על אחד שניגש לפגישה בלי הכנה

וכל הפגישה התבייש ולא דיברו בכלל, וחתכו אחרי פגישה ראשונה,

והוא אומר שמי שעושה כך מפסיד את הזיווג שלו, כיון שלא עשה השתדלות מינימלית

אני שמעתי שיש רב (איני זוכרת את שמו) שתאורטית כל אחד יכול להתחתן עם המון אנשים,
כי אם יש התאמה בסיסית ורצון להשקעה- זה הדבר שחשוב.

אז זה מוריד את המחשבות על האחד והמיוחד, האביר על הסוס הלבן.
צריך לבדוק איך זה מתיישב עם 40 יום.... .

אבל מצד שני: חייל שנופל חלילה, בחורה שחלילה אינה בין החיים, רווקים עד גיל מאוחר- איך הם לא התחתנו אם לכל אחד יש את המיועד לו? אם חייל נופל חלילה אז מי שהייתי מיועדת לו כעת תישאר רווקה לכל החיים?. 

אדם יכול להתאים עם המון אנשים, זה לא אומר שהוא יתחתן איתם

למעשה הקב"ה יזמן לאדם את זאת שמיועדת עבורו - 40 יום

מה שמיועד עבורו הוא מה שמתאים לנשמתו, לא אביר עם סוס לבן, וגם לא בטוח שתהיה אהבה שנקראת אצל הרבה אנשים "אהבה אמיתית", או איזה שהוא משהו רומנטי, הם פשוט מתאימים מבחינת נשמה, והקב"ה ייעד אותם להיות יחד

חייל שנופל, בחורה שמתה, רווק שהחליט לא להתחתן - בכל אלה יש מושג שנקרא "זיווג שני", דהיינו שאדם כבר לא מתחתן עם מי שמיועדת לו בלידה, אלא מתחתן עם מי שהקב"ה יתן לו לפי מעשיו, וכאן נכנסים לשיקול המצוות והעבירות שלו, וצריך להרבות בתפילה

(כי לזאת מה40 יום לא צריך להתפלל, היא מגיעה בכל מקרה, צריך רק להתפלל שתגיע מהר...)

והגיב בזילזול, לא התייחס ברצינות לפגישה, וחתך בלי סיבה.

אז הוא הפסיד. הקב"ה לא מכריח אותך להתחתן. אם אתה עושה שטויות - לא תתחתן

סתם שתדעי, 40 יום לפני יצירת הולד יש גם בת קול איזה דירה יהיה לאדם.

לא שמעתי שאנשים לחוצים שהם יפסידו את ה"דירה" שלהם...

אפילו שזה ממש אותו דבר (מלבד מה שדירה פחות חשובה כמובן)

בגמ' שם מפורש שבזיווג ראשון א"א לחטוף לך את הזיווג עם תפילה, וזה לא לפי מעשיו

אבל בגמרא לא נראה כך.

(הגמרא במו"ק יח: אומרת שמותר לקדש אישה בחול המועד כי יש לחשוש שיפסיד אותה, והגמ' שואלת שהרי א"א להפסיד אותה שהיא מיועדת לו מלפני 40 יום, והגמ' עונה שיש לחשוש שיתפלל עליה מישהו אחר, ולא יתכן שיקבל אותה כי היא מיועדת לי, ואז הוא יתפלל שהיא תמות כדי שלא יראה איך היא מתחתנת עם אחר..., ולפי דברי האר"י של מי שבא בגילגול נקרא זיווג שני, הגמ' היתה צריכה לתרץ פשוט שיש לחשוש שמא הוא זיווג שני, והוא לא יכול לדעת מזה, ולכן מותר לו לקדש שמא הוא זיווג שני ויוכל להפסיד אותה)

ועדין נראה לי דוחק.

מענין אם מישהו מדבר על זה

חברה שלי סיפרה לי מדרש יפה

היא אמרה שאחרי שיוצאת בת קול ואומר בת פלוני לפלונית

יוצא מלאך ואומר על זה אמן, ויכול להיות שהוא לא יאמר אמן על ההתחלה.

וכל מי שהיא אמרה עד שהמלאך אמר אמן, יוצאים אתו

(או שזה בכלל לא מדרש אלא סיפור כדי לתת הרגשה טובה..חח)

הכל בשביל ההרגשה הטובה

אני אמור להתחתן עם מישהי שהייתה איתי בגן ריקי?!

אני עד היום בקשר עם החבר שלי [או שמא אפשר לקרוא לו "החתן שלי"?] מהגן. נפרדנו בכוח בכיתה ב' כי עברתי דירה למרכז הישוב

ותמיד אנחנו צוחקים שאנחנו נשואים, ואנחנו אוהבים אחד את השני אז אנחנו מרשים אחד לשני להכיר עוד אנשים ולהתחתן שוב

[אחח. הוא היה צריך להיות השבת בישוב חבל..הוא מפסיד..]

יש סיפור על רבי נחמן שאחרי שאשתו נפטרה 

אז הגיעו כמה נשים כאופציה לחתונה

אז הוא אמר שכולם הם בחינת זיווג שלו

ושאפילו אם רק מדברים על האפשרות שמישהו יתחתן עם משהיא 

זה בחינת הזיווג שלו

נראה לי בכללי

שאדם צריך לנהוג לפי השכל הישר

לא לחתוך סתם מתוך מחשבה שיש לו מליון בחורות (או בחורים)

שמחכים רק לו

ולא להיות לחוץ (לחץ ועבודת ה' זה שני הפכים)

רק לנהוג בהגיון, כי השכל הישר זה הכלי שה' נתן לנו כדי לפעול בעולם

להשתדל להיות ירא שמים להתפלל ולהאמין בו יתברך

וזהו. 

בטח לא להכנס לחשבונות של "אני יפספס את הזיווג שלי" זה מלחיץ וכניסה לחשבונות שמיים.

בלי פחדים שמא "מפספסים" משהו..

כל דבר הוא בהשגחה מה' - והאדם צריך לעשות את השתדלותו הסבירה.

"כל מעשינו פעלת לנו".

לא מנהלים את החיים עפ"י "חשבונות נסתרים" של אולי אפספס אם לא אעשה כל שטות - ולאידך של לא צריך לעשות כלום כי הוא ממילא מעבר לפינה..

הרי להתחתן זו מצוה חשובה ושלמות האדם ופתח לדברים טובים - אז כמו כל דבר טוב, אדם שצריך להשתדל ולהתפלל לה' שיעזרהו.

[ואחרי שהאדם הולך בדרך ישרה - מתברר למפרע שזה מה שה' סובב לו..]

השאלה עולה לאנשים, ואנשים רוצים לקבל את מה שהכי טוב להם, משורש נשמתם וכו'....

אז נכון שאולי זה מצווה[תלוי למי?] .. ועדיין כשאתה יודע שמשהו שמיועד אלייך ופספסת- חבל לך, אז השאלה האם זה בכלל אפשרי והאם באמת נקבע לאדם וזה הכי טוב לו,

ואם זה לפי מעשיו מה העניין בכלל בכך שאומרים שנקבע לפני שנולד?

[בגלל מדרש זה לרבים עולה השאלה- אולי היא/הוא כבר התחתנו, עזבו ת'ארץ, ועד מוות, ואז מה, הם יקבלו משהו פחות טוב ממה שהיה ראוי מלכתחילה?]

להסביר.

הגמרא אומרת, מצד אחד:

40 יום קודם יצירת הוולד יוצאת בת קול ואומרת "בת פלוני לפלוני".

לאידך - "אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו".

ומתרצת: זה בזיווג ראשון - זה בזיווג שני (ראשון - 40 יום, שני - לפי מעשיו).

וכבר הביאו פה, שיש מקור בנסתר, שהיום רוב הנשמות הן בגדר השני.

וכמו כן, אומר הרמח"ל שע"י התאמצות גדולה האדם יכול לבנות "בית חדש" גם עם מי שאינה "בֵיתו" באופן הראשוני.

אבל, יש הבדל בין הדברים הללו לבין התנהלות האדם.

המחשבה: "אולי פספסתי", "אולי אקבל משהו פחות טוב"... אע"פ שהיא ניתנת להבנה ב"לחץ" שתופס לפעמים אנשים לפני שהתחתנו - היא מחשבה "עצבנית"..

היא לוקחת מעולמות "גשמיים", "מסחריים", ומעבירה למושגים רוחניים.

אותה תורה שעליה מסתמכים ב"חששות" אלו - היא גם מדריכה אותנו איך מתנהלים עפ"י רצון מיש קובע מראש ומי שקובע לפי המעשים.

והיא אומרת לנו - אתה תעשה את שלך, תכויין לשם שמיים, והשגחת ה' תופיע לך בין דרך מעשיך ובין מעבר להם.

אחרי שתגיע התוצאה - תבין למפרע (ולעיתים לא תבין..).

[ואגב, גם ה"40 יום", אין דבר כזה אולי כבר נסע לחו"ל...  אם זה צריך להיות - אז, בתור משל קיצוני מצחיק, יוכל להיות שבגלל שנתקע לבחורה בראש שטות כזו, היא לא עשתה כלום חודשיים, ובדיוק נפגשה עם מי שטוב לה. "הכרזה" של ה', זו קביעת מציאות..]

הרי גם בכללית הכל בהשגחה מה'. וכבר אמר הרמב"ם על שאלת "הידיעה והבחירה", שהתשובה לשאלה זו רחבה מני ים..

אנחנו צריכים לראות מה התורה מחנכת אותנו. לא לעסוק ב"ניחושים ופחדים".

והתורה אומרת שאדם צריך לא להתבטל לישועתו - בין ע"י תפילה ובין ע"י השתדלות מעשית.

ולאידך, לא לעסוק ב"ניחושים". לא לפחד סתם. תמים תהיה עם ה' אלוקיך.

זו ענ"ד.

זה מעיד על משהו על הרמה הרוחנית של הדור או שאין קשר?

ובכל מקרה, גם אם אפשר על ידי מאמצים לבנות זוגיות טובה גם אם מי שאינו הזיווג הראשון, נראה שיש מעלה טובה יותר ויתרון בדווקא כן לזכות בזיווג ראשון. ואולי מכאן הלחץ.

עוד לא בטוחה בעניין לגמרי, ולפעמים נראה לי שבמציאות שבה אנשים בונים מערכות זוגיות וגם מפרקים לעתים יותר מאחת בחייהם, נראה שבאופן כללי, ולא רק אצל דתיים- יש היום מצב שכל אחד מתאים לכמה אנשים ואין "אחד" שמתאים.

מבחינה דתית כבר שמעתי שבכל רגע נתון הזיווג של אדם יכול להשתנות לפי מעשיו בהווה.

ועדיין גם מחוץ לעולם הדתי רואים מציאות שבה אדם מתאים לכמה ולכן יש הרבה זוגיות ופירוקה[ולפעמים זה פשוט חוסר מאמץ לנסות לשמור על זה, כמו שאמרת, זיווג שני צריך התאמצות גדולה.]

אוח, וככה עבדה הרומנטיקה..פעם באמת חשבנו שיש את ה"אחד/אחת".

לפי מה שהבנתי ממש מסובך לפספס זיווג.

צריך ממש להיות מזניח.

מי שמנסה לגשת להצעות בצורה מסודרת ולא זורק כל הצעה שמציעים לו אין לו מה לחשוש.

ב. כבר כתבתי למעלה שלא מדובר על ה"אחת" שמדברים עליה אצל חילונים. מדובר על שורש נשמה, על מי שמיועדת בשבילך, לא על רגשות אהבה מיוחדים

ג. אין הבדל בזה בין המגזרים, גם גויים וחילונים יש להם בת קול 40 יום, וגם הם מוצאים את זיווגם, אם הם לא מפספסים אותו בידים. החלוקה שלך מלאכותית.

ד. המון נשים יכולות להתאים, ויצליחו לבנות יחד זוגיות, זה לא אומר שהם ייפגשו, על זיווג שני הגמ' אומרת שזה קשה כקריעת ים סוף.

אז ממש קל לפספס....

יש חישוב של הקב"ה על כל צעד ושעל כמו בכל דבר בחיים.

אחרת למה יש רווקים בני 30 ו40..

תאמין לי לא הכרתי מישהו שממש רוצה חיים בלי זוגיות בגיל הזה...

אין "פיסםוס" כי אין אחת מיועדת במיוחד, יש חשבונות אלוקיים לפי מעשיו של האדם ולפי התפילות שלו, כך שאם הוא הפסיד בחורה זה כמו אחד שהפסיד הצעת עבודה - אין עבודה אחת מיוחדת שמאימה לאדם, אלא חשבונות שמים על כל צעד ושעל.

בגדר השני למצוא שידוך זה כמו כל התנהלות האדם בעולם שהיא לפי מעשיו

זה הקלקול של ה"רומנטיקה" הזו..

לחשוב ש"כל רגע" משתנה משהו.

אדם צריך לחפש בישוב הדעת - ולדעת שהוא לא מתחתן "עם כל אחת" - 

אלא עם מי שתהיה בעז"ה אשתו לתמיד.

וברגע שהתחתן - זה כבר אחרת לגמרי. אז הם "משפחה", זה לא איזו רומנטיקה של "בדיקת רגשות" כל רגע.

זה בנין היחס והביחד. הוא צריך להתייחס שהתברר מי האחת לגמרי וזהו.

ועל זה לעבוד. 

ואם כל רגע יחשוב שאולי יכול "לאהוב" עוד יותר - לא יאהב אף אחת. רק את עצמו, וגם זה בשקר.

זה בדיוק הצד השני של המטבע ה"ניחושית", של "אולי כבר פספסתי את האחת". הקיצוניות האחת, של הפאטאליזם, מביאה לקיצוניות השניה של הניהליזם...

הכל בהשגחה מה'. גם השתדלותך מגלה אותה - וגם התוצאה.

ואם, חלילה, ממש לא הלך והיה צריך "מחדש", אז זה אמור להיות חריג - ואז אחרי כל ההשתדלות הנדרשת, גם זה בהשגחה מה'.

לכתחילה מחפשים את ה"אחת" לגמרי - וזה ע"י מעשים טובים ומידות טובות והשתדלות טובה, ואמונה בתפיסת התורה - ולא ה"רומנטיקה המודרנית" - את הנישואין ועוצמתם ושווי ההשתדלות בם ובבנין משפחה.

לא קשור

יכול להיות שזיווג ראשון לא יהיה מוצלח ושני כן

הרי מי שנחשב זיווג ראשון הוא מי שמתאים לך לשורש הנשמה וכו'- איך ייתכן שלא תהיה אהבה? הרי זה מה שמיועד לו טרם נוצר, ואם כך זה הדבר האידיאלי, לא?

בנוסף יש את המדרש על בת שלמה המלך[ ההשראה לרפונזל??]

בקצרה למי שלא מכיר: ששלמה המלך שיש לו בת יפה והוא מביט במזלות, ורואה שתתחתן עם עני- "ואין בישראל עני כמותו". לכן בנה מגדל גבוה בים שאי אפשר להגיע אליו, שם בו את בתו.

לימים, אותו עני הלך לחפש מזון וישן בנבלת שור/אריה ונשר תפס אותו והביאו למגדל. ומסופר שבסוף נישאו ונולד להם ילד וכו'.

כלומר הנמשל שאין אפשרות לשנות את הזיווג, ואפילו נטען לחשוב שאין טעם להשתדל.

בנוסף ביצחק ודוד לא רואים השתדלות... יצחק אבינו שאפילו מקבל סימן ע"י האוהל שזה זיווגו, ודוד המלך שאומר “הנקלה בעיניכם התחתן במלך, ואנוכי איש רש ונקלה”- כלומר גם דוד יודע מראש שזיווגו של אדם קצוב.

גם ליעקב יש רוח הקודש כשפוגש ברחל, ובנוסף לפי רש"י הוא מביא את רכושו לאליפז בן עשיו- על מנת שיחשב למת ובא ללבן חסר כל- כלומר כל הרכוש שהביא כדי להקל מציאת בת זוג ולכן אין מאמץ כאן.

אז אפילו המקורות נותנים לנו דג', אנחנו אמורים להבין כמה שזה הדבר האידיאלי והנכון להתחתן עם זיווג ראשון?

אז למה שנפסיד את זה מראש?

למה לעבוד קשה יותר כדי שתהיה אהבה אם הדבר הנכון הוא כן זיווג ראשון ששם אמורה להיות אהבה...?

ובכלל מוזר לי הרעיון שזיווג ראשון לא יהיה טוב. 

אמנם בהקדמה לתנחומא , אבל של בובר

בפעם האחרונה ששמעתי את זה, נאמר שזה ב מדרש "וישע" רק שסופר עם עורב

מצאתי את זה ב"המאמין והמשתדל" מאת הרב זאב מאור

http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_52732_86.pdf

[לא לקחת את המסר שהוא כותב בסוף כמסר סופי, צריך לקרוא את הספר לדעתי כדי להבין את המהלך]

(זכור לי משהו בכתבי ביאליק. אגדת שלשה וארבעה, נוסח ראשון)

כ"י ג' של מדרש תנחומא, במבוא למהדורת בובר.

השאלה אם האהבה תבוא לפני החתונה או אחרי

וגם האם זה יקרא "אהבה אמיתית" עם זיקוקים או אהבה שלא נראית מיוחדת אבל היא נמצאת שם בתוך הלב.

אני לא מאמין שיש אדם שמאושר עם אשה שהוא לא אוהב (מלבד מה שאדם מחויב לאהוב את אשתו)

הענין הוא שאהבה זה דבר שנבנה ונרכש, זה לא חייב לבוא ב"בום"

ואפשר להיות מאושר בלי לאהוב את מי שאתה חי איתו- החיים מתנהלים טוב, יש ילדים שאתה מאושר שיש לך, מסתדרים בסדר...

ואני חושבת שהיום רוב האנשים מתחתנים עם אהבה לפני החתונה[מקווה לפחות]..

בכל מקרה זה לא עונה לי על השאלות..

אפשר להיות מאושר גם נכה על כסא גלגלים או עם סרטן סופני.

כך שאפשר להיות מאושר גם אם אתה נשוי עם אשה שאתה לא אוהב

אבל זה צורת חיים נוראה. (במיוחד לאשה, אבל גם לאיש)

לגבי כמה אנשים אוהבים לפני החתונה, אני מניח שאת צודקת, אבל זה לא מוכרח להיות כך.

צריך רק שיהיה קשר רגשי התחלתי, לא מוכרחים שיהיה ישר על ההתחלה ממש אהבה.

והשאלה שלך לא ברורה לי

א.השתדלות- כאשר המקורות מראים שאין בעצם סיבה להשתדל ממש, ומה שנגזר הוא בעצם מה שתקבל כזיווג.

ב.אם זיווג ראשון הוא האידיאל משורש נשמתך, שהרי שם האהבה אמורה להיות החזקה ביותר, הוא האדם שאיתו בעצם אתה אמור להיות.

מה זה זיווג ראשון לא מוצלח בכלל? הרי הוא זה שאתה נועדת ולפני שנולדת או נוצרת...אין מה להתאמץ, לא ברור לי איך זה יכול להיכשל,

כלומר חלקתי על מי שכתבה מעלי שיכול להיות זיווג ראשון לא מוצלח וזיווג שני כן טוב.

כי הראשון הוא זה שטוב לך... לשני אתה צריך להתאמץ... 

לגבי א באמת כך ראיתי - שצריך לעשות השתדלות פחות מבכל דבר בחיים. (להזכירך, זה רק בזיווג ראשון, ואם את בזיווג שני צריך לעשות השתדלות כמו כל דבר)

ולגבי ב מה זה "להתאמץ"? אין צורך להתאמץ כל כך כדי למצוא אותו, אבל אחרי שהוא כאן צריך להתאמץ מאד! כל נישואין עם אשה הם פרוייקט עצום, שמצריך המון השקעה והמון התמודדות.

יתכן מאד שאדם יתגרש מזיווג ראשון. כתוב בפוסקים שצריך להשתדל כמה שיותר לא לגרש אשת נעודים, אבל יש מצבים כאלה.

יש גם מצבים שהיא ממש אשה רעה - והיא זיווג ראשון! פשוט היא שורש נשמתך, והתפקיד שלך ללמוד להסתדר איתה, ואם לא תצליח - תצטרך להתגרש!

החיים לא פיקניק!

זה לא שיש איזה שהיא נסיכה שמחכה לך שאיתה תחיה בטוב ובנעימים. יש לך תפקיד, ויש אשה שמתאימה לך, זה לא אומר שתלקק דבש לאורך כל הדרך!

עלה לי עוד טיעון לעניין,

יעקב-רחל-לאה

לאה אמנם בתפילות שינתה את זיווגה והתחתנה עם יעקב, אך נראה שעדיין רחל שהיא זיווג ראשון היא ה"אהובה".

כלומר הנה דוגמה שהאידיאל והאהבה נמצאים בזיווג ראשון.

ולאה מצטיירת כאישה הפחות אהובה, אע"פ שזכתה ובזכות מעשייה שינתה זיווגה

אז ברור שזו השאיפה ואפשר להבין למה צריך לפחד מלפספס זיווג ראשון...

ולעבוד קשה בזיווג שני? למה לרצות את זה אם אפשר לקוות לראשון..ולא להפסיד אותו....

בפועל לא תמיד נכון.

זה קצת נמהר לקבוע שהם לא השתדלו בשביל אותו זיווג ראשון.

1 איך אפשר להגיד על יעקב אבינו שהוא לא השתדל? - 14 שנה!! כמה השתדלות בשביל רחל, כי היה משוכנע שזהו זיווגו, ועוד אחרי שה' נתן לו דווקא את לאה, לכאורה רמז שזה הזיווג ולא רחל.

2 ולגבי יצחק אבינו - הסימנים (וכן האהבה) הגיעו רק אחרי החתונה, ואחרי מקסימום של השתדלות - אמנם דרך שליחים, במקרה זה אבי החתן ועבדו. ואני בטוחה שיצחק עצמו עשה גם הוא השתדלות - ודאי במישור הרוחני (תפילות, התעלות רוחנית במטרה להיות ראוי להוליד את עמ"י... הוא היה רווק עד גיל 40)

3 לגבי דוד, אני לא חושבת שאפשר להסיק מתגובתו הראשונית שהזכרת להצעת השידוך שקיבל, שהוא יודע שהזיווג קצוב. אולי אמר מה שאמר מסיבות פוליטיות, ואולי היו לו סיבות אחרות.

בכל מקרה לפי הכתוב מיד לאחר מכן, כשהתבקש להביא 100 ערלות פלישתים בשביל לזכות באותו זיווג, הוא דווקא הזדרז והישיג 200. זה היה כמובן מבצע די מסוכן (שאול בנה על זה שהוא ימות שם) ולכן זה נשמע לי כמו השתדלות שאין לזלזל בה.

ולגבי האהבה, גם אם הזיווג ה"נכון" מהשמים תמיד מגיע עם אהבה, מי אמר שהיא חייבת להיות מיידית כמו אצל יעקב ורחל? וגם אם כן, מי אמר שזה בא בלי קשיים ובלי השתדלות גדולה?

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.