גם לי יצא או יותר נכון יוצא כרגע להרגיש שמרוב כל מני עניינים לא פתורים בחיים אני לא מרגישה שאני אתחיל להיפגש בקרוב.
המשפחה שלי כרגע לפני החלטה בנוגע למעבר מקום מגורים וייתכן שאפילו נחליף איזור חיוג..אבל העניין הוא שזה עדיין לא וודאי אבל זה כן מה שישפיע על בחירת המקום שבו אלמד ולא רק...
אצלי זה לא מתוך עומס, נהפוך הוא, ברוך ה כרגע אני נהנית מהמון זמן פנוי (אע"פ שאני עובדת 5 ימים בשבוע) אבל התחושה היא ששמו אותי על "הולד" ואני צריכה לחכות ולחכות עד שדברים יסגרו כדי שאוכל להמשיך ולתכנן את החיים שלי.
לגביך, אני מסכימה איתך שקשה לחשוב על להתחיל לצאת עם מישהו אם את לא מרגישה שאת יכולה לפנות לו זמן, אנרגיות...
עצם זה שאת חוששת אומר לגביך שאת אדם שאכפת לו מהצד השני ומהאפשרות להקדיש לו זמן. לו ולקשר בינכם..
אני בטוחה שהצד השני ידע להרגיש את זה ולהעריך את זה.
וגם, אולי עדיף "לזרום" עם זה ולסמוך שהקדוש ברוך הוא בהשגחתו עליך יסדר סביבך הכל ככה שתמצאי זמן וכוחות לכל דבר ושום דבר לא יפריע האחד לשני... אולי עצם זה שאת נמצאת כרגע בשלב "עמוס" של חייך את תראי עבור מישהו פוטנציאלי כאדם מגוון ומעניין.. תחשבי על זה.