הוא ימצא את זיווגו במהרה.

הראייה לכך היא שפתאום כשאנשים שמים לב שהגיעו לגילאים מופלגים כשהם רווקים,

פתאום הם מתפשרים על המון דברים, כי הם מבינים מה עיקר ומה טפל.

ואני שואל למה היו צריכים לעבור שנות ייסורין כדי להגיע למסקנה זו? לא חבל?

היו יכולים להתחתן עם אותה גישה כמה שנים קודם!

אין לי ספק שרוב הרווקים והרווקים שהגיעו לגילאים מופלגים ברווקותם, אם היו פועלים

בענייני שידוכים בגילם יותר מוקדם ז"א עם הרבה יותר שיקול דעת והבחנה מתי חותכים

ומתי לא על מה לא מתפשרים ועל מה כן, החיים שלהם היו נראים אחרת לחלוטין לטובה.

כשמגיעים לבשלות מסוימת מבינים שאפשר להתפשר על כל מיני דברים 

אנשים שלא הגיעו לבשלות הזאת בכל מקרה לא בשלים נישואין

כי נישואין דורשים איזה הכלה גמישות וכו'

ולא לתת להם להתבזבז

בית המקדש!!! זה התשובה שלנו. כשיבינו סוף סוף שבמקום להושיב תלמידים מסויימים 

12 שנות למוד על כסא והם לומדים אבל נשארים ילדים ובמקום זאת יעבדו חלק מהזמן ויקחו אחריות

המצב ישתנה לחלוטין. גם היום אפשר לעשות זאת בכל מיני שיטות אבל זה יותר קשה

כי יש חוק חינוך (חינוך???) חובה, כמובן שיש כאלה שזה אולי כן מתאים להם, אבל גם להם לא יזיק להתחכך קצת עם החיים, לקחת רבונו של עולם קצת אחריות על עצמם ולקבל פרופורציות.

המפגש ילמד את האדם פרופורציות

פשוט,

פעם הצפיות מנישואים היו שונות.

הנישואים היו יותר כי ככה צריך, וכדי שיהיה איך לחיות/ככה מצופה וכולי.

היום- אנשים מחפשים קשר יותר משמעותי,

ולכל אחד שק של ציפיות מנישואים ומקשר זוגי,

ולכן לוקח יותר זמן למצוא...

אם זה חסרון?

לא חושבת, לדעתי הפוך

שההבדל הוא שהיום אנחנו מצפים להרבה יותר מהקשר.

אנחנו רוצים שלבן הזוג יהיה השקפות דומות לשלנו (קוקניק, בתוספת חסידי על מצע חרד"ל ופלפל)

שתהיה רמה דתית דומה (עם עיתים, בלי גרביים בסנדלים, בלי נזם, עם ארוך מספיק)

שיהיה אופי בדיוק במרקם המתאים (שמח אבל לא מעופף, רציני אבל לא 'בוק')

שהשאיפות יהיו דומות (גרעין תורני וקירוב לבבות כל שישי)

ומראה- כמובן.. (בלי קוקס!)

אבל העיקר טוב לב! ואם אפשר שיזכיר את הרב מהמדרשה..

טוב נסחפתי

אבל באמת בימינו יש לנו הרבה יותר דרישות כי מצפים מהקשר להרבה יותר.

ב"ה שאנחנו לא במצב של צרות וקושי (יחסית) ולכן אנחנו מתפנים לשאוף לדברים נעלים יותר.

לחיבור מההתחלה ולא רק אחרי שנות נישואים רבות. לשמחה אחד בשני.

(ע"ע פרמידת הצרכים של מסלאו..  (מושפעת מהמבחנים בפסיכולוגיה))

וכמה שזה טוב, זה מה שיוצר גם את הקושי במציאת 'האחד והיחיד'. הוא כ"כ מיוחד שלא פשוט למצוא אותו כמו פעם...

לדעתי זהו מצב טוב, אבל צריך לראות שבאמת לא נסחפים עם הדרישות..

לבוא בפשטות יותר להכיר את מי שמולך, שאולי הוא/היא הכי טוב/ה עבורך.

בס"ד

צריך להיות יותר פתוח כדי לבנות משהו אמיתי ביחד בלי כל ההגדרות של העולם המערבי בו אנו חיים.

הוא ליטאי חסידי ספרדי אשכנזי וכו', להסתכל כמו פעם פנימה, ולרוץ קדימה, מרוב חפוש האחד והיחיד

אנשים נשארים רווקים עד גילאים שה' יצילנו.

לדעת להבחין בין עיקר לטפל בין דבר משמעותי ללא משמעותי ולצאת מהדמיונות שאנו מצפים לאביר על סוס לבן (משל)

רק צרות הרווקות המאוחרת גורמת, אם נסכים לצאת מהדמיונות שווא שנמצא מישהו מושלם, כי אף אחד אינו מושלם (לאו דוקא מושלם אלא לדרישותנו...) החיים שלנו יהיו הרבה יותר פשוטים והרבה יותר שמחים.

לצערנו אנשים מבינים זאת הרבה פעמים רק אחרי שכבר מאוחר מידאי וחבל זה מטרת השרשור שפתחתי כדי

לפרק את התפישה המוטעית הזו לענ"ד.

כמובן שיש דברים שאסור להתפשר עליהם, הלכה, ועוד כמה דברים אבל ב"ה יש הרבה דברים שכן, וחבל שאנשים 

מבלים את זמנם לריק.

יש משהו הרבה יותר פנימי ועמוק. (רשמת "להסתכל כמו פעם פנימה")

וזה טוב! זה לא תפיסה מוטעית לדעתי. ופה גם הקושי.. 

לא חושבת שנכון "לצאת מהדמיונות".

זה טוב שכל אחד יהיה מודע מה הוא מחפש ומה מתאים לו מתוך הכרת עצמו

אחרי זה כשכבר נפגשים- טוב קצת לשחרר.. להיות במפגש ממש ולהכיר את הבנאדם באמת. (בלי סימוני וי על רשימה דמיונית).

מסייגת את עצמי- לפעמים באמת מתמקדים בנתונים חיצוניים או שוליים ואז יש מקום לסנן את הרשימה..

*החיים יכולים להיות גם פחות פשוטים ושמחים אם מישהו יתחתן מתוך התפשרות ורק בשביל לצאת מהדמיונות...

יש יותר אחוזי גירושין ממה שהיה בעבר?

הרבה מזה הוא חיפוש חיצוני רדוד וקיבעון מחשבתי מיותר

רב האנשים שאני מכירה אינם כאלו או שהם כאלו רק במידה מועטה

ויש מספיק כאלו שהם באמת בסדר . לגמרי.

לא בררנים כן מנסים כן משתדלים וכן נתקעים בלי שום סיבה נראית לעין (אח שלי )

אבל יש כאלו שאני מדברת איתן ושואלת את עצמי - 

מה היא חושבת שהיא מחפשת? את התאום שלה?

בעל ואשה לא אמורים להיות שכפול אחד של השני

יש הבדלים ותמיד יש הבדלים וזה בדיוק הענין להבין שזה לא משנה ולקבל ולאהוב גם ככה

וזה שאשתך שומעת רדיו לא עלינו זה לא מחייב אותך לשמוע רדיו גם

כמובן בהנחה שלמרות זה שהיא שומעת רדיו רח"ל היא יר"ש ומדקדקת בהלכות

ואז הוא מנסה לחנך אותה והיא מנסה לחנך אותו ומתחילים לריב וד' ישמור

בקרב הציבור הלא דתי אני בכלל לא מדברת

אין אצלם שום ידע והדרכה והכנה לחיי משפחה נורמלים ואני לא מדברת על הפן ההלכתי

שלא לדבר על זה שבחברה כל כך מעורבת באמת קשה לשמור על זוגיות נורמלית בלי לפזול החוצה

חינכו את האנשים. לדוגמא מספרים שהרב מרדכי אליהו התחיל לעבוד כבר בגיל 10!!!

ברור שאדם כזה יהיה בוגר הרבה לפני אלה שההורים שלהם מממנים אותם עד גיל 18 לדוגמא.

אז הכל תלוי בחינוך כלומר בחבור לתורה, אבל תורה בריאה המחוברת לחיי המעשה.

כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון.

לא זוכרת מה המקור לכך אבל אומרים שבגלל שאנחנו בעקבתא דמשיחא דברים היום הולכים יותר לאט-

ובגלל זה יש הרבה יותר רווקים ולוקח הרבה יותר זמן למצוא את הזווג

ולא שביעית מה שאומר שאנחנו עדיין לא בזמן זה לפי חשבון של 41 שנה ועוד 2/3 שנה לכל 

שעה (1000/24).

זה פרס תנחומים למי שנשאר רווק מאוחר אז ממציאים לו כל מיני המצאות בלי בסיס

שאף אחד לא יכול לבדוק אם הם באמת נכונים... רק כדי לתת לו הרגשה טובה

שאמרת בנוגע לשעה השביעית לא כתוב. ואף אם תגיד שזה ברור מהגמרא בסנהדרין

זה לא מוכח כלל אני יכול להפוך לך ולהגיד לך את העמדה החרדית שצריך להתחתן

מהר בשידוך כדי לקיים את המדרש.

ככל שאדם צובר יותר מידע, כך הוא נעשה יותר הססן ויותר ביקורתי.

בדורינו, דור מהפיכת המידע, כמות הידיעות שחודרות למוחינו, במישרין

או בעקיפין, היא בלתי נתפסת, ואינה ברת השוואה כלל עם דורות עברו.

כמובן, שריבוי הידיעות, ברכה יש בו, אך צריכים להיות מודעים גם לתופעות

הלוואי. חלק מתופעות הלוואי הוא מנגנון הסינון שהולך ונעשה יותר מפותח

ויותר משומן עם כל שביב מידע שמתווסף. כמובן שא"א לסנן את את

אותה מערכת בקרה של הסינון, והיא בהכרח תבוא לידי ביטוי גם ובעיקר

בבחירות גורליות דוגמת בחירת בן הזוג.

כמו כל תופעה והופעה בעולמינו, גם בזו יש נסתר ונגלה, פנימי וחיצוני, שורש

וענף, אידיאה וביטוי, רוחני וגשמי: האדם התייחד מכל הברואים בחירות שלו,

בבחירה החופשית. לפי המהר"ל זהו צלם האלוקים בו עוטר האדם בראשית

ימי הבריאה. כח בחירתו הוא הוא המדמה אותו לקונו. וממילא המשוואה היא,

שככל שיותרו הרתוקות האוסרות את האדם למחשבות או למעשים מסויימים,

כך הוא ייעשה יותר חופשי, יותר בחירי, ויותר דומה לבוראו (אין ספק שעודף

החירות הזה נושא בחובו אחריות גדולה משבעבר, אך זה כבר דיון אחר). 

כנראה, מסובב מנואלת הגלובוס החליט לקרב יותר ויותר את העולם אל

ייעדו שהאדם יעלה על במתי עב וידמה לעליון.

הרמב"ם אומר שמי שיש לו ספקות הוא חולה... ולא נראה לי שלרמב"ם היה חסר מידע

נראה לי שהוא ידע כמה דברים... 

למצוא לך את המקור.

אני דיברתי על ספק שמאריך את התהליך. לא על ספק תמידי.

נראלי שהסיבה ש'היה יותר פשוט למצוא את הזיווג' זה כי כשעוברים משהו משותף יחד (קושי, מלחמה וצרות) זה מאחד

זה יוצר אחווה. זה יוצר קשר..

תחשבו על זה שהרבה פעמים ה'חרים הטובים' שלנו הם אלו שעברנו איתם משהו יחד (נגיד מהצוות בסניף/ מהשרות הלאומי/ מהצבא/ חדר בישיבה/ מהאולפנא/ חברותא/ ..) הרבה פעמים אלו חברים שהרמת חברות איתם גבוהה וזה לא תמיד כי בחרנו (צוות הדרכה..) אלא כי עברנו משהו יחד. היה לנו משהו משותף. רבנו, התווכחנו, לא תמיד הסכמנו.. אבל התמודדנו תקופה מסויימת עם כל הדברים האלה, יחד וזה מה שיוצר את הקשר הזה.

לכן אומרים שתכלס יש הרבה שאפשר לבנות איתם בית וזוגיות.. כי זה תלוי בעיקר בעבודה.

ולגבי הגרושים שיש וההקשר לבררנות (מישהו קישר את זה פה) יש בזה משהו, אם מישהו מחפש משהו מסויים ועם הרבה ציפיות (וכמו שכתבו -זה טוב, במידה ש..) צריך לזכור כשאתה מול האדם עצמו להיות! לא לחשב ולבדוק, ל ה י ו ת  ש ם !

וגם אחרי החתונה, אומרים שתמיד מגלים דברים (ברור הרי אנו בני אדם ועל עצמנו אנו לא מפסיקים לגלות דברים) אז בעז"ה שתגלי שהוא רק רוצה לעזור לך כל היום ושההפתאות יהיו בצד החיובי (תלוי הרבה ברצון שלנו לראות את הדברים) ושתגלה שהיא שפית אמיתית וצדיקה שגומרת את התהילים כמה פעמים בשבוע.. או מה שתרצו.. אבל לפעמים מגלים שזה לא בדיוק מה שדמיינתי (לרב.. וזה לא רע רק צריך לדעת..) לא להיבהל. להתמקד בדברים המדהימים שבגללם רצית לבנות איתו/ה קשר ולראות איך את/ה מסתדרת עם תכונה מסויימת או קושי שצץ.. כי!!

אחרי שעוברים את הקושי או "אוכלים' את זה שיש לו תכונה מסויימת - זה מעמיק את הקשר!! כמו שכתבו, בני אדם הם לא דומים ויש שוני, צריך לקבל את זה ולהפוך את זה ליתרון..  כמו שהסתדרת בסוף עם החברותא או המד"ש למרות כל החיכוחים וזה דווקא מה שגרם לכם להכיר ולהבין ולהעריך אחד את השני.. ככה בכל קשר ובטח בנישואין.

לכן אומרים שהשנה הראשונה היא רגישה כ"כ. זה השנה של הבנייה. שבא השוני מופיע.. ואחרי? אחרי כבר מכירים.. מעריכים.. ועברו דברים משותפים יחד..

זהו. גמרתי לחפור לכם

מה שעבד טוב לרוב רובו של אותו דור,

התאים למנטליות, לתפיסת מקומו של מוסד הנישואין,

לתנאי השטח.

נראה גם שבהרבה דברים השליטה של החברה בחייו וסגנונו

של היחיד היו הרבה יותר טוטאליים.

לסגנונות קיצוניים היה הרבה פחות מקום.

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.