לגבי עבודה ממש אני לא יודעת...

אני יודעת שנהריה היא עיר תוססת, ויש בה קהילה דתית... אבל יש עוד הרבה מקומות שמתאימים למה שביקשתם... אולי תנסי יותר למקד? או שתעשו ביקור במקומות שמעניינים אתכם.. אולי תבואו למשפחה בשבת... אפשר ליצור קשר עם הגרעין בעיר וזה יכול לעזור לכם נראה לי..

אולי קרית שמואל בקריות?

יחסית זול שם, אך גם שם התייקר בזמן האחרון. קריה דתית - יש מכל סוגי הדתיים הלאומיים, תורניים יותר ופחות ויש גם חרדים (יותר שסניקים, אבל כל מני), לא נוסעים בשבת, יש נגישות להרבה אזורי קניות (אם סופרמרקטים זה מה שמעניין אתכם). אני אישית נולדתי שם (לכן באנונימי) ואם לא הייתי גרה בירושלים, הייתי חוזרת... אולי זה עוד יקרה..

מאוד כלליים... לכן קשה לעזור לך.. עבודה וקהילה דתית זה כללי מדי...
אתם מחפשים עבודה עם שליחות? אתם מחפשים מקום שצריך לחזק אותו? או מקום שכבר הכל מסודר ונוח?
אתם מחפשים קהילה כמו יישוב? או עיר גדולה?
אתם מחפשים מקום שבו צריכים אתכם?
מפריע לכם אם זו עיר שיש בה הרבה אוכלוסייה ערבית (עכו.. חיפה.. נצרת עילית..)?
אתם מחפשים להשתלב בגרעין תורני?
אתם מחפשים מקום שיש בו הרבה צעירים?

וכו' וכו'..

אולי זה יעזור אם תצליחי למקד..

בהדר

או בנווה שאנן

פרנסה משמים וצריך גם "לעזור" בזה לה' גם מהצד שלנו

חייבים לפני מעבר לבדוק טוב את עניין העבודה

גם ככה מעבר דירה זה הוצאה גדולה

אחרי שמחליטים על עיר מתאימה-

אפילו קודם לחפש עבודה ורק אח"כ לחפש דירה 

צפת!!המרכזים התורניים שם יותר במרכז העיר והוילות נמצאות או בעיר העתיקה או בצפון העיר

זאת עיר ממש מדהימה פסטוראלית ומאכלסת שם את כל מגוון סוגיי האוכלוסיה למינהם ממש כדאי

אך אינני יודעת מה הם המחירים שם עד כמה שידוע לי יקר שם אבל מאז ששמעתי זה יותר מכמה שנים

נסי בהצלחה!!

קהילה דתית מגוונת, (משפחות וותיקות, משפחות של הישיבת הסדר, משפחות דתיות צעירות, משפחות מחריש ומישיבת תורת החיים.

כמה מקוואות, המון בתי כנסת,

תלמוד תורה ובית ספר לבנות תורניים וטובים, 

גן ממ"ד תורני

יחסית - מחירים סבירים ביותר.

יש ערבים, אבל יש אזורים שכמעט ואין. (ואולי בזכותכם יהיו פחות...)

מבחינת עבודה - כדאי לברר ספציפית, בסופו של דבר מוצאים. כמו בכל מקום ב"ה.

מוזמנים!!

ובכל מקרה ברור שתצטרכו לבדוק שבת. הרי לא תעברו על סמך תגובות באינטרנט??

חיפה : יש שלושה גרעינים תורניים, שלושתם עם קהילות, כל אחד בגודל אחר ועם אופי ממש שונה.

קריית שמואל: ממש מגוון.

ישובים /מושבים/קיבוצים (דתיים) וכו: בית רימון, שדה אליהו, שדה יעקב, הושעיה, בגולן יש הרבה

בקצרין יש נדמה לי גרעין דובר אנגלית.

טירת הכרמל: גרעין עם חברה צעירים.

עכו: יש גרעין וקהילה ממש נחמדה.

חוצמזה, יש את האתר של הגרעינים התורניים - שם יש יותר מידע, ובעיקר, מספרי טלפון לאנשי קשר שאפשר לשאול אותם שאלות באופן ישיר על אופי הגרעין.

בהצלחה!

ישוב דתי לאומי: בר יוחאי, ישוב דת"ל מסודר, לא יודעת אם יקר שם או זול.

צפת- יחסית זול ויש שכונות יפות של וילות למשל נווה אורנים ונוף כנרת, יש כמה מוסדות חינוך דתי לאומי טובים.

עבודה- חובה (!!) לחפש לפני שעוברים כי לא בהכרח יש.

יש עבודה בעיקרון רק בדרך כלל זה במשמרות ודברים כאלו (וזה נראה שלא אכפת לכם)

יש קהילה דתית, יש בתי כנסת מגוונים, בתי ספר וגנים.

לא יקר בכלל אבל כמובן שלקנות וילות עדיין יעלה יקר מאשר דירה בבנין.

אוכלוסיה ערבית- יש. כל הצפון מלא בהם. אבל רוב מעלות עצמה ללא ערבים. אבל רוב השירותים בעיר והתחבורה היא עם ערבים. 

אם זה מעניין אותך אני יכולה לפנות באישי.

תגידי לאלעד, ואני אפנה אליו.

בשביל וילה ביישוב או בעיר בצפון צריך עדיין סכום גבוה,

שדומה לדירה מכובדת באיזורים "פריפריאלים" וזולים יחסית במרכז הארץ.

עבודות כלליות יש יחסית בשפע בכל מקום לדעתי, אם כי אני לא בטוחה.

אני גרה בפריפריה בדרום, ולא קשה למצוא משרה כללית.

רק כדאי לדעת שגם אם זה פריפריה, זה לא מחירי ריצפה,

ומי שעובד בשכר מינימום, או בשכר קצת יותר גבוה משכר מינימום,

לא יוכל בקלות לקנות וילה בצפון. (אלא אם יש לו חסכונות או עזרה).

לא הייתי ממליצה על הגולן, כי יש המון הוצאות על דלק ככה.

יש קהילות וגרעינים בכל הערים הגדולות בצפון... 

תנסי אולי לצור קשר עם גרעינים תורניים בצפון ולשאול אותם לגבי חינוך ושירותי דת כמו מקוואות...

זה לא מחייב אותך להצטרף לגרעין... .

בהצלחה!

הרגשתי שקיבלתי מכם מידע רחב בנושא לגבי מגורים.. 

אנחנו נשב ונשקול לפי המידע וכמובן נעשה בירורים בנושא היכן לגור בצפון.

כמה לדעתכם עולה וילה 5-6 חדרים מרווחת כולל מרפסת שמש וגינה? 

במרכז זה קרוב ל- שני מיליון!! 

ובצפון? ידוע לכם?? 

תודה לכם.. 

http://realestate.pingola.co.il/sale/%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%9D%20%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A6%D7%A4%D7%AA

או :

http://www.yad2.co.il/Nadlan/sales.php?City=%F6%F4%FA

אשמח אם בהמשך תודיעי .איפה בסוף נפל הפור !!

בעיר מרכזי קניות גדולים מתאימים לסוג העבודה שאתם מחפשים.

מרקם אנושי מגוון.

תחושה של מקום קטן בתוך עיר.

ממליצה לך ליצור קשר!!!

תאמינו לי תגיעו ולא תרצו לעבור לשום מקום אחר... בתור אחת שגדלה בצפת אני יודעת על מה אני מדברת. בעלי מבת ים והוא בא להסדר בצפת אחרי החתונה החלטנו להתרחק ואחרי שלוש שנים חזרנו על 4 ועכשיו אנחנו לא חושבים על שום מקום אחר... עיר קטנה אנשים מדהימים. כולם מכירים את כולם  נ4 בתי ספר דתיים מלא גנים ישיבתית אולפנית תיכון מעונות מדהימים משפחתונים גרעין מדהים וילה יכולה לעלות החל ממליון. אבל כמובן קודם למצוא עבודה עדיפות לבעלי הוראה. כמובן שיש אנשים מצפת שעובדים מחוץ לצפת בסביבה הקרובה. מירון קריית שמונה חצור...

האחריות על התשלומים היא עליו וזה שהוא רוצה לוודא שהוא יוכל לעמוד בהם מראה על מעלתו של בעלך ולא על חסרונו.

ואם באותו אזור יש עוד 50 אנשים שרוצים לעבוד בעבודה כזאת?

אני לא אומרת שאתם לא יכולים לעבור למקום אחר אבל 

שכן צריך לחשוב לפני ולחפש לפני מה האופציות ולברר עם אנשים וכו'.

אולי אפילו למצוא עבודה ורק אז לעבור.

צריך גם לקחת בחשבון שלפעמים במקומות רחוקים יש יותר קושי בנגישות

האוטובוסים בתדירות נמוכה והמחיר יקר יותר אם צריך לנסוע לעיר שליד למשל (לעומת המרכז שהכל זה נסיעה בתוך העיר).

אז לפעמים אולי יש עבודה ביישוב אחר בסביבה אבל לא קל להגיע לשם.

כנ"ל לגבי קניות. לפעמים כדי להגיע לסופר זול צריך לנסוע מחוץ ליישוב וזה כרוך בלוגיסטיקה והוצאות.

ולא תמיד זה כזה זול יותר מהמרכז כי יש פחות תחרות.

בקיצור צריך לקחת את כל העניינים בחשבון לפני שעושים צעדים מהירים.

ובהצלחה ושתמצאו את המקום הכי טוב בשבילכם.

אנחנו קבוע במינוס כל חודש\ בעלי היחיד שעובד, ובחיים לא חשבנו למנוע בגלל המצב הכלכלי.

פרנסה זה מה' בלבד.

אבל אני באמת מאמינה שבעניין הזה אין מה לעשות חשבונות.

שיהיה לך ולכולנו בהצלחה

ה' מפרנס מליארדי אנשים בעולם, נראה לך שתינוק נווסף הוא לא יוכל?

כל מה שנדרש מהיהודי זה השתדלות. להאמין שפרנסה זה ממך.... לא נשמע משהו שאדם שבוטח בה' יאמין בזה.

דעתי

לשבת בבית ולא לעשות כלום  זה לא אמונה זה עצלות "מצפצף אמונה" 

במות ההשתדלות תלויית אדם

בכול אופן לגבי הילדים יש עניין נוסף שרציתי להאיר עליו לתועלת כולם

שבגלל שיש כאן עוד מישהו אז ד' שולח יותר פרנסה בוודאי לגבי זכרים

(יתכן שזה גם תלוי דרגה ואמונה איני יודע)

צריך ללכת לעבוד, ולהאמין בה' שהפרנסה היא מצידו.

"אנחנו קבוע במינוס כל חודש"

לא שאני מונעת או משו.. ובוודאי לא אמנע בגלל מצב כלכלי.

אבל יש אנשים שכן. סדרי עדיפויות של כל אחד.

ולהיות קבוע במינוס זה בעייתי.

ואם המינוס גודל ואין מוצא, זה עוד יותר בעייתי.

יש מקומות שמטפלת לתינוק עולה הון ויש כאלה שצריכים תחליפים. ועוד ועוד.

אל לנו לזלזל (וגם לתמוה בקול) באנשים.

אה, אני אנונימית כי לא שייך שכל מי שמכיר אותי ידע אם אני מונעת או לא..

אם את רוצה לדעת מי אני, אני יכולה לפנות אליך באישי..

בגלל שהמרכז יותר מבוקש (נגיש יותר למקומות עבודה ומרכזי קניות וכו'), מחירי הבתים וכן מחיר הארנונה במרכז יותר גבוה. כך זה למיטב הבנתי, ואולי אני טועה.

בפריפריה יותר זול לגור, ומוציאים יותר כסף על נסיעה למקומות שיותר קל להגיע אליהם מהמרכז.

לגבי מחירי מזון- זה מאוד תלוי ברשתות. אני מתמצאת רק במה שבאזור שלי, אז אין לי יותר מידע מזה.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....