ו... יש כבר משוגעים שגרים שם ראיתי במו עיני

20 דק' נסיעה, הלוך חזור כל יום...

דלק, בלאי רכב, פלוס הזמן של הנסיעה...

והנה, תוך שנים ספורות אתה מכסה את הפער במחיר

וגם אם כן - המון פעמים אפשר להוציא רכב אחד לכמה חבר'ה ביישוב, מה שיוביל להוזלת עלויות, וכו' וכו'... (אפילו טרמפים בשעות קבועות...). 

שלא לדבר על איכות החיים...על הנוף... על השקט... על כך שאתה לא מוצף במראות ריחות טעמים ומחשבות כל הזמן בעקבות העולם שמתרוצץ מסביבך (טכנית, הרבה יותר קשה למשל לשמור על העיניים בת.מ ירושלים מאשר ביישוב דתי ביהודה ושומרון... ואכמ"ל)

אבל מי שאוהב את העיר הגדולה - זה מיקום אחלה

יש אנשים שהשקט עושה להם דיכאון וזה שיש הרבה אנשים עושה להם מצברוח

אני מאוד מתחבר לערי הפריפריה, הדרום והצפון, לשקט שבהם והבונוס הוא אכן המחירים הנמוכים יחסית למרכז. הבעיה העיקרית היחידה היא תעסוקה, וגם זה אם גמישים ועובדים בעבודות נוחות (חינוך למשל ) אפשר למצוא עבודה לא בהרבה הרבה מריטת שערות..

והמרחק מההורים...קודם כל, כאמור, היום הנגישות של רכבים ותחבורה ציבורית מאוד גבוהה, ומהירה יחסית - ודבר שני, הרבה מהמשפחות מראש גרים על גבול הפריפריה, ככה שזה לא כל כך רחוק...אומנם יש את הציבורים הגדולים בפתח תקווה-גבעת שמואל-בני ברק-ירושלים, שאז באמת לגור בצפון או בדרום זה רחוק מההורים - אבל לא כולם ככה...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t617223#6835690

אם לא היה פלאפונים היית צריך לקנות דירה במיליון 620 אלף ש״ח בשביל לגור קרוב למשפחה..

ולא היה את הרוב פאר והדר שיש היום...

תקנה ברובע ודומיו, גם יהיה לך קרוב לכותל.

ת'אמת שכ"ד בירושלים תמיד יקר, אבל גם אם ישלמו לי לא אגור ברובע, עם כל התיירים והטיולי סליחות? מקס' שבוע חופש כדי שאוכל לדבר עם הקב"ה במקום קרוב יותר ואולי גם אסדר לי עלייה להר הבית.

גיליתי את זה ביום חמישי ואני עושה לעצמי אאוטינג רציני עכשיו...!

וחכה שתראה את מגדלי היוקרה בת"א... אז כאמור לפחות תוכל להתפלל שחרית בכותל...

אכן, בצפון יותר זול! ככה זה לכל מיקום וההטבות שלו...

שם זה יקר לפחות כמו במשכנות האומה...מהסיבה הפשוטה שיש ביקוש רב והיצע נמוך מאוד וסטטי. א-י-ן עוד מקום לבנות ברובע, מה שקיים קיים, ועם זה לך תסתדר. אז ברור שכאשר מישהו כבר ימכור את הדירה שלו ברובע הוא ידרוש המון המון, כי יש המון קופצים ומעט מאוד מקום. ואמר לי את זה אך אתמול תושב הרובע הנוצרי - שזה סיפור אחר - שברובע היהודי הקושי הוא המחיר וההיצע, וברובע המוסלמי והנוצרי הקושי הוא ביטחוני והיצע בעיקר - אין בתים של יהודים כמעט ברובעים האלו (וגם עד שמצליחים לקנות בית שם המחירים אסטרונומיים - אבל זה רק עמותות קונות, לא הדיירים עצמם - בעיקר עטרת כהנים ועיר דוד, הם שאחראים לרכישות ב"רובע היהודי המתחדש" כמו שקוראים לזה כך היום)

דודים של אבא שלי גרים ברובע, אני יודע מה זה...

ואני רק חושב על היום שבו יבנו את בית המקדש ויהיה צורך לתכנן מחדש את כל העיר העתיקה, ופחות או יותר למחוק אותה מעל פני האדמה ולבנות משהו חדש שיוכל לעמוד בלחץ הבלתי מתקבל על הדעת שיהיה על בית המקדש (מלונות ענק, רכבת מהירה שתגיע עד לשער האשפות, מדרכות נעות, מדרגות עולות לבית המקדש, שוק קרבנות ושמנים וחלות לעבודת בית המקדש, מגורים לכהנים ולמשפחותיהם, חנייוני ענק לאוטובוסים בעיר העתיקה וסביבותיה).

באותה עת אני מאמין שכבר לא יישאר לגור גוי אחד בעיר העתיקה, ועדיין יהיה צורך לפנות ממנה את כל תושביה על מנת לבנות את העיר מחדש לקיבולת העצומה (אני מניח שכל חג יבואו בסביבות 10-20 מליון תיירים, במשך תקופת זמן של שבוע, לביקור במקדש - תחשבי על זה...תחשבי...).

ואז, כאשר יפנו תושבים משם, כל אחד יצטרך לקבל פיצוי אסטרונומי על הדירה שלו, או לקבל דירה חדשה דנדשה במתחמים החדשים שיוקמו שם.

במצב של היום בלתי אפשרי לבנות בית מקדש במקום הזה. כבר היום לפי מה שהבנתי הכותל הוא אתר התיירות מספר אחד בארץ - אז מה יהיה כאשר יהיה בית מקדש???

עומדים צפופים ומשתחווים רווחים.. 

(תיירים= עולי רגל?) 

לא בונים בית מקדש בהסתמכות על ניסים (בהנחה שהוא ייבנה בידי אדם) - ג-ם אם בסוף הם יגיעו.

וכן, תיירים זה עולי רגל אבל גם עולי רגל לא יהודים. כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים - ברור שכאשר יהיה בית מקדש, גם גויים יגיעו למקום, למקומות שמותרים לגויים כמובן, וישתתפו בחגיגות בית המקדש. אין ספק בכך. (גם הגויים בכלל על פי חז"ל, יתרוממו מהמדריגה שלהם היום, ולפי חלק מהמפרשים, הגויים יהיו במדרגת עם ישראל דהיום, ועם ישראל יהיה במדרגת כהנים...).

אז כן - בתיכנון של בניית בית המקדש והמעטפת שלו - חייבים לחשוב ריאלי, חייבים לווסת את התנועה, את המבקרים, את מקומות הלינה והחנייה (אני למשל, לא רואה מצב בעתיד בזמן בניית בית המקדש, שרכב פרטי יורשה להיכנס לעיר העתיקה. רק אוטובוסים ושאטלים, וגם תושבי הקבע בעיר העתיקה אם יהיו, יגיעו בדרכים מיוחדות ולא ברכבים הפרטיים. בלתי אפשרי יהיה לתת לרכבים להיכנס למתחם, זה יצור בלאגן שאין כדוגמתו).

עם כל הכבוד לניסים שהיו בעבר בבית המקדש - כאשר אתה יודע שבעונת החגים עומדים להגיע מליוני מבקרים למקום, אתה חייב לדאוג בצורה ארצית לשטח... לא להסתמך על הנס. וזה עוד בלי לדבר על היום יום, שגם אז אני מניח בכל יום יבואו לבקר לפחות עשרות אלפי אנשים אם לא יותר... (תחשוב, העולם היום נגיש בצורה שאין כדוגמתה, ובית המקדש כאשר יהיה, יעקוף בהליכה כל מקום תיירותי אחר בעולם...).

כי אז ייתנו פיצויים גדולים למי שיצטרך לפנות תבית-

ומנהסתם זה יהיה יותר משווי הדירה.

הבעיה היא- שאז סומכים על זה שאכן יצטרכו לפנות את הבתים בזמן המקדש,

ולא הייתי מוכנה לגור קרוב לכל הבלאגן הזה,

מה גם-

שהבלאגן שקיים שם היום- עם כל התיירות וחוסר הפרטיות הזה- לא בשבילי.

אבל אין, אין על העיר הגדולה

שיגדילו מאד את ירושלים המקודשת, ואת הר הבית

הבנתי שמהפסוקים ביחזקאל יוצא שביהמ"ק יהיה יותר גדול, כך שהכל חייב לגדול בהתאמה

כך שלא יפנו אנשים בשביל חניונים, אלא בשביל להגדיל את הר הבית

לא חייבים לכיוון מערב להגדיל...הגיוני מאוד להרחיב לכיוון מזרח ודרום, הר הזיתים ועיר דוד (רק יצטרכו לעשות מבני קשתות כדי לסכך על כל הטומאה שבהר הזיתים).

לעומת זאת, הרובע ודרכי הגישה אליו (שער יפו, וכו') - הם המקומות היחידם שניתן לבצע מהם תשתית נוחה להגעה להר הבית. כבר היום הרכבת הקלה עוברת סמוך מאוד, בשער יפו - מה שיהיה צריך לעשות זה רק עוד השקעה קטנה של הרחבת הרכבת לכיוון שער האשפות (יחסית לכל תוואי הרכבת כיום, הרחבה כזאת זה באמת צחוק...) - וזה ייתן מענה לפחות חלקי, לדרכי ההגעה למקום.

כמו כן, יצטרכו לפתוח מחדש את שדה התעופה בעטרות לשדה תעופה אזרחי, והגיוני מאוד שיוסיפו עוד שדות תעופה בסביבות ירושלים.

בקיצור - סיפור מאוד גדול, זה בית המקדש. ומכון המקדש כבר היום, בין היתר, עובדים עם אדריכלים ומהנדסים שיתכננו תוכניות מגירה לשעת הצורך. וזה לא הזוי, בכלל.

אבל תמיד היה נראה לי שגרים שם האמת רק חרדים וקיצוניים, לפחות זה הרושם שקיבלתי מהטיולים באולפנה...

בטיולים האישיים שלי הלכתי לכותל בלי להיכנס שם לרחובות, מה כבר יש שם מעניין? טוב אולי בתי כנסת ומכון המקדש, אבל כאמור לא משהו שאחפש סתם....

הנה כבר עשיתי לעצי אאוטינג רציני, כל מי שהסתובב שם ביום חמישי ינחש מי אני... הכל בלאגן שם, לא מוצאים כלום, אבל העיקר תיירים וחנויות.....

מצטערת, אני מוותרת, שוב מקס' לזמן מוגבל, אם כל הכבוד בדיזנגוף כבר יותר שקט...

[ואני אחת שאין לה בעיה עם רעש...]  

מלחיץ מידי....

מחניק מידי

פרטים באישי...

[ועובדה שעדיין מעצבנת שכמותי הצליחה להגיע למקומות האלה...].

האמת שגם תמיד זה מזכיר לי את צפת, כל הרחובות אותו דבר, אז אולי כבר עדיף לגור במקום שקרוב לעמוקה... נראה לי יותר נחוץ כרגע...

ולא יודעת אישית כל מי שדיברתי איתו באותו יום והיה תושב המקום בהחלט היו קיצוניים וחרדים.... וככה זה תמיד היה נראה לי... 

ויש מצב,

הרבה פעמיים גרים שם אנשים שרוצים להיות קרובים להר הבית כשיבוא המשיח, ורובם כן אוחזים בדעות לאומיות מסוימות על הסקאלה היותר קיצונית... שוב, לא דיברתי עם כולם אלא זה מה שמשתקף.

חוץ מזה שאל תשכחי שלא צריך לנסוע רחוק לתג מחיר, יש רובע מוסלמי קרוב...

אולי אחרי שאגור בצפת ועמוקה תעזור[טוב, לא נקפח את הרשב"י...] אוכל לעבור לרובע.. , ומבחינת בתים וסמטאות זה כבר תהיה אותה אווירה אז ארגיש בבית...

ואני מכיר עוד כמה וכמה משם. תלוי מה את מגדירה קיצוני...זה הגדרה מאוד גמישה...

יש ברובע את סניף בין החומות, הסניף הראשון של בני עקיבא שהופרד, ולמעשה הוא זה שגרם את היוורצות תנועת אריאל. לזה את קוראת קיצוני, נניח?

גם יש יותר קיצוניים בדעות הלאומיות... שלזה יותר כיוונתי,

וגם הדתיים שם- רובם חרד"לים...

כשיש רק בערך 500 משפחות במקום כלשהו,  רק הגיוני שבשלב כלשהו יתקבע אופי המקום ויעבור תנודות קלות בלבד - כי אנשים אחרים פשוט לא ירגישו שייכים...

מצד שני למיקום האסטרטגי שלו בד"כ יש קשר במקרה הזה..

מה באמת תעשי אם נהיה שכנות?! 

זה כבר מתקזז

זוג שקצת הצליח בחיים והוא מסודר עם עבודות שמכניסות טוב יכול לקנות שם דירה .

ילדים, ובמצב כזה הוא ל-א ירצה דירה בת 3 חדרים! כי חדר אחד להורים, חדר אחד לעבודה - וחדר אחד לשלושה ילדים? זוג כזה שיש לו כסף קצת, ירצה כבר דירה של לפחות 4 אם לא חמישה חדרים...גם מקום לאורחים שיבואו...

זה התמיהה העיקרית שלי - למי מכוונים היזמים את הדיורות הקטנות האלו? הרי זוג שרק התחתן והיה רוצה לרכוש דירה כזאת, לא יכול, אלא אם אבא של אחד מהם הוא מוטי זיסר או יצחק תשובה...

(הפרויקט מיועד לציבור הכללי)

ואומנם הציבור החרדי והדתי מעלים את זה ככה שהגיוני שבחילוני יהיו יותר כאלו עם פחות, ועדיין, עשי סקר זריז בקרב משפחות החילונים שאת מכירה מסביבתך ובכלל - ותראי שלא רבות מאוד המשפחות שבהם יש ילד אחד, ולרוב זה לפחות 2-3 ילדים. ההורים יודעים שילד לבד זה בודד ועצוב לו, וגם להם בעתיד... אז אולי הם לא מביאים את הילדים מהר כל כך כמו הדתיים, ועדיין - ממוצע של בערך 3 ילדים למשפחה חילונית זה נורמטיבי לגמרי...

הציבור היהודי הוא הציבור היחידי בארץ שאחוז הלידות בו עולה ולא יורד. עוד ממש טיפה ואנחנו כבר עוקפים את הערביות לתמיד וממשיכים לטפס מעלה, ואז בכלל לא יהיה טעם לטיעון הדמגוגי על החרדה לדמוגרפיה במדינה.

לא בשום קטע אחר נא לא לייחס לנכתב משמעויות מעבר למה שהוא באמת  

כן, אנחנו יודעים שיש גם מובנים אחרים של להצליח בחיים...

אז אתה מתכוון - זה מעין פרוייקט מבורגן למבוססי ומבוגרי הדור הקודם, שכבר יושבים טוב ומצד שני כבר ללא ילדים בבית? משהו מעין דיור מוגן?

לא ממש מעניין מי יכול לעמוד בזה...

אם יש ביקוש וכו' - אז המחיר בהתאם.

למה שיעניין את מי שרוצה למכור מי יכול לקנות את זה?

בגלל שמשפחה גדולה צריכה בית גדול, ימכרו בית גדול במחיר מוזל אם אפשר יותר?

נו, באמת...

זה תמיד ככה. כמו שבבני ברק, שיש שם ריכוז חרדי מטורף, ומשפחות גדולות - לא יבנו יותר מידי קונספטים של דירות יוקרה מטורפות וקטנות - כי מראש היזמים יודעים שקהל היעד שלהם מצד אחד צריך דירה יותר גדולה, ומצד שני לא יכול לעמוד במחירים האלה - אז בהחלט כן, הם מראש יתכננו דירות יותר גדולות, ולא דירות יוקרה ופאר, אלא דירות פשוטות, שיוכלו להתאים את המחיר שלהם יותר לקהל היעד.

כל יזם שבונה פרויקט, עושה עוד לפני הפרויקט סיעור מוחות לחשוב למי להתאים את הפרויקט, זה ברור.

השמאלנים חנקו את ירושלים משני כיוונים.

ממערב - הירוקים חנקו את היכולת להתפתח דרך המאבק להשאיר שם את היער (לא נכנס לדיון אם זה נכון או לא).

ממזרח - E1 - כולנו יודעים.

זו התוצאה.

לא אומרת שהם לא צודקים בכוון הכללי אבל לפעמים הם כל כך מרובעים בגישה שלהם

זה שאי אפשר לבנות בירושלים מערבה זה דבר מטורף!!! 

מספיק רחוק בשביל לעשות שם רק שנה אחת שירות

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם