זה היה ברור מההתחלה שזו מפלגה בלי דרך ובלי כלום רק בלי הראשי תיבות של מפלגה דבוקה לכיסאות.

זו מפלגת בובות ואני לא מאמין שאנשים רציניים באמת שקלו להצביע אליה

למה צריך לדון אנשים לכף חובה??

למה נראה לכם שהם באים בשביל הכסא? אלה אנשים שאכפת להם מעם ישראל ומארץ ישראל, והם באים כדי לשנות! יכול להיות שאין להם את אותן דעות כמו שלכם, אבל זו לא סיבה להכפיש את שמם.

ככה אפשר לדבר על קדימה, העבודה וחלק מהליכוד, אבל לא על מפלגה שאיחודה עלה במאמצים רבים (במיוחד מצד הנוער, אם יש לכם זיכרון קצר).

אפשר להגיד על המפלגה הזאת הרבה דברים, אבל אי אפשר להגיד שהרוב בה באים בשביל הכסא בכנסת, ולא בשביל לשנות.

הכוונה שחבר כנסת יש לו המון זכויות והטבות ולפעמים קשה לעזוב את התפקיד גם אם האדם יודע שיש כבראנשים שיתרמו יותר ממנו לטובת הציבור.

חלילה לנו מלדון לכף חובה. זו היתה רק שאלת בירור.

אני באמת חושב שכולם שם שליחים נאמנים של עמ"י תורת ישראל וארץ ישראל

חובשי כיפות השמיים שעדיין מגדירים עצמם ימיניים ציוניים?
שבמשך כמה קדנציות דבקים במפד"ל\איחוד לאומי

עליהם הרבה יותר חבל לי,כי הם לא ילכו לבחור מרזל
הם ילכו לבחור קדימה,וזה הרבה יותר מסוכן.

בוא נעשה השוואה של גירוש גוש קטיף וגירוש עמונה
בגוש קטיף אתם אומרים יצאנו מעפנים,עם חיבוקים לשוטרים
ואחרי הכל גורשנו.

בעמונה יצאנו תותחים,עם שברים בגולגולת,חלק בנות עקרות,
ואחרי הכל גם גורשנו.

בגוש קטיף,כל העם הסתכל על המתנחלים בפרט והציבור הדתי לאומי בכלל
בהערצה מטורפת,המורה לנהיגה שלי כמעט נישק אותי מרוב סגידה לציבור הזה
דודים שלי שהיו שיא השמאלנים אמרו שהלוואי על הבנים שלהם אידיאלים כאלה

וואלה כל עם ישראל התפכח מעט,זה היה קירוב לבבות הרבה יותר גדול מכל שולחן מעיני הישועה.

בעמונה,היינו חזקים נחושים,וואלה ארץ ישראל בלב ובנשמה
אבל שברו לנו את העצמות,שברו לנו את הלב,שברו להורים שלנו את הלב,(גם אניי הייתי שם וחטפתי אגב),ומה יצא מכל זה?
כלום.
מעצמה כמו צה"ל לא תפחד ממנו,היא לא תמנע מלעשות משהו נחוש שהיא חושבת לנכון.שכחו מזה
ואם לא היה גירוש או שהגירוש היה מתמשך,הייתי אומרת שאולי כל המלחמת אחים הזאת שווה,כי זה שני ערכים ענקים שעומדים אחד מול השני
אבל גם את ארץ ישראל הפסדנו,וגם את עם ישראל.

אחרי זה אמרו איך כל המתנחלים ספגו כ"כ הרבה שנאה והכו ככה.

ואז היה את הבית בחברון (הוא לא מריבה,אבל בטח לא שלום)
שאז הם גם ראו כמה הבנות בציבור שלנו צנועות חסודות
ממש יושבות אוהלים.

בקיצור לא רק שהפסדנו את ארץ ישראל בכל גירוש
הפסדנו גם את עם ישראל.ובגדול.
ובבית בחברון הראנו כמה אנשים לקראת הפסד של תורת ישראל.

איך הולך המשפט?מחרבייך ממך יצאו.
והכי כואב כשהם עם כיפות גדולות ופיאות מתנפנפות.

כל השיטה הזאת של "כשיראו שאנחנו עומדים על הערכים שלנו יאהבו אותנו" לא עובדת בשטח.

גם בגוש קטיף הראנו שאנחנו עומדים על הערכים שלנו, והעם אהב את זה.

כמו שלי תמיד אומרים - "לא היית. את לא יודעת", אז כל מי שאין לו טיפת קשר עם עמ"י (וחבל) - מוזמן להקשיב לאחרים.

חג שמח!

כל הרוצה מוזמן לקרוא..

אני ממש מסכימה איתך!!

(בהמשך למה שכתבתי פה, אבל במקום אחר: )

התקשורת שלנו (בשבע, ערוץ 7) לא יותר טובה מתקשורת אחרת. העמוד הראשי של בשבע קובע, שיש רוב למפד"ל. באמת? מישהו טרח לבדוק האם זה באמת כך?

אז הריני להודיעכם, שזאת שטות ודמגוגיה מטופשת (בדיוק כמו שלקחו חלק מאמירה רחבה של היו"ר, ותימצתו ל"ארץ ישראל לא במרכז" והמשיכו ב - "קדימה עם כיפה". זה לא מה שהוא אמר!!!). ניסן סלומיאנסקי אולי מפד"ל, אבל תומכיו הם איחוד לאומי גמורים. אורי אורבך? הוא לא מפד"ל בדיוק כמו שהוא לא איחוד לאומי (הוא קיצוני מאוד. רק תקשיבו לו בבוקר ותשמעו). אלון דוידי? שולי מועלם? אתם לא יודעים מה הם. הרב הורביץ? די ברור שאיחוד לאומי.

בקיצור, שטויות במיץ. אל תאכלו את מה שהעיתון מביא לכם (גם אם זה בשבע).

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.