שבו לבד או עם מישהו שמבין בזה, תכינו תוכנית כלכלית שפויה.

לא הולך? לכו לעבוד.

עם שאיפות גבוהות ושה, יצליח את דרכך....

המשוואה- אברך=נטל על ההורים,

היא לא נכונה.

זוג צריך לדעת להתנהל נכון עם ההכנסות וההוצאות שלו,

ואם ההורים מצדם רוצים לעזור- מה טוב.

מכירה אישית, זוגות אברכים שלא נעזרים בהורים.

הוא עובד בעבודות אברכים- נקיון, שיעורים פרטיים וכולי,

ומצטמצמים בהוצאות...

צדיקים מלאכתן נעשית ע"י אחרים...

אשריכם שאתם מוכנים לחיות חיים של מסירות נפש לתורה,

לענ'ד, כדאי לתכנן את החיים גם ללא יכולת התמיכה מההורים,

ואם הם רוצים לעזור פה ושם- אשריהם ומה טוב לכם. 

צריכים לקחת בחשבון חיים ללא מותרות, לפעמים צריך להצטמצם..

ולראות איך אפשר לעבוד עבודות צדדיות כמו שיעורים פרטיים, שטיפת בניינים וכו'

וכמובן- להשתדל תמיד לחשוב הלאה, קדימה כמה שנים, ולראות איך מסתדרים כלכלית

כאשר יש כבר ילדים בע"ה..

[בא לי לספר סיפור ממש מוקצן על אברכות, אבל חוששני שהשרשור יגיע למקומות לא טובים..]

אם את רוצה להתחתן עם אברך אין פה בעיה של כיבוד הורים ותעשי כרצונך.

אבל הנטל הכלכלי ממש לא צריך ליפול על ההורים.

צריך לראות איך אתם מתפרנסים לבד, ורק אם ההורים מתעקשים לתת אפשר לקבל מהם (ואגב, זה לא הכי אידיאלי)

מי שרוצה להתחתן עם אברך צריכה לדעת לקראת מה היא עומדת-  להצטמצם מאד, ולעבוד גם בעבודות לא הכי נחמדות.

ולא לסמוך על ההורים. (וגם אברכים צריכים לדעת את זה, ולעבוד בעבודות מהסוג שהלליש כתבה)

ובאמת, אני מכירה אישית זוגות כאלה (גם במשפחה שלי יש) ובאמת הם אומרים שיש להם ברכה בכסף.

מוסיף, לדעתי גם שההורים עוזרים ובשמחה,

לדעתי זוג חייב להיות במצב שהוא עומד על הרגליים גם ללא העזרה.

זה הרבה יותר בריא שבתודעה אתה יודע שאתה מסתדר לבד.

ומה שההורים נותנים מהצד, זה בונוס.

עד שכמה שידוע לי, מותר להתחתן עם אברך גם כאשר ההורים לא מסכימים, אבל אי אפשר לחייב אותם לשאת בנטל הכלכלי, (ואולי אפילו אסור להפציר בהם בצורה מוגזמת).

משום לא תחמוד

וגם משום נושא אשה לשם ממון

אבל בכללי לא כדאי להתחיל ככה חיי נישואים[אם ההורים מתנגדים]

ולכן כדאי לנסות להסביר להם בנועם שהכל בסדר ולא יקרה כלום,ולא תפלו נטל עליהם 

ובעצם להרגיע את הרוחות.. 

ההורים שלך רוצים שיהיה לך הכי טוב ותגידי להם שאת יודעת את זה ומעריכה.

ולהכנס לארגוני החתונה באוירה יותר נעימה.

בהצלחה

נחשב.

אדרבה, זה יפה מאד ולא אמורים לשאול הורים בכאלה דברים, אם כי ראוי לשמוע את שיקוליהם ולראות אם יש משהו מעבר ל"חילוקי הבנות" בנוגע לערך הדבר.

עם זה, בוודאי שאי אפשר "להכריח" הורים לשותפות ב"נטל כלכלי". זו לגמרי בחירה שלהם (אגב, גם אברך ואשתו יכולים להסתדר, עם מילגה, עבודת אישה, עבודות מהצד, שלו).

אתה מעלה בדעתך הורים שיכולים לעזור לבתם (כאשר אין לה מספיק) ולא יעשו את זה?

מדובר בכפייה של ההורים. בטח כאשר יודעים הכל מראש, כמו במקרה כאן

הם לא רוצים ובכל זאת הנטל ייפול עליהם

היא שאלה שאלה, האם יש בכך עבירה על כיבוד הורים. התשובה היא לא.  כולל אם ההורים כן יעזרו אח"כ כי "כבר התחתנה".  יש להם בחירה. אם הם יכולים וירצו - בחרו שכן, למרות שהתחתנה לא עם מי שנראה להם. בחרו שלא - לגיטימי. ואם אין להם מספיק, אז באמת בכל מקרה הזוג יצטרכו לדאוג לעצמם.

זו לא "כפיה".

עם זאת, אכן ההגינות אומרת, כפי שכתבתי לעיל, שאם ההורים לא רוצים "מטעמים כלכליים" (כלומר: לא מעוניינים לתמוך בדבר כזה. לא שהם אומרים - אם היית מתחתנת סתם עם בטלן, אז בסדר. אבל אברך - לא מסכימים.. היא לא צריכה כמובן, במקרה כזה לעשות את חשבון ה"מצפון" שלהם לאח"כ..) - 

אז בני הזוג צריכים מראש לתכנן אפשרות הסתדרות בסיסית בכחות עצמם. לא ע"ח ההורים. אם ההורים ירצו בכל זאת "להרחיב את גבולם", יפה. לא בגלל זה יימנעו מלהתחתן.

בקושי מסתדר, בקושי מצליח לקנות אוכל,לשלם שכ"ד וכו'- ולא יעזור.

ובוודאי שהם יביאו להורים שלהם נכדים- נראה לך ההורים יוכלו לראות את הנכדים שלהם חיים בצמצום?

המציאות של היום לא מאפשרת לחיות ממשכורת אחת ממוצעת, ואני מניחה שמי מתחתנת עם אברך גם תרצה להתפתח במקביל- לימודים וכו', אז בוא לא נשלה את עצמנו שהם בהחלט יסתדר כלכלית, ועוד ברווחה....

ככה שלמעשה יש כאן כפייה, כי גם הורה שלא יכול לעזור בד"כ יצא מגדרו רק בשביל שהילד יצליח לתחזק את חייו.

אז מישהו שיודע שהוריו מתנגדים ועושה את זה בכל זאת? נו, באמת הם בד"כ יודעים שבסוף ההורים יעזרו... לראייה כמה פעמיים יש כאן תגובות של "ההורים משלמים" בצורה כ"כ ברורה....

[כמובן שאני כותבת על רוב ההורים... תמיד יש יוצאי דופן].

לפי דברייך יוצא שההורים שולטים בילד, כי אם הוא לא יעשה מה שהם רוצים - הוא כופה אותם.

אז לא!

אני אעשה מה שבא לי, ואתה תתמודד עם הרגשות שלך איך שאתה רוצה, 

ואל תבוא אלי לעשות לי נקיפות מצפון של "ריחמתי עליך, אז הכרחת אותי"

יש לי זכות לעשות מה שאני רוצה בחיי, גם אם יש אנשים שמרגישים כל מיני דברים.

וזה לא שייך רק כאן

נניח בחור שמחליט ללמוד מקצוע שלא מוצא חן בעיני ההורים, והם אומרים - במקצוע הזה לא מרוויחים הרבה\לא מוצאים עבודה, אל תיקח אותו

וכשהוא מתעקש ללמוד מה שהוא אוהב, הם אומרים לו - זה לא הוגן, בסוף לא יהיה לך כסף, ואתה תיפול עלינו.

זה סיבה לחייב אותו?!

אני בוחר איך לנהל את החיים שלי, ואתם בחוריך איך לנהל את החיים שלכם!

אתם לא יכולים לנהל את החיים שלי דרך זה שתרגישו רגשות

מקווה שהובנתי, כי זה ממש קומם אותי.

הם לא שולטים, כי הנה, בסוף הם עושים מה שהם רוצים...

אבל הילדים האלו הם אכן חיים על חשבון ההורים בדרך לא נאותה, ותכל'ס? במקרה הזה ההורים צודקים-  ככה שהילדים יצאו לא בסדר....

אם הם יעשו מה שם רוצים - הם תכל'ס חיים על חשבון ההורים

אם הם לא יעשו מה שהם רוצים - ההורים שולטים בהם

אז מה הם יעשו?

קרה לי כבר דילמה מעין זאת שסבתא של אשתי היתה נותנת כסף לנכדים מיוזמתה, ואחר כך אומרת שאוהבים אותה רק בשביל הכסף

ואם לא ניקח היא תיעלב

ובסוף אמרתי לה שאני לא רוצה את הכסף שלה, אם היא חושבת שבשביל זה רוצים אותה

ונראה לי שדי הצלחתי שייתישב על ליבה

אולי ם כאן הם יכולים לעשות את זה

אבל תדעי שלומר כך ךהורים זה נתק גדול מאד, ואני אישית לא ארצה שהבן שלי יאמר לי שהא לא רוצה כסף שלי כי הוא מרגיש שהוא מכריח אותי

אני גם לעולם לא ארגיש מוכרח. אני נותן לילדים שלי מבחירתי, ואם אני לא ארצה אני לא אתן.

אתה חושב שאישה שבד"כ לומדת ואברך באמת יכולים להסתדר כלכלית ולהגיד לא תודה לכסף?

בימנו אפילו שתי משכורות זה כבר לא מספיק לכלום...

ההורים שלי לא עוזרים לנו בכלום כבר שנים

אז אם לא זכיתם בסכום עתק אני מבינה שמדובר בעבודה שווה במיוחד...

תגלה לנו, שנוכל גם...

אני גר בשכונה שיש מלא אברכים

אשתי ברוך ה' מצאה עבודה מצוינת

(מצטער שלא יכול לפרט מחשש אאוטינג, אבל זה עבודה שתפורה בדיוק לאישיות שלה, וזה לא שייך לכל אחת)

החברים שלי לא כך, מצטמצמים הרבה יותר ממני. והם מספרים שהם רואים ניסים כל הזמן.

אני נוהג לומר שהקב"ה שלח לי נס בזה שיש לאשתי עבודה טובה, כי אין לי מספיק ביטחון לסמוך עליו שיביא לי ניסים כל הזמן.

דווקא רציתי להוסיף עוד איזה 2 ספרות בתחילת המשכורת... מתאים לי ממש....

ואני אפילו לא חיה רק על חשבוני...

[למרות שפעם כמדומני כתבת..]

למה זה כבר דור שני של אברכיות

להורים של רב האברכים היום אין בכלל כסף לעזור

ואיך הם מסתדרים? או בערך או בכלל לא או מצוין

חלק עושים דברים בין לבין כמו תלמידים עריכת ספרים וכו'

חלק לנשים יש משכורת טובה 

אצלינו בקרב השכנות האברכיות עובדות במקצועות שמכניסים יותר משכר מינימום

(בשונה מהאחרות שלא עובדות בכלל או עובדות ככה בקטנה)

וזה עדיין לא מספיק להחזקת דירה, הוצאות, ילדים...שכר ממוצע לשכירים בשנה האחרונה היה בערך 9000 ברוטו, והשכר החציוני הוא  5800 ברוטו בערך[כלומר זה עקב הפערים הכלכליים, ולכןהרוב מרוויחים הרבה פחות מ9000].

כלומר נגיד ששני הני הזוג עובדים עם משכורת חציונית הם משתכרים כ12000 ברוטו- ועדיין בישראל לאנשים יש קושי כלכלי, ובעיקר עם ילדים...

אז אני יכולה להבין שאת אומרת שכל אישה מרוויחה יותר מהממוצע- כלומר יותר מ9000? אם כן ונגיד הנשים מרוויחות 10,000 אז אני מבינה שאפשר לחיות סביר כמו זוגות אחרים בישראל.

ברור ששכר מינימום לא מספיק לכלום

אבל יש הכנסה של האשה + בעל

שאמנם נכון בחודשים האחרונים לא משלמים בכלל או קיצצו משמעותית

אבל בגדול הבעל האברך מביא בממוצע 2000 לחודש או אפילו  יותר (מבחנים, כולל שישי, כולל ערב, כולל חצות, יש כוללים שמשלמים יותר ואפילו הרבה יותר- 1000 דולר כבר שמענו...)

והנשים מביאות טוב תלוי במקצוע יש כאילו שמביאות 10000 יש כאלו שמביאות 6000 

בהחלט חיים בסטנדרט פחות מאשר הממוצע במשק

שזה אומר למשל שבגדים של פוקס נקרא אצלינו בגדי מותג (מה שאצל רב העם נקרא פושט),

חוגים - אם בכלל אז אחד וגם אז את אלו של הבית ספר ולא משהו פרטי

רכב לרוב האברכים אין ואם כן אז רכב ממש טרנטה

אהממ... לא עולה לי עוד משהו אבל מן הסתם יש עוד 

או העדפתי להתעלם כי זה כבר ממש מעצבן...

לימוד תורה בשביל כסף..עצוב... ועוד חלק במימון המדינה..

וה 200 שבעלי מקבל זה המס הכנסה שלי

וה 200 שאחי מקבל זה חלק מזעיר מהמס הכנסה של אבא שלי

(או כמו שאבא שלי אמר: המס הכנסה שלי מכסה את הדתות של כל הבנים במשפחה)

וחלילה לא לומדים בשביל כסף. לומדים כדי ללמוד 

כמו שאת אומרת ממשכורת של אשה אי אפשר להרויח

אז יש הרבה יהודים בעולם ששוה להם לשלם כסף והרבה כסף כדי שאברכים יוכלו ללמוד בנחת

וטוב, כבר היו שרשורי-פלצת רבים על הדבר הזה אם זה טוב או לא טוב שזה ככה 

אבל כרגע זה ככה והכסף ישנו יש אנשים שתורמים מליונים רבים בחודש בשביל זה

נ.ב. בשביל מי שרוצה כסף ברור שלהיות אברך זה הדרך הכי לא נכונה

אתה אפילו הולך לעבוד סתם במזכירות ומרוויח 4600 לחודש בצורה מסודרת

ולא מלגה שלא נכנסת או כן נכנסת או שמקצצים פתאום כי אין כסף וכו'

האם להשקיע בערוצי חדשות ותיאטרון הבימה זה יותר חשוב? זה גוזל הרבה יותר כסף במדינת ישראל.

לצערנו המדינה משקיעה הרבה פחות כסף על לימוד תורה מאשר בדברים אחרים שהם הרבה פחות חשובים ומשמעותיים. (ולפעמים שטותיים או טיפשיים לחלוטין- כמו גדר ההפרדה לדוגמא שכבר הוצא עליה מיליארדים)

היא בונה על המצפון והכיס הרחב של ההורים מראש.

לא רואה ערך בלימוד תורה שנעשה בצורה כזאת

שאין בכך עבירה על כיבוד הורים - 

אבל שאם ההורים לא מסכימים כי זה יכביד כלכלית,

אז לתכנן מראש אפשרות להסתדר בלי זה. לא לבנות על כך ש"יפרנסו" בעל-כרחם..

אם ה"מצפון" של ההורים אח"כ הוא לתת מעבר למה שמסתדרים בסיסית לבד - זו כבר לא בעיה שלהם.

כי לא נשמע שההתנגדות היא דווקא לאותו אברך ספציפי.

אני אומרת תדברי איתם, צאי לעבוד ותראי להם איזו אשת חיל את.

הנטל הכלכלי לא ייפול עליהם אם את תקחי אותו על עצמך. בשביל האידיאולוגיה שלך.

וההורים לא עוזרים כי הם בעצמם אברכים

אבל בלי קשר כדאי לתכנן לפני איזו הכנסה כן תהיה לכם

האם יש לך עבודה ?

האם הוא יכול בין לבין לעשות דברים ?

האם בישיבה שהוא ילמד בה\כולל שמשלים באופן סדיר?

אין על החיים עם בעל שלומד תורה , זו איכות חיים אחרת לגמרי

לא לוותר בגלל ההורים 

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.