בעיות עם החמותמעיין טוהר

אנחנו נשואים עם 5 ילדים, כשאני באה לחמותי היא מבקשת ממני המון דברים: קודם כל להביא ארוחה של מנה עיקרי כמו עוף לכולם או בשר, היא רוצה כמובן שנפנה את השולחן, בשבת הזאת היא הכריזה שאנחנו אחראיים על עריכת השולחן, וחוץ מזה כשאנחנו מגיעים המיטות בחיים לא מסודרות ואין אפילו סדינים ליד המיטות אז ב10 בלילה אחרי הסעודה אני מבקשת ממנה שמיכות והיא ממיד אומרת לי: תחפשי, בקול כזה עייף שאומר : תסתדרו לבד כבר עבדתי מספיק...

תמיד אין מספיק שמיכות ואז אני צריכה לומר לה שוב שאני לא מוצאת שמיכות אז היא מועילה בטובה לקום ולהביא לי

 ושכחתי לומר שהיא גם מבקשת(כלומר דורשת ) שנשטוף כילים

חוץ מזה היא כל הזמן קוראת לי: מעיין בואי להכיו סלט, מעיין תביאי לי כוס,תביאי לי צלחת ,מפה וכו" איו לה בעיה גם לקרא לי מרחוק אפילו אם אני בחדר או בשרותים היא צועקת לי לבא

מה שהכי מרגיז זה שגיסתי שבאה עם 2 ילדים לא צריכה להביא איתה אוכל ומי ששוטף כילים ומפנה זה בעלה כי היא ניגעלת ורק אני הפריירית שצריכה לעשות הכל, היתה לי שיחה עם גיסתי וגיסתי אמרה לי שהם אף פעם לא מבקשים לבא מעצמם, רק חמותי תמיד מתקשרת להזמין אותם, אנחנו תמיד מתקשרים לבקש לבא אז היא מרגישה שהיא עושה לנו טובה שהיא מזמינה אותנו ואז היא מרשה לעצמה לבקש דברים מוגזמים

מה דעתכם? אני ממש רוצה לבא לשבת אליהם כי אני אוהבת לצאת להחליף אוירה ואני גם אוהבת אותם הם מאד נחמדים , אני לא מעיזה לדבר על זה דוגרי עם חמותי

מבינה שזה מעצבן אבל תביני שאם למרות הכל את בוחרת למה אני ומה חיי

לבוא- אז תעזרי, כי זה הבית שלה. לא מתאים לך- אל תבואי. היא לא חייבת לך שום דבר.תביאי שמיכות מהבית אם כל פעם זה בלאגאן. חמותך קצת יותר מבוגרת ממך וכבר לא קל לה לארח. אם את באה- שאי בנטל.אני מבינה שכיף להתפנק וגם אני רוצה, אבל אומרים שאם אי אפשר לשנות את המציאות- צריך לשנות את עצמנו ואת יחסנו למציאות.

מה שמרגיזמעיין טוהר

זה שמגיסתי היא לא מבקשת כלכך הרבה

וחןץ מזה כשאני מארחת אני לא מתנהגת ככה

יש לי הרגשה שאת גם חמות, לפי התגובה שלך...

אצלי היא טוענת שהיא לא יודעת לבשלimosh30

ואז אנו 2 כלות עוזרות לה בעוד שהבת הנשואה שגם כמוה לא מבשלת מקסימום בעלה מכין סלטים

והרווקה לפעמים מכינה קינוחים אם לא אז גם זה תפקידי

אבל כלים זה תפקיד חמותי לפנות שולחן שוב אנו הגיסות וגם הנשואה אני קוראת גם לגיסה הקטנה שתעזור

בהתחלה הייתי מתמרמרת המון אז שילחתי עליה את הבעל

והרגלתי אותה שאנחנו מגיעים בשישי בצהריים ולא לפני

ואם חסר משהו בחדר תבקשי מבעלך שיפנה אליה

למה שלא תגידי לגיסה xxx את יכולה לעזור לי?

טרם זכיתי להיות חמות, אני כלה, מה שמחזק את דבריימה אני ומה חיי

סליחה אם הייתי חריפה מדי. בכל אופן, אני מבינה שזה מעצבן, כשקראתי את הדברים שכתבת התעצבנתי על החמות אבל בסופו של דבר, זו דעתי ואני לא משנה אותה, ונכון שזה לא הוגן היחס, אבל מה תעשי? אם שייך לדבר איתה, את או בעלך, ולהאיר את עיניה, סבבה. אם לא, אין מה לעשות

תראימשיח עכשיו!

תראי, קודם כל אומר שאני מבינה ללבך. לא נעים להיות הצד 'שעושה' כל הזמן את המטלות. אבל את גם צריכה להבין שלארח זוג עם שני קטנים שונה מלארח משפחה עם חמישה ילדים. ולכן אפשר להבין את החמות שאת צריכה להביא מנת אוכל, ולפנות ולשטוף.

 

אם זה לא מתאים לך, אז אל תבואי לשם לעיתים קרובות.

 

וחוץ מזה, יכול להיות שאתם באים לעיתים תדירות יותר מאשר הגיסה ולכן היא מרשה לעצמה להרגיש שאתם בני בית ויכולים להסתדר לבד.

 

 

אמנם אני לא חמות אבל אותי מאוד עיצבןנסיכים

שאחי הנשואים היו מגיעים להורים שלי תמיד המיטות מאורגנות עם מצעים מגבות למקלחת אפילו מנורת לילה בשקע שיהיה מוכן לילדים... אמא שלי אף פעם לא ביקשה כלום ותמיד הרווקות בבית היו עושות הכל שטיפת כלים עריכה ופינוי וכו- וממש בכיף לא שהיינו מתעצבנות מזה ...

עכשיו שכולם נשואים אז עם כל הכבוד צריך לזוז... אי אפשר שהחמה כל פעם תעשה הכל. לכן אני שאני אצל חמתי אני מפנה עורכת חותכת סלטים ואפילו לא יוצאים עד שהבית מאורגן...

זה שהיא מבקשת רק ממך זה לא יפה...  אולי תגרמי לה להזמין........

 

ואמלנו הכלות התרגלו לפינוק... עד ש.... פעם אחת אמרתי להם בצורה יפה שהינו שם כולם יאלה חברה לעזור כל אחת תיתפוס משהו לארגן אמא עיפה כבר היא בישלה ניקתה וגם עבדה היום אזלעבודה ובאמת מאז הם ממש עוטשות.( יש דברים שאמא שלי לא תיתן לעשות בחיים כמו כלים מוצש או נקיון אחרי שבת... היא מבינה שכולם עם ילדים וצריך להגיע לבית אז היא אומרת עכשיו עזבו... קלחו את הילדים שתגיעו לבית מוכנים ואני יארגן..

כמה דברים שצריכים התמתנות..ד.

א. מובן לגמרי שהחמות אינה אמורה לסדר עבורכם מיטות..  זה דבר טבעי שאם אתם באים, את שואלת איפה יש מצעים ודואגת לקחת ולסדר. יש "מחמירים" להביא בעצמם כדי לא להשאיר כביסה.

 

ב. ברור שתעזרו לערוך שולחן/לשטוף..  הרי זה לא בית מלון. נכון שיש כאלה שאוהבים להכין הכל בעצמם - אבל לדעתי זה דבר אלמנטרי שהאורחים מציעים לעזור. היא מתייחסת אלייך כבת - אז מחלקת גם לך "תפקיד". מן הסתם פחות צעירה מכם..

 

ג. לגבי להביא חלק מהאוכל - כנראה קשה לה להכין הכל לבד. זו בחירה שלכם: לבוא עם להביא או לא לבוא.  הרי את אומרת שאת אוהבת להגיע אליהם. אז אפשר להבין אם קשה לה להכין הכל למשפחה עם 5 ילדים באופן תדיר. זה משתנה מאשה לאשה. ולא שייך "להשוות" - הרי גיסתך לא באה תדיר. תשמחי שאלייך יש יחס כאך בת. יש בכך יתרון..

 

ד. לגבי מה שהיא קוראת לך - את לא חייבת להיענות תמיד אוטומאטית. אם את בחדר - מותר להתעכב, או להגיד בשלוה, אני עסוקה/נחה כרגע, עוד מעט אבוא..  היא תתרגל בהדרגה שיש לך שיקול דעת עצמאי.

 

 

 

את באה עם 5 ילדים .. למה ציפית?ארץטרופיתיפה

מה הבעיה? תכיני את המיטות וכלי השינה לפני השבת וככה לא תהיי עייפה מדי.

 

מנה עיקרית את יכולה לקנות בדרך, יש המון כאלו שמכינים ביישובים או מסעדות בערים.

 

לשטוף כלים - שבעלך ישטוף

 

ואז נשאר רק לערוך שולחן שאת זה הבנות שלך תשמחנה לעצב כיד הדמיון הטובה.

 

בקיצור - קצת יצירתיות פותרת לך בעיה עם החמות (ואז גם תקבלי ירושה יותר גדולה שתכסה על המנה העיקרית

ועוד דבר - נא לא להסתכל על הגיסה,ארץטרופיתיפה

זה מתכון בטוח לבעסה במקרה שלך

את יודעת כמה זה קשה לארח?חדשה דנדשה
זה כל כך מעייף , תחשבי שאתם באים אליה לשבתות די הרבה עם הילדים כמו שדן כתב אתם בני בית. אני רןאה על אמא שלי שהיא מארחת ודןאגת להכל היא אחר כך ממוטטת מהכל.. היא תמיד מתלוננת בפני..כי אני יותר קרובה אליה כמה קשה היה לה ולעומת אחיי היא פחות מתלוננת להם..
אם אתם מבקשים לבןא אז או שתשאו בתוצאות שזה לעזור ולנהוג כאילו אתם בבית שלכם, או שאל תבואו בחירה שלכם. אנו הייתי מציעה לבוא אבל להוריד תדירות אבל להמשיך לעזור..אם חסר לך משהו תבקשי מבעלך..
זה מאוד קשה לבשל בכמויות זה מתיש..
ומה שכתבה ארץ ממש נכון..
בקיצור תהני חיים רק פעם אחת תעשי משטוב לך ואל תקחי ללב.. תכניסי קצת את בעלך לעניין הכלים או שתשתמשו בחד פעמי תקנו להם או משהו כזה..
גיסתך צודקת אבל לדעתי חמותך עצלנית בכל זאתאורel
מה?!....ד.
מצטערת..מבינה את החמותאורין

האירוח לא חד פעמי אז אם רוצים שיהיה בשמחה- בהחלט חייבים שיתוף פעולה מלא. אנו מתארחים ומביאים את שמיכות הפוך- למה לא? פחות מאמץ בלשלוף שמיכות ולצפות ומלא כביסה.. 

לדעתי תחשבי שזו אמא שלך והכוחות שלה מוגבלים- אז למה לא לעזור בשמחה?

ונשמע שהיא מרגישה איתך בנוח- אז גם את יכולה להרגיש נוח כשהיא קוראת לך וכשאת עסוקה- להגיד: אוי סליחה אני חייבת לגמור לעשות כך וכך ואז אבוא וכד'

 

ואני חושבת שזה מעולה שהיא מבקשת בחופשיות ולא אוכלת את הלב בשקט וסובלת מעומס האירוח במקום להנות מכם

 

כל כמה זמן אתם באים שבת?הרועה
את מודעת לכמה אנרגיה היא מוציאה על האירוח?
אני קצת בהלם מהחמות הזו...סלטונה

עם כל הכבוד לה...גם היא היתה כלה ואני מניחה שמאד רצתה שהתנהגו אליה בכבוד ובאירוח נכבד!!

אני לא אומרת שלא לעזור ולשבת בחיבוק ידיים,צריך להיות ראש גדול ואם את לא יכולה אז שבעלך יקום ויעזור עם רואים שצריך, אבל עם כל הכבוד לאותו חמה היא הגזימה בדרישות שלה עדין זו כלתה ויש להם 5 ילדים שרב השבת הולכת רק על להאכיל,לנקות לחתל וכו..אז קצת התחשבות וביננו אנחנו באות לשבת להורים במיחד שיש 5 ילדים אנחנו צריכות גם את החופש והאיורור הזה,וזה מבאס לבוא ככה שאת יודעת שיש מרטון..אני א6ישית לא היתי רוצה להמשיך להגיע לכזה בית שיש הרגשה של אפליה מאחד לשני ביחס וגם שיש חוסר התחשבות במצב שהיא עם 5 ילדים ואולי הריון או אחרי לידה..באמת גם החמה הזו לא בסדר יותר מידי ..צריך לדעת לעזור וצריך לדעת לארח יפה ולא כך.

יכול להיות שהיא היתה כלה והתנהגה בהתחשבותאורין

בחמותה ולא ציפתה ממנה להיות המאווררת הקבועה שלה. זה לא נשמע כמו מרתון אלא עשייה שוטפת לצורך המתארחים.

דעתי הקטנה בלבד.באה לעזור

להביא תוספת לאוכל בין אם זה מנה עיקרית או משהו אחר זה לגיטימי לחלוטין, בכל זאת משפחה של 7 נפשות.

לערוך את השולחן / לסדר/לנקות כלים אחרי ארוחה לגיטימי גם כן. אבל לבקש ממנה לנקות אחרי כל ארוחה( אם זה מה שבאמת קורה אני לא יודעת היא לא פירטה נראה לי) לא לעניין, לקרוא לה מהחדר לא לעניין, וגם להגיע כשהחדרים לא מאורגנים זה לא לעניין. לפחות שיהיו סדינים על המיטות, משהו בסיסי. מה עם הכנסת אורחים?

כשאני מארחת את הוריי או את החמים שלי עם הילד הלא נשוי אני מסדרת להם את החדרים זה מינימום של אירוח. אפילו הרבנים הגדולים סידרו את המיטות של האורחים שלהם. אין מספיק שמיכות תביאו מהבית אבל שהחדר יהיה מוכן לשינה. 

 

האמת זה נשמע שהחמות לא כ"כ רוצה שתגיעו אליה... היא לא מזמינה אתכם, לא מסדרת את החדרים לקראתכם.

אולי כדאי לחשוב על לא להגיע לשם כמה זמן ואז לראות אם יש הענות מצידה להזמין אתכם, בלי ברוגז כמובן.

ובנתיים לנפוש במקום אחר.. אולי אפשר לחלק את הארוחות בין שכנים?

אבל לארח לעיתים קרובות משפחה גדולה יחסיתחדשה דנדשה
זה לא קל . היא לא הזמינה אותם, הם הזמינו את עצמם . אולי שווה לקחת הפסקה מלהתארח..
בשבילנו כבר מזמן הפסיקו להכין מיטותמינימאוס2

ומאוד רוצים שנבוא

חבל להסתכל על זה ככהיערית נ

החמות יכולה מאוד לאהוב ולרצות אותם אצלה אבל הכוחות מוגבלים.

ועם הזמן לא נהיים צעירים יותר.

יותר מזה, כל פנטזיה על שבת נופש כשיוצאים להורים היא מיותרת. ההורים הם לא בית מלון ולא צימר.

ואז כל מה שתקבלי יהיה בונוס.

לא מדובר באירוח אחת ל..ד.

זה נכון שלפעמים הילדים באים לנוח, וההורים נותנים להם את זה.

 

כאן לפי מה שאמרה, אלו ביקורים תדירים.

 

וכי החמות צריכה לצפות לה כלי מיטה?...  זה לא "בכבוד ובאירוח נכבד"?..

ושוב.. תחשבו שבאתן להתארח אצל אמאאורין

אז הרבה יותר קל ונעים להתאמץ לעזור לה, להביא חלק מהאוכל ולסדר לעצמכם את המיטות..כולל הסדין 

ועם כל הבקשות של החמות זה נשמע שעדיין נעים ומועיל להתארח אצלה, כי את הרוב היא עדיין עושה.

ונשמע לי שהחמות דווקא כן מארחת אותם ברצון.

בקיצור- לעניות דעתי הכל טמון בשינוי הגישה.

אימי תמיד מכינה לגיסתי את המיטות מוכנותבאה לעזור

והם משפחה של 6 נפשות ובאים כל שבועיים לערך.

חמי וחמותי תמיד מכינים את המיטות ואם זה לא מוכן באותו הזמן אז היא דואגת להביא לנו סדינים ושמיכות אם חסר. אנחנו באים כל שבועיים משפחה של 6 נפשות.

וכשכולם מגיעים לשבתות אחים שזה בערך,20 אנשים כולל ילדים החדרים מוכנים ואם לא אז כמו שאמרתי היא תביא מצעים ושמיכות ולא תשלח אותנו לחפש.

כל אחד תורם את עזרתו בשבתות כאלה- מביאים אוכל, מנקים מסדרים שוטפים כלים אבל לפחות מיטות???

אז מה אם הם באים כל שבועיים, הם עדיין אורחים.

אפשרד.

לחייך...

 

רואים כמה ההרגלים גורמים לכל אחד לראות כ"נורמלי" את מה שהוא מכיר.

 

מקודם כתבו משהו שלנקות, להביא אוכל, ברור שלא.

 

את כותבת שעושים את זה כמובן-מאליו, אבל "לסדר מיטות"?...

 

אז אני מציע שכל אחד יסתכל בעין טובה על מה שמוכנים להכין לו - ולהפסיק לבוא ב"דרישות" אל ההורים.

 

 

ואני חושב שיש בעייתיות לא קטנה בלהגיד "אז מה אם באים כל שבועיים, הם עדיין אורחים".. לא במובן של השמחה שבאים וכו', שזה מובן, אלא במובן של "דרישה" שתהיינה מיטות מוצעות ל20 איש, או אפילו למשפחה של שש נפשות שמגיעה אחת לשבועיים.

 

הם אורחים, אבל לא בבית מלון עם חדרנים. אם יש הורים שאוהבים לפנק כך - כל הכבוד (אם כי יפה מאד להציע שאל תטרחו, נסדר בעצמנו). אבל שזה הופך ל"מובן מאליו", זו כבר שאלה מידותית, דומני.

יצא מצחיק....tx,rxukyi

באמת לכל אחד יש "נורמות" אחרות לחלוטין...

אצלינו יש חדר של האורחים ואמא שלי בחיים לא נכנסה לשם לדעתי... אנחנו (הילדים הנשואים) אחראיים עליו- לארגן לעצמינו מצעים וכמובן לנקות אחרינו... לפעמים אחד האחים הרווקים נכנס לטאטא ולסדר קצת לפני שאנחנו באים, וגם זה לא תמיד...

 

העניין העיקרי זה שאי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה- 

אם מזמינים את עצמינו- זה לפי הכללים של החמות/האמא.

אם לא מוצא חן בעיננו- אפשר להחליט לא לבוא, או לבוא פחות.

לשנות את החמות אי אפשר, וגם לא מכובד....

אתם גם מתנהגים כמו אורחים?!מינימאוס2
עבר עריכה על ידי מינימאוס2 בתאריך כ"ד באדר תשע"ד 15:15

קונים מתנה או פרחים, מפרגנים על השבת על האוכל על הארוח

משתדלים שהילדים יתנהגו יפה ולא יפריעו ?!

לא ברור מה כל כך קריטי במיטות...אורין


סליחה לא מסכים עם ההרגשה שלךמיסטר דום
אני מבין אותה אבל לא מסכים איתה מה את באה לבית מלון את באה למשפחה ולחמותך יש חיים וקשה לה לארגן הכל ובלי עין הרע מן הסתם היא מבשלת בכמויות ומסדרת ומנקה אז כן קשה להגיע לכל פינה בצורה יסודית את לא באה על תקן אורחת את צריכה לעזור וזה המצווה והזכות שלך. מה אכפת לך מה אחרים עושים את זו את וגיסתך היא גיסתך.
ויותר מכךמיסטר דום
עבר עריכה על ידי מיסטר דום בתאריך כ"ד באדר תשע"ד 16:08
אחי וגיסתי באים ומסודר להם תמיד הכל אבל לפעמים לא הספקנו להשים סדין גיסתי שמה לבד ולוקחת שמיכות וכריות לבד סה"כ הם לא בצימר עוזרים והכל ולי זה נראה הכי הגיוני כי מי שבא בתדירות הוא לא אורח .
לא אמרתי שאם יקרה מצב שבו זה לא יהיה מסודר אז סוףבאה לעזור

העולם הגיע ולאנחנו לא נסדר בעצמנו, אנחנו נסדר ונאמר תודה על האירוח וכו'

אבל פה מצטיירת לי תמונה שהיא לא רוצה לארח אותם ואת גיסתה כן. הרי היא לא מזמינה אותם אליה זה מה שקצת מעציב.

 

כנראה שכל אחד והסטנדרטים שאליהם הוא הורגל.. ככה הורי, וסבתותי היו וככה גם מהצד השני. אירוח הוא דבר מאוד חשוב ועם כל הלב, ובעז"ה גם כשאני אהיה סבתא.

אז יאללה מי בא אלינו השבת???

גם אנחנו כאלה ...מיסטר דום

אבל זה מובן לכולם מאילו שעוזרים ועושים הכל ביחד שאמא שלי לא תתמוטט וסליחה כל מקרי לגופו זה שהיא לא אומרת לבת שלה ולה היא אומרת  כל אחד והשיקולים שלו !! את לא יודעת מה השיקולים שלה ולא נכנסים לשם בכלל למה זה קל ופשוט לארח 6 אנשים לבשל לשש אנשים לנקות ולסדר לשש אנשים ואחרי שש אנשים לשטוף כלים אחרי כמות כזאתי חמותה נשמעת מדהימה מארחת ומזמינה פשוט חסרת כוחות וזה מובן וברור ! מקווה שלא נשמעתי נחרץ מידי או מבטל דעה..

משום מה לא הכמות נראת לי הבעיה פהבאה לעזור

ואולי אני טועה ולא ירדתי לסוף דעתה של הכותבת. פשוט נראה לי פה הבעיה של השוואה בין הגיסות.

יש לה הרגשה שאת גיסתה היא רוצה ואותה לא. 

טוב נו, אולי פשוט אני אחכה לתגובה שלה לעניין במקום לנחש ניחושים.

בכל מקרה אם הבעיה שהחמות מאוד עייפה בלארח 6 נפשות,אז ברור שיש לעזור ולא להתפנק אבל שוב זו לא נראה לי הבעיה.

כתבתי לה כברמיסטר דום

שאי אפשר להסתכל על אחרים היא זאת היא... ולכי תדעי מה היחסים שלה באמת על גיסתה החמות והגיסה את לא יכולה לדעת כלום עד שתגיעי לבן אדם..גם אני הבנתי שזה הבעיה שלה אבל אני פשוט נתתי פרספקטיבה שונה!

טוב אז עכשיו תורי להגיב:מעיין טוהר

נראה לי שיש את שביל הזהב שאומר: הגיוני לעזור אם מתארחים השאלה עד כמה. גס אני מארחת משפחות גדולות ותמיד המיטות היו מוצעות והציפיה היחידה שלי היתה שיעזרו לי לפנות שולחן, אני יכולה להבין שהיא תבקש עזרה אבל יש גבול! גם להציע מיטות ועוד לחפש את השמיכות בכל רחבי הבית

גם לשטוף כילים

גם לפנות

גם להכין סלטים

גם להבי מנה עיקרית לכולם וזה כולל גם לגיסתי שבעצמה לא מביאה כלום

כמובן לסדר את כל המשחקים והחדר כולל קיפול מיטות תינוק_ ובא נאמר שזה מקובל עלי

גם לערוך שולחן

אני עובדת יותר קשה אצלה מאשר אצלי בבית! תכלס אני באה בשביל האוירה ולא בשביל המנוחה

אה ושכחנו את כל הקריאות שלה מסוף העולם- כשהיא עשתה לגיסתי את זה ,גיסתי עשתה כזה פרצוף וחמותי מיד אמרה: מפריע לך שאני מבקשת ממך? אז אני לא אבקש!

 ניראה לי שאם אני הייתי עושה כזה פרצוף היא היתה אומרת לי איזו הערה עוקצנית שאומרת איזה חצופה

תבינו שגיסתי קטנה ממני בעשר שנים ואותה היא מכבדת ואותי ממש לא , גיסתי מהרגע הראשון שנכנסה למשפחה הראתה לה תכיוון שעליה לא ישתלטו ושאותה יכבדו ולמעשה זה מה שקורה, אני ממש פגועה מחמותי וגם קצת עצבנית על עצמי שלא הצלחתי להעביר לחמותי את התחושה שגיסתי הצליחה, זה משפיל אותי מאד היחס הזה.

 ולמי ששאלה אנחנו באים פעם בחודש בערך ושנה שעברה לא ביקשנו להתארח ושנה שלימה היא לא התקשרה לארח מעצמה אז השנה כ"כ רציתי לבא שהצעתי לה להביא משהוא כדי שהיא תסכים יותר בקלות לארח

ושוב: לגיטימי לבקש עזרה כשבאים אבל לא בכזאת כמות, זה כבר ממש ניצול וחוסר כבוד!!!!!!!!!!

אני במקומך לא הייתי רוצה להתחלף עם גיסתךאורין

וזה לא הישג גדול לעשות פרצוף ולהראות כיוון שהיא לא תעשה כלום.. ממש גיבורה..

זה ניצול וחוסר כבוד מהצד המתארח. 

וחוצמזה איפה כבוד לחמות??מיסטר דום
היא גדולה יותר!!!
אני מסכימה איתך!! זה לא בנורמה, אבל אין לך ברירהמה אני ומה חיי

או לבוא פחות או "לסבול בשקט" או לדון איתה בכך.

אולי בעלך ידבר איתה על המצב?באה לעזור

אפשרות שניה היא פשוט לא לבוא הרבה, וכשבאים להשתדל לא להעלב ולומר בלב כל הזמן כיבוד הורים ובעל...

אולי ככה יהיה יותר קל להעביר את השבת.

 

אני מבינה לליבך, זה מאוד פוגע חוסר השיוויון שנוצר אבל זו המציאות והיא כנראה לא תשתנה יותר מדי.

זה כבר עניין של הרגשה .מיסטר דום
ועם ההרגשה שלך אי אפשר להתווכח אבל עם גיסתך לא הייתי מוכן להתחלף . יש לי רעיון ! אולי תנסי לדבר עם חמתך בכבוד הראוי לה ולא בפורום אפילו שפה טיפה פרקת. אל תתני לבעלך לדבר איתה ככה כי זה יחמיר את המצב אבל דברי טיתה ותנשי מן תיאום ציפיות! בשיא הרצינות...
זה לא שהיא לא רוצה לארח פשוט קשה אולי שווהחדשה דנדשה
להמעיט לגרום לה צורך להתגעגע לנוח גם.. אני רואה מאמא שלי כמה היא אוהבת את הילדים אבל ממש ממש קשה לה לארח, ולא מדובר בהרבה נפשות. היא פשוט חלשה ואם מישהו מהילדים יגיד לה שהוא בא לשבת ועוד לכ-ל השבת היא תתפוס את הראש.
זה לא קל .. לדעתי על משכתב שהחמות לא בסדר לא ממש מבין שפעמים זה קשה לא כולנו חזקים ויש לנו כוחות לתת , לטפל , לדאוג זה לא פעם ב.. ( גם פעם ב.. לאישה חלשה זה קשה!! ) כל שכן שזה לעיתים קרובות..
גיסתה השניה לא באה בכלל, אז היא מתגעגעת ובוחרת להזמין אותה. זה שהיאלא מתנהגת איתה ככה, זה רק בגלל שהיא לא חופשית.
זה כמו שאני מתארחת אצל אמא שלי היא מכינה אותי, תבואי תסדרי,תכיני תגישי, ולאחיי היא לא אומרת כי הם פחות קרובים אליה ממני איתי היא יותר פתוחה אז היא מדברת הכי חופשי ואני לא נפגעת להיפך מבינה וכשאחיי הנשואים מתארחים היא משתפת אותי כמה קשה לה וכו'
תנסי לעשות לה שיקוף...תהלה211

אני ממש מבינה אותך!!! כשאת באה לחמותך בא לך להתפנק.

 

 

פתרון אפשרי מעשי- תני לה 'בהפוכה'...

תזמינו אותה ואת בעלה לשבת אליכם, הזמנה לבבית.

כשתשאל-מה להביא? תגידי: אל תביאי כלום, סוף סוף יש לך הזדמנות להתפנק! ותפטירי בסוף- זה לא כיף גם להתארגן לנסיעה וגם לבשל-אתם מוזמנים כך בכיף!

כנ"ל כשהיא תשאל על מצעים-תידי: עזבי, עד שאתם באים-אארגן לך מראש מצעים-בכיף!

 

בקיצור-יש סיכוי שאם תפנקי אותה והיא תראה שכיף לנוח ושלא דורשים ממך דבר ואולי בפעם הבאה היא יותר תשקיע...

 

עוד דבר-בפעם הבאה שתבואו אליהם תגידי בטלפון עוד מראש: אנחנו מתגעגעים, מזמן לא היינו אצלכם ונשמח לבוא השבת, אבל זה יוצא אחרי שבוע משוגע ועמוס אז לא אוכל להכין אוכל, את רוצה שאקנה משהוא בקייטרינג בעירכם או שתעדיפי שכבר נבוא בשבת אחרת?

 

יתכן שהיא תבין את העניין!!

בהצלחה

הבעיה היא אמיתית! והפתרון , אם יש, רק דרך הבעלשירתיה

 

 קודם כל מחשבה שלי.  בין החברות שלי יש גם כאלה שהן פשוט רעות. בני אדם לא משתנים הרבה ,  גם כשיש להן בן וגם כשהבן מתחתן עם מי שהיא.

 

שאלתי  פסיכולוגית על הענין והיא אמרה לי שהיה לה מקרה כזה בטיפול. בחותנת היפלתה בצורה קיצונית בין9 בכלב  (שפנתה אלי ) לבין הבת שלה. וזו תופעה די שכיחה. כי חשוב לחותנת להרגיש שלא לקחו לה את הבן ושהיא נשארה השולטת בבן וממילא האשה  של הבן כפופה לה !

 אין אפשרות שהכלה בעצמה ( במקרה זה הכוונה לך מעיין טהור) תפתור את הבעיה בעצמה. 

 במקרה שהפסיכולוגית  דיברה עליו היא הזמינה את הבעל- הבן. אבל הוא סירב לבוא למרות כל המאמצים להביא אותו ולכן הענין לא נפתר  , ומה שהפונה הרויחה Zה שהיא מבינה את המצב ואין לה תקוות ואשליות.

הפסיכולוגית אמרה שהבעל חייב להפנים את הפסוק " על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו" . יש הרבה מקרים שאי אפשר לבנות זוגיות אם  לא עוזבים קודם את ההורים ונותנים עדיפות לבן הזוג.

 לסיכום" תדברי ישיר לגמרי עם בעלך על הנושא. אם הוא יפנים  שהוא זה שצריך לפעול אצל  אמו בנושא. יש אולי סיכוי שמשהו ישתנה.  בהצלחה.

מחילה אבל זה הגזמה ואילו זה "בעיה" אז שלא יתארחוחדשה דנדשה
וחוץ מזה אני בטוחה שאם לא יתארחו חודש חודשיים החמות מיד מיד תתקשר להזמין אותם וכו'
ההפליה כביכול נובעת מכך שאם הגיסה האחרת היא לא מרגישה בנוח כמו איתה וזהו.. הם באים לעיתים קרובות והגיסה האחרת לא באים לעיתים קרובות, מחכים להזמנה.
אכן ההגזמות פה הרקיעו לשמים..אורין
הגזמה זה שדנדשה ואורין כותבות נגד דברים מקצועייםשירתיה

שהבאתי.

במחילה.

 הנושא רציני. הבעיה רצינית.

 ואלו שנותנות עצות מהאויר עם המון רצון טוב , ואני מעריכה את זה, אבל בלי חצי מושג במציאות  - זה רק יכול להזיק .

 

לפעמים צריך למצוא דרך שלא נראית נחמדה. כמו לבקש מהבעל לדבר עם האמא שלו.

 

 מצטערת אבל לא כל מה שנראה מתוק זה מתאים לחיים האמיתיים.

שירתיה חמודה את אפילו לא נשואה לפי הכ. האישיחדשה דנדשה
אז יש דברים מורכבים. פסיכולוגית זה לא ה- המילה האחרונה, לא בנושאי המורכבות שבמשפחה.. חכי עוד קצת תקימי בית , תראי יש דברים מורכבים...
אגב אילו לא "עיצות מהאויר " כמו שכתבת, אנו במקרה חיות את המורכבות הזו של חיי נישואין+ חמות+ התנגשויות שיש לפעמים, מחילה אבל עיצות מהאויר זה יותר משאת כתבת כביכול בשם הפסיכולוגית שהיה לה טיפול דומה.. כל מקרה לגופו..
ונכון החיים מורכבים ושונים ממקרה למקרה.מיסטר דום
במחילה. במה את עובדת שאתמיסטר דום
מקצועית?
דנדשה. כ.אישי:יש כותבים כדי לגלות ויש כדי להסתירשירתיה

כתבתי "בקשר"  אפשר לפרש  בקשר נישואין , בקשר לקראת  ואיך שרוצים.  מה שחשוב זה שמי שכותב "בקשר"  אומר שרוצה  שלא יתקשרו  אליו  על בסיס אישי.   מובן ?

 שימי לב מתוך אחריות הבחנתי בין דעת עצמי , ויש לי נסיון בחיים , הרבה נסיון , לבין הדעה המקצועית של בעלת מקצוע פסיכולוגית .

 רק אדם רע יציג את דברי עצמו כאילו הם מקצועיים כשהנושא שעל הפרק הוא רציני וחשוב מאוד למי שהתחילה את הנושא.

ושוב הפסיכולגית היא פסיכולוגית אמיתית .

 ואם את מודיעה שמה שהבאתי בשם מקצוענית זה לא מקצועי . כדאי שתחשבי שאת  לא נוהגת באחריות.

חמודה את כנראה ממש לא מבינה לאיזה נושא את מגיבהחדשה דנדשה
יקירתי תביני בהמשך החיים.
בכל מקרה אני את הדיון סיימתי !
אוי אני ממש מצטערתמעיין טוהראחרונה

לא רציתי שבגללי תריבו,אני חושבת שזה לא פר לקטול עיצה שמשהוא התאמץ לכתוב ובטח לא לזלזל וליכתוב דברים פוגעים, מאד נהניתי ממה שכתבת על הפסיכולוגית שירתיה!

מלחמה!! איך אתם שורדים נכון את התקופה הזו?חיוך2019

אצלנו זה 3 ילדים: 7,5 ושנה וחצי.

קומה שלישית, מקלט בכניסה. אין ממד.


האמת שבהתחלה המקלט היה דוחה, אבל ב"ה טיפלנו בזה. הבאנו מנקה רצינית, קניתי דשה סינטטי לרצפה (כי הרצפה מבטון חשוף) ועם הזמן שדרגנו שם ועכשיו זה מקום סך הכל נחמד.


אני מרגישה כבר מותשת, מוצפת


אשמח לשמוע מה נותן לכם כח בתקופה הזו?

איך ליצור נפרדות וזמן גם לעבודה ופנאי אישי בצוך כל התובענות של המצב...


ואיך לעלות תמורל...

האמת שמאתגרנקדימון
והידיעה שזו מלחמה קיומית של אין ברירה עוזרת אבל גם לנימוק הזה יש מיצוי.

האם שקלת ליטול קלמנרבין או מרגיעים טבעיים אחרים? לפעמים צריך גם את זה עד שיסתדר

לא ניסתי..חיוך2019

מאמינה בחוסן מנטלי

אז מנסה לשאןב רעיונות🙂

אני לא חושב שזה סותרנקדימון

אפשר לשתות קמומיל להרגעה, ולשתות מיץ תפוזים טרי כדי לקבל ויטמין c נקי, אז למה אי אפשר לקחת רגיעון טבעי בכדור?
 

זה לא במקום עצות מנטליות, זה עצה נוספת. אל תבואי שלילית לזה, לא מדובר במשהו כימי או ממכר.

אני יותר חושבת שזה עוד סבב ומי יודע עוד כמה יהיוחיוך2019
וזו מחשבה מחלישה
לזה אין פיתרון מוצלח כל כךנקדימון

חוץ מההבנה שהעולם מורכב. לפחות אנחנו נמצאים בארץ ישראל, ריבונים על עצמנו, ויכולים להגן מבלי להיות תלויים בחסד המזויף של העמים.
 

ובעז"ה גם זה נראה שבכל מקרה נצא מהמלחמה (אולי סבב) הזה מחוזקים ייתר עם מעמד אחר, בריתות אחרות, ותודעה אחרת.


 

רק ראיה לטווח הארוך יכולה להועיל כאן.

יפה, מחזקחיוך2019
בעינייoo

זה יותר כמו מלחמה אחת מתמשכת עם הפסקות

זה כנראה ימשיך

אולי עוד הרבה זמן


זה לא מחליש אותי

מה שהיה לפני רצף המלחמות הללו

היתה אשליה

שמחיר הניפוץ שלה יכל להיות גבוה בהרבה

כל מה שיקרה

הרבה יותר טוב ממה שהיה פה קודם


הטיפים שלי


להתעלם מהחדשות

לצמצם התייחסות למלחמה למינימום

להתעסק בדברים שיש עליהם שליטה

כאלה שנותנים תחושות טובות


לחיים יש להציע הרבה יותר מאזעקות טילים וחדשות

זה כנראה ימשיך, איך אתה רואה את זה?חיוך2019
מלחמה שתמשך עוד כמה שנים?

זה מעבר ללהתעלם מחדשות, זה זה שאי אפשר לתכנן שום דבר, לבסס קרירה, הילדים קופצים וצריך להעסיק אותם והכל מיטלטל

אי אפשר לדעת כמה זמןoo

לילדים אולי למצוא פתרון ביניים שיכול להחזיק תקופה


קריירה כדאי שלא תהיה תלויה רק בזמני שגרה

ולעשות איזושהי חלוקה זוגית בקשר לילדים


אפשר לתכנן דברים

במגבלות מסוימות

רוב הדברים אפשריים

אם באמת רוצים אותם

האמת?עוד מעט פסח

לומדת תנ''ך.

התחלתי בלימוד הנ''ל היומי, וזה פשוט מרחיב את הדרך להסתכל על המציאות. זה נותן ראייה רחבה של מה שקורה כאן והמון המון תקווה. כשקשה לי אני עושה בינג' ומרגישה אח''כ שאני חוזרת לנשום.

זה נותן לי אמונה וחוסן מנטלי בכמויות.

ממליצה מאוד.


רעיון יפהחיוך2019
מה את לומדת?
הנ''ך היומיעוד מעט פסח

אלה פרקי תנ''ך מבוארים על ידי הרב פרנקו מישיבת הגולן.

אפשר למצוא בכל אפליקציה שאת שומעת בה פודקאסטים או מוזיקה.


דוגמא לפרק ששמעתי במוצ''ש האחרון (רק כדי להתבשם. ממליצה בעקרון לשמוע על הסדר)-

'תהילים מזמור פג


ואם שמעת, חשוב לזכור שאלו שיעורים בני חמש-שש שנים, שהוקלטו לפני ה-7.10.

הרלוונטיות שלהם רק מראה כמה אנחנו תחת השגחה אלוקית.

יש משהו כתוב או רק מוקלט?חיוך2019
אני חושבת שזה מוקלטמתיכון ועד מעון

גם אני שומעת, מאוד אוהבת.

אני נמצאת בקבוצה ששולחים בה מידי יום 2 פרקי נ"ך ע"מ לסיים לשבועות

לא מכירה כתובעוד מעט פסח
יש קבוצה מלווה עם חומרים שאנשים שלומדים מעלים, אבל אני לא שם ולא יודעת מה יש ומה אין שם.
יעזור לך לדעת שהילדים חוזרים למסגרות ביום ראשון?רוני 1234
זה לא וודאי. ותלוי בכל מיני דבריםיעל מהדרום

לק"י


אם זה מעודד אותה, היא יכולה לחשוב על זה...

אבל לדעת שזה לא סופי.

לא כולם חוזרים כנראה5+אחרונה
גם אם יחזירו, לא בכל המוסדות קיים מרחב מוגן ולא בכל מקום יחזירו. צריך להערך לזה. 
היה לי דוחה אצל חמי וחמותי בחגחיוך2019

מאז ומתמיד היה לי קשה שם.. בשנים האחרונות ההגעות שלנו ללינה הצטמצמו לפסח וסוכות. בדכ היינו ישנים בקומה למעלה ושם יש שני חדרים.

מורכב לי שם מאד, אח אחד עם אספרגר נמצא בדכ אצל ההורים בחגים.

הבית מבולגן, מוזנח ולא הגייני. שירותים מלוכלכים, מטבח מזונח וכו...


בשנה וחצח האחרונות, אחות של בעלי באה לגור שם עם החבר שלה והבת שלהם בת שנתיים והם השתלטו על הקומה למעלה.


נשאר לנו רק חדר אחד בקומה למטה, שהוא גם הממד, חדר קטן ביותר שיש בן מקום למיטת יחיד ושני מזרונים על הרצפה. בזה עם תכננו שנהיה משפחה של שני הורים ו3 ילדים🤬 בעוד בקומה למעלה יש שני חדרי שינה ובאחד מהם  אף אחד לא ישן.


למיותר לציין שהיה זוועה, הילדים קפצו על המזרונים, קפצו מהמיטה למזרונים שברצפה, רבו כי היו צריכים לישון שניים על מזרן אחד. התינוק בכה רוב הלילה ולא מצא את עצמו.

באמצע הלילה אזעקה ונכנסו לממד הזה עוד 6 אנשים פלוס כלב.


סבל


חמותי התפלאה למה לא נשארנו גם שבת אחרי החג פחחחח


אני כועסת. אם כבר הזמנתם אי אפשר לאפשר להיות בחדר הפנוי למעלה? אשכרה הגיסה השתלטה שם אז אי אפשר..


הבית היה סירחון. לא יכלתי לעמוד בזה, רוב החג יצאתי להסתובב בחוץ.

ומרפי כשיצאתי למטלה עם התינוק אחרי דקה שתיים היתה התרעה ואזעקה, ולרוץ לממד 3 קומות למעלה עם תינוק בן שנה וחצי ביידיים.


למחרת החג כשהתעוררתי בבית גילתי דימום והריון שחשבתי שהתחיל נגמר.


רע לי.


איך אפשר להזמין אנשים ולא לאפשר להם תנאים מימנליים של שהות?


איך אפשר להשאיר חדר ריק ולדחוס את כולם לחדר אחד. אני עצבנית. אבל יותר מזה מוצפת ולא מצליחה לחזור לרוגע והשלווה שלי.


למה בכלל הלכתי לשם.. הלכתי כי חשןב לי שלילדים יהיה סבא וסבתא בליל הסדר, אבל החויה היתה זוועה  והגוך שלי עדיין מזועזע מזה.


אפשר לדבר עם חמותך על זה?חושבת בקופסא

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

אז תצמצמו גם את הפעם בשנההעני ממעש
דפא 2 תפתחו מולם הכול
באמת לא פשוטנהג ותיק

ומורכב


אי אפשר להסביר להם?

למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?

כביכול זה נהיה הבית של האחות שהתנחלה אצל ההוריםחיוך2019
ולחלוטין לא ידעתםנהג ותיק

לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?

וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?

באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג

מסכימה שזה פחות מתאיםחיוך2019
אני חשבתי שנהיה גם בחדר שלמעלה ובו יש 3 מיטות. העניין שהכל רגיש בין האחות לחבר שלה, כשבאנו בסוכות הוא לא היה ואך אחד לא העז לשאול איפה הוא.   הוא כנראה שכר דירה לבד. אחות של בעלי והחבר לא נשואים כי כביכול היא דתלשית שלא מאמינה ברבנות וההורים שלי בעלי הולכים על קצות האצבעות ולא מעיזים לשאול שום דבר, העיקר שעכשיו הם שוב ביחד, כי יש להם ילדה בת שנתיים, אז לא נעים להם לשאול אם אפשר להשתמש בחדר.. וכביכול יש שם את החפצים שלהם. וגם לבעלי לא נעים לשאול אם אפשר להיות שם בחדר. משהו הזוי בעיני
באמת מצב מורכב מאודנהג ותיק

הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?

אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?

לך אין בכלל קשר עם גיסתך?

והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?

בעלי מבין אותי מאדחיוך2019
יש לי קשר עם הגיסה ודווקא קשר טוב, אבל יש סוג של הסכמה בשתיקה במשפחה הזו ויש דברים שלא מדברים אליהם. נגיד להורים שלו זה סופר מפריע שהיא והחבר לא נשואים אבל הם לא יגידו על זה מילה. אז כל הקטע עם החדר היה מסוג הדברים שלא מדברים עליהם..
ברוך הנהג ותיק

מאוד חשוב שהוא איתך


אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?

על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס


חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה 

זה כאילו גולש למקום האישיחיוך2019
כי הקומה הפכה להיות הבית שלהם וההורים הדוסים כביכול לא משלמים עם זה שהם ביחד בלי נישואים אז כביכול אם יש שני חדרים למעלה הם לא יודעים.. אבל אם נתפוס תחדר זה כביכול בעייתי. למרות שברור שהם ישנים באותו חדר
מורכבנהג ותיק

מאוד מורכב

וכנראה מצב רגיש ביותר

אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי? 

חמי אוהב את הבית כנסת שלו בחגיםחיוך2019
הם לא יעזבו את שאר הילדים שבבית, אז כרגע נראה לי פחות
ולהזמיןנהג ותיק
יחד עם שאר הילדים לא רלוונטי? 
לא..חיוך2019
האח עם האספרגר לא מתחבר לבית שלנו. ואין מקום לכולם יש לנו רק חדר אחד לארח
אני מביןנהג ותיק
באמת בכלל לא פשוט
אז מציע להיות רגישים ממשהסטורי
מכיר כמה משפחות כאלו. ההורים ממש הולכים על ביצים, כדי מצד אחד לא לתת לגיטימציה רשמית לאיסורים שנעשים אצלהם ומצד שני לא לקרוע את החבל עם הבן/הבת שהתרחקו מהדרך.

אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.


למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.

כבר כתבתי פעם בשרשור אחרפשוט אני..

מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.

אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.


''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.

בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.


אין מיטות, לא מגיעים.

צודק, באופן אישי קשה לי עם ליל הסדר בלי סבאחיוך2019
אבא שלי בחו"ל כבר שנים ולא ידעתי איך בדיוק יהיה אצלם. חשבתי שיהיה מקום. אבל לפעם  הבאה לגמרי צודק
נשמעעוד מעט פסח

שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.

ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.

והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.


ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.

אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.

ומאז זה לא חזר על עצמו.

קלעת בולחיוך2019
אני לא הבנתי שאני נכנסת לסיטואציה הזו, אפילו ניסנו לברר מראש וכאן היתה האכזבה וגם ההתשה מהסיטואציה
מציע להתיידד עם הרעיון של ליל סדר בביתהסטורי
(בתגובה אחרת כתבתי לגבי הזהירות מול המשפחה)

ספציפית לגבי 'ליל סדר עם סבא', יש לזה משמעות וחשיבות של המשך העברת מסורת הדורות, אבל יש גם אפשרות אחרת.


רבים שנאלצו בקורונה או במלחמה או בנסיבות אחרות לעשות בעצמם - גילו גילוי חדש. ליל סדר שלכם, בקצב שמתאים לכם כשבעלך ואת ממוקדים בילדים שלכם - זה משהו מיוחד ומרומם מאוד. אפשר גם להזמין חברים לעשות יחד. אם יש לכם כח הכי חשוב (וגם הכי מחנך את ילדכם) להזמין את הזקוקים לכך בשכנותכם - אדם גלמוד, משפחה של עולים שאין להם קרובים בארץ וכד'. אבל קודם כל המיקוד בכם.


זה לא אומר שמעכשיו כך זה יהיה לנצח, יתכן שבעוד כמה שנים יסתדרו דברים ותוכלו לעשות בפורמט זה או אחר סדר עם סבא וסבתא, אבל כרגע זה כנראה יוצא מאוד עמוס - אז כדאי לחשוב על האפשרות.

בעניין ליל הסדר בביתחיוך2019

עשינו את זה לא מעט שנים,

כי גם בשנים שהיינו צריכים להיות בצד שלי לפעמים לא יכלנו בגלל מורכבויות משפחתיות.


אבא שלי עזב לחו"ל לפני 5 שנים וכן יש כאב כזה ותחושת חוסר, זה בעיקר פוגש אותי סביב ליל הסדר

כואבהסטורי

ועדיין מציע למצוא איך להפוך את הלימון ללימונדה.


אנחנו עשינו לבד סדר, זוג עם תינוק, בגלל אילוץ מאוד מורכב וזאת היתה חוויה מכוננת.

אח"כ חלק מהשנים כן נסענו, אבל כשהתאים שמחנו לעשות לבד.

וואי, כואב לקרוא את התיאורשלג דאשתקד

ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה


בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.

לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.


מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.

מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".

זה מה יש...

מעניין אם יש קרבת משפחה...חיוך2019

למרות שלא נראה לי.

ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.

על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.

וגם הוא מבואס מהמצב.

קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...

לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...

וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב

תראישלג דאשתקד

הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.

מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).

 

מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).

וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.

זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
 

בהצלחה יקרה ♡

לצערינו הרב, יש הרבה משפחות כאלוהסטורי
כלומר - אני לא מכיר את כל הפרטים אחד לאחד, אבל מאז שאני מודע, כי במשפחה המורחבת שלי יש דתל"ש, שכל אירוע/אירוח וכו', הפך למלחיץ מה אומרים/מה לא אומרים/מתי מצפים לכבד ומתי שותקים וכו' - אני שם לב להרבה סיפורים כאלו.
אני חושבנקדימון

שהכיוון של השיח ביניכם פה הולך למקום רע.

אתה די בטוח שאתם משפחה ויש לך בטן מלאה עליה (או על הגיסה האמיתית), מה שמבטיח מתכון נוראי לפורום.

 

הכי טוב שתדלג על הסיפור הזה, או שתנסה להתאמץ להבין את הצד שלה. זו הזדמנות פז שלך לשמוע ולהיכנס לנעליים של מישהי שאתה חושב ש"רק היא עושה בעיות". אולי תגלה כמה דברים גם על עצמך במהלך הקריאה.
 

ואכמ"ל.

מה?!?שלג דאשתקד
לרגע לא כתבתי שהיא לא צודקת, כתבתי שלצערינו אין המון מה לעשות עם העובדה שהיא צודקת וכדאי לחשוב איך מתמודדים ולא איך נמנעים.

ואני אומר את זה דווקא בגלל שאני מבין את הסיטואציה, וגם אני כנשוי טרי, הייתי ממש שמח להיות קצת פחות דבוק למשפחה של אשתי, אבל בס"ד הבנתי מהר שאין טעם להיפרד ועדיף למסגר ולהתמודד.

היישבורת,לב

ממש מבינה את התסכול על הסיטואציה. זה באמת יכול להרגיש שלא מתחשבים בכם.

זה שלא היה מקום נורמלי לישון, וחוסר הגיינה זה נורא מגעיל ומבאס אין ספק וברור שצריך להסיק מסקנות כלשהן להבא.


יחד עם זה, מציעה גם לחשוב על מה שההורים עוברים עם האחות וכמה זה התגברות והתמודדות יום יומית ואולי עוגמת נפש עבורם, ויש בן עם אספרגר שאולי צריך יחס מיוחד, והם בטוח רצו שתבואו ואתם גם חשובים להם מאוד.

יש מצב שהם נמצאים בסיטואציה מאוד קשה של לנסות לרצות את כולם ובעצם לא יכולים לתת פתרון טוב לכולם בו זמנית. וכמו כל הורים מבוגרים הם פשוט רצו את הילדים שלהם איתם בחג. רצו נחת וזה רצון כל כך מובן.


אני לא אומרת שאת לא צודקת, ההרגשה שלך מובנית ומצודקת.

את לא צריכה לסבול ואולי לא תוכלו להתארח שם בתקופה הקרובה,

אבל אולי כדאי לנסות לראות גם את הצד של ההורים ולהבין את הקשיים שלהם בהתמודדות עם כולם.

אולי זה יתן פרופורציות וחמלה למצב שלהם, גם אם זה לא עושה את המצב שלך יותר קל.

אולי תמצאו דרך לשפר בעתיד את השינה שם ואולי לא. אולי תמצאו דרך אחרת לקשר.

זה לא חייב להיות פתרון מידי אבל כל צעד קטן לחמלה יכול לעזור.


שולחת חיבוק


תגובה יפהביישן נ
את ממש צודקתחיוך2019

זה בדיוק הסיפור.

וזה נורמלי.

זהההרבה צרכים שונים בו זמנית וזוג הורים שרוצה לתת לכולם.

אבל בגלל שזיהתי שזה יותר מידי צרכים, גילאים, סטטוסים וכו שמתנגשים, העדפתי ללכת אחרי החג ולא להשאר גם לשבת כי הרגשתי שזה כבר יהיה יותר מידי.


קצת מבאס שלאחות אין עצמאות ולא נראה שיש אופק להתנחלות שלהם שם.

להורים זה ממש קשה אבל לא ברור לי למה הם נתקעים שם.


בעבר גיסתי היתה עובדת ומאז הלידה שזה שנתיים היא רוצה לגדל את הילדה בבית אז עובדת רק שעה ביום וההכנסה בהתאם והבן זוג לא יודעת היה שם קצת און אנד אוף אז לא ברור..


הפתרון הקל שלהם זה להיוצ אצל ההורים, הסבתא עוזרת המון עם הילדה, חוסכים הוצאות, אבל בעיניי זה קטסטרופה.


גם כמובן דוחק אותנו הצידה לסבא ולסבתא לא נשאר גרם של כח וסבלנות לילדים שלנו. אבל מעבר לזה הסבתא אישה חולה וכולם בבית עליה זה עומס. 

וואוונהג ותיק

כמה מורכבות

כמה זה דורש לנווט בין חלקי המשפחה בעיקר שזה חשוב לכם וזה מביא גם מחירים לא פשוטים כמו שכתבת.

@שבורת,לב כתבה מאוד יפה כאן

כואב הלב לשמועשבורת,לב

את כנראה לא תוכלי לפתור את המצב עם הגיסה,

זה שלהם.

אל תקחי עליך דברים שמיותרים לך.

אבל את מקסימה שלמרות הכל היית שם בחג ומקסימה החשיבות של חג עם ההורים בעיניך.

זה לא מובן מאליו.


צריך לקוות שעם הזמן אולי יהיו שינויים.

יש עוד שנה עד ליל הסדר הבא ובינתיים יכול להיות שדברים יזוזו וישתנו לטובה.


צריך זמן וסבלנות.

❤️

תודהחיוך2019
את מקסימה ואני מאוד מזדהה עם המאמץ שלך לעשותאורין

ליל סדר עם הסבא והסבתא. מעריכה אותך ממש.   זו כן חוויה שזוכרים הילדים.    מבינה שהיה לך קשה ומעריכה גם את הסבתא שמתמודדת בכל כך הרבה חזיתות : הבת הלא נשואה עם הרגישות הדתלשית - קורה במשפחות דתיות ובאמת הולכים על ביצים כדי לא לנתק ולהתנתק, הבן עם האספרגר וגם הרצון לארח אתכם - משפחה שלמה כשאין להם תנאים מתאימים. חושבת שאולי כדאי מראש לחשוב איך לעזור לסבתא, אולי להביא מיטה מתקפלת, אולי משהו בניקיונות לפני, להביא מצעים שלכם (אני מביאה קבוע כדי לא להוסיף כביסות למארחים) וכד'. חושבת שכיוון חשיבה כזה, שהסבתא מתאמצת ולא ככ מצליח לה כי קשה לעמוד בצרכים של כולם ורצון לעזור לה וליצור חוויה משופרת לכולכם כחזית מאוחדת, יכול לעזור גם לתחושות שלך.

אפשר להשקיע ולמצוא דירה קרובה. אפשר בתשלום ויש הרבאיציק אברג'ל
רעיוןחיוך2019אחרונה
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י

שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

הי את! איזו משתמשת וותיקהמשה
לבדוק עם בודק שבביםנפשי תערוג
אין לנויהודיה מא"י
ביום חמישי צפוי להגיע פקח מטעם הוטרינר של המועצה, ויוכל לבדוק זאת, אם נמצא את הבעלים קודם, עדיף.
יש קבוצה של מתנדבים שיכולים לסרוקנפשי תערוג

הסורקים - מחזירים את הכלבים הביתה | Facebook


עד יום חמישי זה הרבה זמן

גם הבעלים יחפש את הכלב

וגם הכלב "יתגעגע" 

לא יודעת, אבל החסד שלך נוגע לליבידיאט ספרייט
הלוואי שתעדכני אותנו שהבעלים נמצאו ושלכולם שלום.
לשאול בחוות באיזור אולי5+אחרונה
לבעלי החוות יש קבוצות ווצאפ
הילדים אצל חמי וחמותיאדם פרו+

כל החג מה עושים??

זה הזמן לתחביבים, לתחזוקת הבית, לקניות, לביקוריםזמירות
אם יש לך בית עם גינה - האביב הוא זמן מצויין לחידוש הפרחים העונתיים בגינה
זה בעיה בחול המועדרקאני
מטייליםרקאני

אוכלים אוכל טעים

פוגשים חברים

לומדים

מדברים איתם בטלפון 

 

בהצלחה! נשמע לא פשוט בכלל...

משחקים עם aiמשה
אחייניות שליתמיד בבטחה

מבקשות מג'מני דברים מופרכים לדפי צביעה, ואז מדפיסות וצובעות

כן!משה
חדי קרן אוכלים מצות בסוכה.
חתול עם תחפושת של נסיכה שרודף אחרי פיהתמיד בבטחהאחרונה
קהילה דתית מגןבשת בצפוןיונית321
מישהן מכיר קהילה דתית מגובשת מאד ברדיןס חצי שעה-ארבעים דקות חיפה? שכל הדתיים באותו איזןר כזה ויש אווירה צעירה כזאת אנחנן זןג צעיר עם תינוק.. עדיף בעיר ולא בחיפה עצמה
האם חייבים להגיד את כל ההגדה? (מוזכרים ילדים)חרות

מה החובה להגיד?

תמיד אני מוצאת את עצמי מתזזת בין הילדים לאורחים ובין לבין מנסה להשלים את כל הטקסט של ההגדה.

אני תוהה מה חובה להגיד ומה רשות... אשמח למקור אם יש לכן.. 

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גבריםהסטורי

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

 

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

 

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')


 

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

חייבים להגיד "פסח מצה ומרור"אריק מהדרום
בתאבון
גם כשהשאר אומרים ואת שומעת זה תופסחוזרת
אומרים פסח ומצה ומרור
רבן גמליאל אומר פסח מצה ומרור חובהחתול זמני

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מניח שאת מדברת על מגיד והללנפשי תערוג

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות


לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.


או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣


פסח שמח 

פירוט של מה שחייבים:גבר יהודי

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:


נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

ומי שמוכרח לקצר יותרגבר יהודי
יכול למצוא הנחיות בפסקי ההלכה של הרבנות הצבאית
ממה שזכור לי מהמשנה ברורהשלג דאשתקד

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

זה מה שכתבתי:הסטורי

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.


העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

מסכים איתך בכל דבריךשלג דאשתקדאחרונה

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

פסח+עומס+אופיhodayab

אז ככה:

פסח: צריך להסביר למישהו למה פסח מלחיץ?? למה חשוב לשמור על סדר ונקיון לקראת פסח?? למה יש מליון דברים על הראש?? נראה לי שמובן.

עומס: אנחנו לא נשואים טריים, יש עוד כמה קטנים ב"ה וכולם בבית. אז עומס יש בלי עין הרע.

אופי: בעלי אדם מבולגן, ואני מתערבבת לחלוטין מבלאגן בעיניים. זה ממש מכבה אותי. והוא מנסה לסדר, רק שמבחינתי זה עוד יותר גרוע כי אני רק חושבת שמסודר ומסתבר שהוא משאיר לי כלים מלוכלכים בייבוש, או שם את הדברים במקום הלא נכון (ולא קשור!!!), או שהוא פשוט לא מסדר כי "גם ככה את לא מרוצה" ואז הכל נופל עליי. 

 

אז בימים כתיקונם אני מחליקה. אבל עכשיו גם קשה לי, וגם הגדולה שלנו (שדומה לו מאד) מסתבר גם ירשה ממנו את האופי ומתחילה לסדר בכאילו בדיוק אותו דבר! ופה אני בפאניקה מוחלטת. אני כועסת עליה שהיא לא מסדרת ושמה דברים לא במקום ומוציאה דרך זה עצבים בעצם על אבא שלה. וזה ממש מתסכל.

בנוסף, אני מרגישה שאני היחידה שרודפת אחרי סדר בבית ואני לא מהמבריקות, אני מדברת על מינימום. לראות מרצפת ריקה. כולם מבלגנים ואני מנסה לאסוף את עצמי ואת כל הבלאגן בבית ולסדר...

עצות מישהו? 

 

חיבוק יקרהנגמרו לי השמות

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

 

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

 

קוצר רוח ועבודה קשה

 

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

יש לך בית גדול והרבה מקום?שוקולד לבן

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

לפני פסח תמיד הכי מבולגןרוני 1234

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.


לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

נשמע גםמשה

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

 

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

 

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

קראתישבורת,לבאחרונה

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏


מעשים קטנים של אהבהצופה אנונימי

שלום לכם

קצת חדש פה (בעיקר קורא מהצד)

רציתי לשאול ולשאוב השראה

אילו מעשים קטנים (או גדולים) אתם עושים לאשתכם (או לאשכן) להראות אהבה?

פרחים, פתק קטן, איזה שוקולד…

בתודה מראש לכל העונים

מקווה שיעזור וייתן השראהזמירות

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

דעה לא פופולרית אולי(מנק' מבט נשית)*אשתו של בעלי*
מיותר שהבעל יקום בלילה יחד עם אשתו,אם הוא עובד למחרת והאישה בחופשת לידה (ובעיניי גם אם היא עובדת...)

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך


מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

זה תלוירקאני

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

 

לא קם יחד איתהנפשי תערוג

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

לא רלוונטי בהנקה מלאהרקאני
מש"א☝️☝️☝️*אשתו של בעלי*
גם בהנקה מלאה זה מאוווווד יכול לעזוררחללי

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

אבלרקאני

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

בעיניי מיותר*אשתו של בעלי*

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

תדעי שיש נשים שזה עוזר להן מאודרחללי

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

אני חושבת שיש תפיסה כללית, ופרטים טכניים.לאחדשה

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

תגובה נפלאהנגמרו לי השמות
זה לפירקאני

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

 

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

 

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

 

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

 

חושבניחתול זמניאחרונה

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?

אולי יעניין אותך