כיון שראיתי שאתם משתפים פעולה עם הגיגים פילוסופיים שלי
אני מעלה לכאן עוד משהו שחשבתי עליו הרבה.
אבל הפעם זה הרבה יותר תורני.
היסוד
אחד מיסודי האמונה הוא שהקב"ה משגיח על כל מעשינו, והוא מנהל את העולם כרצונו. החובות הלבבות [שער הביטחון פ"ג] כותב שאף על פי שאנחנו רואים את העולם מתנהל לפי חוקי הטבע ("סיבות"), יש לכל סיבה - סיבה שקדמה לה, ולסיבה הקודמת סיבה עוד יותר קדומה, עד ששרשרת הסיבות מגיעה בסופו של דבר לגזירת הקב"ה. ואם ינסה האדם להבין איך הקב"ה גילגל את כל שרשרת הסיבות עד שנעשתה גזירתו – לא יצליח כי חשבונותיו של הקב"ה "נעלמות עמוקות ועליונות", ולא יוכל אדם להבין אותם.
הבעיה
מזמן החובות הלבבות ועד זמנינו, התקדמה הפיזיקה מאד, ובסביבות זמנו של ניוטון נשתנתה התפיסה של חוקי הטבע מדבר פילוסופי רעיוני לדבר מתמטי.
וניתן דוגמא – שלמדתי מפרופ' שנרב – אריסטו טען שמה שאבן נופלת כשעוזבים אותה הוא כי כל חומר שואף ליסודו, והיסוד הדמיננטי באבן הוא יסוד העפר שנמצא למטה, ולכן האבן "רוצה" לחזור ליסודה. ככל שהאבן מתקרבת לאדמה היא ממהרת יותר בתנועתה כי היא מרגישה שהיא מתקרבת יותר ליסוד, וגוברת בה התשוקה להגיע ליסוד, כמו שהסוסים ממהרים יותר כאשר הם מתקרבים לאורווה.
האם לפי אריסטו אפשר היה לשאול "באיזה מהירות בדיוק האבן נופלת"? כנראה שלא. כמו שאי אפשר לתת כלל קבוע באיזה מהירות יחזרו הסוסים לאורווה, וזה תלוי בטבע הסוס, כך אי אפשר לתת כלל קבוע באיזה מהירות תחזור האבן ליסודה, זה תלוי ב"אופי" כל אבן ואבן.
בפיזיקה המודרנית חוקי הטבע הם מוחלטים, אפשר למדוד אותם במתמטיקה ולהיות מדויק עד כחוט השערה (כל זמן שמכשירי המדידה מדוייקים) אין "אופי" של אבנים, ולא מדובר על "רצון" שלהם, אלא על חוקים טכניים שאי אפשר לזוז מהם ימין ושמאל.
כיון שכך נוצרה פילוסופיה חדשה בעולם המדע שנקראית דטרמניזם, שאומרת שלו היה ידוע לנו כל חוקי הטבע, וידוע לנו כל החומר הקיים במציאות, נוכל לנבא מה יקרה בכל רגע, כיון שחוקי הטבע הם מוחלטים, (אינני יודע הסטורית, יתכן שהפילוסופיה הזאת הומצאה גם בזמן קדום יותר, אבל לפי התפיסה של הפיזיקה בימינו יש לפילוסופיה הזאת הרבה יותר מקום)
השאלה היא איך מסתדרים דברי החובות הלבבות עם הדטרמניזם. אם אנחנו יודעים שלכל סיבה יש סיבה שקדמה לה, והיא חייבת לגרום לאותה סיבה בדיוק נמרץ בלי סטיה של כחוט השערה, אין שום מקום שבו הקב"ה "יכול" להתערב ולהתחיל את שרשרת הסיבות!
אם הפיזיקה אינה מדוייקת לגמרי, והיא תלוי ב"רצון" של כל אבן, אפשר להניח שהקב"ה מתחיל את שרשרת הסיבות על ידי הטיות קטנות של חוקי הטבע, בצורה שתגרום לתוצאה הסופית.
אבל אם חוקי הטבע הם מוחלטים, ומדויקים עד חוט השערה, איפה הקב"ה יכול להתערב בניהול העולם בלי להפר את חוקי הטבע?
פתרון ראשון - הבחירה
אלא שיש יוצא מן הכלל לדטמרניזם – הבחירה של האדם.
אנחנו יודעים שהאדם מחליט בעצמו מה לבחור, ואין חוק טבע שיכול להכריח אותו לבחור לעשות כך או כך. יש לנו נשמה שמחליטה בעצמה, מכח עצמה, בלי "סיבה קודמת".
ממילא הדטרמניזם אינו מוחלט, יש דברים שאינם מוחלטים ואי אפשר לדעת אותם מראש.
אלא שכאן לכאורה זה לא יעזור לנו. הקב"ה לא מתערב בבחירה של בני האדם, ממילא הוא לא "יכול" להתחיל את שרשרת הסיבות ע"י שינוי בחירה של אנשים, שהרי הוא נותן את הדבר לבחירתם ולא מתערב בשיקול דעתם.
אני אומר לכאורה, כי בפסוקים נראה שלפעמים מצאנו שהקב"ה מתערב ברצונות ובחירות של אנשים כדי לנהל את העולם, למשל במלכים (א י"ב ט"ו) "ולא שמע המלך אל העם כי הייתה סיבה מעם ה', למען הקים את דברו אשר דיבר ה' ביד אחייה השילוני אל ירובעם בן-נבט". כאן אנחנו רואים שהקב"ה התערב בבחירה של רחבעם האם לקבל את דברי העם או לא, כדי להקים את דבר ה' לירבעם.
וכן מצינו קצת בתורה (בראשית ל"ט כ"א) "ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר" נשיאות חן גם כן די תלויה בבחירה, ונראה שהקב"ה התערב בבחירה של שר בית הסהר.
וכן לשון הרמב"ן (בראשית י"א כ"J) "או נס נסתר, שנתן בלב אותו המלך להצילו ושלא ימיתנו והוציא אותו מבית הסוהר שילך לנפשו" דהיינו שהרמב"ן אומר לנו שלפעמים הקב"ה עושה נס נסתר (=הנהגת העולם של הקב"ה דרך חוקי הטבע) ע"י שנותן בליבו של המלך להחליט לא להרוג.
אבל קשה להאמין שכל מה שהקב"ה מנהל את העולם זה דרך מעשי בני האדם.
פתרון שני – ניסים
ולכאורה יש מקום לומר שבאמת הקב"ה מנהל את העולם ע"י שינוי הטבע.
אלא שהרמב"ן בכמה מקומות (מהם בראשית יא כח, שמות יג טז) מחלק בין ניסים נסתרים – שהוא מה שהקב"ה מנהל את העולם, לניסים גלויים ומפורסמים, ואומר שמהניסים הגלויים אדם לומד על הניסים הנסתרים. ונראה מדבריו שניסים נסתרים אינם שינוי הטבע, אלא הם בתוך המסגרת של הטבע.
מלבד מה שאנחנו מניחים באופן טבעי שחוקי הטבע קיימים גם בזמן שאנחנו לא צופים בהם, וקשה לתפוס שהקב"ה כל הזמן עושה שינויים בחוקי הפיזיקה במקום נסתר הרחק מעין כל כדי לנהל את העולם.
וצריך לזכור שלכל שינוי של חוקי הפיזיקה יכולות להיות תוצאות נסיבתיות ביום מן הימים, ואם הקב"ה רוצה "להסתיר" את השינוי של חוקי הטבע, הוא מוכרח לחשב את כל התוצאות שיהיה לזה, ולדאוג שאף אחד לא ישים לב. מצד שני, אמנם לנו הדברים נראים קשים לביצוע, אבל כבר הקדמנו בדברי החובות הלבבות שהליכותיו של הקב"ה הם "נעלמות ועמוקות ועליונות"...
פתרון שלישי – תכנון הכל מראש
ויתכן לומר שהקב"ה הניח כבר בתחילת הבריאה את כל התיכנונים מראש, דהיינו שחוקי הפיזיקה והחומר הקיים בעולם תוכננו מראש בצורה כזאת שכל התיכנונים של הקב"ה יצאו לפועל ע"י חוקי הפיזיקה. לפי זה תחילת שרשרת הסיבות היא בבריאת העולם.
יש חיסרון בסיסי בהסבר הזה, שנמצא שהקב"ה כבר תיכנן מראש איך להעניש אדם שעבר עבירה, לפני שהוא בכלל נולד, והרי יש לאדם בחירה, והוא יכול לבחור לא לעבור את העבירה, ונכנסו לסתירה הידועה בין ידיעת ה' את העתיד לבחירת בני אדם, והדברים ארוכים, אבל אם נאמר שהסיבה שידיעה לא מכריחה בחירה היא שהקב"ה הוא מעל הזמן, ואינו יודע את העתיד בהווה, אלא הוא נמצא בעתיד כמו שהוא נמצא בהווה, והוא רואה הכל לפניו, יתכן שיתכנן את העולם לפי מה שהוא יודע מה יהיה בעתיד.
פיתרון רביעי – מכניקת הקוואנטים
עוד יתכן לומר לפי מה שנמצא בדור האחרון שיש אקראיות בטבע ברמה האטומית, ואין חוק פיזיקלי מה יקרה בדיוק, ואולי הקב"ה מנהל את הטבע באקראיות הזאת, וכל שינוי הכי קטן יכול לעשות שרשרת ארוכה של סיבות שתשפיע לבסוף על מה שהקב"ה תיכנן
לא הבנתי מה הסיוע מזה?
