עבר עריכה על ידי .ניק חדש. בתאריך י"ב באדר תשע"ד 23:22
ב"ה
אני מניח שאת לא מרגישה כמו שאת מספרת, את מספרת כאילו אין לך צד בעניין אבל מובן שאת בעניין לפחות מעט.
אז ברור שלהמשיך הלאה בלי לברר איתו זה קשה כי את פוחדת להפסיד אותו, ואולי הוא מעוניין.
סביר שהעצה הכי טובה זה מה שהחבר'ה פה אמרו... לשאול אותו ישירות, ולא להרפות, מולו את יכולה לעשות גם את הקטע שהציעו לך מישהו ואת לא יודעת מה הסטטוס בינכם(אם להעלות את זה סתם תוך כדי אגב, או לשבת לדבר "על זה"), שמבחינתך תיווצר סיטואציה ברורה שאולי את הולכת מהקשר, ותראי איך הוא מגיב- אגב, גם אם לא מגיב הוא אמר את דעתו לאן זה ממשיך, למשהו פושר ולא מחייב. ("אשתי" פחות יהיה פה)
אולי זה לא כך, מקווה גם שלא, אבל רק כדי לעזור לשאול אותו כבר באופן ישיר וחד משמעי(תהיי לרגע רק בצד של הלב שלך גברת נחמדת!):
בצבא לשמור על קשר פושר יכול לא להגיד הרבה ולעשות הרבה. לא להגיד הרבה- כי בודדים, ויש מלא שעות שמירה, ואשת שיחה זה תמיד עוזר, ממלא, ומקום לשפוך להכיל, לא בטוח שייחודי בשבילו שדווקא את תמלאי את המקום. לעשות הרבה- לבנות בך ציפייה(הוא לא מתכוון להרע כמובן), על יותר מזה, שזה במינון כזה רק בגלל הצבא ויהיה יותר, ומשמעותי.
ויש כמובן את הנקודה השנייה הידועה- זה הזמן שבו משתנים(לא כולם כמובן וכו' וכו'), מחליטים החלטות, הרבה פעמים שם מתברר לך מי אתה. שם גדל הפער, בין החברה/החבר מבני עקיבא, לבן זוגי/זוגתי.
והלבבות מתבאסים, ואוספים את עצמם להמשיך.
אז תשאלי אותו כבר! 
מקסימום, הוא חושב להיות בעלך, אבל זה כבר יותר ברור....
בהצלחה לכולנו.