וביטחון- שאת מקבלת את הכי טוב לך מידיו המתוקות של הבורא.
ממש- ספיישל- "כל העולם לא נברא- אלא בשבילי!"

סיפור להמחשה- ייתכנו שינויים מהמקור. ועם הקוראים הסליחה...
מלך הכפר הודיע לכולם שיש להם אפשרות להיפטר מהצרות שלהם. הוא ביקש שכל אחד יניח את הפעקאלאך שלו  [על צרותיו ושמחותיו] בכיכר העיר הגדולה.
משהצטברו כל הפעקאלאך, הוא הורה לכולם "עכשיו- כל אחד יכול לבחור  לו איזה פעקאלאך ממה שנראה לו! "
סוף דבר- כל אחד שב ולקח את שקו המקורי ולא התחרט על הבחירה...

עוד דבר- לגבי איסור "לא תחמוד"-
אם אנו חומדים את הצלחותיו של השני, מן הראוי שנחפוץ לקבלן יחד עם המחיר / החסרונות האחרים....

ועוד דבר אחרון- כל אחד והתיק שלו. לעולם לא נדע מה מסתתר ואחורי מבע של זוג הנראה מאושר וזורח........

יה"ר שה' ייתן כח להתמודד- כח לשמוח- וכח לצמוח.
כל טוב וצל"ש למי ששרד עד לפה .

שמקורו בחוסר ביטחון בזוגיות שלכם.

לגיטימי לגמרי שתפריע לך  המציאות שבעלך נמצא המון שעות לידה,

אבל מכאן ועד להגיע למריבות.....

לצערינו, כמעט בכל מקום עבודה

תהיה האחת ה.. או האחד ה..

מה את מצפה ממנו, שיעזוב את מקום עבודתו.

אם אין משהו מחשיד, למה את צריכה לחשוד???

בין זוגות שבנו את עצמם כראוי מתקיים שיח מפרה

ואמון מלא ולכן ניתן לשוחח כמעט על הכל,

ואף במקרים כאלו האישה יכולה לומר שקשה לה

והבעל יקבל ויעזור לה,אבל במצב שתיארת 

שיח כזה עלול לקלקל.

כדאי לשנות כיוון, במקום לחשוש שמא שאת במקום השני,

לבטוח שאת במקום הראשון,

להוביל את הזוגיות שלכם לגובה שבו אין חששות,

לחזור לתקופה המתוקה של לפני החתונה,

לצאת לבד, לעשות דברים שאוהבים, לשוחח,

לא לאפשר לשגרה לגבור על הריגוש,

ליצור זוגיות מנצחת ביחד.

השאלה עד כמה,ואיך את מגיבה לכך..

מציעה לך לא לדבר איתו יותר מידי על אותה בחורה יפה, למה להכניס לו רעיונות ?!

הרי ברור שאת האשה שלו, את הכי יפה ויש לך איתו קשר שלא יהיה לאף אשה אחרת בעולם.. תכניסי לעצמך את זה לראש,

תעשי דברים שממקדים אותו בך ובבית, כך הוא לא יחשוב אפילו על להסתכל עליה... כי מה היא לעומתך?

אחרת את תמאיסי את עצמך על בעלך - וחבל

אף אחד לא אוהב אדם שמקנא לו על כל צעד ושעל - זה מחניק, (במיוחד גברים) ובטח ובטח לא נשי ולא רומנטי..

תתחילי לחייך ולשמוח במה שיש לך, ויפה שעה אחת קודם..

בהצלחה!

תזכרי שלעולם, תמיד, לא משנה מה - הוא ייתקל ברחוב או איפה שלא יהיה בנשים הרבה יותר יפות ממך

זה דבר שאין לו סוף.

אבל - וזה ה"אבל" הגדול - הרגע שלבעלך טוב איתך, את שמחה איתו, וכו' - הוא לא יפזול לצדדים.

את צריכה להבין דבר אחד. זה בידייך לעזור לו להתגבר על זה ולהיות שמח ונאמן לך - וזה כל כך תלוי בך! אם הוא יודע שיש לו אישה שאוהבת אותו ושמחה איתו, והוא מסופק ממך, וטוב לו איתך - הוא לא צריך משהו אחר ויהיה לו קל הרבה יותר לעמוד בפיתויים.

אבל, בזה שאת כועסת, רבה, וומראה לו שאת מקנאה לו - את פועלת בניגוד לאינטרסים שלך, כי יהיה לו קשה הרבה יותר כשהוא יודע שיש לו אישה חונקת וממורמרת.

אני יודעת שזה דברים שבלב וקשה לשלוט בהם - אבל קחי את עצמך בידיים! תהיי במיטבך, תראי לו שאת מאמינה בו וסומכת עליו, ולא חונקת אותו, ויודעת שהוא אוהב אותך מכולן! (כי זו האמת)

זה בסדר, המצב שלך מוכר. ברגע שיש לך אדם שהוא כל כך חשוב לך, וכל כך חשוב לך שתהיי חשובה לו - אוטומטית רגשי הנחיתות וחוסר הביטחון מתעוררים ותוקפים את האדם האהוב עלייך..

תעמדי מול המראה - ותפסיקי לרחם על עצמך. את יפה. הוא בחר בך להיות לו אשה (אני מניחה שאף אחד לא עמד לו עם אקדח על הרקה שיעשה זאת..) ואת מיוחדת כמו שאת! פשוט תאספי את עצמך, תתלבשי יפה, תתאפרי, תעשי מה שאת אוהבת, תצאי עם חברות, משפחה, תתחילי לחיות ולהפסיק לחשוב כל היום מה עושה לא עושה, אוהב/לא אוהב 0 פשוט די!

לדעתי, זה משהו שבא רק עם החלטה חזקה. תתעלמי מהשטויות ותתרוממי! פשוט תחליטי ותהיי חזקה!

אל תתני לרחמים העצמיים והנחיתות הדבילית הזאת להוריד אותך. תזכרי מי את - בזכות עצמך.

לדעתי - זה הכל בראש שלך. את האחראית הבלעדית למצב, ואת גם מסוגלת (ועוד איך) לשנות את המצב .

קדימה! תגרמי לבעלך להודות יום יום לקב"ה שנתן לו אותך! ותראי שתצליחי

להיתקל ברחוב. או להעביר כמעט את כל היום ליד בחורה יפה וזרה?

ברור, שמי שרוצה לבגוד יעשה את זה, ולא צריך שעות לעבוד עם מישהיא.

אבל סתם עצם המחשבה מעצבנת, שכמעט כל היום הוא עם אישה אחרת. מילא היתה אישה בת 50.....

ואת אישתו בבית רואה בערב כמה שעות, שלפעמים היא במצב עייף, עצבני, לא מרגיש טוב. מוטשת מהילדים, לבושה פשוט.

אם הוא היה חילוני לא הייתי אומרת כלום, כי באמת אצל החילונים, אין להם בעיה שיש אישה בבית ועוד אישה בעבודה.והם נמצאים עם שניהם במגביל.

אבל אצל אדם דתי ,למה בכלל להגיע לכלל נסיון???

ולדעתי אין צורך לגרום לו לעזוב את העבודה כי זה רק מוכיח לו שהיא לא סומכת עליו ולא מאמינה בו ותהיה רגועה רק אם יעזוב. ואז יווצר מצב שגם הוא יעזוב אבל בלב הוא ירגיש ויידע שהיא לא מאמינה בו וזה הכי גרוע שיש.

זו לא הדרך. אם הוא יגיע למסקנה הזו בעצמו - מה טוב. אם לא - זה לא מתפקידה

מתפקידה לגרום לו להרגיש כמה טוב לו איתה. וכמה הוא נאמן לה וממילא אין לו צורך באף אחת אחרת- תראי מה שכתבתי לה למעלה..

אני מבינה אותך.מאוד!!!

אם עובדת איתו בחורה צעירה וחמודה כל היום. זה מאוד מעצבן ואני מאוד מבינה אותך! זה יכול לשגע.

זה לא שאת סתם קנאית. את קנאית כי ייש קצת צדק בזה.

אם היית אומרת שבעלך לומד בכולל , והוא מסתובב ולומד תורה כל היום. אז הייתי אומרת שאת מגזימה אולי.

אני לא באה ח"ו להגיד שיש משהוא ביניהם

רק שאני מאוד מבינה אותך, גם אותי היה מעצבן מאוד עם בעלי היה יום יום יושב 8 שעות ליד בחורה יפה וצעירה, כי הרבה נשים בעבודה נראות יפה בעבודה, ובבית הם מסתובבות עם בגדים פשוטים יותר. גם תמיד אישה בעבודה לא נראת כמו אישה בבית כי היא יותר משחקת נחמדה ונראת יפה וכו'..ולא רואים אותה במצב שהיא מקיאה בהריו וכו'. תמיד זה נראה חלום ורוד ומתוק

בעלך הרי לא רואה אותה בבית, במצב האמתי שלה, גם במצבים לא יפים.

אני חושבת שאת צריכה להגיד  לו, שאת מרגישה שזה פשוט הורס לך את החיים, זה הופך אותך לאישה ממורמרת.

ושבשביל הנשואים שיעבור מקום, שלא ישב עם אישה 8 שעות ביום. אם הנשואים חשובים הוא אמור לשנות את זה.

ברגע שיהיה לך את הבטחון שיש לך עם בעלך משהו שלא יכול להיות לו עם אף יפהפיה מזדמנת - את תפסיקי לקנא.

כמה זמן אתם נשואים?

תגידי. מה את אומרת שאת תפתיעי אותו כמה פעמים בעבודה?? ככה בתירוץ. פתאום תופיעי , ותפתחי את הדלת.

ואז אולי תרגעי ,תראי שאין כלום.

אתם חרדים/דתים? זה לא מקובל בשום אופן שאישה תשלח לו הודעות עם סמילי

ולא יתכן שהוא ישב בקיץ עם אישה שספק שהיא גויה ואני לא יודעת עד כמה היא לבושה. זאת זכותך בתור אישתו לדרוש את זה.

תגידי,את היית יושבת כל היום ליד גבר כמעט לא לבוש, יפיוף וספק גוי???ובעלך מה היה אומר על זה.

 זה לא בנורמה ולא מקובל, ואנשים גם עוברים דירה על שכנה שהורסת את הזוגיות.וקל וחומר עבודה .

גם מה הוא אומר על זה?? אם הוא כל היום אומר את הכי יפה בעולם, אין לך מה לדאוג, אף אחת לא תשווה לך??

אם הוא אומר כך ואת מרגישה שזה אמיתי אז אולי את יכולה להיות יותר רגועה...

נכנסת קצת לסחרור של "נפעלת" ממצב דמיוני - במקום להיות פועלת.

תחזרי קודם כל לעצמך, תאמיני בטוב שלך, אל תחשבי רק על "איך נראית", תבנו יחס נעים ביניכם, תתעניינו אחד בשני, תדברו, תצאו קצת ביחד.

[לגבי מראה בהריון - לבעל נורמלי, אין דבר "יפה" יותר מהמצב הזה. לא צריך לראות הכל רק "מבחוץ"]

זה לגבי הצד הפנימי שלך, ההתנהלות ביניכם.

ובלי קשר - לגבי העבודה, אכן זה לא רצוי שאיש יעבוד ליד מישהי כל היום. אם כי לא ברור מה זה "כל היום". יש מקומות שיש לו משרד שלו, ומידי פעם פוגש בפועל. זה אחרת מאשר ממש כל הזמן.

כדאי שקודם כל "תחזרי לעצמך", תהיי נינוחה. תתייחסי אליו בנעימות. תוציאי כל מחשבה כזאת. אח"כ, תשוחחו על הענין. תסבירי לו שזה דבר שמטריד, גם אם תסמכי עליו במאה אחוז. זה לא נעים לך. ושיראה בזה "צל"ש" שכל כך איכפת לך הקשר ביניכם.

ותבדקו האם יש דרך לסדרים נורמליים בתוך המצב הזה. כמו מצב שההדרכה יותר בטלפון פנימי שם, מיעוט פגישות ממש וכד'. אם אפשר להגיע ל"נוהל" מחייב.

אם לא - אז צריך לחשוב על החלפת מקום עבודה. אינך יכולה לתפוס את החבל מכל הקצוות. גם לרצות שיעבוד שם, גם להיות במצב של מתח תמידי. לא שייך.

ענ"ד.

אבל אני ממש "עובדת" על עצמי, במיוחד שתמיד מסתבר שאני סתם מציקה לבעלי בעניינים האלה.

והוא עובד עם נשים כל הזמן (ואני עובדת באזור של הרבה גברים דווקא)

אבל אין מה לעשות, כל עוד הוא אומר לך שאת הכי יפה אז מה אכפת לך,

העולם מלא בנשים יפות, אבל את הכי יפה!!!

תודה, דן. גם אני נתרמתי מקריאתה (למרות שיש לי התמודדות אחרת לגמרי, בהקשר אחר).

ולך, איזה טוב ה, עצה קטנה שעלתה לי (גם בעקבות תגובות שקראתי בשירשור, אז אולי זה יהדהד דברים שנכתבו):

נשמע לי שההתמודדות עם הקנאה צריכה להיות התמודדות שלך. את זו שצריכה להתמודד עם המחשבות והחששות שלך.

כי מגיע לבעלך שתתני בו אמון (גם כי דיברת איתו על הנושא והוא אמר מה שאמר כפי שכתבת כאן, וגם כי היית רוצה בעצמך שיתן בך אמון, לו המצב היה הפוך).

אז תרפי קצת מבעלך, ותנסי לעבוד עם עצמך על הקנאה, כי זו מידה שנמצאת אצלך, לא אצלו.

המממ, ועוד עצה- תנסי אולי את שיטת "העבודה" של ביירון קייטי. היא מפורטת בספר שלה, "לאהוב את מה שיש".

אם את רוצה, אוכל להדגים לך איך זה עובד. בעיקרון השיטה עוזרת להיפרד ממחשבות, אמונות ותפיסות שיוצרות אצלנו רגשות שליליים, וע"י שיחרורן, מצליחים לאהוב את מה שיש באמת

בהצלחה רבה!

מה המחשבה שלך? איזה מחשבה רצה לך בראש? משהו כמו- "בעלי מסתכל על נשים אחרות"? משהו אחר?

בואי נניח לכמה דקות שזו המחשבה שרצה לך בראש (אם לא, את מוזמנת לשבץ במקומה מחשבה אחרת במהלך שאכתוב תכף).

"בעלי מסתכל על נשים אחרות"- האם זו האמת? 

___ (כן או לא. מה שנכון לך. אין תשובה נכונה או לא נכונה).

"בעלי מסתכל על נשים אחרות"- האם את יודעת בוודאות שזו האמת? (שזו האמת מכל בחינה שהיא. האמת המוחלטת, עד כמה שיש אמת כזו ).

___ (שוב, התשובה שנכונה לך).

איך את מגיבה כשאת מאמינה למחשבה שבעלך מסתכל על נשים אחרות? איך זה גורם לך להרגיש?

___ (תחושות, רגשות, מה שעולה לך).

מי תהיי בלי המחשבה שבעלך מסתכל על נשים אחרות? (איך תרגישי)

___ (תחושות, רגשות...)

היפוך המחשבה:

זה שלב קצת מאתגר. המטרה היא למצוא היפוכים למחשבה, שקשורים אליה. אני אכתוב כרגע כמה היפוכים שעולים לי. את צריכה לחשוב עם עצמך אם ההיפוך שכתבתי הוא נכון עבורך (או שהוא לא נכון, שזה גם אפשרי), ואם הוא נכון- במה הוא נכון, איך את יכולה לראות שהוא נכון.

נתחיל

היפוך ראשון- מבעלי מסתכל על נשים אחרות, לבעלי נמנע מלהסתכל על נשים אחרות.

(האם זה נכון? איך את יודעת שזה נכון? (לדוגמא, כי בעלך אמר לך שהוא משוגע עלייך וכו').

היפוך שני- מבעלי מסתכל על נשים אחרות, לאני מסתכלת על נשים אחרות.

לא בהקשר מיני, חלילה, אלא בהקשר של- איך הן נראות, האם הן יפות יותר ממני (ממך, הסתבכתי קצת עם הגופים ), האם מושך להסתכל עליהן וכו'.

היפוך שלישי- מבעלי מסתכל על נשים אחרות, לאני מסתכלת על גברים אחרים.

כאן אני ממש לא יודעת אם זה נכון או לא. תחשבי בינך לבין עצמך אם כן או לא, ואם כן, איפה את רואה את הנכונות של זה.

זהו. אני ממש מקווה שזה עזר לך לשחרר את המחשבה הזו.

אשמח אם תכתבי לי איך היה (או לפחות שעשית את התהליך), פה או באישי, אם בא לך

היתרון הוא כ"כלי" - כלומר: לא להיות לגמרי תלוי בדבר שאינו טוב.

לראות איך אני בלי זה. ולדעת שאני באמת עצמאי מזה.

אבל המסקנה אח"כ, זה כבר משהו שונה.

"שיטה" כזו יכולה לבוא גם ממקום שאין בו מוסר.

לעשות כאילו "לא נורא", "לא מצריך פגיעה" מדברים שזה לא כך.

אז הסדר הנכון, לדעתי, הוא קודם כל באמת להיות יכולים להשתחרר ממשועבדות למחשבה כלשהי. אני מעל לזה.

אבל אח"כ, לבדוק עניינית איך מתעסקים עם זה. לפעמים - אכן פוגע; אין צורך "לאבד" את התחושה המוסרית הזו, רק לא לתת לכך להפיל אותי. לבדוק איך להתמודד.

לפעמים, אכן צריך בדיקה עובדתית. אולי צריך להחליף מקום עבודה..

טוב בתור "הקדמה" כדי לחזור להיות "אני".  אבל אח"כ - "אני" צריך לשקול איך אני מרגיש עם מה שבאמת, או עם החשש, בלי ליפול תחתיו. ומה אני אמור לעשות בהקשר לכך.

ויישר-כח על המאמץ להסביר בהיר.

ונדמה לי שזו כבר פעם שניה שאתה מדייק את מה שאני כותבת, אז תודה גם על זה.

אתה צודק, אכן צריך לבדוק גם את העובדות, ואולי את הצורך לעשות שינוי במציאות.

קודם כל לדעתי קנאה היא דבר לגיטימי, אבל! ברגע שאת מראה לו את זה ומדברת איתו על זה ועליה את רק מכניסה לו רעיונות לראש וחבל. תראי לו ביטחון בעצמך, שאת שווה מיליון דולר, שאת בכלל לא דואגת שיסתכל על אחרות כי את הכי הכי ותאמיני לי שככה הוא יתייחס אליך. חבל סתם ללכלך את הקשר עם דיבורים על אשה אחרת.. את הקנאה תשאירי לעצמך (או לפורום..) אבל לא לו.

אותה בביתכם.. פשוט הגדלת אותה מעבר למה שהיא..

וכן הגיוני שבעלך ישתדל כמה שפחות להפגש עם בחורות בכלל במשרד- מה שאפשר אומרים דרך הטלפון והדיבור ענייני בלבד. גם הבחורה קולטת שאין לה עם מי לדבר..

אין לך יותר משני דברים המחריבים נישואים .:

1. קינאה .

2. ביקורת ביקורת.....

תנסי שיטת ימימה.... בהצלחה בעבודה קשה .

   או שתיפגשו על מדרגות הרבנות {לי זה קרה...}

מהר...

אבל יפה שהעמדת שני עניינים חשובים.

עם זה - כבר ראינו לצערנו "החרבות" גם מ"קשרים" פסולים תוך כדי נישואין - אז פרקטית צריך להיזהר גם מזה.

ענווה, הכרת הטוב ומציאת הטוב שבכל דבר. לעבור על אגרת הרמב"ן פעם בשבוע.

לבקר בבית חולים מידי פעם

למה לא לשאוף תמיד ליותר?

מי שלא שואף ליותר היה נשאר כל חייו עבד במצריים.

למה לבקר בבתי חולים? חסרות לנו צרות ודאגות בחיים?

ולא לקחת את זה ביותר מידיי ...... כלומר - "ישנן צרות גדולות יותר" [לא שזה מפחית מהניסיון שלך- חלילה. אבל בכ"ז...]

ולגבי ההסתפקות- מה  "חלב ודבש" כתב  לענ"ד- זה נכון שלשאוף זה טוב  אבל הכוונה היא לענ"ד- להיות ריאליים. להתמקד כרגע במה שיש- איך מפה אני לוקח את המציאות ועושה ממנה הכי טוב שיש. ברור שתמיד טוב ולמנף אותה למשהו מצמיח ומפרה הרבה יותר,  אבל זה בכלל לא קשור לשאיפות להתקדם הלאה בחיים או בכל תחום! ספציפית למקרה דנן. נראה לענ"ד.
 

יש גם גברים שחווים אלימות.

יש אפשרות לפנות לעזרה.

ונניח שתדע שזה זה

מהם דרכי הפעולה שבשליטה שלך ואתה יכול לנקוט בהם כבר מעכשיו??

ההבדל זה בעיקר בתוצאות.

ההבדל בין אלימות של גבר לאלימות של אישה זה בעיקר היכולת והתוצאות. לא הרצון.

(זה מעבר לזה שנשים הרבה פעמים משתמשות בגברים אחרים כדי לפגוע, כמו הרצח בנחלאות השבוע שהוזמן על ידי האקסית).

לענ"ד הציפייה (המוסרית-הלכתית) לשתוק למרות החֲרָפוֹת ולהיות מהנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים שעליהם הכתוב אומר "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ" גבוהה יותר ביחס לגבר לעומת האשה.

גם בדינמיקה הזוגית זה הרבה פעמים ככה. יש דברים לא נעימים שהאשה יכולה לומר לאיש וזה לא ייחשב חמור במיוחד, אך אם האיש יאמר את אותם הדברים כלפי אשתו - זה יוליד משבר נורא.

אני חושב שזה טבעי, אם כי לא אידאלי, כמובן, ואוחי משקף משהו שורשי בהבדלים בין איש ואשה והקשר בינם.

אבל 

1. יש גברים רגישים יותר שיקחו ללב. וגם אם הם לא יביעו את זה בפועל זה יובע בדרכים אחרות כמו ריחוק רגשי כדי להתגונן או אפילו חיפוש עצמם במקומות אחרים.

2. גם נשים צריכות לעשות עבודה רגשית לא להעליב. זה שהוא צריך להתגבר זה לא אומר שהיא בסדר. היא לא.

מהי אלימות רגשית ומילולית

בתור אחת שעבדה ועדיין עובדת על עצמה לשמור על הפה שלי כשאני כועסת.

זה פוגע מאוד לכל גבר

הוא לא צריך להיות "רגיש" בשביל זה
 

לנשים יש כוח במילים להפוך את הגבר שלהם לסמרטוט ואפס או להרים אותו.

וגבר ניזון מהערכה.

אין הקלות לא לגברים ולא לנשים

אין שום ציפייה מגבר לספוג

יש ציפייה מכל אחד לעבוד על עצמו.

הבעיה שזה הפך להיות בעיה של גברים. כי לרוב יש מודעות לזה

אבל נשים יכולות להיות הרבה יותר "אלימות" במילים מגברים, רק שאם זה קורה, מניחים שהיא עברה המון ובעלה הביא אותה לקצה לכן היא מתנהגת כך בשונה מאצל גבר

אלימות רגשית ומילולית יותר נפוצה בקרב נשים כלפי גברים. כי הצד המילולי/רגשי יותר מפותח אצל נשים לכן קל להן יותר להשתמש בו

(בדומה לכך שהצד הפיזי יותר מפותח אצל גברים ולכן הם נוטים יותר להשתמש בו- אלימות פיזית)

ואיך תדע אם אתה חווה את זה?

אתה מורגש מושפל על ידה?

היא מקטינה אותך?

מזלזלת בך?

וכו'

תמיד אני חושב שאצל כולם זה ככה

וזה בעיה שלי

איזו מין תקשורת תיבנה מזלזול?

גם אם יש חוסר הסכמה זלזול והקטנה הוא לא הדרך לפתור אותו.

אני לא אומרת שבחיים לא יצא לי לפגוע בבעלי (או לו בי) אבל זה אף פעם לא היה לגיטימי בעינינו, ותמיד מתנצלים ומתקנים מייד.

בסוף לשנינו יש מטרה משותפת שהבית הזה יהיה המקום הכי בטוח ונעים לשנינו ולילדים.

לזלזול /הקטנה אין מקום.. 

מצביע כנראה על כך שאתה עובר אלימות מסוג כלשהו...

אני חושבת שכדאי ללכת לטיפול אישי, גם כדי לאבחן במה מדובר וגם כדי לחזק את עצמך.

זה לא נחשבת אלימות אולי יותר מצוקה שלה, כי היא אלימה בגלל חוסר יחס, זלזול מצידך וכו

כשגבר מזלזל זה הכי ברור שזה מצד האופי שלו 

כזה שמעלה את האייקיו.

לא? 

זה גם מה שהיא אומרת לי.

אבל אני פשוט לא מצליח להבין אותה.

מרגיש שהיא הלכה רחוק מידי.

אישה לא אמורה לזלזל בבעלה

אלא להעריך ולכבד אותו

לרוב אלה בחורים שלמדו בה והמשיכו ללמוד באותו מקום כשהתחתנו, אבל אף אחד (למיטב ידיעתי) לא יאמר לך לא להתחיל ללמוד שם כנשוי...

בישיבה של בעלי (מרכז הרב) היה לפחות מישהו אחד שהגיע כנשוי. מניחה שיש עוד.

כמובן, המעבר הזה (שאולי יכלול גם מעבר דירה) צריך להיעשות בשיתוף וברצון אשתך.

אל תלך למסלול של ישיבה כל היום. עשה את זה בהדרגה בשיעור קבוע או עם חברותא. 

נסה ותראה ישועות

אגב, מה עם תורת החיים?

אבל, כדי שלא תמצא את עצמך בעוד כמה שנים שוב עם אותה תחושה - כדאי שתדייק לעצמך מה אתה מחפש מבחינה מהותית ולפי זה תתמקד על המקום אותו אתה מחפש.

ולא נשאר כסף לטיפול

שניכם מעוניינים ללכת לטיפול יעוץ? 

באיזה הקשר?

האם יש אפשרויות אחרות מאשר יעוץ או טיפול פרונטלי

בהשאלה, או אפילו בקנייה - זה יהיה זול משמעותית כמובן.

אם יש ידע באנגלית אפשר לחפש לפעמים קורסים מלאים ביוטיוב בנושאים מגוונים, ואני מניח שגם בזה. האמת אולי כבר לא חייב אנגלית טובה כי הכתוביות של יוטיוב די טובות.

אני למשל מצאתי קורס מלא של cbt של תרפיסטית, כאשר כמובן יש לה נותני חסות כדי שהיא תוכל לספק בחינם. אני נוטה להאמין שגם בענייני זוגיות אפשר למצוא...

אלה לא דברחם כתחליף של ממש, אבל יכול להקל ולכוון קצת. לפתח מחשבות חדשות עד שירווח ויתאפשר לעשות מה שהכי יעזור

יש ים של חומר באינטרנט. זה לא כמו מטפל שיודע לראות את נקודות העיוורון שלך אבל זה לא רע בכלל.

קח את הנושא שקשה לך, לך תקרא קצת או תצא להליכה עם פודקסט בנושא או הרצאה או משהו. תיקח עוד חצי שעה לבד לסדר את המחשבות שלך. אם אתה נוסע לעבודה וזה לוקח זמן אפשר לנצל את הזמן הזה. 

לא כולם מסכימים ורוצים ללכת. זה דורש אחריות וענווה.

אם אתה אחרי מילואים אז יש החזרים. גם אם השתחררת מסדיר יכול להיות שאתה זכאי לתוכנית עמית, שיש 12 פגישות חינם.

ולפעמים נכון יותר לוותר קצת על דברים כדי לטפל בפן הזוגי

מסבסדים טיפול אצל אנשי מקצוע (טובים!) שעובדים איתם.

שווה לפנות אליהם.

מסובסד.

ואני רואה בטיפול השקעה לכל דבר.

כשאני ואנחנו בטוב אנחנו עושים הרבה יותר כסף.

לפעמים יש להם שיתופי פעולה זולים.

בעיר שאני נמצאת יש שיתוף פעולה כזה וטיפול עולה שם לשעה פחות ממאה שח.

והם ממש מעולים ומקצועים

זה בעיות כלכליות 😬
 

למרות שכאן לא מדברים על בעיות כלכליות ישירות אלא על קשיים נפשיים בעקבות בעיות כלכליות, אז אולי זה כן יתאים... 

וממילא זה נכתב בחצי הומור...

אם זה מייצר בעיות התנהגות, כעסים, מריבות בין בני הזוג, קמצנות מוגזמת על עצמך וכדומה, אז אולי כן שווה לשקול פניה לאיש מקצוע.

עם הכי הרבה משקעים, כמעט לכולנו, גם לאלה שגדלו עם הרבה כסף.

רוצה לשנות את זה, לך לטיפול.

זה יותר עניין של תפיסה והסתכלות מאשר של חומר.

יש כאלה שגדלו באושר עם מעט ויש כאלה שלהיפך.

המון אנשים לא מקבלים מההורים עזרה כלכלית. הרבה מהם בקשר מצויין עם ההורים כי הם מקבלים מהם דברים חשובים יותר מכסף. השאלה אם את הדברים החשובים לבניית אישיות טובה ומוסרית ושמחה כן קיבלת? כי אם ללכת לטיפול, הייתי הולכת על חסכים באהבה וקבלה, לא על חסכים בכסף. כדאי מאוד לחשוב בראש האם 'הורי לא נותנים לי כי לא אכפת להם ממני/לא אוהבים אותי, או ש- הורי היו רוצים לקנות לי כל מה שאני צריך. אבל לא יכולים.'

יש בתים שחוסר ממון יוצר בהם לחץ ודאגה רבה וזה עובר לילדים או שממש מחנכים אותם ללחץ הזה. ויש בתים שלמרות שאין כסף, זה לא משהו לדבר עליו. גודלים בהרגשה שיש לי כל מה שאני צריך. יש שמחה בבית.

אם גדלת בבית מהסוג הראשון צריך לעבוד על עצמך לא להעביר זאת לדור הבא. יש מקום לטיפול ויש מקום גם לעבודה עצמית, לבניית האמונה ולהשתדלות בצד המעשי.

ויש גם אנשים שירשו כסף אבל עכשיו אין להם הורים... אז מה עדיף?

לא יכלתי לצפות לתשובה טובה מזו.

היחס שלנו לכסף מאד חשוב בהרבה מאד מובנים,

ולכן צריך לבנות יחס נכון בעצמך וגם לחנך את הילדים שלך

ואין יכולת תמיכה מהההורים.

או שעצם הרעיון שיש כאלה הורים שתומכים ואצלך לא, גרם לך להצפה.

עוד נקודה 

האם היה חסר לכם משו בסיסי בבית?

יש משפחות שיש להם כסף, אין מחסור,אבל ההתנהלות היא חסכנית

 והדיבור בבית תמיד הוא על זה שאין ושהמדינה רשויות בסופר הכול יקר

איך זה היה אצלך?

אני מדבר על האתגר הענק שיש פה

זה מחלחל עמוק לתת מודע בלי ששמים לב

מה הקשר בין הקבוצות לבית?

איזה אתגר?

בין השאר בגלל שזה בכתב. ואין מפגש כל כך קיצוני עם האמוציות הרגשיות כמו שהוא קורה בבית.

מאוד קל להתבטא בבהירות. וגם אם מישהו מוצף ואחרי כמה הודעות פולט עוד עובדה שמשנה את כל הסיטואציה, עדיין אפשר לקרוא את זה ולעבד את  זה יותר "שכלי".

בבית, הבטן מופעלת.

אני חיפשתי הזדהות. איזה כיוון מה לעשות איך פותרים את זה

בחיים האמיתיים.

אני אסביר לך איך הכל מסתדר והכל אמת

ואין קושיה כלל.

כשהאדם שוכב על הגב או הספה

וגולש בפורום. הוא במוד שהוא רוצה

להרגיש טוב. נוח לו.

הוא לא בתוך מרוץ היומיום.

ואז הוא יכול לכתוב מהשאיפה הכמוסה (והאמיתית)

שלו לעשות טוב לכולם.

מקווה שיישבתי לך את הקושיה

בברכה

מים קרים על נפש עייפה ב"ה