" וזהו ענין משנכנס אדר מרבין בשמחה.
גודל מעלת השמחה שיהודי שמח בחלקו,
שמרוצה מהנהגת הבורא,
ומאמין שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד
(כל מה שעושה ה' -לטובה)
הוא בכלל ברוך הגבר אשר יבטח בה',
שמתוך שמרגיש כי עמו אנוכי בצרה,
סמוך ליבו בטוח בה', והיה ה' מבטחו.
וזה התפקיד של חודש אדר ופורים
שאפילו במצב שכבר נכתב ונחתם בטבעת המלך גזירה נוראה כזו,
הרי בכח הבטחון של מרדכי אשר נתעצם בטחונו שלא יכרע ולא ישתחווה,
הבקיע את רוע הגזירה,
ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.
ומשנכנס אדר מרבין בשמחה שנובעת מהאמונה שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד,
ובייחוד ענין משנכנס אדר מרבין בשמחה,
שלא מצינו כמותו בשאר חגים וזמנים שענינם מתחיל כבר מר"ח...
ןמשנכנס אדר בהם מתחילה עבודת ההכנה להארת פורים הגדולה"
(נתיבות שלום לפורים)
משך שנים רבות התלבטתי (שלא לומר התייסרתי) בסוגיית השתדלות מול בטחון.
מתי עלי לפעול ומתי להרפות?
מהו האיזון שבין גבולות הבטחון לחובת ההשתדלות?
מהן גבולות אחריות האדם על חייו?
ואולי יותר מעל-החשש מבטחון מזויף שמקורו בעצם בעצלות..
מבטיח המדרש התלמודי: " "אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל:
בני, לוו עלי, וקדשו קדושת היום והאמינו בי - ואני פורע"
סיפרה לי חברה שבשאלה זו פנו אחותה ובעלה אל הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל. ושאלו:
בתור אברכים צעירים שמשכורתם כידוע צנועה ביותר,
האם מותר באמת ללכת עם העניין הזה עד הסוף?
לקנות ללא חשבון, להעמיס עגלות בכל דבר הנכנס בגדר צרכי שבת ויום טוב מתוך אמונה של "לוו עלי ואני פורע?
(אוכל, ביגוד, הנעלה, תכשיטים, קוסמטיקה- ובלבד שישומשו לכבוד שבת)
אמר להם הרב אליהו: הכל כפי מידת הבטחון.
ובמילותי שלי: אם רועד לכם הפופיק בתור לקופאית- כנראה שזו לא דרגתכם.
אבל אם באמת ובתמים אתם מאמינים ובוטחים בו,
ואם מטרתכם היא באמת כבוד שבת,
על זה אומר הקב"ה- לוו עלי ואני פורע.
(מדהים לא?
אני חושבת שסטטוס של המתנה דורש עבודה גדולה מאד של בטחון ושמחה.
בטחון שאני בידיים טובות, ואין יד המקרה שולטת עלי,
וקשה יותר- השמחה בחלקי.
הידיעה שהכל לטובתי, ואני מלאת שמחה והודיה על כך.
וזה קשה ולא פשוט,
כי באמת אין רצון יותר טבעי ובריא מזוגיות והקמת בית,
ויותר מכך- זהו רצון ה'! זוהי מצווה! כך ברא ה' את עולמו!
אז אם זה כ"כ פשוט למה זה כ"כ קשה? ולמה לרבות כ"כ מאיתנו?
ועבודת חודש אדר דורשת מאיתנו חיזוק עניין הבטחון והשמחה.
לא, אין כאן מקרה.
אם לא הלך עם הבחור ההוא- זה פשוט לא נועד להיות.
והכל לטובתי, וה' חלילה חלילה לא שכח אותי. (גם אם חברותי מתחתנות בזו אחר זו, גם אם לאחותי הקטנה כבר שלושה ילדים..)
מתוך אותו בטחון אני שמחה בחלקי,
מודה לו על כל הטוב שהרעיף על חיי עד כה,
ומאמינה באמונה שלמה שבן רגע, כהרף עין,
יכול הכל! ה-כ-ל להתהפך לטובה.
טובה כזו שגם אני, בראייתי המצומצת ומוגבלת אוכל להבין ולראות.
והבטחון הזה, השמחה הזו, האמונה הזכה הזו,
בכוחה להבקיע שערים נעולים,
לקרוע את רוע הגזירה,
גם אם נכתב ונחתם בטבעת המלך..
ככל הנראה השנה לא סתם נתעברה השנה באדר כפולה,
אנו נדרשות הפעם לעבודת נפש יסודית ומעמיקה..
והיא תתבצע משך 40 יום שלפני פורים,
החל מיום שלישי הקרוב, ועד פורים (לא כולל).
כל המעוניינת להצטרף לקבוצת ההודיה הגדולה מקבלת למעשה על עצמה משך כל אותם ה40 יום, מידי יום,להתפלל ממקבץ תפילות הודיה שישלח לה במייל (הכל כמובן בעז"ה ובלי נדר) על שם לתפילה שתקבל.
מעוניינת להצטרף אלינו?
אנא שלח את שמך+ שם אימך למייל: nashimodot@walla.com
"המידה של השמח בחלקו תמיד היא מידה כללית,
שכוללת את כל המידות,
ונפלאות היא פועלת בלב האדם,
ומביאתו לעוה"ז ולעוה"ב.
ולוואי שנזכה..
