אני חושב שהאישה לא צריכה לעבוד , והפרנסה היא תפקידו של הבעל .

מצד שני - אולי אני סתם חולמני , ומדמיין , כי נראה שכמו שאמר "פשוט" , אולי בימינו צריכים שתי הכנסות?

אבל התשובה שלי לזה היא - שזה תלוי בדרך החיים , אולי מפרנס אחד יהיה מספיק , אבל זה יתווה רמת חיים ודרך חיים מסוימת  שהזוג צריך להיות מוכן אליה ( עניין של סדרי עדיפויות )

אני חושב שאני יכול לחיות בצורה כזאת , אבל אני מניח שזה אינדוידואלי (משתנה מאדם לאדם) , ואני באמת לא יודע כמה אחוז מהגברים חושבים ככה.

אבל אאחל לך בהצלחה , ואל תוותרי! אני לא חושב שזה כזה נדיר!

(נ.ב אני מניח שבקהילות מסוימות (חרדיות או חסידיות ) זה יותר מקובל ונפוץ , אבל וודאי זה קיים גם "אצלנו" (דתי לאומי)).

מוענק לך בזאת!!

קבל את זרי הפרחים

שבחורה רוצה שרק הגבר יעבוד,צריך לבדוק טוב טוב שזה ממניעים של רצון להיות עם המשפחה,

ולא של עצלות או נצלנות, כי יש גם כאלה. (וזה גם קצת קשור לזה)

אצלי זה יהיה אך ורק אם בעלי ירצה בזה! ויבקש ממני....

כי ברוך ה׳ א י עובדת... וגם בבית עכשיו אני עובדת...(כאילו גם עבודות בית וגם עבודה בחוץ)

אבל מהות האשה, בית.

העולם היום השתנה. בלי להבין בנשמות העולם לא מה שהיה פעם

בעבר נשים היו בבית מגיל 0 ,  חיו עם האמא והשכנות במטבח ובמסרגות

היום כולנו רגילות 20 שנה לצאת ליום ארוך. אין לנו מושג מה לעשות בבית יום שלם.

ומלבד זאת כל השכנות עובדות ואין עם מי לגדל ביחד את הילדים\לאפות\ לסרוג\ לשתות קפה

וגם - אין אם כל הרצון אין מה לעשות בבית יום שלם. לא צריך ללכת לשוחט ומרוט נוצות,

לא צריך ללכת לנהר לכבס את הבגדים, לא צריך לאפות את הלחם לבד ולבשל ריבה לבד

עם זאת, יש בנות כאלו. ומי שאלו הצרכים שלה מן הסתם תוכל למצוא דרך ליישם אותם

קשות מאוד שהיו מוטלות על הנשים. 

ובקשר לנשמות, זה מפי מו"ר שמבין בנשמות...

הנשים שאני מכירה שנמצאות בעיקר בבית הן די מדוכאות אם לא עובדות קשה שלא

אם כתוב מסר למחברת = אשה, מסר למחבר = גבר

גם אין היום הרבה נשים שרוצות את זה...

בכל מקרה זה לא ממש מציאותי היום לענ"ד

גם ההורים שלי חיו כך שנים, כשהלדים היו קטנים

אני לא אומר שלא קשה, אבל כמו שאמרו למעלה, זה ענין של סדרי עדיפויות

שבאמת יהיה השפע הזה במציאות כדי להגשים את החלומות.... 

שפע בילדים, שפע בבריאות, שפע בפרנסה 

תינוק מייצר מספיק עבודה, מהבוקר עד הערב.

מאד קשה לעבוד ככה..

ברגע שהתינוק גדל מצטרף אליו תינוק חדש..

רק בלי שילוב של לימודי קודש במקום מסודר.

ולמי שדיבר קודם על השיעמום של אשה בבית.. אז לא.. הלוואי שהיה לי משעמם קצת לפעמים.. ילדים מגיעים נורא מהר אחרי החתונה בע"ה ומאז המרדף אחרי החיים לא עוצר...]

או שאפילו הם היו בעד זה

בפועל

צריך כסף כדי להתפרנס

וממשכורת של חצי משרה, מה לעשות, בקושי אפשר לחיות כזוג

שלא נדבר על משפחה.

אבל היום האופנה היא להיות קרייריסטית.. באסה..

היום האופנה לחפש מישהי עדינה....

אז מלעשות שאי אפשר הכל באישה אחת?!??!

התכוונתי צורגי!! שיש בנות שהן לא קריריסטיות אבל הן גם לא עדינות או כן עדינות אבל לא מספיק צנועות וכו...

מתפללת שתמצא את כל מה שתרצה במהרה אמן!!!

ועם השנים, נבניתי, והתחלתי גם לצאת, לשכלל את תפקידי
אל תתחייבי על מה שאת עדיין לא יודעת איך תעמדי בו
בכל מקרה בשנה הראשונה אין ילדים וזה כן זמן לעבוד

ועם השנים צריך לשלב
והמינון בין בית לחוץ משתנה
(שימי לב שהרצון להיות בבית לא ינבע מהפחד "לצאת החוצה")

שתהיה בבית. זה רווח נקי לילדים וגם לבעל. זו אשה שתהיה יותר עם שלוות נפש ותספיק לעשות הרבה יותר למען משפחתה. כל זה בתנאי שהיא לא נחנקת בבית אלא אוהבת את זה.

אין ספק שרובנו העובדות, מתפשרות בלית ברירה על הרבה דברים שקשורים לרווחת הילדים.

ואם היה אפשר אידיאלי בעיני זו אשה שעובדת בחצי משרה. רק שזה קשה כלכלית

לממש את עצמה גם בחוץ? לבעלי זה מפריע מצד פרנסה אבל הוא כן שמח שאני בבית

לעניות דעתי, אם אשה לא מסוגלת נפשית לגדל ילדים בבית במשרה מלאה זה בדרך כלל בגלל שהתרבות השלטת "דופקת" אותנו. בימינו, בדרך כלל לאישה נח יותר "להשליך" את התינוק למטפלת ולשבת עם מזגן במשרד מאשר לטפל בתינוק צרחן. התרבות השלטת שינתה לנו את הראש.

אך אין ספק שהתינוק זקוק לאמו במשרה מלאה עד גיל 3. כשהילדים גדלים, ואת חוזרת עייפה מיום עבודה, כל מה שאת רוצה זה שיילכו כבר לישון. אבל מתבגר זקוק לך לאוזן קשובה, ובגלל פער הדורות - את זו שצריכה ליזום. שמעתי מסקר שנעשה, שבימינו הורה נותן זמן איכות לכל ילד בערך 2 דקות ביום. זה נורא. אל תתפלאו שיוצאים היום נערים מבתים טובים ששותים ומי יודע מה צופים באינטרנט.  דוקא בימינו צריך השגחה צמודה. זה ידוע שהנער מושפע בעיקר מהחינוך בבית. אם מישהו בבית... אם תהיי בבית יש סיכוי שתגדלי צדיק. תאמינו לי חברים וחברות, במשך שבועיים התפללתי מעומק הלב שאפוטר (לא היה שייך לוותר על פיצויים) ופוטרתי לאחר שבועיים אלו!! אז איך אנו שורדים? התחתנתי בגיל 26 ועד אז חסכתי שקל שקל. בחתונה כבר היה לי 250 אלף שקל. ההורים שלו שלמו על החתונה וההורים שלי אפס שקל! לקחנו משכנתא של 250 אלף וקנינו דירה ב-500 אלף. (היום הדירות במחיר כפול). המשכנתא חוסלה ברוך השם. כך שהמשכורת של בעלי יכולה להספיק. תודה, השם, שענית לתפילתי הכנה. השם ידע שמטרתי היתה טהורה. אני לא יכולה להרשות לעצמי להזניח את הילדים. אני רוצה שיגיעו לבית מסודר, נקי עם ארוחה חמה ולהיות איתם כל אחר הצהריים. שגם יהיה לי זמן וגם אנרגיה להיות ממש איתם בכל המובנים.  בהצלחה לכולם, חברים.

אני, לא רואה כיום מציאות שבה רק בן זוג אחד עובד, בעבודה רגילה ולא באיזה עבודה מפוצצת במיוחד מבחינה כספית - אני לא רואה זוג כזה, משפחה כזאת, שורדת בצורה נאותה, במיוחד אם מדובר במשפחה שגדלה וגדלה וגדלה.

יוקר המחייה היום גבוה מאוד - ואם צד אחד לא מפרנס בכלל, זה פוגע קשות בהכנסות המשפחה.

אגב - ילד שלא יילך לגן עד גן חובה, לא בהכרח יהיה בריא נפשית יותר מילד שכן בגן - ואולי ממש ההיפך, כיוון שילד חייב את הסביבה של בני גילו כדי ליצור אינטראקציה ראשונית עם העולם.

גם אישה, שכל היום בבית, נראה לי שבמציאות שלנו כיום היא תשתגע מתי שהוא- כי כל אדם צריך חברה, ולא רק חברה של כמה תינוקות (הרי הגיוני שלבית ספר כבר ילכו...חינוך בייתי זה נישה מאוד קטנה במדינה) - אלא חברה של בני גילו, חברות בעבודה, תעסוקה... גם עבודות בבית זה תעסוקה, ועדיין...

אבל בנוגע למה שאני רוצה: אני לארוצה לא זה ולא זה, אני בפשטות, בסך הכל רוצה שאשתי תהיה מאושרת עם עצמה ועם מה שהיא בוחרתלעשות או לא לעשות. זה הכל. אם זה המצב אצל אחת שחולמת להיות עקרת בית - או.קי, אני מבין, אבל אז צריך לעבור לשלב החשיבה המעשית האם זה אפשרי.

לא אפסול את זה על הסף. אבל בהחלט נחשוב על זה הרבה ביחד...

כל טוב

(אגב, שימו לב שבעולם החרדי כיום, השמרני ביותר מבחינת אורחות החיים - שם דווקא המצב הפוך בערך - רוב מוחלט של הנשים יוצא לעבוד כדי לפרנס את המשפחה, בעוד הבעל אברך שנים רבות בישיבה ומביא קיצבא זעומה יחסית, לתקציב המשפחתי).

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.