת/ד סיבה להרגיש שלא בנח להגיב כאן.

נרגל- זה כנראה נגע בנקודה רגישה,

אבל זו בכלל לא היתה הכוונה, ואני ממש מבקשת שהכתיבה בפורום תהיה בצורה שלא תפגע באף אחד.

אם יש משהו להעיר לניק/ה כלשהיא/וא-

תעשו את זה באישי בצורה מכובדת

בואו נסיים אתהדיון הזה פה-

ונחזור לנושא השרשור

ואם מישהו נפגע מהתגובה שלי אשמח לדעת באישי.

התגובה נכתבה מתוך סערת רגשות וכתבתי בחריפות הרבה יותר גדולה מבד"כ...

אני ממש לא מדברת בשם כולן וגן אמרתי את זה. אני מדברת בשם קהל מסויים שמסכים איתי.

אף אחד לא טוען שהכוונה לפגוע, אבל מה לעשות, זה פוגע!

וכן, אני באמת חושבת ויודעת מחברות שלי שנשואות שחלק מנסות "לעזור" וחלק אומרות- אין כללים. זה מה שעבד לי והקב"ה עזר לי. נחשי ממי אני מרגישה יותר קבלה, אהבה וסימפטיה. וחלק מהן בהחלט בחורות שהתחתנו מאוחר ולכן הן אומרות- זוכרת איך זה, שנאתי את זה, אני פה לאהוב אותך ולקבל אותך ולא  יעזרו הדברים שעבדו בשבילי כי אני אדם שונה.

ונכון- היא לא כתבה לי אישית ואנשים שונים הגיבו, כולל אני- מסתבר שיש שמסכימים ויש שלא וזה מה שאני מנסה להגיד מהתחלה- זה אישי ולדעתי זה לא מתאים שמישהי תכתוב על מה לדעתה יצליח בגלל שזה הצליח לה.

לא מסכימה- אל תסכימי! רק תקבלי את זה שלא כולם חושבים ככה ואולי גם עלינו צריך לחשוב.

ניל"ס- זה נוגע לכולם בנקודה רגישה, זה נושא רגיש ולכן דורש מחשבה.

כמובן שלא התכוונתי לפגוע אבל זה אכן מעצבן לשמוע מישהי נותנת כללים עקרוניים בגלל שהיא נשואה.

את רוצה את נושא השירשור- בבקשה. הדבר שהכי הכי לא מומלץ לדעתי לעשות זה להקשיב למי שכבר התחתן. הוא מלא כוונות טובות, אבל מכיוון שהוא לא אני, זה יוצא שאני מקשיבה לסיפורי הצלחה יותר מאשר עזרה, כאשר ניסיתי את כל אותם דברים. וכן, זה נורא כואב. אני מבינה שאולי זו לא דעה סטנדרטית ומקובלת פה בפורום, אבל זו דעתי. מכיוון שכך, באמת לא אגיב יותר.

את מייחסת את זה שאני נשואה להצלחה אישית שלי למרות שאני אמרתי כמה פעמים שזה לגמרי מהקב"ה. מה שאני כנשואה אמרתי הוא לא סיפור הצלחה ממש לא. יחד עם הסיעתא דישמייא חשבתי שאם יש דברים שאנחנו יכולים לעשות בהשתדלות שלנו אז כדאי לנסות.

אם כי לדעתי האישית מה שכתבת הוא די בסיסי 

לא כפטנט לחתונה אלא סתם התנהגות נורמלית בדייט

בוא ננסה לנתח מה הפריע לך

נשואה הגיבה, אז מה?

על זה יצא הקצף?!

הרי יש הרבה נשואים שנותנים הדרכות לדייטים, מה כל כך מעליב כאן.

אין כאן שום דבר רגיש.

לי נראה שהתוכן של אחתעם_בטן הקפיץ אותך

הדברים שלה  שמו את הנשים במקומם הטבעי, שגבר הוא גבר ואישה היא אשה, והם ממש לא פמיניסטיים, 

והיא אמרה שמי שלא מתנהגת כך זה יכול להקשות במציאת בעל.

וכיון שכבר שמתי לב מזמן שאת מאד מאד פמינסטית, (ולמעשה את מגיבה כאן בפורום רק כשמדברים על דברים כאלה)

אז נראה לי שאולי זה הקפיץ אותך כי זה כאילו האשימו אותך ברווקות שלך - את רווקה כי את פמיניסטית!

אז לא נראה לי שהיא התכוונה לזה, ברור שיש גם גברים פמיניסטיים

ותוכלי למצוא לך בעל כזה.

רוב הגברים לא כאלה, ואיתם עדיף להתנהג בנשיות, אבל הרי ממילא לא תרצי בעל כזה, כך שזה לא נוגע אלייך.

הגיע הזמן לחזור לשיעור בסיסי בפמיניזם המסביר את ההבדל בין פמיניזם תרבותי לרדיקלי.

ובכלל מהו פמיניזם.

אני אומר את התחושה שלי בתור גבר

ובמפורש זה סותר

אלא אם כן את מדברת על שיוויון הזדמנויות בעבודה וכו' 

אבל סותרת את הפמיניזם התרבותי שמעודד ומטפח נשיות.

אגב זה גם סותר את האבולוציוני....

[וגם התרבותי אגב זה משהו שיכול להרתיע גברים...אבל דווקא בשל הדגשת הנשיות המוגזמת לעתים]

הסתכלתי עכשיו בויקיפדיה

וה"פמיניזם התרבותי" הזה נשמע לי בסדר, ואני יכול להזהות

כך שזה ענין של ניסוח

כשאני אומר פמיניזם - אני מתכוין לליברלי

בסגנון שאומר שגם בנות צריכות ללמוד גמרא

בד"כ הוא כל נשי השאנטי, האלה שעובדות קצת או נשארות בבית ואח"כ עושות תרגילים לטיפוח נשיות, אלה שמניקות עד גיל מאוחר, מההריון עושות חוויה רוחנית.

עניינו לא איפור וטיפוח שזה אני בטוחה ימצא חן בעיני גברים.....

בכוונה מקצינה, אבל לא כל הפמיניסטיות נמצאות בדיוק ברדיקלי... וגם לא בתרבותי ולכל דבר יש אמצע

בכל מקרה זה עדיף מהשטויות השוביניסטיות שרוצות להחזיר את האישה להיות יצור שברירי והיסטרי.

זה בדיוק הנשים של פעם . לא?

כאילו- במה זה שונה מאשה שחיה בדור\ עם בעל שובניסטי?

אני לתומי חשבתי שפמיניסטיות בדרך כלל זה אלו שדוגלות בקרירה 

ואלו שבסוף מתחתנות פחות ויולדות פחות

כנראה אני לא מעודכנת

זה כבר משנות ה20 וה70... מה שהיה הגל השחור.

ההבדל איך התפתח, איך מיושם, והכי חשוב- הבחירה להתחברות לנשיות היא של האישה!

מה בעצם החידוש בזה?

יותר בהרחבה? שרשור אחר.. מספיק הסטנו את נושא השרשור

אני לא מכירה אותה נכון. והאמת שיש בי דחף עז להסביר שוב את דברי הראשונים אבל באמת הרגשתי שזה מקפיץ אז הנחתי לזה בצד.

אבל ממש!

|מסמיק|

כנראה שאתה ממש מעריך את המקצוע הזה

עוד סיבה למה זה יכול להתאים לך

שלא רלוונטיות מבחינתי במקום להיפגש ואז לחתוך...

יש דברים שאין ברירה אלא לגבש עמדה תוך כדי תנועה

למשל לגלות שישיבה X בהחלט לא מתאימה לי זה משהו שצריך לפגוש בשבילו כמה בחורים משם

לגלות שחוצניק כן\לא מתאים לי גם אין ברירה אלא להיפגש ולראות 

למפרע אם הייתי מגיעה עם המסקנות הייתי פוגשת רק בודדים מבין אלו שפגשתי

אבל בתחילת הדרך לא תמיד אתה יודע מי אתה כדי לדעת מה בדיוק מתאים לך

מהחוצניק המסויים הזה..

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.