מה את ומה חייך

אז, פשוט תסלחי לה. פשוט. תסלחי.

וזהו

כמו שאמרת, בתמימות.

בטוחה שחשבת על זה אבל לשמוע את זה שוב לפעמים יכול לעזור מאד בלהפנים את זה.

זה אפשרי גם במקרים קשים במיוחד, צריך לחשוב על צדדים החיוביים והטובים.

אם תכתוב את כל נקודות הזכות שבה, כולל נסיון למצוא נקודות זכות במה שהיא עשתה לך (וזה קשה, אני יודעת)

תוכל להסתכל על זה שוב ושוב, עד שבסוף תרגיש שמחלת 

(כשמסתכלים שוב ושוב בטוב זה עוזר)

מחשבות זה פחות יעיל, כי תמיד כנגד נסיון לדון לכף זכות עולה המחשבה על מה שהיא עשתה ומכבה את הנסיון

גם מסכימה עם העיצה השניה של כתר-

תכוון טוב טוב בתפילה "שלא יענש שום אדם בסיבתי"

אמן!

פתאום עולה בי המחשבה שאולי אני מעכבת מישהי מלהתחתן..

גם לי יש מקרה דומה-

יש מישהי שגם בי התעללה מילולית מאז גיל 10..

הבעיה שהיא עדין לא הפסיקה- היא עדין ממשיכה מידי פעם, רק הרבה פחות

אז אני לא ממש מסוגלת לסלוח לה (בעיקר שכמו שכתבת זה ממשיך להשפיע לרעה עד היום)

אבל אם זה מעכב לה את השידוך אני אשתדל לסלוח לה לפחות על מה שהיה בעבר

אז תודה על החיזוק!

לשמור טינה בלב זה לא בריא! 

תנסה לחשוב מה התועלת שלך מלשמור את הטינה בלב (אפילו תעשה רשימה של בעד ונגד שמירת הטינה)

• חשוב על כך שרוב האנשים לא מתכוונים להרע לשם הרעה. בד"כ המקסימום של מה שקורה שהם חושבים על טובתם לפני טובת הזולת (אגואיזם), וזה בא כמובן על חשבון הזולת. בכל אופן לרוב אין כוונה לפגוע לשם הפגיעה, סתם כך. זה כבר קצת יותר מנחם משום שגם אני לפחות עדיין לא בגד צחור ונקי מאגואיזם. אז כל הההבדל מסתכם במי יותר ומי פחות.

• דמיין שאילו היית פוגש את הקב"ה הוא היה אומר לך לסלוח לו, ואתה מן הסתם לא היית חולק על שיקול דעתו. ה' "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל". איננו חושדים באלקינו בהסתכלות נאיבית על עולמו. אדרבה, ה' אלקים אמת. הוי אומר שדווקא מנקודת המבט האמיתית, אין כל חטא ועוון. איננו משיגים אותה אך אנחנו יודעים שהיא קיימת. לפחות נבטל עצמינו לידיעה הזאת.

• חשוב בגדול. חשוב על האידיאל. חלק מרכזי בתכלית הבריאה הוא יצירת חברה אוהבת וחומלת. אנושות המידמה לקונה. המטרה הזאת נבנית לאיטה נדבך על גבי נדבך. ביכולתך לתרום את הנדבך שלך.

לאט לאט היא תזרום והטינה תיעלם..

תמשיך לנסות

"מעביר אשמותינו בכל שנה ושנה"

קח את האהבת ישראל הזו שממלאת לך את הלב- 

ותפנה אותה לכתובת אחת - למי שאתה צריך למחול 

עיצה אחרת- 

לאפשר לך פעם אחת לכאוב באמת באמת את הפגיעה, להרגיש את זה, לבכות על זה, לכתוב לך את הסיפור או מכתב תגובה או משהוא

ולהשתחרר 

לי עזר לשמוע אותו שוב ושוב...

(גיא צבי מינצ, ניגון עדין)

מהי סליחה?

שימי לב

אנשים חושבים מדברים ומתנהגים מתוך הסיפור שלהם

ראובן רואה את שמעון כפי הסיפור שלו עצמו (ראובן) ולא כפי ששמעון באמת

וכל מה ש"יפגע" בו (ראובן בשמעון) , זה אך ורק פגיעה באותו "שמעון" בסיפור שלו עצמו (ראובן).

כך שרק שמעון יכול לפגוע בעצמו

[ובעצם גם ראובן פסל במומו]

וכמו שאמר ר' נחמן שהוא מבין את המתנגדים לו, כי הם מתנגדים למה שציירו להם עליו ולא לו

זהו גם פירוש הפסוק "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא" - כיוון שאין כאן משו אישי

ב"ה

(משהו שאולי יעכיר את האווירה. אם זה לא מתאים, אפשר להתעלם)

אני מניחה שלא מדובר במקרה שבו בקשו את הסליחה.

אם היו מבקשים, היה יותר קל לסלוח?

אני מניחה שכן.

אלי זה ישמע רע ואישית, לא בטוח שהייתי עושה את זה:

לדבר איתה על זה.

אישית, מה שכן הייתי עושה הוא להמשיך להתפלל עם 'הטינה' בלב. לדעת לומר "מה המקום שלי. אלו התחושות שלי. ולמרות הכל, אני מתפלל/ת." לפי מה שכתבת, אני מבינה שזה השלב שבו אתה נמצא. ואתה רוצה להעמיק שלב נוסף: לסלוח. 

לפי דעתי, סליחה באה מתוך תיקון. אם הפוגע/ת משנה את ההתנהגות. מתחרט/ת.  וכל מה שכרוך בכך. אז הסליחה מגיעה. (ולו מכורח המציאות ולא דווקא כנקמה).

הדרך הטובה ביותר לדעת שאדם שינה את התנהגותו היא שהוא בא ומבקש סליחה.

אבל אי אפשר לכפות על מישהו לבוא ולהתנצל. כמו שא אפשר לכפות על מישהו לסלוח. וגם לו היה אפשר, זה לא מוסרי בעיניי.

אז, לדעתי, משהו שאפשר לעשות הוא  לחפש האם היא שינתה את ההתנהגות שלה?

אנו לא בוחני כליות ולב. אי אפשר להיות בטוחים.  מצד שני, לבוא ולגשת זה מחוץ לתחום עד כמה שידוע לי.

אז מה אפשר לעשות? אפשר לנסות לברר על כך עד כמה שאפשר.

ואפשר להתפלל לרפואתה: שאם היא חזרה בתשובה-  זו זכות שמזכירים עליה. ואם היא לא חזרה בתשובה על כך- שתרפא ותוכל לתקן.

זו דעתי.  (אולי  לא הועלתי כלל.  ואולי אף סיבכתי את המצב. לדעתי לא מתעלמים מרגשות. ואם לא מתאים מה שאמרתי- בהחלט מאשרת להתעלם. מנצלת אם זה לא היה במקום) שבוע טוב ומבורך.  

דבורה הנביאה, בבואה לתאר את גיבורי ישראל שמסרו עצמם למען העם, אומרת "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" (שופטים ה). וחז"ל מפרשים: אלו הנעלבין ואינם עולבין שומעין חרפתן ואינם משיבים, עושין מאהבה ושמחין ביסורין (שבת פח, ב).

המשפט הזה תמיד מזכיר לי את הסיפור של חיים ולדר (מתוך ילדים בעקבות העבר) על ילד שאמא שלו הייתה חולה ולא היה להם כסף, אז הם מכרו את המעיל שלו. יום אחד ילד אחד הקניט אותו ואז הוא שם לב שהוא לובש את המעיל שהוא מכר, אז הוא התלבט אם להחזיר לו על העקיצה, אבל לבסוף הוא התגבר ולא אמר כלום. וכמובן שבסוף אמא שלו הבריאה...

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים