אשמח לעצות!
אמנם זו ילדה רביעית ב"ה אבל פעם ראשונה שאנו נתקלים בסירוב למוצץ...
היא בת חודשיים עכשיו, קשה לה להירגע לבד ומה שעוזר זה או הנקה או נדנוד על הידיים... לי זה נעים וכיף כי אני עדיין בחופשת לידה, אבל עוד חודש בערך אחזור לעבודה ואני חוששת מה יהיה אצל המטפלת... הרי הנקה... וגם נדנוד על הידיים לא ייתאפשר תמיד כי יש במשפחתון עו 3 קטנים...
כך שאין לי רעיונות בכיוון הזה - ודאי אחרים יוכלו לעזור בכך.
אבל אם את דואגת מה יהיה הלאה - אני חושבת שהמטפלת תסתדר עם זה. מטפלות טובות בדרך כלל מוצאות את הדרך להרגיע תינוק עם או בלי מוצץ כשאנחנו לא בסביבה.
העצות הלקאסיות:
1. לא בכוח. אם היא מוציאה אותו בעצבים - לא להתעקש איתה
את רק מציעה לה בעדינות- רוצה מוצץ? ושמה לה בפה
2. לשים את המוצץ בפה וללטף את הלחי זה מעורר את רפלקס המציצה
3. לטבול אותו במי סוכר פעם פעמיים שלוש (אין לה עדיין שינים לא יקרה לה כלום)
היא מעדיפה להקשר אליכם, ולקבל חום אמיתי, מאשר להקשר למוצץ שיהפוך את יכולת ההבעה שלה לממוסכת
וודאי ואני שמחה בזה.
בבית זה בסדר, אבל מחוצה לו... (לא שאני יוצאת הרבה למקומות איתה.. אבל יצא לנו להיות במפגש משפחתי והיא היתה המון על הידיים) וזה קצת קשה..
אבל לא נורא, זה גם משמח.
ב"ה שזכית בילדה מתוקה שכ"כ שמחה ורוצה בקשר איתך 
עד שכמה מהנכדים שלה היו סרבני מוצצים והיה כל כך קשה להרדים אותם
שהיא בעצמה מגיעה לבית חולים וישר דוחפת מוצץ. לתינוק בן יום יומיים
~א.לבעקרון אני לא בעד מוצץ.
אני כן מבינה שיש מקרים יוצאי דופן, שלפעמים התינוק מעצמו כביכול דורש את זה..
(בטוחה שאתן מבינות למה אני מתכוונת )
אבל קושי בהרדמות- זה כמעט לכל תינוק קיים.. לכן, לא חייבים לתת "בכח".
תינוק זה דבר חי. וחיים מטבעם שוקקים ולא סטטים
אבל
א. גם הורים זקוקים לחיים. ולאופצית הרגעה שאינה אבא/אמא - כדי שיהיו מסוגלים להמשיך לתת חום ואהבה.
ב. מוצץ הוכח כגורם המפחית סיכון למוות בעריסה.
את המוצצי שלה והמנשא שלה והכל
סרבנית המוצץ שלי כבר די גדולה אבל אי אפשר לשכוח את התקופה הקשה שעברה רק בערך בגיל שנה.
עד שלמדה להרדם על הבקבוק היתה צורחת שעות ונרדמת רק בהנקה...
בקבוק היא לוקחת?
כי זה גם יכול להיות בעייתי עם תינוקות כאלה...
לדעתי זה די חסר סיכוי לשכנע אותה אם לא הצלחת עד עכשיו.
משהו משעשע: קצת אחרי גיל שנה היא התחילה לקחת מוצץ כאקט חברתי, אבל היתה רק נושכת אותו...
לנו זה מאוד עזר. גם הבת שלי היתה ככה
נכון, הם יקרים, אבל קונים 1 או 2 ומסתבר שזה עוזר. (שמעתי על עוד כמה שזה עזר להם).
ויכול להיות שבהמשך היא תעבור למוצץ אחר זול יותר.
אצלנו ממנו היא עברה לגומים המגעילים ועכשיו כל מוצץ טוב, לא שהיא מתלהבת מהם, אבל זה עוזר.
ואחרי שנייה הוא פשוט טס החוצה...
אצלי הוא הפסיק עם המוצץ בגיל חצי שנה. המשכתי להציע לו כל הזמן, והוא חזר שוב אחרי חודשיים למצוץ מוצץ, היום הוא לא עוזב את המוצץ (בן יותר משנה וחצי)
נתתי מוצץ של MAM והתמדתי כל הזמן עם אותו מוצץ, גם כדי לא לבלבל אותו.
אגב, גם אני משתדלת לתת מוצץ עוד בחדר לידה כדי שלא תיהיה שום אופציה של סירוב,
בסופו של דבר זה לטובתם כי לא כל רגע אני מצליחה להיות שם בשביל להניק (יש עוד קטנטנים...). זה מאפשר לתינוק עוד דרך כדי להירגע בלי אמא.
בהצלחה.
אצל הילד שלי גם היה ככה. משהיא אמרה לי לנסות את המוצצים הכי פשוטים מסיליקון, מה שהשתמשו בעבר. לא תאמיני זה עזר. אחר-כך שמעתי על עוד כמה תינוקות כאלה. שווה לנסות, לא עולה הרבה...החיסרון היחיד שזה לא הכי אופנתי, אם נגדיר את זה כך...
הייתי מציעה לך לבדוק את זה למרות שאני לא יודעת מה אפשר לעשות בגיל שנה וחצי. אני ממליצה לך לפנות לפרופסור יודייסין אם את באיזור ירושלים (הוא מקבל בלאומית ועם התחייבות מהקופה בכללית ומן הסתם גם בשאר הקופות)
בכדי לחסוך בעיות יניקה והגייה עתידית כי בגיל מאוחר זה נעשה בניתוח
ובגלל שהוא רק נולד עשו לו ניתוק ע"י חתך קטן
וכשהוא התחיל לדבר הוא לא הצליח לומר ל'
ואז כבר היה מדובר בניתוח עם הרדמה והתאוששות עם כאבים.
אם הוא יונק טוב עדיין שווה ללכת לרופא ילדים שיבדוק כמה הלשון קשורה - נניח לי רופא אמר על ילד אחד שמה שאמרו לי לשון קשורה - לא יפריע לו לכלום - והוא צדק (הילד כבר גדול ומדבר מושלם). לילדה אחרת שגם היא ינקה מצויין - הוא דווקא כן שלח אותי לחתוך.
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
