סקר ynet-גשר נערך על ידי מכון המחקר "פאנלס" באמצעות פאנל המשיבים, וכלל 500 מרואיינים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. טעות הדגימה המירבית: 4.5%±.

בחלק הראשון בסקר נשאלו המרואיינים האם הם מרגיש רגש מיוחד לעיר חברון כעיר שקבורים בה אבות ואמהות האומה. 73% השיבו בחיוב, בהם 46% עם "רגש יהודי מסוים" ו-27% שבעיניהם חברון היא "עיר קדושה מאוד". מנגד הודו 27% נוספים כי אין להם שום יחס מיוחד לעיר.

מפילוח להגדרות דתיות עולה כי בכל המגזרים חשו רוב הנשאלים רגשות יהודיים בדרגות שונות כלפי חברון – מ-61% אצל החילונים ועד 100% אצל החרדים. עם זאת, בקרב החילוניים אמרו רק 9% כי מדובר ב"עיר קדושה מאוד", ובקרב החרדים – 88%.

השלכות אירועי "בית השלום"
וכיצד השפיעו אירועי השבוע שעבר על הקשר היהודי לחברון? 41% סבורים כי התנגדות מתיישבי הבית בחברון לפינויים הורסת את הקשר, 28% משוכנעים כי היא מחזקת אותו ו-21% אמרו כי אין לכך השפעה בעניין. יתר הנשאלים סירבו להשיב לשאלה.

ניתוח התוצאות מלמד כי ככל שגיל הנשאלים עולה, הגדרתם הדתית "אדוקה" יותר, השכלתם גבוהה יותר או הכנסתם גדולה יותר - כך רבים יותר הסבורים שאירועי הבית החוּם הורסים את הקשר של העם היהודי לחברון. כך, למשל, 63% מהחרדים ו-64% מהדתיים אמרו כי הקשר מתחזק נוכח ההתנגדות לפינוי, ואילו 49% מהחילונים אמרו כי הוא נהרס.

ביחס למעשי הנקם בערביי חברון בעקבות הפינוי אמרו 52% כי "מדובר בסתם עבריינים, ואין לזה קשר ליהדות". 33% טענו כי המעשים מנוגדים ליהדות באופן קיצוני ואילו 6% השיבו: "הנקמה היא ערך יהודי חשוב ולכן מותר לפגוע בערבים תושבי העיר". יתר הנשאלים סירבו לענות.

מניתוח התוצאות ניכר פער בין קבוצת הגיל 20-18 לאחרות.

29% מהנשאלים בגילאים אלה סבורים כי הנקמה היא ערך יהודי חשוב המצדיק את הפגיעה בערביי חברון, לעומת 9%-1% אצל האחרים. פילוח להגדרות דתיות מלמד כי בכל המגזרים תופסים את הנקמה כעבריינות שאינה קשורה ליהדות או כמעשה המנוגד לה באופן קיצוני.

כך עולה מהסקר. לענ"ד יש מקום לשאלה, האם הפגיעה בערבים נעשית מטעמים מוסריים או משיקולים טכניים/טקטיים תועלתניים.

לפעמים נראה כי בגלל חוסר יכולת להאיבק בצורה רצינית באויב האמיתי - קרי 'מדינת ישראל' (כדברי הרב וולפא) שבאה לגרש אותנו - אנו נאבקים בערבים, שכלל לא קשורים לאירועים.

אמנם ייתכן שזה עוזר, השאלה עם זה בסדר.

דעת הקהל לא מעניינת אותי מבחינת מה שיחשבו עלינו, כי זה באמת לא אמור לעניין אותנו.

מה שכן מעניין הוא שאם יש כ"כ הרבה אנשים שכן סבורים שיש להתנגד בצורה רצינית לגירוש, אך לא לערב את הערבים בנושא - אולי יש בכך משהו.

נקודה למחשבה.

בס"ד.

להזכירכם, יעקב גינה את המעשה.

כמובן, היום המצב שונה. היום המצב מחייב מחייה של כל הערבים חוץ מאלה שיסכימו לקבל ע"ע להיות סוג ב' ולהיות כפופים ליהודים.

אבל המצב אז, אסר תא הנקמה שלהם. ולכן יעקב יצא נגדם. היום אנחנו במצב של כבישץ הארץ, ולכן מותר.

האופציה השניה היתה ללכת לסיור הזה בלי תיאום, או בלי ליווי צבאי בכלל. ואז מה היה קורה? לא נרצח אחד ו3 פצועים אלא חבורה שלמה טבוחה.

אני בא לומר שמאוד קשה לתת אמון בצה''ל אחרי שרואים דבר כזה

כשאני מסתכל על מה שאלפי החיילים עושים במשימות השונות, גם אצלנו ביו"ש, קל עד בינוני לתת אמון. זה לא אומר אמון בכל מצב, וצריך גם שכל - אבל להסתכל רק על האירוע הזה זה לא שגוי.

עכשיו אני רואה שבאמת שינו את הדיווח.

ועדיין, מיותר לציין שהביקורת על היעדר הירי של החיילים עד לאחר האסון היא מוצדקת בלי "אבל".

אפשר לעשות יותר אבל הפוסט הזה הוא במידה רבה כפיות טובה.

לגרש אותם מהארץ הקדושה שלנו.

ארץ ישראל השלמה שייכת אך ורק לעם ישראל.

ישראל השלמה

אף פעם לא חשבתי שיהודים לא נוסעים משם.

אשמח למידע

אחרי החתימה - גלנט בשיא החוצפה סירב לבצע את מה שנחתם, בטענות שאי אפשר לפגוע בשיקול הדעת של המפקד והושגה פשרה שאם הפינוי משיקולים בטחוניים - זה נשאר בסמכות אלוף הפיקוד. לכן בצו ההרס של בית ענות, הוא כתב את הטענה האבסורדית ש: "המקום פוגע בשלום תושבי האזור".

אם כל הטפשים בהתיישבות האידיאולוגית שמצביעים ליכוד, היו מצביעים לצה"ד, היתה ממשלת ימין בראשות נתניהו אותו דבר- אבל ההתישבות היתה באמת בידי סמוטריץ'.