בס"ד
כבר כמה שרשורים היו פה שמהם נובע זאת
ולא הצלחתי להבין מה הקשר?
הרי המגע הפיזי בא לבטא את האהבה אך אין
זה האהבה בעצמה!!!
בס"ד
כבר כמה שרשורים היו פה שמהם נובע זאת
ולא הצלחתי להבין מה הקשר?
הרי המגע הפיזי בא לבטא את האהבה אך אין
זה האהבה בעצמה!!!
אבל זה קשור מאד
זה מחליק דברים
זה מגביר מאד את האהבה
בתור נשוי אני יודע שכשאסורים רבים הרבה יותר
בתיאוריה את צודקת
בפרקטיקה זה בעסה!
אז מי שיש לו מידות טובות, יצליח בעזרת ה'
ומי שלא - זה מה שמפיל אותו
זה אכן לא טוב שהקשר מבוסס רק על מגע, וגם לא מחזיק מעמד לאורך זמן.
חייבים גם לטפח את הזוגיות מעבר.
אבל מופים צודק בהקשר הזה..
ואגב, את מתחתנת עוד שניה, נכון? מזל טוב!)
תודה על המזל טוב..בד"כ זה קורה יותר בזמני ההרחקה.
(ויצא לי לשמוע את זה הרבה)
גם אני הייתי אופטימית מההדרכה לפני החתונה.. בפועל זה קשה יותר
שטעונים תקון בלי קשר כי כשאוהבים לא רבים ולא משנה מה
הסיבה. יכולים להתווכח אבל וויכוח ודיון מכובד אינו סותר אהבה,
מריבה כן סותרת אהבה.
כמעט אין מציאות של זוג שלא רב אף פעם.
צריך לדעת להשלים אחרי מריבה
לא רק לא לריב
למריבה ממש אני לא מסכים, זה שאם רבו חייבים לדעת להשלים, בסדר
אבל להגיד שזה נורמלי, זה דבר לא נכון.
מה זה כאן?
סליחה, אבל אני בהחלט לא מסכימה.
המגע בקשר הנישואין הוא בלתי נפרד-נפרד גם יחד.
אבל האי מגע לא גורם בהכרח לריבים יותר ואילו המגע הוא פתרון קסם..
אם זה המצב, כנראה שיש משהו שצריך לברר ולבדוק בקשר, כדי להתגבר על החיכוכים בכל הזמנים.
אין ספק שהמגע זה משהו מיוחד (וקדוש וטהור) בין בני הזוג, אבל כבודו במקומו מונח (הוא לא העיקר!)
וכולם יודעים את זה, אז חבל להפחיד את החבר'ה..
אנו אומרים שצריך לאהוב את הקב"ה ולא ידוע לי על מישהו
שבא עם הקב"ה במגע פיזי אלא בדבור ותפילה!!!
ז"א האהבה אינה תלויה בכך.
הקב"ה לא מעליב אותך
הוא לא חייב לך כלום ואתה לא מצפה ממנו
ויש גם מתח מעצם זה שצריך לעצור את עצמך
![]()
לפעמים חוטאים, כמו כל עבירה אחרת שיכולים לעשות
בשוגג או במזיד,
אבל להפוך את זה לנורמליות, לא, בכל אופן זה לא העניין
המרכזי מבחינתי החשוב הוא שאהבה לא תלויה במגע פיזי
כשאוהבים מישהו באמת זה לפני שמגיעים לשלב זה, אוהבים
אותו את נשמתו, גופו זה הלבוש החיצוני.
אני אומר שיש אנשים הטועים לדעתי וחושבים שקשה
להיות בטוח באהבה לפי ההלכה שיש אסור נגיעה,
ואני טוען שזה לא קשור, ומי שטוען כך פספס,
כי האהבה לא תלויה בדבר זה או אחר אלא היא
משהו טהור אף אם אין שום מגע,
המגע הינו בטוי לאהבה שכבר נמצאת והתפתחה,
ואוטומטית לאחר שיש אהבה, המגע יכול להגביר
אהבה זו ע"י בטוייה בפועל כמו נתינת מתנה או
כל דבר אחר כשכמובן המגע הוא יותר חזק בד"כ
אבל האהבה היא עוד לפני כן, היא בלב.
כל מי שחושב שזה מצביע על בעייה טועה והגדול!
כשאסורים רבים יותר עובדה!!
ולמה?
כי אין כמו חיבוק מנחם של הבעל, שיכול לקצר את הויכוח משמעותית!
אותי לפחות זה מרגיע מאוד.
אם אתם לא מדברים מניסיון אל תגידו שזה מצביע על בעיה בקשר, כי זה ממש ממש לא נכון!
![]()
צריך ללמוד לסגור ווכוחים כמו שצריך גם כאשר אסורים
ולהתנהג יפה גם כשאסורים
זה חשוב זה קריטי !!
וזה בעיה שזוגות משתמשים בכלי של מגע בשביל לסגור מריבות
הם לא סוגרים ווכחים\מריבות באמת אלא רק מחליקים אותם
ואחד הדברים הכי חשובים שזוג יכול לעשות לעצמו בתקופה שאסורים
זה ללמוד לדבר באמת, להתדיין כמו שצריך, להבליג וכו' בלי עזרים חיצוניים
אף אחד לא יחלוק שכשאסורים צריך להיות אוהבים ונעימים
וצריך לדעת לפתור בעיות ולדבר
וצריך אהבה אמיתית בה לא רבים
במציאות בפועל, הרבה מאוד פעמים, כשאסורים, יותר קשה, ויותר רבים.
אז ברוך ה' יש לאן לשאוף
וזוגות שלא אסורים הרבה באמת יותר קשה להם עם זה ,
בטח זוגות שנפקדו יחסית מהר
אבל, זה לא סותר.
אני אמרתי שזה יכול לנחם ולעזור, והחיבוק יכול לבוא בנוסף לליבון הויכוח!
אבל על עובדה אחת אף אחד לא יכול להתווכח איתי:
כשמותר להתחבק זה קל יותר, וזה לא סותר שצריך לעשות עבודה על יישור הדורים באופן מילולי.
דרך אגב, אם זוג כרגע ב"מריבה" אז גם אם מותר להם הם לא יתחבקו, ולכן זה לא מה שפותר את הויכוח,
אלא יכול להגיע בנוסף!
האם אפשר להיות בטוח שאתה/את אוהב מישהו/מישהי גם בלי
להגיע למגע
ועל זה אמרתי: תשובה ברורה כן!!! ולכן מי שיוצא ונפגש לא צריך לחשוב
לעצמו בלב חבל שעל פי ההלכה אני לא יכול לגעת כי אז היינו יכולים להיות
יותר בטוחים שאנו אוהבים זה את זו יותר,
זה לא קשור כי לפי זה גם חבוק לא יעזור כל עוד לא יחיו יחד ממש כאיש
ואשה לא ידעו וכידוע זו הגישה החילונית, לא הגישה האמונית
אין כאן שום ויכוח!
כל אחד הדגיש כאן צד אחר
כולם מסכימים עם כולם!
אני מזדהה כאן עם הדברים של כולם, ולא מבין למה יש כאן טון של ויכוח
רק אמרתי שזה לא היה עניין השרשור,
גמרא בברכות: כח:
'המתן ויכנסו בעלי תריסין' בעלי מלחמה, וויכוח זה מעולה
בתלמוד מלא מתקיף לה מגדף בה וכו'
נעשים כאוהבים וכו'
אבל אין כאן ויכוח
כל אחד אומר דברים שגם השני מסכים להם, ואומרים את זה כאילו מתווכחים
זה כמו שאני אומר "מלפפון ירוק"
-"לא נכון, הוא ארוך"
-"לא נכון, אתה לא רואה איך שהוא ירוק?"
-"מה, תראה איזה ארוך הוא"
...
צריך שיהיה סתירה, אבל משמע מהאמור לעיל שכן התווכחו.
נקודה טובהאני לא מרגישה שהתווכחתי איתך.
בעיקרון עניתי ל-מינימאוס 2
לגבי השאלה שאיתה פתחת את השרשור
בוודאי שהמגע הפיזי אינו האהבה עצמה (למשל במצב של אונס ח"ו, האם הבנ"א אוהב את הבחורה שהוא אונס- סליחה על הדוגמא הבוטה)
בכל אופן בודאי שהמגע הוא לא הביטוי לאהבה, אלא כמו שאמרתי: בנוסף,
ערך מוסף לאהבה!
כשאמא אוהבת את הילד שלה, היא רוצה לחבק אותו, האם כשהיא נמנעת מלחבק את הילד שלה, הוא עדיין ירגיש את עוצמת אהבתה?
או שהחיבוק הוא ערך מוסף כדי שהילד ירגיש זאת???
וואי איזה חפירה ![]()
כתוב בנביא שאמנון אהב את תמר
לפי דברייך הוא לא אהב אותה...
אתה יכול להסביר?
מה הבנת ממני?
שמגע הוא לא אהבה (מה שנכון אגב)
ואת מוכיחה את זה ממי שאונס אשה, שודאי הוא לא אוהב אותה.
אז שאלתי איך כתוב בנביא שאמנון אהב את תמר, ולכן הוא אנס אותה.
לפי דברייך זאת לא אהבה.
(אני חושב שהתשובה היא שההגדרה למילה אהבה שונה ממה שאנחנו רגילים, אבל מענין מה אתם חושבים)
אבל באופן כללי, אני חושבת שאם זה אונס, זו לא אהבה אמיתית, כלומר, אם אדם אוהב אישה, סביר להניח שהוא ירצה להיטיב עימה. ולא להרע לה, ואם בנ"א יודע שמשהו יעשה רע לאישה שהוא אוהב, נראה לי שהוא לא יעשה זאת..
אבל איך זה מסתדר עם לשון הפסוק:
וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וּלְאַבְשָׁלוֹם בֶּן דָּוִד אָחוֹת יָפָה וּשְׁמָהּ תָּמָר וַיֶּאֱהָבֶהָ אַמְנוֹן בֶּן דָּוִד
לא כתוב שהוא אהב את עצמו, אלא אהב אותה
שכם ודינה.
לא כתוב בפסוק שהוא באמת אוהב. אלי הוא שיקר\לא דייק
באמנון הנביא אומר שהוא אהב אותה
נקודה טובהכתוב בפסוק בשכם "ויאהב את הנערה"
אבל אולי זה רק אחרי האונס?
אם אני מדבר שטויות, אני צריך להודות בזה, לא?
ואל תדאגי, אם לא הייתי מודה, שום היה כבר מביא את זה...
בס"ד
אמנון רק חשב שהוא אוהב את תמר.
ולכן זה כתוב ויאהבה...
אבל לאחר מעשה האונס הוא שנא אותה מה שמעיד על כך שהוא לא אהב אותה באמת.
[אני חושבת שיש גם פירוש שבעצם השנאה שלו הייתה כלפי עצמו על המעשה שעשה אבל אני לא בטוחה אז אל תתפוס אותי על המילה
].
ויאהכה זה פועל של אהבה, הפסוק אומר לנו שהוא אהב אותה, לא שהוא חשב.
המלבי"ם כותב "וישנאה - אחר שהיה תאוה כלביית מיד שנכבה רשף התאוה חלפה האהבה שלא היתה אהבה עצמיית"
אז זה לא אהבה עצמיית, אבל זה בכל זאת אהבה, אלא שהיא חלפה.
תאמיני לי שאין לו בעיה להתווכח...![]()
(מה שהוא טוען זה שאין כאן כזה בכלל)
ומה שכתבת נכון לגמרי - אפשר להיות בטוח באהבה גם בשמירת מרחק הגון
אני לא יודעת מאילו שרשורים הבנת את זה שפה מאמינים בזה, אבל כל המקור של ה"אמונה" הזו הוא השפעה של תרבות זרה, ולא ממקור של תורה וקדושה. (ברור מאליו המשפט שאמרתי, ובכ"ז)
אם הבנתי נכון למה אתה מתכוון- יש תפיסה בחברה הכללית שלא רק שקשר אמיתי לא יכול להבנות בלי מגע, אתה גם לא יכול לדעת אם אתה אוהב את האדם שמולך באמת עד שלא היה קשר פיזי (ברמה זו או אחרת), שה"דיסטנס" הזה פוגע בהתפתחות של הקשר.
מי שדוגל בשיטה הזו לא מבין את עומק העניין. כשאתה מחפש את בן/בת הזוג שלך לחיים אתה מחפש התאמה, מחפש אהבה, מחפש קשר עמוק. הקשר בהתחלה נבנה בצורה שכלית ורגשית, ולבסוף מתחתנים (ז"א בהתחלה
). רק אחרי שהבנו שאנחנו מתאימים, התחלנו קשר רגשי והתחתנו- רק אז יכול לבוא הביטוי הפיזי של הקשר, שהוא חלק חשוב מאוד ממנו ויש לו את היכולת לרומם את הקשר למקומות גבוהים ועמוקים.
היום, כשהמגע בין המינים נעשה באופן יומיומי ברמה השטחית, לא מבינים כמה יש לו משמעות ולא מבינים שהוא צריך להגיע רק אחרי החתונה, ושם תפקידו. עצוב שככה זה, ואנחנו צריכים כנגד לדבוק באמונה שלנו ולהבין שלכל דבר בחיים יש תפקיד, ו"לכל זמן". אם נשתמש במשהו לא בתפקיד הנכון או לא בזמן הנכון, נאבד את המשמעות.
ומה שאמרו פה בקשר לאיסורים אחרי החתונה- תפקידם באמת להעצים את האהבה ע"י ריחוק וקרבה, כדי להדגיש שכל צדדי הקשר צריכים לבוא לידי ביטוי, וזה עוזר לנו בזה. העובדה שיש יותר מריבות בתקופת האיסור היא נכונה לרוב, אבל לא רק בגלל שחסר צד אחד של הקשר, אלא בעיקר בגלל המתח והעצבים שקיימים תמיד בתקופה הזו, וכשבנאדם גם ככה עצבני הכל רגיש הרבה יותר. (לא אומר שלא צריך לעבוד על זה, אבל גם לא להתעלם מזה.)
וואו, חפרתי, מצטערת
שלא שומרים נגיעה, מתחתנים ללא שיקול דעת....
תחשוב שוב על מה שאמרת (או תחשבי)
לא שאני ח"ו מעודדת לא לשמור נגיעה,
אבל לפעמים יש בפורומים תגובות מאוד מכלילות, וזה לא בסדר בעיני.
מלכתחילה גם לא נראה לי שזוג יגיע למצב של נגיעה, לפני שהם אוהבים כ"כ..
(שזוגות שלא שומרים נגיעה הרבה פחות מפעילים את השכל)
אני מכירה כ"כ הרבה זוגות לא דתיים,
ואין מצב שהם מתחתנים בלי שיקול דעת!
אני מוחה בתוקף על מה שאור אל ואת אומרות!!!!
אבל אתם ממש טועים, לפי הגישה שלכם,
כל הזוגות הלא דתיים, או שלא שומרים נגיעה, יכלו להתחתן בשיקול דעת נכון יותר בגלל שנגעו אחד בשני.
נראה לי אפילו קצת "רדוד" להגיד את מה שאתם אומרים.
אתם הופכים את הנגיעה למשהו שמסנוור בנ"א וזה ממש לא ככה!
אנשים לא טמבלים, והם לא מגיעים למצב של נגיעה אם הם לא אוהבים
לכן האחוזי גירושין שם כ"כ נמוכים..
אבל ברור שגם
ואח"כ אתם אומרים לי שמי שלא מוכן להתחתן עם אתיופי/ת הוא גזעני
יש לכם סטיגמות על חילונים.
בנתיים אני מכירה יותר דתיים/חרדים שהתגרשו מאשר חילונים.
זה עובדות שאני מכירה ולא המצאות!!!!
אבל זה נובע מתוך זה שאני מכיר המון דתיים, ומעט חילונים.![]()
הסטטיסטיקות מראות שאצל החילונים יש כ-30% גירושין.
אני לא מכיר סטטיסטיקה שמתקרבת לאחוז הזה אצל דתיים..
יכול להיות שזה נובע מזה שלדתיים, הגירושין זו אופציה אחרונה, לאחר שניסו למצות את כל הפתרנות.
לעומת חילונים, ברגע שלא טוב להם ביחד, הם נפרדים. - כך שא"א לומר בוודאות למי יותר טוב באמת.
ויש לי שאלה: את היית מוכנה להתחתן עם חילוני?
העבודה שלי מלאה מהם
לענ"ד הסיבה העיקרית לאחוז הגירושין הגבוה מאוד אצל החילונים
הוא חוסר הבנה בסיסי בכל מה שנוגע למבנה של בית, תקשורת
כל מה שאצלינו נותנים לזוג בהדרכת כלות\חתנים והספרים מלאים בזה
אצלם יש בקושי הדרכה , אני אישית לפעמים נדהמתי מהבורות המוחלטת שיש להם בנושאים הנ"ל
|נאנח|
ואני בוכה מהתרגשותתת
כמה שזה היה צפוי אני פשוט מאושרת
אבא תודה
משהי מעבודה נראית לי מתאימה לחבר שלי.
הבעיה:
אני לא מספיק יודע לספר לו עליה..
אני צריך מס' של חברה שלה שהיא תוכל לספר לו עליה..
אבל אם אבקש ממנה מספא שך חברה היא כמובן תבין שיש לי הצעה, ואם לא אחזור אליה עם ההצעה היא תבין שנפל..
מלעשות??
אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..
ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.
א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.
ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה.
ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?
שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?
מעוניינת לשמוע הצעה?
יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון?
שיציעו להן קודם
אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.
אבל אני לא אישה.
עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.
לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..
לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.
החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..
אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..
מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב?
בהנחה שהגיל משנה.
אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25..
תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו
אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..
ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.
בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.
לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה
זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.
מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?
יכול להיות שזה ירתיע אותה.
גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).
יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.
תנסה,
ומקסימום יגידו לא.
חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.
אין סיבה לוותר בעיני -
לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.
בהצלחה!
אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש וחצי, והולך ממש טוב ב"ה. נחמד לשנינו בקשר וסהכ ממשיכים להתקדם בנחת.
העניין הוא שבא לי לעשות לה איזה משהו נחמד שיחבר ביננו עוד. לדוג חשבתי להביא לה משהו קטן סימלי, כמו פרח או איזה ספר עם הקדשה (או רעיונות אחרים שאני ממש ממש אשמח לקבל) ואני קצת מתלבט האם זה ילחיץ אותה. ובנוסף זה אולי קצת מוזר חחחח, אבל פרקטית, איך זה יהיה לה נוח לקבל זר פרחים ולהיתקע איתו כל הדייט?😂
קיצר, מתי לדעתכם מקובל/מצופה לתת מתנות בדייטים? האם לדעתכם הבנות מצפות לזה? זה מלחיץ?
ואם כן - מה הדברים שהייתם מביאים כדי לעשות שמח על הלב לצד השני?(:
– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)
– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)
– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'
– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין
– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך
הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.
אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.
תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"
חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:
ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..
בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.
זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)
ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.
מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.
יש מי שמצפה לזה,
יש מי שלא.
יש מי שזה ילחיץ אותה,
יש מי שלא.
מכיר "5 שפות של אהבה"?
מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.
לדעתי,
יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.
בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).
ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -
אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.
אפשר להביא דברים מתכלים
ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד
זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)
אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ
אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק
אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.
(מלבד לפרח...).
חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה
חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר. מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר
לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו.
גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון.
מה עם חטיף נחמד? טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).
כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!
לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!
בהצלחה!
רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!
בע"ה
נשמע לי יותר מתאים בשבילו
הייתי בורחת...
בהצלחה!
שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה
אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?
חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות? מדוע הסתיימו?
מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,
כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?
כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.
ועל זה הדרך.
אבל תגובה יפה
כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.
הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא, אם זה יושב על מקום אמיתי,
בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין
פחות מודע להם.
זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.
בשעות הערב אז אמור להיות יחסית סבבה
לא דייט ראשון אבל גם לא קשר יותר מדי מתקדם
רעיונות?
הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים
מזל טוב 🥳
(סורי הייתי חייבת)
אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי
פעם ברווקים הבררנים😊
ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,
מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏
לא חתול זמני😸
סתם, אני לא ממש בשל.
@חתול זמני פספס את אהבת חייו
לא בכל שרשור זה מתאים.
או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.
אני נשבע לך שאתה מספיק טוב
כן, אתה מספיק טוב
המציאות זו לא האמת
אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.
גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.
גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.
גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.
אני אומר לך, א ת ה מ ס פ י ק ט ו ב.
אני נשבע.
גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.
אתה מספיק טוב.
וואי כמה הוא לא זוכר.
שחכת אותי ריבנו של עולם.
אני גם פה
ואני כבר מספיק טוב
א נ י. מ ס פ י ק טוב.
אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה
ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.
אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,
אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז
וזה כואב לי האכזבה, כואב,
זה כואב וקשה, באמת.
אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.
נשמע שאתה שם.
אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?
והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.
ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.
אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.
ואתה ראוי. וודאי.
הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.
אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.
זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.
בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.
בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.
קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר
בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.
ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.
אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.
והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי.
גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו.
נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.
בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..
אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.
נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום.
יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר..
אתה טוב ומגיע לך הכל דוד
ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.