אתה שומע מכל מיני מכרים שעשו עליך תחקיר מעמיק החל ממידת המכנסיים שלך ועד סיבת הפיטורין של אמך מעבודתה
אתה עומד במבחני תצוגה בחתונות ואירועים ציבוריים
אתה מוצג כמפרט טכני מורכב שאמור לספק את דרישות הסף המקובלות
ואז מגיעה ההצעה לשולחן הדיונים יחד עם אינפורמציה מגמתית שתמיד מציגה את הדברים המלהיבים ומחפה על השטחים האפורים
1
2
3
(זה נמשך שבוע או כמה ימים)
הצדדים מתרצים לפגישה כשאז רק מתחיל לו הדיון על מיקום הפגישה מבחינה גיאוגרפית ולאחר מכן מבחינת סטייל
בלובי של מלון או בבית קפה בבית פרטי של צד ג' או בפארק
הפגישה הראשונית מתמקדת בהיכרות יבשה ואורכת לא יותר משעתיים כשע"פ רוב הדיאלוג הוא סוג של מונולוג קבוע: למדתי פה טיילתי שם אני שומע מוזיקה חסידית ומתעטף בלבושי שחור לבן
הפגישה תמה ולמחרת אתה צריך לתת את תשובתך
אתה משיב בחיוב ומעונין לבדוק אבל אז יתכן והבחורה עדיין צריכה זמן עם עצמה
או אז אתה לוחץ על hold ונכנס למצב המתנה כשבראשך רצות מחשבות מפותחות בדימין מה הסיבה שהתשובה מתאחרת אולי היא לא התרשמה מספיק ואולי הוריה הם אלו המסתפקים
מחכה יום או יומיים והנה באה פגישה שניה אליה אתה מגיע דרוך מוכן ועניני מנסה להיות טבעי ומכבד
ואז חוזר חלילה
עוד שלושת ימי ציפיה דרוכה ספקות ותסכול מצורת התנהלות הגורמים
אלא שאין על מי לקבול
וגם אם אעשה זאת אתפרש כפגיע
והנה כבר גמרתי אומר לסרב להמשיך בקשר שכזה והשדכנית מודיעה שהתשובה היא שלילית ואם אני לא ממהר תישקל אפשרות לפגישה שלישית
התיאור הנ"ל משקף תמונת מצב עדכנית שלי אך בעיקר את חסרונותיה של השיטה השידוכית הזו בה אין מקום אמיתי לרגשותיו האנושיים של האדם כי אם בחינה ממוקדת וקרה לשבלונה האנושית הזו שנקראת "בחור ישיבה"
אני מסכימה איתך..
באסה
|


(וזה לא מוטל עלייך..))
.. רק עם פרצוף