איזה אמא בכיינית אניאנונימי (פותח)אוף, באתי להעיר את הבת שלי (3), וקיבלתי מכה חזקה מאוד בראש ואיזה מדף..
התחלתי לבכות, כי זה הייתה מכה חזקה וגם כי לא ישנתי טוב בלילה.. (אחרי שבת ישנים הרבה בשבת בצהרים...)
בכל אופן היא התחילה לבכות: "אמא, מה קרה?"
אז חיבקתי אותה ואמרתי לה שקיבלתי מכה מהמדף, ניסיתי להרגע..
אסל אני מרגישה סוג של כישלון...
אפשר עידוד??
היית עייפה אולי קצת מתוחה. קיבלת מכה כואבת מאד ובכית. מה הבעיה בזה? הראית לבת שלך שאמא גם בנ"א גם מרגישה. שמותר לבכות אם כואב. מה הבעיה? לא צעקת על הבת שלך. לא עלבת. ביטאת את רגשותייך. הפוך לדעתי זה מצוין! לימדת את הבת שלך לבטא רגשות. לא צריך להיבהל מזה כולנו בנ"א שלפעמים מתוחים לפעמים עצבניים לפעמים כועסים ולפעמים מיואשים, וגם שמחים וצוחקים מן בנ"א דינמיים כאלה. אפילו שאנחנו אמהות גדולות כאלה עם כיסוי ראש. יש בנו, ואני מעזה לומר (לאו דווקא במקרה הזה, אך כפי שנאמר מעניין לעניין באותו עניין), יש בתוכינו ילדה הקטנה והחמודה שבוכה לפעמים וצריכה חיבוק, שצריכה לפעמים שיזכרו את היומלדת שלה, שנפגעת מאד שהחמות אומרת מילה. אבל אם אנחנו מנסה להסתיר אותה באמא הגדולה להתכחש לה, או להלחם בה, או לדבר אותה בשפה של מבוגרים הילדה תבוא שוב ולא תמיד בצורה הכי נעימה כי יש אותה והיא לא תוותר. אבל אם ניתן לה מקום נכיר בה והמבוגר שלנו יתן לה מקום וינתב אותה. לא רק אנחנו נרוויח שלווה ורוגע, אלא גם נוכל לתת לילדים שלנו (הביולוגים) הרבה מקום. ולעניינו, אני לא יודעת מי קבלה את המכה את שקבלת מכה באמת כואבת, או מתח שהצטבר ונהיה לגוש חוסם בגרון, ורק היה צריך את המכה בשביל להשתחרר. אבל בכל מקרה מותר לך, וקחי חיבוק ענק
חחח
והילדים שלך לומדים שאמא שלהם אנושית.. ושגם לה כואב כשהיא מקבלת מכה.. ושגם היא בוכה לפעמים..
אם תהיי איזו סופר-וומן על אנושית יהיה להם קשה להזדהות איתך, את תהיי כמו דמות אוטופית שבחיים לא יצליחו להיות כמוה.. דווקא בעיניי זה לא רע שהם יראו לפעמים גם צד כזה של כאב או צער.. כמובן לא כל הזמן, ולא ברמות קשות מדי בשבילם.. אבל אמא קיבלה מכה וקצת בוכה, זה בסדר לדעתי.
פעם אחת הבת שלי נתנה לי בטעות מכה מה זה חזקה.. לא מתוך כעס, בכלל לא, פשוט בלי כוונה, היא הרימה משהו וזה פגע לי בלחי או באף.. לא זוכרת, ופשוט התחלתי לבכותתתת... ממש ממש כאב לי... והיא כל כך הצטערה, שהיא הוציאה את המוצץ מהפה והביאה לי אותו כדי שאני ארגע 
בקיצור, לדעתי זה ממש בסדר, הם לומדים שאמא היא בן אדם, כמוהם, וגם לה יכול להיות כואב...
אל תרגישי רע..
היום הם כבר גמולים ממנו
אמא אמורה להיות חזקה וסמכותית ולא להיבהל מכל העוויה נודניקית, אמא אמורה להיות חזקה ולדעת לתת לעצמה המון כדי שאח"כ תוכל לתת לילדים שלה המון המון! אמא אמורה להיות חזקה ולדעת לנתב את רגשותיה, לא לחנוק, לנתב. (כל זה אמורה ולא קרה כלום אם יש נפילות!) אבל אמא לא אמורה להיראות רובוט בשום אופן לא!
עדיף שתדע שלפעמים בוכים ואיך אח"כ מתגברים
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
