אבל זה קשור מאד

זה מחליק דברים

זה מגביר מאד את האהבה

בתור נשוי אני יודע שכשאסורים רבים הרבה יותר

בתיאוריה את צודקת

בפרקטיקה זה בעסה!

אז מי שיש לו מידות טובות, יצליח בעזרת ה'

ומי שלא - זה מה שמפיל אותו

זה אכן לא טוב שהקשר מבוסס רק על מגע, וגם לא מחזיק מעמד לאורך זמן.

חייבים גם לטפח את הזוגיות מעבר.

אבל מופים צודק בהקשר הזה..

ואגב, את מתחתנת עוד שניה, נכון? מזל טוב!)

בד"כ זה קורה יותר בזמני ההרחקה.

(ויצא לי לשמוע את זה הרבה)

גם אני הייתי אופטימית מההדרכה לפני החתונה.. בפועל זה קשה יותר

שטעונים תקון בלי קשר כי כשאוהבים לא רבים ולא משנה מה

הסיבה. יכולים להתווכח אבל וויכוח ודיון מכובד אינו סותר אהבה,

מריבה כן סותרת אהבה.

כמעט אין מציאות של זוג שלא רב אף פעם.

צריך לדעת להשלים אחרי מריבה

לא רק לא לריב

למריבה ממש אני לא מסכים, זה שאם רבו חייבים לדעת להשלים, בסדר

אבל להגיד שזה נורמלי, זה דבר לא נכון.

מה זה כאן?
סליחה, אבל אני בהחלט לא מסכימה.

המגע בקשר הנישואין הוא בלתי נפרד-נפרד גם יחד.
אבל האי מגע לא גורם בהכרח לריבים יותר ואילו המגע הוא פתרון קסם..

אם זה המצב, כנראה שיש משהו שצריך לברר ולבדוק בקשר, כדי להתגבר על החיכוכים בכל הזמנים.

אין ספק שהמגע זה משהו מיוחד (וקדוש וטהור) בין בני הזוג, אבל כבודו במקומו מונח (הוא לא העיקר!)

וכולם יודעים את זה, אז חבל להפחיד את החבר'ה..

אנו אומרים שצריך לאהוב את הקב"ה ולא ידוע לי על מישהו

שבא עם הקב"ה במגע פיזי אלא בדבור ותפילה!!!

ז"א האהבה אינה תלויה בכך.

הקב"ה לא מעליב אותך

הוא לא חייב לך כלום ואתה לא מצפה ממנו

ויש גם מתח מעצם זה שצריך לעצור את עצמך

לפעמים חוטאים, כמו כל עבירה אחרת שיכולים לעשות

בשוגג או במזיד, 

אבל להפוך את זה לנורמליות, לא, בכל אופן זה לא העניין 

המרכזי מבחינתי החשוב הוא שאהבה לא תלויה במגע פיזי

כשאוהבים מישהו באמת זה לפני שמגיעים לשלב זה, אוהבים

אותו את נשמתו, גופו זה הלבוש החיצוני.

אני אומר שיש אנשים הטועים לדעתי וחושבים שקשה

להיות בטוח באהבה לפי ההלכה שיש אסור נגיעה,

ואני טוען שזה לא קשור, ומי שטוען כך פספס,

כי האהבה לא תלויה בדבר זה או אחר אלא היא

משהו טהור אף אם אין שום מגע,

המגע הינו בטוי לאהבה שכבר נמצאת והתפתחה,

ואוטומטית לאחר שיש אהבה, המגע יכול להגביר

אהבה זו ע"י בטוייה בפועל כמו נתינת מתנה או

כל דבר אחר כשכמובן המגע הוא יותר חזק בד"כ

אבל האהבה היא עוד לפני כן, היא בלב.

כל מי שחושב שזה מצביע על בעייה טועה והגדול!

כשאסורים רבים יותר עובדה!!

ולמה?

כי אין כמו חיבוק מנחם של הבעל, שיכול לקצר את הויכוח משמעותית!

אותי לפחות זה מרגיע מאוד.

אם אתם לא מדברים מניסיון אל תגידו שזה מצביע על בעיה בקשר, כי זה ממש ממש לא נכון!

צריך ללמוד לסגור ווכוחים כמו שצריך גם כאשר אסורים

ולהתנהג יפה גם כשאסורים

זה חשוב זה קריטי !!  

וזה בעיה שזוגות משתמשים בכלי של מגע בשביל לסגור מריבות

הם לא סוגרים ווכחים\מריבות באמת אלא רק מחליקים אותם

ואחד הדברים הכי חשובים שזוג יכול לעשות לעצמו בתקופה שאסורים 

זה ללמוד לדבר באמת, להתדיין כמו שצריך, להבליג וכו' בלי עזרים חיצוניים

אף אחד לא יחלוק שכשאסורים צריך להיות אוהבים ונעימים

וצריך לדעת לפתור בעיות ולדבר

וצריך אהבה אמיתית בה לא רבים

במציאות בפועל, הרבה מאוד פעמים, כשאסורים, יותר קשה, ויותר רבים. 

אז ברוך ה' יש לאן לשאוף

וזוגות שלא אסורים הרבה באמת יותר קשה להם עם זה ,

בטח זוגות שנפקדו יחסית מהר 

אבל, זה לא סותר.

אני אמרתי שזה יכול לנחם ולעזור, והחיבוק יכול לבוא בנוסף לליבון הויכוח!

אבל על עובדה אחת אף אחד לא יכול להתווכח איתי:

כשמותר להתחבק זה קל יותר, וזה לא סותר שצריך לעשות עבודה על יישור הדורים באופן מילולי.

דרך אגב, אם זוג כרגע ב"מריבה" אז גם אם מותר להם הם לא יתחבקו, ולכן זה לא מה שפותר את הויכוח,

אלא יכול להגיע בנוסף!

האם אפשר להיות בטוח שאתה/את אוהב מישהו/מישהי גם בלי

להגיע למגע

ועל זה אמרתי: תשובה ברורה כן!!! ולכן מי שיוצא ונפגש לא צריך לחשוב

לעצמו בלב חבל שעל פי ההלכה אני לא יכול לגעת כי אז היינו יכולים להיות

יותר בטוחים שאנו אוהבים זה את זו יותר,

זה לא קשור כי לפי זה גם חבוק לא יעזור כל עוד לא יחיו יחד ממש כאיש 

ואשה לא ידעו וכידוע זו הגישה החילונית, לא הגישה האמונית

אין כאן שום ויכוח!

כל אחד הדגיש כאן צד אחר

כולם מסכימים עם כולם!

אני מזדהה כאן עם הדברים של כולם, ולא מבין למה יש כאן טון של ויכוח

רק אמרתי שזה לא היה עניין השרשור,

גמרא בברכות: כח:

'המתן ויכנסו בעלי תריסין' בעלי מלחמה, וויכוח זה מעולה

בתלמוד מלא מתקיף לה מגדף בה וכו'

נעשים כאוהבים וכו'

אבל אין כאן ויכוח

כל אחד אומר דברים שגם השני מסכים להם, ואומרים את זה כאילו מתווכחים

זה כמו שאני אומר "מלפפון ירוק"

-"לא נכון, הוא ארוך"

-"לא נכון, אתה לא רואה איך שהוא ירוק?"

-"מה, תראה איזה ארוך הוא"

...

צריך שיהיה סתירה, אבל משמע מהאמור לעיל שכן התווכחו.

אני לא מרגישה שהתווכחתי איתך.

בעיקרון עניתי ל-מינימאוס 2

לגבי השאלה שאיתה פתחת את השרשור

בוודאי שהמגע הפיזי אינו האהבה עצמה (למשל במצב של אונס ח"ו, האם הבנ"א אוהב את הבחורה שהוא אונס- סליחה על הדוגמא הבוטה)

בכל אופן בודאי שהמגע הוא לא הביטוי לאהבה, אלא כמו שאמרתי: בנוסף,

ערך מוסף לאהבה!

כשאמא אוהבת את הילד שלה, היא רוצה לחבק אותו, האם כשהיא נמנעת מלחבק את הילד שלה, הוא עדיין ירגיש את עוצמת אהבתה?

או שהחיבוק הוא ערך מוסף כדי שהילד ירגיש זאת???

וואי איזה חפירה

כתוב בנביא שאמנון אהב את תמר

לפי דברייך הוא לא אהב אותה...

אתה יכול להסביר?

מה הבנת ממני?

שמגע הוא לא אהבה (מה שנכון אגב)

ואת מוכיחה את זה ממי שאונס אשה, שודאי הוא לא אוהב אותה.

אז שאלתי איך כתוב בנביא שאמנון אהב את תמר, ולכן הוא אנס אותה.

לפי דברייך זאת לא אהבה.

(אני חושב שהתשובה היא שההגדרה למילה אהבה שונה ממה שאנחנו רגילים, אבל מענין מה אתם חושבים)

אבל באופן כללי, אני חושבת שאם זה אונס, זו לא אהבה אמיתית, כלומר, אם אדם אוהב אישה, סביר להניח שהוא ירצה להיטיב עימה. ולא להרע לה, ואם בנ"א יודע שמשהו יעשה רע לאישה שהוא אוהב, נראה לי שהוא לא יעשה זאת..

אבל איך זה מסתדר עם לשון הפסוק:

וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וּלְאַבְשָׁלוֹם בֶּן דָּוִד אָחוֹת יָפָה וּשְׁמָהּ תָּמָר וַיֶּאֱהָבֶהָ אַמְנוֹן בֶּן דָּוִד

לא כתוב שהוא אהב את עצמו, אלא אהב אותה

שכם ודינה.

לא כתוב בפסוק שהוא באמת אוהב. אלי הוא שיקר\לא דייק

באמנון הנביא אומר שהוא אהב אותה

כתוב בפסוק בשכם "ויאהב את הנערה"

אבל אולי זה רק אחרי האונס?

אם אני מדבר שטויות, אני צריך להודות בזה, לא?

ואל תדאגי, אם לא הייתי מודה, שום היה כבר מביא את זה...

בס"ד

אמנון רק חשב שהוא אוהב את תמר.

ולכן זה כתוב ויאהבה...

אבל לאחר מעשה האונס הוא שנא אותה מה שמעיד על כך שהוא לא אהב אותה באמת.

[אני חושבת שיש גם פירוש שבעצם השנאה שלו הייתה כלפי עצמו על המעשה שעשה אבל אני לא בטוחה אז אל תתפוס אותי על המילה ].

ויאהכה זה פועל של אהבה, הפסוק אומר לנו שהוא אהב אותה, לא שהוא חשב.

המלבי"ם כותב "וישנאה - אחר שהיה תאוה כלביית מיד שנכבה רשף התאוה חלפה האהבה שלא היתה אהבה עצמיית"

אז זה לא אהבה עצמיית, אבל זה בכל זאת אהבה, אלא שהיא חלפה.

תאמיני לי שאין לו בעיה להתווכח...

(מה שהוא טוען זה שאין כאן כזה בכלל)

ומה שכתבת נכון לגמרי - אפשר להיות בטוח באהבה גם בשמירת מרחק הגון

אני לא יודעת מאילו שרשורים הבנת את זה שפה מאמינים בזה, אבל כל המקור של ה"אמונה" הזו הוא השפעה של תרבות זרה, ולא ממקור של תורה וקדושה. (ברור מאליו המשפט שאמרתי, ובכ"ז)

אם הבנתי נכון למה אתה מתכוון- יש תפיסה בחברה הכללית שלא רק שקשר אמיתי לא יכול להבנות בלי מגע, אתה גם לא יכול לדעת אם אתה אוהב את האדם שמולך באמת עד שלא היה קשר פיזי (ברמה זו או אחרת), שה"דיסטנס" הזה פוגע בהתפתחות של הקשר.

מי שדוגל בשיטה הזו לא מבין את עומק העניין. כשאתה מחפש את בן/בת הזוג שלך לחיים אתה מחפש התאמה, מחפש אהבה, מחפש קשר עמוק. הקשר בהתחלה נבנה בצורה שכלית ורגשית, ולבסוף מתחתנים (ז"א בהתחלה). רק אחרי שהבנו שאנחנו מתאימים, התחלנו קשר רגשי והתחתנו- רק אז יכול לבוא הביטוי הפיזי של הקשר, שהוא חלק חשוב מאוד ממנו ויש לו את היכולת לרומם את הקשר למקומות גבוהים ועמוקים.

היום, כשהמגע בין המינים נעשה באופן יומיומי ברמה השטחית, לא מבינים כמה יש לו משמעות ולא מבינים שהוא צריך להגיע רק אחרי החתונה, ושם תפקידו. עצוב שככה זה, ואנחנו צריכים כנגד לדבוק באמונה שלנו ולהבין שלכל דבר בחיים יש תפקיד, ו"לכל זמן". אם נשתמש במשהו לא בתפקיד הנכון או לא בזמן הנכון, נאבד את המשמעות.

ומה שאמרו פה בקשר לאיסורים אחרי החתונה- תפקידם באמת להעצים את האהבה ע"י ריחוק וקרבה, כדי להדגיש שכל צדדי הקשר צריכים לבוא לידי ביטוי, וזה עוזר לנו בזה. העובדה שיש יותר מריבות בתקופת האיסור היא נכונה לרוב, אבל לא רק בגלל שחסר צד אחד של הקשר, אלא בעיקר בגלל המתח והעצבים שקיימים תמיד בתקופה הזו, וכשבנאדם גם ככה עצבני הכל רגיש הרבה יותר. (לא אומר שלא צריך לעבוד על זה, אבל גם לא להתעלם מזה.)

וואו, חפרתי, מצטערת

שלא שומרים נגיעה, מתחתנים ללא שיקול דעת....

תחשוב שוב על מה שאמרת (או תחשבי)

לא שאני ח"ו מעודדת לא לשמור נגיעה,

אבל לפעמים יש בפורומים תגובות מאוד מכלילות, וזה לא בסדר בעיני.

מלכתחילה גם לא נראה לי שזוג יגיע למצב של נגיעה, לפני שהם אוהבים כ"כ..

(שזוגות שלא שומרים נגיעה הרבה פחות מפעילים את השכל)

אני מכירה כ"כ הרבה זוגות לא דתיים,

ואין מצב שהם מתחתנים בלי שיקול דעת!

אני מוחה בתוקף על מה שאור אל ואת אומרות!!!!

אבל אתם ממש טועים, לפי הגישה שלכם,

כל הזוגות הלא דתיים, או שלא שומרים נגיעה, יכלו להתחתן בשיקול דעת נכון יותר בגלל שנגעו אחד בשני.

נראה לי אפילו קצת "רדוד" להגיד את מה שאתם אומרים.

אתם הופכים את הנגיעה למשהו שמסנוור בנ"א וזה ממש לא ככה!

אנשים לא טמבלים, והם לא מגיעים למצב של נגיעה אם הם לא אוהבים

לכן האחוזי גירושין שם כ"כ נמוכים..

אבל ברור שגם 

ואח"כ אתם אומרים לי שמי שלא מוכן להתחתן עם אתיופי/ת הוא גזעני

יש לכם סטיגמות על חילונים.

בנתיים אני מכירה יותר דתיים/חרדים שהתגרשו מאשר חילונים.

זה עובדות שאני מכירה ולא המצאות!!!!

אבל זה נובע מתוך זה שאני מכיר המון דתיים, ומעט חילונים.

הסטטיסטיקות מראות שאצל החילונים יש כ-30% גירושין.

אני לא מכיר סטטיסטיקה שמתקרבת לאחוז הזה אצל דתיים..

יכול להיות שזה נובע מזה שלדתיים, הגירושין זו אופציה אחרונה, לאחר שניסו למצות את כל הפתרנות.

לעומת חילונים, ברגע שלא טוב להם ביחד, הם נפרדים. - כך שא"א לומר בוודאות למי יותר טוב באמת.

ויש לי שאלה: את היית מוכנה להתחתן עם חילוני?

העבודה שלי מלאה מהם

לענ"ד הסיבה העיקרית לאחוז הגירושין הגבוה מאוד אצל החילונים

הוא חוסר הבנה בסיסי בכל מה שנוגע למבנה של בית, תקשורת

כל מה שאצלינו נותנים לזוג בהדרכת כלות\חתנים והספרים מלאים בזה

אצלם יש בקושי הדרכה , אני אישית לפעמים נדהמתי מהבורות המוחלטת שיש להם בנושאים הנ"ל 

|נאנח|

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רדוד.

כי רק את מחליטה וקובעת מה מתאים לך ומה בא לך טוב.

את תחיי איתו 80 שנה ולא אף אחד אחר.

אז בקטע הזה, את מסודרת גם מפני בורא עולם (לדעתי)

אבל.

את עלולה לפספס בחורים שמאוד מאוד מתאימים לך על הדרך.

ולכן לדעתי זה מה שהכי טוב בשבילך :

את רואה בחור (או תמונה) - אם אין לך משהו -נגד- המראה שלו, 
(הכוונה למשהו שממש אומר לך "לא..אין מצב" )

אז תבדקי פרטים נוספים. אם שם ראית משהו שכן מדבר אלייך, תפגשי.

ככה את לא תוכלי לפספס את מי -שהכי- מתאים לך.

בהצלחה.

בנוסף לדברים החכמים שכבר כתבו,

אני חושבת שחשוב לשים כוכבית על תמונות.

תמונות לא תמיד משקפות לנו מי האדם.

יש אנשים שהם יותר פוטוגניים מאחרים.

להסתמך על תמונה אחת כמו שבד"כ עושים, ולפסול רק על פי זה -

לדעתי ייתכן שאת מפספסת אנשים שבמציאות דווקא לא היית פוסלת על הנראות שלהם.

ולכן לדעתי כדאי לקחת את זה בחשבון - אולי גם לבקש עוד תמונות - ואולי לבוא בגישה הפוכה:

קודם לקרוא פרטים על האדם,

ורק אז להסתכל על התמונה. ואם הפרטים נשמעים סבבה והתמונה לא - לנסות לבדוק עוד קצת, אולי עם מישהו שמכיר אותו, אם התמונה שיש לך משקפת.

אין עניין להתחתן עם מישהו שלא מוצא חן בעינייך, אבל כן כדאי לדעתי להיות זהירים בשיטת הסינון.

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אבל אנשים שתשמח בהם : מורות, מדריכות וחברות וככל שמתקרבים לחתונה : אנשים יותר קרובים ובסוף סבאסבתא אחים אחיות אבא אמא

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

הכי קל לי, (במיוחד שאני קצת מקורר ולא מרגיש טוב)

להגיד לך "מסכים עם כל מילה שאמרת. אני פשוט עניתי תשובה כללית לכל הקוראים שנותנת -עוד- זוית."

אבל אני לא מוכן להסתפק בזה.

כי גם כשאני קורא את התשובה שלך

ואני מסכים איתך,

אני יודע שיש משהו שמפריע לי (מפריע לי, בשבילך. שאולי אתה מפספס)

ואני אתן דוגמא :

"ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה."

לזה אני לא מתחבר. ויתכן שאני לא מבין אותך או מפספס.

כשאתה מקבל הצעה,

אותך צריך לעניין :

א. האם אני מעוניין בה.

ב. האם אני חושב שאני יכול לספק לה את הציפיות שלה ואת השאיפות שלה בטווח הארוך.

הפרמטר "היא לא רוצה מאוד" "היא רוצה מאוד אבל בתנאים"

הוא מעצבן, הוא לא נעים, אבל...בחישוב קר, הוא לא נכון.

אני אגיד לך למה.

כי יש מיליון דוגמאות.

כלומר זה לא איזה סיפור נדיר,

זה חלק מהאופי של הבחורות (אל תאמין לי , תברר את זה לעומק)

שבחורה רגילה לגמרי עם היגיון בריא, יכולה לומר על בחור מסויים "מממ...לא יודעת.." "תבדוק לפני את זה..."

אבל אח"כ הכל משתנה אצלה ובני הזוג צוחקים שהיא לא רצתה בהתחלה. מלאאאאאא מקרים כאלה.

זו הסיבה שאני אומר לך (שוב, זה לא קל, אבל זה באמת ככה !)

יותר חשוב זה מה שיש לך להציע, מאשר הסרט שהיא חיה בו.

זה יכול להשתנות בדייט אחד !

מספיק שהיא תראה זוית חדשה שהיא אהבה אצלך,

אצל בחורות נורמליות, זה מקבל תפנית חזקה בעלילה. הרגש משחק כאן תפקיד גדול מאוד.

אז כאילו, אני אומר לעצמי "בואנה, שלא יתחיל עכשיו להתבאס מכל מי שתתחיל להציב תנאים"

תלך לפגישה הראשונה.

תנסה להבין מי הבחורה

ואם החלטת שאתה מעוניין בה *ו* אתה מתאים לה *ו* היא מתאימה לך

זה מה שחשוב <---------

מה שהיא אומרת, לא רלוונטי (בהקצנה).

לצערי,  אולי אני מסביר את עצמי לא טוב.

בוא נגיד ככה.

נניח שהעמדה שלך היא 3 והעמדה שלי שהיא מאוד קלה בתאוריה כי הכי קל לקשקש, היא 8.

אז אני אומר "אוקי, אל תשאר ב 3 . תדאג שאתה לפחות ב 5".

כלומר שחס וחלילה, לא תכנס לאוטומט "יש תנאים ? ביי". כאן הבעיה.

תהיה קר ומחושב עם עצמך. כן ! אבל תבדוק בצורה כנה, אם זו שחיה בסרט, שווה להלחם עבורה

כי שניכם תרויחו בסופו של דבר.

לזה שהיא לא רצתה כ"כ בהתחלה, ***אין משמעות*** להמשך הקשר. מבין?

צוחקים על זה אח"כ.  לא אני אומר. העובדות אומרות את זה על אלפים...ואולי עשרות אלפי זוגות.

מקווה שאני קצת ברור יותר אחרי הקידוח הזה.

רציתי לסיים "אוהב אותך" אבל, אין לי מושג מי אתה באמת, אנחנו לא מכירים מעבר להודעות בפורום.

אז אני אסיים, מחבב אותך מאוד ובהצלחה בהמשך, בציפייה להודעה משמחת שלך בפורום.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

שיעביר הלאה.

שיש הבדל בין שאלות לבירור לבין אמירה של הגברת שהיא נפגשת מתוך התלבטות.

גם הבחור מברר דברים שחשובים לו, אותו דסר הצד השני.. לכן אני חושבת שאם הדברים נעשים בצורה שיש מתווך-

אז גם שהמתווך יהיה חכם ולא יגיד לך "היא רוצה להיפגש אבל מתלבטת".

באופן עקרוני, תמיד פגישות הן עם ספק, לא?

זה לא שבדייט ראשון אני יודעת שזה האדם שאיתו אתחתן.

מטרת הדייטים היא לבדוק אם הפוטנציאל שקיים כאן הוא בר מימוש.

כלומר, הספק מונח על השולחן תמיד.

יכול להיות שזו צורת התבטאות מסוימת, איזושהי רתיעה ממחויבות, להדגיש שזה רק בדיקה ולא הצעת נישואין.

אדם שרוצה לברר דבר ספיצפי שיברר אותו ואז יחזיר תשובה. זאת היתה האמירה.

ספק כללי, זה שאתה לא מכיר את הבנאדם עדיין ואין לך מושג מה באמת היחס שלך כלפיו.

אבל מהצד הגברי כן יש מקום להחליק את זה. לפעמים התשובות המהוססות מגיעות מתוך מגננה אחרי פגיעה כלשהי, או מתוך חשש שהצד השני לא מספיק רוצה.

למה יש עניין מה הצד הגברי להחליק? יש לי גם רגשות

אין סיבה שאני אהיה חסר רגש בגלל שאני גבר

כוונתי היא שבתחילת קשר אף אחד לא מכר את השני ולא באמת מבינים את ההקשר והעוצמה של כל ביטוי.

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

תעזרו לי בבקשה - לקראת נישואין וזוגיות

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)