יש כמה אפשרויות:

1.טאקט (כן תתפלאו,אבל יש בנים עם המצרך הנדיר הזה) <צ>

2.גם הם בעצמם התכוונו לחתוך

3.אגו (לא הייתי מכנה אותו אגו גברי כי גם לבנות יש אגו מסויים או לפחות אמור להיות)

4.שכלתנות,יש כאלה שלא משנה להם כ"כ.מעדיפים פשוט להמשיך הלאה

חתכת, אז חתכת.

אין עניין "לחפור" אם את לא מעוניינת,

את רוצה לחנך? אותם? לגרום להם להשתפר לדייט הבא שלהם??

לא הבנתי..

ואני לא רוצה את הקשר אם חתכתי.

אבל זה נראלי מוזר שלא שואלים, אני למשל תמיד שואלת.

ולא רק בהקשר שלי-נראה לי הכי הגיוני שישאלו למה[גם בנים וגם בנות]

אז עניין אותי למה אנשים לא שואלים..

משתדלת לא לחפור להם אבל זה נראלי הכי הגיוני להבין למה.

טאקט ..

ובלי להכליל את כולם...

אם זה מגיע על רקע שהבחור שם לב כבר לפני כן שהבחורה מתלבטת,

או שהוא שם לב שהיא אמרה דברים שמעידים על הכיוון של ההתלבטות שלה,

הוא לא ירגיש צורך לשאול.

אם זה מגיע לו בהפתעה,

יכול להיות שהוא יודע שהיא לא תגיד לו את האמת.

במקרים כאלה אני לא הייתי שואל למה,

אלא "למה חיכית עד עכשיו? כמה זמן את כבר בתוך זה ולא אומרת?"

לעצם שאלת "למה",

הרבה פעמים אנחנו יודעים בעצמנו שזה פשוט חוסר התאמה.

רוב הזוגות לא נפרדים בגלל שאחד מהם לא בסדר,

אלא בגלל חוסר התאמה.

וכשזה חוסר התאמה אין שום סיבה לשאול "למה?",

כי זה לא ייתן לי שום דבר להמשך.

ובמקרה הגרוע יותר זה יגרום נזק,

כי האדם ייקח את זה אישית ולא יבין שזה סך הכל לא מתאים.

(ואם לבחור או לבחורה יש באמת בעיה אישית -

הכי גרוע זה לומר להם את זה כשנפרדים מהם, כי אז הם הכי לא רוצים לשמוע.

צריך להעביר את המסר דרך מישהו אחר ובשלב מאוחר יותר).

עדיף שלא שואלים. 

לא נעים להגיד את הסיבה האמתית ולמצוץ תרוץ שיסביר, זה גם הרגשה לא משהו.

בשבילי למשל, זה גזרה שאני לא עומדת בה ואם יצאתי אם מישהו ורציתי אותו כשהוא אומר את ה"לא" - 

מתוך קושי אני יכולה לפלוט פתאום "למה" ואז לשמוע את הצד השני מובך ומנסה לתת סיבה לא מסבירה שעדיף לא לשמוע. 

מצד שני אם זה קשר ארוך יותר, אני כן אשמח לשמוע סיבה.

ואם אני לא רוצה, אשתדל להסביר לצד השני.   

בהצלחה!!!

אם זה לא סיבה מביכה מידי, אלא חוסר התאמה או הסבר אחר מתקבל ולא מעליב..

אני מבינה למה לא שואלים-

לא רוצים להביך את הצד השני בניסיון לתת תשובות מגומגמות. 

או שמעדיפים לא לדעת כי אולי התשובה לא תחמיא כ"כ..

ובעיקר- זה קצת עושה תחושה של מסכנות.. למה את לא רוצה אותי? 

(אני יודעת שאפשר לשאול את זה לגמרי ענייני ולא מהמקום הזה, אבל מה לעשות שמי ששואל עלול להרגיש את עצמו ככה..      

וזו תחושה לא נעימה..)

אז במקום להעמיד אותם בדילמה בזאת, נראה לי נכון שמי שחותך יביא מעצמו את הסיבות ולא יחכה שישאלו על כך.

למה?

לא יותר הגיוני להסביר מה מפריע לך ואז לחתוך?

אם חותכים עלי ולא מסבירים למה-אני יוצא מנקודת הנחה שהיא לא רוצה/לא נעים לה להסביר,

כי הטבע האנושי הפשוט הוא להסביר למה לא חושבים שמתאים ואז להיפרד.

אני חושב שמצד ההגינות התפקיד של הצד החותך להסביר מעצמו למה הוא חותך, ולא לחכות לשאלה,

ק"ו שמדובר על קשר של יותר מפגישה או שתיים.

(ואם הסיבה היא לא משהו שנעים להגיד,אז להסביר משהו כללי)

עניין אותי למה אנשים לא שואלים.

ותכלס-אולי באמת אני צריכה להסביר בעדינות בלי קשר..

יכול להיות שהוא יודע שמן הסתם לא נעים לך שאת חותכת אותו, אז הוא לא רוצה לעשות את זה עוד יותר לא נעים בשבילך..

היא גם ככה לא תספר למה באמת

אז בשביל מה?

או שהיא תשנה מפני השלום (כדי לא לפגוע...)
או שהיא תספר חלק מהסיבות.

אני לא חושבת שהיא תמציא סתם שקרים... .

זה תלוי באמת באופי הסיבה , אם הסיבה לא נעימה להסברה (כגון : מראה או משהו יותר אישי ) - אז נכון שתקבל תשובה "לא מדויקת " / "מורחת " - ובצדק!!

אבל הרבה פעמים אין סיבה לשנות , ואפשר לומר את הסיבה האמיתית , וכתוצאה מכך אפשר ללמוד או להשתפר !

אני הייתי רוצה ללמוד!

תוכל לתקן את מידותיך או תוכל להסביר שאתה לא כזה והתדמית שגויה

לדעתי, כל עוד הקשר נפסק בשלביו המוקדמים -

אסור לשאול למה....

זה מביך, והרבה פעמים אין סיבה שמותר לספר...

פעם אחת מישהו ממש התחנן שאני אספר לו למה חתכתי, אז מה יכולתי להגיד לו?

"שמע, אתה מתנהג כמו ילד קטן וזה לא מתאים לי?"

לא תמיד אפשר לספר

וזהו.

אל תשאלו.

תעשו טובה.

תודה.

כמו שלך חשוב לפעמים לא לספר, לצד השני חשוב לפעמים כן לדעת. ג-ם אם זה נגמר בשלבים המוקדמים.

וכמו כל דבר כנראה שיש המון דעות כאן כמו שאת יכולה לראות כאן - זה מדעי החברה, לא מדעים מדוייקים, לכן ל-א ניתן לתת לזה כללים. את לא יכולה לבקש באופן כללי מכל האנשים לא לשאול אחרי פגישה/2/3/4 - לא לשאול למה חתכת, כמו שצד אחר לא יכול לבקש מכולם לשאול... או לעונת...

לכן כל אחד יעשה כחוכמתו, ישאל או לא ישאל - והצד השני יחליט אם הוא עונה או לא עונה. וכולם יישאו בתוצאות על כך.

אגב, אם כבר אמרת משהו, אז אגיד גם אני משהו - הרבה פעמים נראה שהסירוב של הצד השני להגיד למה הוא חתך - לא נובעת מאי נעימות שתיגרם לצד השני, אלא מרצון לא להביך את עצמו ומאי נעימות של הצד החותך להגיד - שלו עצמו.

בקיצור - שאף אחד לא ייקבע כאן כללים, כל אחד יעשה מה שהוא רואה לנכון, והעיקר - לא לחשוב שיש משהו שמותר או שאסור בעניין הזה. לכל מטבע כאן יש לא שני צדדים אלא בערך 200 אלף... יש כל כך הרבה דרכים לראות כל דבר שפשוט בלתי אפשרי להחליט שדבר X הוא בסדר ודבר Y הוא לא בסדר.

עוד דוגמה לכך שהעולם לא שחור ולבן.

בת אחת תתלונן שכל הזמן שואלים אותה למה היא חותכת ולא נעים לה להגיד ושיפסיקו עם זה כבר, ובת אחרת תתלונן שלא שואלים וזה מעליב כמעט כאילו הצד השני בעצמו רוצה לחתוך או שזה בגלל אגו (אולי האגו של הבחורה עצמה גורם לה לחשוב את זה כדי לצאת יותר טוב עם עצמה? נקודה למחשבה).

האם את עצמך בכל קשר שכן היה לך וביקשו ממך לדעת את הסיבה שחתכת - אם חתכת - את אמרת לצד השני את הסיבה? אם לא - את לא יכולה להתלונן ולשאול למה לא שואלים - יש כאלה שכל כך ברור להם מראש שהצד השני לא יסכים לענות שמראש מוותרים על זה. וגם - אם את לא עונה לכל אחד את הסיבה, מה חשוב לך כל כך שישאלו? (ושוב, סתם בהנחה שאת לא אומרת לכל אחד את הסיבה...)

ועכשיו למקרה ההפוך - כשחתכו אותך, אם חתכו - את תמיד שאלת את הסיבה למה חתכו? את תמיד קיבלת תשובה? מה הרגשת אם לא קיבלת תשובה? מה הרגשת אם קיבלת תשובה וחשבת שהיא מאוד מתחמקת ולא באמת נוגעת באמת? מה הרגשת אם קיבלת תשובה והיא העליבה אותך?

(סתם נקודה למחשבה - מה עדיף, לא לשאול או לשאול ולקבל תשובה שאתה בטוח ב90 אחוז שהיא חלקית ביותר על גבול ההתחמקות הבוטה, בעוד הסיבה האמיתית מוסתרת? מה יותר טוב ומה יותר גרוע?). 

בקיצור, מה שאני בא להגיד כאן בכללי - זה שאי אפשר לנתח דברים כאלו כמו במתמטיקה - כל צד יעשה מה שבראש שלו ובלבד שהוא חושב שזה עומד בגבולות ההלכה והנימוס, וידאג "לעצמו" נקרא לזה ככה - ומנגד תמיד הצד השני יכול לבחור את הבחירות שלו. אי אפשר להגדיר כאן שחור ולבן - זה יהיה עוול לעולם הפגישות ולנפגשים ולנפגשות (כמעט גכמו העוול שהרבה סטיגמות אחרות בעולם הפגישות, עושים לעולם הזה. ולא נרחיב, כל אחד מכיר לפחות כמה...אפילו משרשורים כאן).

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t606966#6732942

כשהיה לי מאוד חבל. אחרי 3 פגישות.

היא אמרה שהיא לא יכולה להסביר את עצמה - ולא ביקשתי יותר מזה.

השאלה נשאלה מתוך סקרנות למה יש כאלה שלא שואלים כי אני תמיד שואלת.

תודה רבה על התשובות המחכימות.

כן,יצא לי ששאלו אותי למה ולא עניתי כי לא רציתי לפגוע\כי זו הייתה תחושה נשית כזאת שלא ניתנת להסבר.

אני למדתי מהשרשור להסביר אם זה אפשרי. ולהסתכל בכללי יותר בעין טובה.

אבל זה לא תמיד ככה יכול להיות שהוא פשוט מתבייש לשאול אם את

חותכת אז בטח גילית בו משהו ולא נעים לו לשאול

באופן כללי כדאי לדעת שמוטב להיזהר מאד מאד לא לפגוע באנשים בהכרויות / שידוכים.

זה דבר הכי עדין ואף אחד לא אוהב להרגיש דחוי. הרי קשר, בגלל שהוא פוטנציאל לדבר הכי חשוב בחיים (חתונה! משפחה!) הוא נוגע בנפש של כל אחד במקומות הכי עמוקים, רגישים ופגיעים.

ואם כבר מישהו מפתח ציפיות כי נפגשתם כמה פעמים... זה מאד מאד עדין.

לכן בכלל הדרך היותר טובה היא להכיר מישהו דרך צד שלישי (כמו חבר/ה, שדכנית או מי שהכיר ביניכם)

ולהשאיר אותו בתמונה בשלבים הראשונים של הקשר, ואז אם לא רוצים להמשיך להעביר את המסר דרכו. כך נמנעים מהחויה הישירה של להגיד למישהו לא. ולמה לא. ולדחות ולפגוע. או להיות במצב שמנסים לשכנע אותך במשהו שברור לך שאת לא רוצה...

כך נוהגים אצל חרדים וחסידים ויש הרבה חכמה בדבר.

בפרט כשקשר התמשך תקופה מסויימת... והצד השני הבין שהולכים על זה...

( יש מכתבים באגרות קדש לאנשים נשואים, בעקבות קשיים בתחומים מסויימים,

לבדוק "האם לפני הנישואים פגעו בכבודו של בן / בת ישראל..." ועל פי הצורך

לבקש מחילה...)

מדובר בעיקר בהבטחה לנישואים שהופרה....

אבל גם אם לא היתה הבטחה מפורשת... כל קשר שנגמר בפגיעה בצד השני 

יוצר חשש לקפידות וחשוב מאד לבקש סליחה

(גם אם חלף זמן ואז עדיף לעשות את זה דרך מישהו ולא ישירות)

יש סיפורים על 'מעוכבי שידוך' שאחרי שביקשו מחילה ממי שפגעו בו בעבר

מצאו  מיד את זיווגם הנכון.

בשו"ט וחודש אדר שמח לכולם

במיוחד שכשאחריה מגיעה השאלה "למה", מתחילים להתפתל...

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רדוד.

כי רק את מחליטה וקובעת מה מתאים לך ומה בא לך טוב.

את תחיי איתו 80 שנה ולא אף אחד אחר.

אז בקטע הזה, את מסודרת גם מפני בורא עולם (לדעתי)

אבל.

את עלולה לפספס בחורים שמאוד מאוד מתאימים לך על הדרך.

ולכן לדעתי זה מה שהכי טוב בשבילך :

את רואה בחור (או תמונה) - אם אין לך משהו -נגד- המראה שלו, 
(הכוונה למשהו שממש אומר לך "לא..אין מצב" )

אז תבדקי פרטים נוספים. אם שם ראית משהו שכן מדבר אלייך, תפגשי.

ככה את לא תוכלי לפספס את מי -שהכי- מתאים לך.

בהצלחה.

בנוסף לדברים החכמים שכבר כתבו,

אני חושבת שחשוב לשים כוכבית על תמונות.

תמונות לא תמיד משקפות לנו מי האדם.

יש אנשים שהם יותר פוטוגניים מאחרים.

להסתמך על תמונה אחת כמו שבד"כ עושים, ולפסול רק על פי זה -

לדעתי ייתכן שאת מפספסת אנשים שבמציאות דווקא לא היית פוסלת על הנראות שלהם.

ולכן לדעתי כדאי לקחת את זה בחשבון - אולי גם לבקש עוד תמונות - ואולי לבוא בגישה הפוכה:

קודם לקרוא פרטים על האדם,

ורק אז להסתכל על התמונה. ואם הפרטים נשמעים סבבה והתמונה לא - לנסות לבדוק עוד קצת, אולי עם מישהו שמכיר אותו, אם התמונה שיש לך משקפת.

אין עניין להתחתן עם מישהו שלא מוצא חן בעינייך, אבל כן כדאי לדעתי להיות זהירים בשיטת הסינון.

רתיעה - אין דיבור לעולם על להתחתן עם מישהו שמחשבה על קרבה ואינטימיות איתו גורמת לרתיעה. זה פשוט לא עובד, ומי שמתעלם מזה גוזר על עצמו חיים של אומללות.

משיכה - יש אנשים יפים מאוד שכשמסתכלים עליהם אומרים "וואו!" והם מושכים את תשומת הלב והיופי שלהם מהפנט. ולכל אדם יש רצון שבן הזוג שלו יהיה עד כדי כך יפה.

אבל לרוב האנשים *יש* משיכה גם לאנשים פחות יפים. אני רואה על עצמי שרוב מוחלט של בנות ישראל כן מוצא חן בעיניי, גם אם הן לא דוגמניות... אבל יש נשים שאני לא יכול להעלות על הדעת קרבה אליהן ואני נגעל רק מעצם המחשבה...

לכן לדעתי המלך המשיח שציטטת מדבר על הסוג הראשון ומכריח שתהיה משיכה כלשהי, אבל לא שחייבים למצוא את המהפנטים והמושכים והשש קוביות בבטן והחיוך מיליון דולר...

אני יוצא כיום עם מישהי והיא בכנות מאוד יפה, ובהמון סיטואציות אני מתפלא עד כמה היא יפה ושמח בה. אבל כשאנחנו ליד נשים יפות ממנה צובט לי הלב מאוד ואני מאוד משתדל לא להסתכל על נשים כדי שלא יכאב הלב ככה, ומטבע הדברים לידן היא נראית פחות יפה... אבל אני יודע שיהיה לי טוב איתה כי היא *מספיק* יפה, וזה מאוד מאוד משמעותי

אז אין יותר מדי מה לעשות עם זה.

אם יגידו לך שאת חייבת לבחור אחד מבין שני בחורים,
אחד חתיך אבל כלומניק והשני לא חתיך אבל עם מידות טובות.

את מי תבחרי?

צריך לזכור שהרבה ממציאת החן היא מההערכה שיש לך אל בן הזוג, ולאו דווקא מפרמטרים חיצוניים.

ואת זה אי-אפשר לגלות מיד, ואפילו לא תמיד בפגישות הראשונות.

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אבל אנשים שתשמח בהם : מורות, מדריכות וחברות וככל שמתקרבים לחתונה : אנשים יותר קרובים ובסוף סבאסבתא אחים אחיות אבא אמא

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

הכי קל לי, (במיוחד שאני קצת מקורר ולא מרגיש טוב)

להגיד לך "מסכים עם כל מילה שאמרת. אני פשוט עניתי תשובה כללית לכל הקוראים שנותנת -עוד- זוית."

אבל אני לא מוכן להסתפק בזה.

כי גם כשאני קורא את התשובה שלך

ואני מסכים איתך,

אני יודע שיש משהו שמפריע לי (מפריע לי, בשבילך. שאולי אתה מפספס)

ואני אתן דוגמא :

"ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה."

לזה אני לא מתחבר. ויתכן שאני לא מבין אותך או מפספס.

כשאתה מקבל הצעה,

אותך צריך לעניין :

א. האם אני מעוניין בה.

ב. האם אני חושב שאני יכול לספק לה את הציפיות שלה ואת השאיפות שלה בטווח הארוך.

הפרמטר "היא לא רוצה מאוד" "היא רוצה מאוד אבל בתנאים"

הוא מעצבן, הוא לא נעים, אבל...בחישוב קר, הוא לא נכון.

אני אגיד לך למה.

כי יש מיליון דוגמאות.

כלומר זה לא איזה סיפור נדיר,

זה חלק מהאופי של הבחורות (אל תאמין לי , תברר את זה לעומק)

שבחורה רגילה לגמרי עם היגיון בריא, יכולה לומר על בחור מסויים "מממ...לא יודעת.." "תבדוק לפני את זה..."

אבל אח"כ הכל משתנה אצלה ובני הזוג צוחקים שהיא לא רצתה בהתחלה. מלאאאאאא מקרים כאלה.

זו הסיבה שאני אומר לך (שוב, זה לא קל, אבל זה באמת ככה !)

יותר חשוב זה מה שיש לך להציע, מאשר הסרט שהיא חיה בו.

זה יכול להשתנות בדייט אחד !

מספיק שהיא תראה זוית חדשה שהיא אהבה אצלך,

אצל בחורות נורמליות, זה מקבל תפנית חזקה בעלילה. הרגש משחק כאן תפקיד גדול מאוד.

אז כאילו, אני אומר לעצמי "בואנה, שלא יתחיל עכשיו להתבאס מכל מי שתתחיל להציב תנאים"

תלך לפגישה הראשונה.

תנסה להבין מי הבחורה

ואם החלטת שאתה מעוניין בה *ו* אתה מתאים לה *ו* היא מתאימה לך

זה מה שחשוב <---------

מה שהיא אומרת, לא רלוונטי (בהקצנה).

לצערי,  אולי אני מסביר את עצמי לא טוב.

בוא נגיד ככה.

נניח שהעמדה שלך היא 3 והעמדה שלי שהיא מאוד קלה בתאוריה כי הכי קל לקשקש, היא 8.

אז אני אומר "אוקי, אל תשאר ב 3 . תדאג שאתה לפחות ב 5".

כלומר שחס וחלילה, לא תכנס לאוטומט "יש תנאים ? ביי". כאן הבעיה.

תהיה קר ומחושב עם עצמך. כן ! אבל תבדוק בצורה כנה, אם זו שחיה בסרט, שווה להלחם עבורה

כי שניכם תרויחו בסופו של דבר.

לזה שהיא לא רצתה כ"כ בהתחלה, ***אין משמעות*** להמשך הקשר. מבין?

צוחקים על זה אח"כ.  לא אני אומר. העובדות אומרות את זה על אלפים...ואולי עשרות אלפי זוגות.

מקווה שאני קצת ברור יותר אחרי הקידוח הזה.

רציתי לסיים "אוהב אותך" אבל, אין לי מושג מי אתה באמת, אנחנו לא מכירים מעבר להודעות בפורום.

אז אני אסיים, מחבב אותך מאוד ובהצלחה בהמשך, בציפייה להודעה משמחת שלך בפורום.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

שיעביר הלאה.

שיש הבדל בין שאלות לבירור לבין אמירה של הגברת שהיא נפגשת מתוך התלבטות.

גם הבחור מברר דברים שחשובים לו, אותו דסר הצד השני.. לכן אני חושבת שאם הדברים נעשים בצורה שיש מתווך-

אז גם שהמתווך יהיה חכם ולא יגיד לך "היא רוצה להיפגש אבל מתלבטת".

באופן עקרוני, תמיד פגישות הן עם ספק, לא?

זה לא שבדייט ראשון אני יודעת שזה האדם שאיתו אתחתן.

מטרת הדייטים היא לבדוק אם הפוטנציאל שקיים כאן הוא בר מימוש.

כלומר, הספק מונח על השולחן תמיד.

יכול להיות שזו צורת התבטאות מסוימת, איזושהי רתיעה ממחויבות, להדגיש שזה רק בדיקה ולא הצעת נישואין.

אדם שרוצה לברר דבר ספיצפי שיברר אותו ואז יחזיר תשובה. זאת היתה האמירה.

ספק כללי, זה שאתה לא מכיר את הבנאדם עדיין ואין לך מושג מה באמת היחס שלך כלפיו.

אבל מהצד הגברי כן יש מקום להחליק את זה. לפעמים התשובות המהוססות מגיעות מתוך מגננה אחרי פגיעה כלשהי, או מתוך חשש שהצד השני לא מספיק רוצה.

למה יש עניין מה הצד הגברי להחליק? יש לי גם רגשות

אין סיבה שאני אהיה חסר רגש בגלל שאני גבר

כוונתי היא שבתחילת קשר אף אחד לא מכר את השני ולא באמת מבינים את ההקשר והעוצמה של כל ביטוי.

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

תעזרו לי בבקשה - לקראת נישואין וזוגיות

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)