אני חושב שהאישה לא צריכה לעבוד , והפרנסה היא תפקידו של הבעל .

מצד שני - אולי אני סתם חולמני , ומדמיין , כי נראה שכמו שאמר "פשוט" , אולי בימינו צריכים שתי הכנסות?

אבל התשובה שלי לזה היא - שזה תלוי בדרך החיים , אולי מפרנס אחד יהיה מספיק , אבל זה יתווה רמת חיים ודרך חיים מסוימת  שהזוג צריך להיות מוכן אליה ( עניין של סדרי עדיפויות )

אני חושב שאני יכול לחיות בצורה כזאת , אבל אני מניח שזה אינדוידואלי (משתנה מאדם לאדם) , ואני באמת לא יודע כמה אחוז מהגברים חושבים ככה.

אבל אאחל לך בהצלחה , ואל תוותרי! אני לא חושב שזה כזה נדיר!

(נ.ב אני מניח שבקהילות מסוימות (חרדיות או חסידיות ) זה יותר מקובל ונפוץ , אבל וודאי זה קיים גם "אצלנו" (דתי לאומי)).

מוענק לך בזאת!!

קבל את זרי הפרחים

שבחורה רוצה שרק הגבר יעבוד,צריך לבדוק טוב טוב שזה ממניעים של רצון להיות עם המשפחה,

ולא של עצלות או נצלנות, כי יש גם כאלה. (וזה גם קצת קשור לזה)

אצלי זה יהיה אך ורק אם בעלי ירצה בזה! ויבקש ממני....

כי ברוך ה׳ א י עובדת... וגם בבית עכשיו אני עובדת...(כאילו גם עבודות בית וגם עבודה בחוץ)

אבל מהות האשה, בית.

העולם היום השתנה. בלי להבין בנשמות העולם לא מה שהיה פעם

בעבר נשים היו בבית מגיל 0 ,  חיו עם האמא והשכנות במטבח ובמסרגות

היום כולנו רגילות 20 שנה לצאת ליום ארוך. אין לנו מושג מה לעשות בבית יום שלם.

ומלבד זאת כל השכנות עובדות ואין עם מי לגדל ביחד את הילדים\לאפות\ לסרוג\ לשתות קפה

וגם - אין אם כל הרצון אין מה לעשות בבית יום שלם. לא צריך ללכת לשוחט ומרוט נוצות,

לא צריך ללכת לנהר לכבס את הבגדים, לא צריך לאפות את הלחם לבד ולבשל ריבה לבד

עם זאת, יש בנות כאלו. ומי שאלו הצרכים שלה מן הסתם תוכל למצוא דרך ליישם אותם

קשות מאוד שהיו מוטלות על הנשים. 

ובקשר לנשמות, זה מפי מו"ר שמבין בנשמות...

הנשים שאני מכירה שנמצאות בעיקר בבית הן די מדוכאות אם לא עובדות קשה שלא

אם כתוב מסר למחברת = אשה, מסר למחבר = גבר

גם אין היום הרבה נשים שרוצות את זה...

בכל מקרה זה לא ממש מציאותי היום לענ"ד

גם ההורים שלי חיו כך שנים, כשהלדים היו קטנים

אני לא אומר שלא קשה, אבל כמו שאמרו למעלה, זה ענין של סדרי עדיפויות

שבאמת יהיה השפע הזה במציאות כדי להגשים את החלומות.... 

שפע בילדים, שפע בבריאות, שפע בפרנסה 

תינוק מייצר מספיק עבודה, מהבוקר עד הערב.

מאד קשה לעבוד ככה..

ברגע שהתינוק גדל מצטרף אליו תינוק חדש..

רק בלי שילוב של לימודי קודש במקום מסודר.

ולמי שדיבר קודם על השיעמום של אשה בבית.. אז לא.. הלוואי שהיה לי משעמם קצת לפעמים.. ילדים מגיעים נורא מהר אחרי החתונה בע"ה ומאז המרדף אחרי החיים לא עוצר...]

או שאפילו הם היו בעד זה

בפועל

צריך כסף כדי להתפרנס

וממשכורת של חצי משרה, מה לעשות, בקושי אפשר לחיות כזוג

שלא נדבר על משפחה.

אבל היום האופנה היא להיות קרייריסטית.. באסה..

היום האופנה לחפש מישהי עדינה....

אז מלעשות שאי אפשר הכל באישה אחת?!??!

התכוונתי צורגי!! שיש בנות שהן לא קריריסטיות אבל הן גם לא עדינות או כן עדינות אבל לא מספיק צנועות וכו...

מתפללת שתמצא את כל מה שתרצה במהרה אמן!!!

ועם השנים, נבניתי, והתחלתי גם לצאת, לשכלל את תפקידי
אל תתחייבי על מה שאת עדיין לא יודעת איך תעמדי בו
בכל מקרה בשנה הראשונה אין ילדים וזה כן זמן לעבוד

ועם השנים צריך לשלב
והמינון בין בית לחוץ משתנה
(שימי לב שהרצון להיות בבית לא ינבע מהפחד "לצאת החוצה")

שתהיה בבית. זה רווח נקי לילדים וגם לבעל. זו אשה שתהיה יותר עם שלוות נפש ותספיק לעשות הרבה יותר למען משפחתה. כל זה בתנאי שהיא לא נחנקת בבית אלא אוהבת את זה.

אין ספק שרובנו העובדות, מתפשרות בלית ברירה על הרבה דברים שקשורים לרווחת הילדים.

ואם היה אפשר אידיאלי בעיני זו אשה שעובדת בחצי משרה. רק שזה קשה כלכלית

לממש את עצמה גם בחוץ? לבעלי זה מפריע מצד פרנסה אבל הוא כן שמח שאני בבית

לעניות דעתי, אם אשה לא מסוגלת נפשית לגדל ילדים בבית במשרה מלאה זה בדרך כלל בגלל שהתרבות השלטת "דופקת" אותנו. בימינו, בדרך כלל לאישה נח יותר "להשליך" את התינוק למטפלת ולשבת עם מזגן במשרד מאשר לטפל בתינוק צרחן. התרבות השלטת שינתה לנו את הראש.

אך אין ספק שהתינוק זקוק לאמו במשרה מלאה עד גיל 3. כשהילדים גדלים, ואת חוזרת עייפה מיום עבודה, כל מה שאת רוצה זה שיילכו כבר לישון. אבל מתבגר זקוק לך לאוזן קשובה, ובגלל פער הדורות - את זו שצריכה ליזום. שמעתי מסקר שנעשה, שבימינו הורה נותן זמן איכות לכל ילד בערך 2 דקות ביום. זה נורא. אל תתפלאו שיוצאים היום נערים מבתים טובים ששותים ומי יודע מה צופים באינטרנט.  דוקא בימינו צריך השגחה צמודה. זה ידוע שהנער מושפע בעיקר מהחינוך בבית. אם מישהו בבית... אם תהיי בבית יש סיכוי שתגדלי צדיק. תאמינו לי חברים וחברות, במשך שבועיים התפללתי מעומק הלב שאפוטר (לא היה שייך לוותר על פיצויים) ופוטרתי לאחר שבועיים אלו!! אז איך אנו שורדים? התחתנתי בגיל 26 ועד אז חסכתי שקל שקל. בחתונה כבר היה לי 250 אלף שקל. ההורים שלו שלמו על החתונה וההורים שלי אפס שקל! לקחנו משכנתא של 250 אלף וקנינו דירה ב-500 אלף. (היום הדירות במחיר כפול). המשכנתא חוסלה ברוך השם. כך שהמשכורת של בעלי יכולה להספיק. תודה, השם, שענית לתפילתי הכנה. השם ידע שמטרתי היתה טהורה. אני לא יכולה להרשות לעצמי להזניח את הילדים. אני רוצה שיגיעו לבית מסודר, נקי עם ארוחה חמה ולהיות איתם כל אחר הצהריים. שגם יהיה לי זמן וגם אנרגיה להיות ממש איתם בכל המובנים.  בהצלחה לכולם, חברים.

אני, לא רואה כיום מציאות שבה רק בן זוג אחד עובד, בעבודה רגילה ולא באיזה עבודה מפוצצת במיוחד מבחינה כספית - אני לא רואה זוג כזה, משפחה כזאת, שורדת בצורה נאותה, במיוחד אם מדובר במשפחה שגדלה וגדלה וגדלה.

יוקר המחייה היום גבוה מאוד - ואם צד אחד לא מפרנס בכלל, זה פוגע קשות בהכנסות המשפחה.

אגב - ילד שלא יילך לגן עד גן חובה, לא בהכרח יהיה בריא נפשית יותר מילד שכן בגן - ואולי ממש ההיפך, כיוון שילד חייב את הסביבה של בני גילו כדי ליצור אינטראקציה ראשונית עם העולם.

גם אישה, שכל היום בבית, נראה לי שבמציאות שלנו כיום היא תשתגע מתי שהוא- כי כל אדם צריך חברה, ולא רק חברה של כמה תינוקות (הרי הגיוני שלבית ספר כבר ילכו...חינוך בייתי זה נישה מאוד קטנה במדינה) - אלא חברה של בני גילו, חברות בעבודה, תעסוקה... גם עבודות בבית זה תעסוקה, ועדיין...

אבל בנוגע למה שאני רוצה: אני לארוצה לא זה ולא זה, אני בפשטות, בסך הכל רוצה שאשתי תהיה מאושרת עם עצמה ועם מה שהיא בוחרתלעשות או לא לעשות. זה הכל. אם זה המצב אצל אחת שחולמת להיות עקרת בית - או.קי, אני מבין, אבל אז צריך לעבור לשלב החשיבה המעשית האם זה אפשרי.

לא אפסול את זה על הסף. אבל בהחלט נחשוב על זה הרבה ביחד...

כל טוב

(אגב, שימו לב שבעולם החרדי כיום, השמרני ביותר מבחינת אורחות החיים - שם דווקא המצב הפוך בערך - רוב מוחלט של הנשים יוצא לעבוד כדי לפרנס את המשפחה, בעוד הבעל אברך שנים רבות בישיבה ומביא קיצבא זעומה יחסית, לתקציב המשפחתי).

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.