את יכולה להרגיש הכי בנח, זה לא תלוי בך, וזה קשה מאוד. אני הייתי (כמעט) במצבך עד לפני כמה זמן, אני כבר בתשיעי עכשיו, ובני הבכור בן שנה וחודשיים!!!

אני ג"כ, עובדת במשרה מלאה, בעלי כל היום לא בבית, הוא לומד ב"ה. ובזמן המועט שאני בבית, הייתי עיפה, אוכל לא הכנתי, הבית? עדיף לא לדבר. כביסה יכולה להיות תלויה חצי שבוע בחוץ. עד שירד גשם...

תנסו להקל על עצמכם, לקנות אוכל מוכן (אוכל אוכל, לא פיצה, פלאפל..) יש מקומות שמוכרים אוכל ביתי, טעים, ולא יקר.  את הבית לנקות ככה מלמעלה - שלפחות יראה טוב, והבית ירגיש טוב.

תנסי לשמור את קצת קצת האנרגיה שיש לך לבעלך, תורידי את הפרופיל בלימודים ובכללי כדי שתהיה לך הרגשה טובה עם עצמך וביתך, ומקווה שישפיע על בעלך.

לדעתי אין ענין בייעוץ כשיודעים את מקור הבעיה, מה גם שמנסיון(...) בתחילת ההריון אין לך שום כח לכלום, ובודאי לא לקיום יחסים, וזה ענין שמאוד משפיע על הקשר, וקשה לבעלים. אבל אני מבטיחה לך שזה יעבור! הכי הרבה 9 חודשים. וזהו.

בהצלחה!

שווה ללכת לייעוץ בגלל שהטיפים יהיו הרבה יותר מקצועיים ויעילים ממה שתקבלי בפורום.

ומה שהכי חשוב-בעלך יהיה חלק מזה ומחויב לזה.

מה שאת מתארת נשמע ממש לא קל מצד שני: ככה זה בתחילת הריון! אין מה לעשות!

את חייבת לשבת עם בעלך ולהסביר לו שאת לא עושה לו דווקא, ושב"ה זו תקופה שתעבור...

לפי המצב אני משערת שאין כ"כ אפשרות לעזרה בכסף (בייביסיטר, עוזרת, אוכל קנוי...) כי אם יש ואפילו בדוחק זה יכול לעזור.

וזה הזמן גם להעזר בכל מי שצריך, זה אומנם מאוד קשה לדעת לבקש עזרה, אבל את חייבת את זה לבית שלך. אחים, הורים, שכנים... מישהו...

אני לא יודעת לגבי הייעוץ, אם זה לגבי הבעיה של תפקוד הבית ואת אומרת שבמצב רגיל הבית מתפקד למרות כל חוסר הזמן שלכם, וכעת חוסר התפקוד זה רק בגלל תחילת ההריון אז לא נראה לי שיש צורך בייעוץ.

אבל! אם המצב הזה הוציא החוצה כל מיני ויכוחים, בעיות, חוסר הבנה וכו' אז אולי כדאי, בייחוד אם יש לכם מישהו שנוח ונעים להתייעץ איתו. מה אכפת לך, רוב הסיכויים שדווקא אותו יועץ יסביר יפה יפה לבעלך את המצב בתחילת הריון ושאין ברירה והוא צריך להתעלות על עצמו ולעזור לך....

תמשיכי לכתוב לנו מה קורה, עצם זה שאת מוציאה את זה החוצה זה כמו מעין קבוצת תמיכה... וזה עוזר! כבר אמרו חכמינו ז"ל דאגה בלב איש ישיחנה...

המון בהצלחה!

א- אם הוא מדבר עם הרב, אפשר אולי ללכת לרב ליעוץ והוא יעזור בעניין ואם לא למישהו אחר שמקובל על שניכם.
ב- נראה לי שאת צריכה עזרה ואם לא מהבעל אז לפחות שיסכים שתקחי עזרה בתשלום.
ג- הכי חשוב לדבר על זה בצורה רגועה, לנסות להבהיר לבעלך את המצב בלי להאשים אותו, אלא לדבר מתוך התחושות שלך ולנסות להבהיר לו שאת צריכה עזרה בלי שהוא ירגיש רע עם עצמו.

יש עוד הרבה מה לומר, אבל נראה לי שכדאי להשאיר את זה לייעוץ זוגי.

היועץ יעזור לכם להבין אחד א השני.

שהוא יבין שקשה לך אובייקטיבית ושלא נעים לך עם זה שהוא מספר לאחרים ותגיעו להבנה מה את בכל זאת מסוגלת לעשות בשבילו.

אני נמצאת במצב דומה לשלך , בתחילתו של הריון  - רק שיש לי כבר 3 ילדים בבית שהגדול בן 6 והקטן בן שנתיים.

כמוך , אני נשפכת כל לילה ב 8:00.  הפתרון הזמני שלי הוא לנסות לקום מוקדם בבוקר ואז לארגן את הדברים שלא הספקתי בלילה. יש ימים שאני מצליחה לקום ב 5- 5:30 ( לאחר שהלכתי לישון ב 8:00) ואז אני מתחילה בשטיפות הכלים , כביסה וכו' אמנם אני לא מספיקה הכל , אך זה גם עוזר. בנוסף אני מביאה פעם בשבוע עוזרת  - אני יודעת שזה קצת מותרות אך במצבי אני מוותרת על הרבה דברים אחרים בשביל זה ( בגדים , מתנות לחנוכה לילדים , יציאות וחופשות ) .

כמו כן כמו שכתבו כאן , אני מקפידה ללכת פעם בשבוע לשיעור התעמלות - וזה מכניס בי אנרגיות לכל השבוע.  - לפי דעתי בעלי נהנה מזה שאני הולכת לשיעור הזה יותר ממני - כי זה מכניס אווירה טובה מאד הביתה.

הבית שלי לא מבריק בניקיונו , ואין לי כל יום אוכל מבושל בבית - אך זה ה"מחיר" שאנחנו משלמים על הברכה הגדולה שבדרך...

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....