אומרים לילדה שהמורה לא נהגה כשורה אבל עדיין נכבד אותה.

וגם אומרים לה שהפיתרון ההלכתי שהיא מצאה הוא יפה.

וגם שמרה על ההלכה.

(מדברת מהפן של המורה)

יש בנות שמברכות  לפני כולן בשביל הענין (ולפעמים מפריעות אח"כ בזמן התפילה של כולן )ואם המורה תרשה פעם אחת- זה עלול לחזור על עצמו אצל בנות אחרות.

אצלי הכיתה  קטנה אז אני מסתפקת בפרצוף בלתי מרוצה וגערה קטנה, אבל בכיתה גדולה  אני מבינה שהמורה צריכה לתפוס יותר קצר.

באמת היה יותר נכון מצד המורה לבקש שתברך ללא שם השם-(ויתכן שלא עלה בדעתה רעיון כזה באותו רגע)

וגם לא הייתי מטילה על הילדה עבירה אם לא תשמע, התלמידה צריכה לעשות מה שהמורה אמרה כי היא מורה וחובה לשמוע בקולה....

מצד הבת שלך כל הכבוד לה על הכבוד למורה והפניה המכובדת, ובמיוחד על הפתרון הגאוני שמצאה.

אם אכן דיברה בטון מכובד מגיע לה פידבק חיובי  מצידכם.   ספרו לה כמה אתם גאים בה.

גם לא בירכת לבטלה - וגם לא "רבת" עם המורה. אבל היתה למורה קצת טעות - כי להקשיב למורה, זה לא על ברכה לבטלה, אולי היא לא הבינה שבאמת בירכת וחשבה שסתם אמרת.. אני אסביר לה.

בכך לפטור את הילדה מהסיפור.

ולדבר עם המורה (ה.... אני-לא-יודע-מה..) הזאת..

למה המורה ה---זאת?

ועם זאת, אני מצטרפת לביקורת על המורה.

אני חושבת שזה היה יכול להיות הרבה יותר חינוכי לתת אמון בילדה (במיוחד בגיל כזה צעיר, שהילדים הם פחות "חכמולוגים" מילדים גדולים יותר), ולומר לה שתשב בשקט בלי לדבר, כדי לא להפריע לחברות שמברכות, מאשר להורות לתלמידה לעשות משהו שלא אמורים לעשות (לברך פעמיים), וכשהתלמידה מעמידה אותה על טעותה (בצורה נעימה, לדעתי)- לא לקבל את דברי התלמידה, כאילו המורה היא הסמכות העליונה, מעל הכל, והיא אינה טועה לעולם. בעיניי זה מאוד לא חינוכי לנהוג כך.

(ואת זה אני כותבת כמורה. כשהתלמידים שלי מתקנים אותי או מעמידים אותי על טעותי, אני בודקת עם עצמי אם טעיתי או לא, ואם כן, אני מתקנת. בעיניי זו גדולה להודות בטעות שלך, וזו יוהרה לומר שאתה צודק, גם כשמראים לך כשאתה טועה).

זה דבר מאד חמור ולא-חינוכי לדעתי.

ואם יש לה "סיבות מיוחדות", או שהמעשה לא היה בדיוק כך, שתסביר לאבא ונראה. 

לפי הנתונים כפי שצוטטו - זו התנהגות חמורה: "לאלץ" ילדה להגיד סתם שם ה', נגד כל מה שהיא מורגלת; זה יכול לעיתים להיות גם בעל משמעות נפשית חמורה. בחינה של אלימות.

והיא אמרה שיש "היתר" לומר לילדים לברך שוב

וזה לא ברכה לבטלה לצורך חינוך

ניסיתי קצת לחפש, ומצאתי שיש מי שכתב שאם הילד אומר ברכת המזון בחצי דקה, והוא טוען שהוא קרא הכל, ואתה רואה שזה חוזר על עצמו, אתה יכול לחייב אותו לחזור לברך כדי שילמד שלא כך מברכים, אע"פ שלמבוגר אסור לחזור במקרה כזה, כי סוף סוך הוא בירך. והסיבה לזה היא שזה לצורך חינוך (כמו שמותר ללמד לילדים ברכות עם שם ה', ואין בזה איסור ברכה לבטלה)

כנראה שהיא חשבה שזה סוג של היתר גורף, שכל מה שהמורה צריכה לחינוך מותר לבקש מהילדים לברך

אבל לדעתי זה ממש טעות. הילדה לא עשתה שום דבר רע, וזה לא חוזר על עצמו. את סתם מחנכת אותה לזלזל בברכה לבטלה, ועושה לה קונפליקט בין המחויבות שלה להקב"ה לסמכות של המורה

זה הזכיר לי (בהגזמה גדולה) שיש חיילים שעומדים בפני נסיונות כאלה כשהמפקד מבקש משהו שהוא חילול שבת ברור, והחייל צריך לעשות קומבינות בשביל להסתדר עם המפקד בלי לחלל שבת.

אני לא חושב שזה בסדר שמורה תכניס ילדה לסוג כזה של נסיון

זה כנראה שייך ל"היתר" שיש למורים מסויימים, בדמיונם, להמציא תירוצים כדי לחפות על התנהגות לא הולמת..

מה שהיא עשתה (אם אכן האמינה לילדה שבירכה, וידעה שהילדה חשבה שכבר בירכו), זה ההיפך מחינוך. שלא תדבר בשם "צורך חינוך". 

מורה בכיתה ב' אינה פוסקת הלכה, אבל אמורה להבין משהו בנפש ילדות קטנות. אם היתה בכוונה מברכת לא עם כולן - אז יש מקום לומר שיש אפשרות כזו, וגם אז צריך לומר לילדה: שאלנו רב (אם באמת שאלה  ולא "הקישה" מדעתה..), והוא אמר שברכה עם כולן זה כ"כ חשוב שאפילו לברך שוב (עי' בתשובה למורה ששאלה כאן..).

אבל לא להאמין לילדה, לא להסביר, לומר שה"סיבה" היא שגם לא לשמוע למורה זו עבירה... זה חינוך?!... מתאפק לא לומר מעבר לכך.

זה לא שאני מסכים עם דרכה של המורה אבל

ה...עליהום הזה...

מספיק לומר למורה שהילדה בירכה שוב ברכת המזון 

בלי לעבור על ההלכה,

גם אמירה כזו מספיק מעוררת ומשאירה את המורה עם

מחשבות ותובנות ולא מאפשרת לה מקום להתגוננות אלא 

להיפתח לפתרונות טובים יותר.

לגבי הילדה:

לשבח מאד, ממש טובה עם הקב"ה ועם אנשים,

בנוסף, נראה לי שאפשר כבר לרשום אותה לפורום צמ"ע

או אולי לנ"ו????? 

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות