האדם וחירותו.

ולא, זה שנותנים את האופציה לחתום על כתב סירוב - לא מוריד את הפגיעה בחוק היסוד הנ"ל, מכיוון שזה מצריך פרוצדורה כלשהיא, וחוק יסוד הוא פשוט ובסיסי, ללא צורך לעבור תהליכים כלשהם. המודל ההגיוני במדינת ישראל הוא שאדם שרוצה בכך, חותם על כך - לא המודל ההפוך, גם אם הוא מתאים למדינות אחרות.

לעניות דעתי, חוק שכזה לא יעמוד במבחן בג"ץ ונועד בעיקר בשביל רווח תקשורתי ופוליטי של המציעים שלו.

אבל אולי אני טועה. נחייה ונראה.

שזה לא יעבור בג"ץ..

חוק באמת מאד מאד בעייתי מבחינה הלכתית..

נקרא לזה ככה...כלומר - אירופה זוהי יבשת שהיא כאילו מאוד מנומת וכזה...אפילו ההפגנות שלהם פעמים רבות לא אלימות וחזקות כמו שהיו בעבר...אירופה לדעתי עברה טלטלה ושינוי מאוד קשה בעקבות שתי מלחמות העולם ובעיקר השנייה... והיא גם הפכה לפדרצייה של המון מדינות שמאוחדות ביניהן בגוש האירו, אז זה כבר כמעט סוג של ברית המועצות ו/או ארצות הברית...

אבל לישראל יש את הדינמיקה שלה, ואני לא רואה איך הישראלים היום -לא רק החרדים! - יתנו לחוק הזה לעבור. ובג"ץ יחד איתם...הוא לא מהסס לבטל או להקפיא חוקים שלא נראים לו...לעיתים גם מהכיוון השלילי שלנו כציבור ימין...

למי שייך הגוף של אדם שמת? לו? הוא מת, אז לא יכולים להיות לו קניינים, נכון? ליורשים?

התייחסתי לצד המשפטי לפי משפטי המדינה. לא למדתי משפטים, אז אולי אני טועה, אבל לא נראה לי שיש דבר כזה שלאדם מת שייך משהו. לעומת זאת הגיוני שהגופה שייכת ליורשים, אא"כ אדם ציווה אותה למטרות אחרות בעודו בחיים.

בשיעור שלמדתי בישיבה (לפני 16 שנה) שהר"מ רצה לחדש שיש למת בעלות על הקבר שלו.

מי אמר שלא שייך בעלות למתים? הרי הם עדיין קיימים.

הבעיה היחידה זה שאין להם צורך בכלום, אבל דבר שהמת זקוק לו, יתכן שיהיה לו עליו בעלות

יש איזה נידון על מת שגבו בשבילו כסף לקבר, ויש יותר מדי, מה עושים איתו, ויש מח' אם נותנים ליורשים ת מה שנשאר או עושים מזה קבר יותר מפואר. וזה במפורש נראה שיש "ישות ממונית" למת.

(אולי זה ר' אלחנן? לא זוכר!)

ראיתי שדנים בזה, ובפשטות באמת אין לאף אחד בעלות

אבל צריך לזכור שניוול המת הא איסור בן אדם לחבירו, שעושה צער לנפטר, כך שגם אם לא מדובר על "בעלות", מדובר כאן על צער אישי שלו

כמו שגם כשאדם בחיים ונותנים לו סטירה, לא "גונבים" לו, אין כאן לקיחת בעלות, אלא נזק

אשה אחת תרמה כליה לבעלה החולה והצילה את חייו. אחרי כמה שנים הם התגרשו, והאשה דרשה את הכליה בחזרה. אם אינני טועה הרב אלישיב פסק שמעיקר הדין היא יכולה לדרוש אותה חזרה.

לפי מה שזכור לי ההסבר היה שהוא לא באמת בחזקת "חי", כי הכליה אינה שלו... נשמע מוזר בהתחשב במה שכתבת, וגם - זה יהרוג אותו.  טוב, זה מאוד מעורפל וחסר פרטים (אנסה לבדוק אם ואיפה זה מופיע)

ואני מתכוון מצד החוק במדינה - ברגע שהיא תרמה, זהו. אין דבר כזה מבחינה חוקית לדרוש לקבל תרומה בחזרה. 

מה גם שכאן זה לא סתם תרומה אלא תרומה מצילת חיים...

השאלה קצת שונה. בספר שיעורי תורה לרופאים של הרב זילברשטיין חלק ב', עמוד 517.

השאלה: באחת המדינות שודדים הצליחו להרדים את ראובן ולהוציא ממנו כליה, והשתילו אותה בשמעון תמורת תשלום גבוה. הדבר נודע וראובן מבקש לכרות את כליתו שמושתלת אצל שמעון ולקבלה בחזרה. האם מותר, למרות ששמעון ימות בגלל זה. לראובן ישנה עוד כליה ויכול לחיות עמה עד 120, אלא שהוא חושש שמא יארע לו פגע.

התשובה: "מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל [הספר קצת ישן, שיניתי] השיב: מעיקר הדין אין כל איסור ליטול את כלית שמעון ולהשיבה לראובן ואין בזה רציחה, כי שמעון חי מכוחה של כלית ראובן, ובלא הכליה, אין לשמעון כלים ואמצעים משלו לחיות, נמצא שראובן לא שפך דמו של שמעון, כי אין לשמעון דמים משלו.

...

וייתכן שאפילו לשיטות הסוברות שחייב אדם לתרום כליה להצלת חברו, בכל זאת אם הוא מסרב לתרום, ויתן הרואה להשיב לו חזרה את כלייתו, לא ייחשב לשופך דמים כי את שלו הוא נטל ולא שפך דמו של שמעון

..."

יש הבדל בין השאלות, כי בשאלה הזו ראובן לא נתן את הכליה מרצונו. את השאלה שכתבתי בהודעה הקודמת שמעתי מאחי כהמשך לשאלה שכאן, אבל אני לא בטוחה אם זה כתוב איפשהוא, או שהוא שמע את זה מהרב. (ואני גם לא בטוחה אם אני זוכרת נכון)

ויקישיבה בשם הרב בקשי דורון

שהיא ציוד של בי"ח. 

מאוד מוזר הענין.

יש מכשיר/כליה שמקיימת חייו של אדם

והיא בבעלות אדם אחר והאדם שנעזר אין לו יכולת חיים עצמית

ולפי התשובה אין כאן רצח.

(ההבדל הוא רק שלגבי כליה אין חיוב לתרום להציל 

אבל אם כך אפשר לדון במקרה שמדובר בלנתק חולה אחד ולחבר אחר

שחיוב ההצלה מאוזן)

כבוד המת, תלוי במה שהמת מבקש בחייו.

אם אין לו בקשות מיוחדות, אז עושים לפי מנהג המקום!

הבעלות על הגוף היא של הקב"ה, ולכן צריך לפעול בזאת עפ"י ההלכה..

הבעיות ההלכתיות שידועות לי בתרומת איברים הם:

1) יש איברים שהנשמה תלויה בהן (לב, מוח, כבד וכו'), שאותם חייבים לקבור ואסור לתרום.

2) מחלוקת על הגדרת רגע המוות (מוחי/לבבי).

3) בדברים שאין בעייה לתרום לפני המוות, כמו כלייה, רשתית וכדו'. אחת הבעיות היא שכניסה לניתוח של אדם גוסס, הורגת אותו, גם אם זה לא משהו שהורג אדם בריא.

הסיבה העיקרית להתנגדות לתרומת איברים, נובעת מזה שהרופאים משקרים למשפחה והרבנים (אומרים למשפחה שהוא מת לפני רגע המוות ההלכתי), כדי שיוכלו להוציא את האיברים כמה שיותר מוקדם, על-מנת שהאיברים יגיעו כמה שיותר טריים לנתרם..

הסיבה לחוק היא: שמדינה מקבלת עדיפות להשתלות לפי כמות האנשים שמוכנים לתרום.

ואם מעברים חוק כזה אז זה מקפיץ את המדינה לעדיפות מאד מאד גבוהה (כי אז כאילו כולם מוכנים לתרום)

אם יצליחו לעגן את החוק ככה שלרבנים תהיה שליטה מלאה ואמינה על נושא זה, בלי שיהיו בעיות הלכתיות, זה יכול להיות טוב.

אם לא, אז זה רע ומר..

עובדה שרבנים התירו לתרום גם לב וכליה וכו' וכו'...

מאיפה הבאת את הסברה הזאת, אשמח לדעת?

מה שאני יודע שהוא הבעיה העיקרית אצל החרדים בנוגע לתרומה - הוא מהו זמן המוות על פי ההלכה, שיש כאלו שטוענים שצריך מוות לבבי, ויש כאלו שטוענים שצריך רק מוות מוחי. וזה קריטי לעניין ההשתלה, כיוון שאם המוח מת, ללב לעיתים יש עוד כמה דקות פעילות, אבל אלו בדיוק הדקות שבהם צריך לקחת את האיברים להשתלה אחרת הם יהרסו בצורה שבה לא ניתן לתרום.

וזה בדיוק מחלוקת הפוסקים. הרבנים החרדיים האשכנזים התנגדו בכל תוקף לתרומת איברים ופסקו שמוות הוא מוות לבבי בלבד (הרב אליישיב זצ"ל אם אני זוכר נכון) ואילו רבני הציונות הדתית, ברובם, התירו, כאשר יש גדר של מוות גזע המוח מוחלט (שלאחר מכן זה רק עניין של דקות עד שהלב מת - אבל זה בשום אופן לא מצב שניתן לצאת ממנו ללא תחיית המתים, כי גזע המוח כבר מת) - ובשביל זה צריך רופא ירא שמיים ואמין, שלא "יקדים" את רגע קביעת המוות.

ויש את הרבנים החרדים הספרדים, שאם אני לא טועה עקרונית תמכו בהשתלת איברים לאחר מוות גזע המוח, אבל לאחר התנגדות חריפה של הליטאים, הרב עובדיה ועוד רבני הציבור החרדי ספרדי, הנמיכו את תמיכתם הפומבית במהלך.

לא כל האיברים נשלחים להשתלות אלא חלק גדול גם למחקר

וזאת כבר בעיה הלכתית

יש אנשים שמוסרים את הגוף למדע, אבל אין לזה שום קשר לכרטיס אד"י.
כרטיס אד"י נועד להצלת חיים. למיטב ידיעתי לוקחים את האיברים שצריך ואת השאר קוברים.
ולדעתי רוב הגופות בארץ שנעזרים בהן למחקר הן של גויים. לפחות ככה זה באוניברסיטאות.

ולאחר מכן הגופה מוכנסת לחדר ניתוח לצורך הוצאת האיברים

אין פיקוח על איזה נלקחים מהגופה

ובטח שהמשפחה לא תבדוק זאת פיזית (וגם אף גורם אחר)

בנוסף אדי הם לא מתחייבים להחזיר את  הגופה לקבורה, אלא כותבים "כל איבר שהזולת יכול להעזר בו לצורך הצלת חייו" ניסוח מתחמק אשר מתיר חוקית העברת איברים למדע.

"אין פיקוח על איזה איברים נלקחים מהגופה?" -
אתה באמת חושב שרופאים יוציאו איזה איברים שבא להם?
בכל אופן, אם מישהו עושה את זה, הוא עובר על החוק הברור בנושא.

לגבי אד"י, יש שם סעיף מיוחד שמאפשר למי שרוצה לתרום את איבריו למדע.
מי שלא מסמן את הסעיף - מותר להשתמש באיבריו רק להצלת חיים באופן ישיר.
 
ובנימה אישית - הכי קל להמציא דברים, או להגיד ישר שההלכה אוסרת.
אני מאמינה שחשיפה אישית, אפילו למקרה אחד של אדם שזקוק לתרומה, תשנה את התפיסה הזאת.

תרומת איברים זה חסד אמיתי. בכרטיס אד"י היום יש באמת בעיות, אבל אני מאמינה שאם כמות
התורמים תגדל ותהיה ביקורת חזקה יותר בנושא הזה מבחינה הלכתית - אני אשמח לחתום עליו.  

לאדם שהיה זקוק לתרומה

אני!

(קיבלתי תרומה מחו"ל, ועברתי שתי השתלות)

ואף עך פי כן אני נגד.

אני חושב שכיון שזה מחלוקת, ופוסקים רציניים מאד אוסרים, ומסתבר שהם הרוב (אם לא סופרים כל רב שכונה), לא שווה להיכנס למחלוקת

אם יש מחלוקת, למה להקל בלי צורך, מה לי ולצרה הזאת

(ואני פוסק כמו הרב עובדיה, שמתיר באופן עקרוני...)

לצערי, לא כולם כמוך. כמות האנשים שמתים מדי יום כתוצאה ממחסור בתרומת איברים בארץ היא מחרידה.
אז... "לא שווה להיכנס למחלוקת"? אתה בטוח? האם באמת מדובר במצב של "להקל בלי צורך"? חיי אדם!

(קרניות)

וצריך להבין שבצד השני מדובר גם כן על חיי אדם - שלך

אני יודע שבמקום ספק - ששב ואל תעשה עדיף.

בכל מקרה ברור שלא לחתום על אדי, יש כרטיס מיוחד לדתיים

אבל אחרי בדיקה מעמיקה התגלו לי הבעיות הנ"ל

(מה גם שאין הבדלה בין יהודי לגוי, ותרומת איברים לגוי גם היא בעייתית)

וימצאו בעקבות כך פתרונות הלכתיים לעשות את זה נכון, עם יותר בקרה.

בדיוק קיבלתי במתנה את הספר "תורת הרפואה" של הרב גורן,
ראיתי שיש שם דיון הלכתי ארוך ומעניין בנושא הזה.
מקווה להתעמק אחרי שיגמרו הבחינות.

אבל זה לא אומר שאין דרך לעשות את זה על פי ההלכה.

שנאמר:

"אין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא"

מ.ש.ל

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי