האדם וחירותו.

ולא, זה שנותנים את האופציה לחתום על כתב סירוב - לא מוריד את הפגיעה בחוק היסוד הנ"ל, מכיוון שזה מצריך פרוצדורה כלשהיא, וחוק יסוד הוא פשוט ובסיסי, ללא צורך לעבור תהליכים כלשהם. המודל ההגיוני במדינת ישראל הוא שאדם שרוצה בכך, חותם על כך - לא המודל ההפוך, גם אם הוא מתאים למדינות אחרות.

לעניות דעתי, חוק שכזה לא יעמוד במבחן בג"ץ ונועד בעיקר בשביל רווח תקשורתי ופוליטי של המציעים שלו.

אבל אולי אני טועה. נחייה ונראה.

שזה לא יעבור בג"ץ..

חוק באמת מאד מאד בעייתי מבחינה הלכתית..

נקרא לזה ככה...כלומר - אירופה זוהי יבשת שהיא כאילו מאוד מנומת וכזה...אפילו ההפגנות שלהם פעמים רבות לא אלימות וחזקות כמו שהיו בעבר...אירופה לדעתי עברה טלטלה ושינוי מאוד קשה בעקבות שתי מלחמות העולם ובעיקר השנייה... והיא גם הפכה לפדרצייה של המון מדינות שמאוחדות ביניהן בגוש האירו, אז זה כבר כמעט סוג של ברית המועצות ו/או ארצות הברית...

אבל לישראל יש את הדינמיקה שלה, ואני לא רואה איך הישראלים היום -לא רק החרדים! - יתנו לחוק הזה לעבור. ובג"ץ יחד איתם...הוא לא מהסס לבטל או להקפיא חוקים שלא נראים לו...לעיתים גם מהכיוון השלילי שלנו כציבור ימין...

למי שייך הגוף של אדם שמת? לו? הוא מת, אז לא יכולים להיות לו קניינים, נכון? ליורשים?

התייחסתי לצד המשפטי לפי משפטי המדינה. לא למדתי משפטים, אז אולי אני טועה, אבל לא נראה לי שיש דבר כזה שלאדם מת שייך משהו. לעומת זאת הגיוני שהגופה שייכת ליורשים, אא"כ אדם ציווה אותה למטרות אחרות בעודו בחיים.

בשיעור שלמדתי בישיבה (לפני 16 שנה) שהר"מ רצה לחדש שיש למת בעלות על הקבר שלו.

מי אמר שלא שייך בעלות למתים? הרי הם עדיין קיימים.

הבעיה היחידה זה שאין להם צורך בכלום, אבל דבר שהמת זקוק לו, יתכן שיהיה לו עליו בעלות

יש איזה נידון על מת שגבו בשבילו כסף לקבר, ויש יותר מדי, מה עושים איתו, ויש מח' אם נותנים ליורשים ת מה שנשאר או עושים מזה קבר יותר מפואר. וזה במפורש נראה שיש "ישות ממונית" למת.

(אולי זה ר' אלחנן? לא זוכר!)

ראיתי שדנים בזה, ובפשטות באמת אין לאף אחד בעלות

אבל צריך לזכור שניוול המת הא איסור בן אדם לחבירו, שעושה צער לנפטר, כך שגם אם לא מדובר על "בעלות", מדובר כאן על צער אישי שלו

כמו שגם כשאדם בחיים ונותנים לו סטירה, לא "גונבים" לו, אין כאן לקיחת בעלות, אלא נזק

אשה אחת תרמה כליה לבעלה החולה והצילה את חייו. אחרי כמה שנים הם התגרשו, והאשה דרשה את הכליה בחזרה. אם אינני טועה הרב אלישיב פסק שמעיקר הדין היא יכולה לדרוש אותה חזרה.

לפי מה שזכור לי ההסבר היה שהוא לא באמת בחזקת "חי", כי הכליה אינה שלו... נשמע מוזר בהתחשב במה שכתבת, וגם - זה יהרוג אותו.  טוב, זה מאוד מעורפל וחסר פרטים (אנסה לבדוק אם ואיפה זה מופיע)

ואני מתכוון מצד החוק במדינה - ברגע שהיא תרמה, זהו. אין דבר כזה מבחינה חוקית לדרוש לקבל תרומה בחזרה. 

מה גם שכאן זה לא סתם תרומה אלא תרומה מצילת חיים...

השאלה קצת שונה. בספר שיעורי תורה לרופאים של הרב זילברשטיין חלק ב', עמוד 517.

השאלה: באחת המדינות שודדים הצליחו להרדים את ראובן ולהוציא ממנו כליה, והשתילו אותה בשמעון תמורת תשלום גבוה. הדבר נודע וראובן מבקש לכרות את כליתו שמושתלת אצל שמעון ולקבלה בחזרה. האם מותר, למרות ששמעון ימות בגלל זה. לראובן ישנה עוד כליה ויכול לחיות עמה עד 120, אלא שהוא חושש שמא יארע לו פגע.

התשובה: "מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל [הספר קצת ישן, שיניתי] השיב: מעיקר הדין אין כל איסור ליטול את כלית שמעון ולהשיבה לראובן ואין בזה רציחה, כי שמעון חי מכוחה של כלית ראובן, ובלא הכליה, אין לשמעון כלים ואמצעים משלו לחיות, נמצא שראובן לא שפך דמו של שמעון, כי אין לשמעון דמים משלו.

...

וייתכן שאפילו לשיטות הסוברות שחייב אדם לתרום כליה להצלת חברו, בכל זאת אם הוא מסרב לתרום, ויתן הרואה להשיב לו חזרה את כלייתו, לא ייחשב לשופך דמים כי את שלו הוא נטל ולא שפך דמו של שמעון

..."

יש הבדל בין השאלות, כי בשאלה הזו ראובן לא נתן את הכליה מרצונו. את השאלה שכתבתי בהודעה הקודמת שמעתי מאחי כהמשך לשאלה שכאן, אבל אני לא בטוחה אם זה כתוב איפשהוא, או שהוא שמע את זה מהרב. (ואני גם לא בטוחה אם אני זוכרת נכון)

ויקישיבה בשם הרב בקשי דורון

שהיא ציוד של בי"ח. 

מאוד מוזר הענין.

יש מכשיר/כליה שמקיימת חייו של אדם

והיא בבעלות אדם אחר והאדם שנעזר אין לו יכולת חיים עצמית

ולפי התשובה אין כאן רצח.

(ההבדל הוא רק שלגבי כליה אין חיוב לתרום להציל 

אבל אם כך אפשר לדון במקרה שמדובר בלנתק חולה אחד ולחבר אחר

שחיוב ההצלה מאוזן)

כבוד המת, תלוי במה שהמת מבקש בחייו.

אם אין לו בקשות מיוחדות, אז עושים לפי מנהג המקום!

הבעלות על הגוף היא של הקב"ה, ולכן צריך לפעול בזאת עפ"י ההלכה..

הבעיות ההלכתיות שידועות לי בתרומת איברים הם:

1) יש איברים שהנשמה תלויה בהן (לב, מוח, כבד וכו'), שאותם חייבים לקבור ואסור לתרום.

2) מחלוקת על הגדרת רגע המוות (מוחי/לבבי).

3) בדברים שאין בעייה לתרום לפני המוות, כמו כלייה, רשתית וכדו'. אחת הבעיות היא שכניסה לניתוח של אדם גוסס, הורגת אותו, גם אם זה לא משהו שהורג אדם בריא.

הסיבה העיקרית להתנגדות לתרומת איברים, נובעת מזה שהרופאים משקרים למשפחה והרבנים (אומרים למשפחה שהוא מת לפני רגע המוות ההלכתי), כדי שיוכלו להוציא את האיברים כמה שיותר מוקדם, על-מנת שהאיברים יגיעו כמה שיותר טריים לנתרם..

הסיבה לחוק היא: שמדינה מקבלת עדיפות להשתלות לפי כמות האנשים שמוכנים לתרום.

ואם מעברים חוק כזה אז זה מקפיץ את המדינה לעדיפות מאד מאד גבוהה (כי אז כאילו כולם מוכנים לתרום)

אם יצליחו לעגן את החוק ככה שלרבנים תהיה שליטה מלאה ואמינה על נושא זה, בלי שיהיו בעיות הלכתיות, זה יכול להיות טוב.

אם לא, אז זה רע ומר..

עובדה שרבנים התירו לתרום גם לב וכליה וכו' וכו'...

מאיפה הבאת את הסברה הזאת, אשמח לדעת?

מה שאני יודע שהוא הבעיה העיקרית אצל החרדים בנוגע לתרומה - הוא מהו זמן המוות על פי ההלכה, שיש כאלו שטוענים שצריך מוות לבבי, ויש כאלו שטוענים שצריך רק מוות מוחי. וזה קריטי לעניין ההשתלה, כיוון שאם המוח מת, ללב לעיתים יש עוד כמה דקות פעילות, אבל אלו בדיוק הדקות שבהם צריך לקחת את האיברים להשתלה אחרת הם יהרסו בצורה שבה לא ניתן לתרום.

וזה בדיוק מחלוקת הפוסקים. הרבנים החרדיים האשכנזים התנגדו בכל תוקף לתרומת איברים ופסקו שמוות הוא מוות לבבי בלבד (הרב אליישיב זצ"ל אם אני זוכר נכון) ואילו רבני הציונות הדתית, ברובם, התירו, כאשר יש גדר של מוות גזע המוח מוחלט (שלאחר מכן זה רק עניין של דקות עד שהלב מת - אבל זה בשום אופן לא מצב שניתן לצאת ממנו ללא תחיית המתים, כי גזע המוח כבר מת) - ובשביל זה צריך רופא ירא שמיים ואמין, שלא "יקדים" את רגע קביעת המוות.

ויש את הרבנים החרדים הספרדים, שאם אני לא טועה עקרונית תמכו בהשתלת איברים לאחר מוות גזע המוח, אבל לאחר התנגדות חריפה של הליטאים, הרב עובדיה ועוד רבני הציבור החרדי ספרדי, הנמיכו את תמיכתם הפומבית במהלך.

לא כל האיברים נשלחים להשתלות אלא חלק גדול גם למחקר

וזאת כבר בעיה הלכתית

יש אנשים שמוסרים את הגוף למדע, אבל אין לזה שום קשר לכרטיס אד"י.
כרטיס אד"י נועד להצלת חיים. למיטב ידיעתי לוקחים את האיברים שצריך ואת השאר קוברים.
ולדעתי רוב הגופות בארץ שנעזרים בהן למחקר הן של גויים. לפחות ככה זה באוניברסיטאות.

ולאחר מכן הגופה מוכנסת לחדר ניתוח לצורך הוצאת האיברים

אין פיקוח על איזה נלקחים מהגופה

ובטח שהמשפחה לא תבדוק זאת פיזית (וגם אף גורם אחר)

בנוסף אדי הם לא מתחייבים להחזיר את  הגופה לקבורה, אלא כותבים "כל איבר שהזולת יכול להעזר בו לצורך הצלת חייו" ניסוח מתחמק אשר מתיר חוקית העברת איברים למדע.

"אין פיקוח על איזה איברים נלקחים מהגופה?" -
אתה באמת חושב שרופאים יוציאו איזה איברים שבא להם?
בכל אופן, אם מישהו עושה את זה, הוא עובר על החוק הברור בנושא.

לגבי אד"י, יש שם סעיף מיוחד שמאפשר למי שרוצה לתרום את איבריו למדע.
מי שלא מסמן את הסעיף - מותר להשתמש באיבריו רק להצלת חיים באופן ישיר.
 
ובנימה אישית - הכי קל להמציא דברים, או להגיד ישר שההלכה אוסרת.
אני מאמינה שחשיפה אישית, אפילו למקרה אחד של אדם שזקוק לתרומה, תשנה את התפיסה הזאת.

תרומת איברים זה חסד אמיתי. בכרטיס אד"י היום יש באמת בעיות, אבל אני מאמינה שאם כמות
התורמים תגדל ותהיה ביקורת חזקה יותר בנושא הזה מבחינה הלכתית - אני אשמח לחתום עליו.  

לאדם שהיה זקוק לתרומה

אני!

(קיבלתי תרומה מחו"ל, ועברתי שתי השתלות)

ואף עך פי כן אני נגד.

אני חושב שכיון שזה מחלוקת, ופוסקים רציניים מאד אוסרים, ומסתבר שהם הרוב (אם לא סופרים כל רב שכונה), לא שווה להיכנס למחלוקת

אם יש מחלוקת, למה להקל בלי צורך, מה לי ולצרה הזאת

(ואני פוסק כמו הרב עובדיה, שמתיר באופן עקרוני...)

לצערי, לא כולם כמוך. כמות האנשים שמתים מדי יום כתוצאה ממחסור בתרומת איברים בארץ היא מחרידה.
אז... "לא שווה להיכנס למחלוקת"? אתה בטוח? האם באמת מדובר במצב של "להקל בלי צורך"? חיי אדם!

(קרניות)

וצריך להבין שבצד השני מדובר גם כן על חיי אדם - שלך

אני יודע שבמקום ספק - ששב ואל תעשה עדיף.

בכל מקרה ברור שלא לחתום על אדי, יש כרטיס מיוחד לדתיים

אבל אחרי בדיקה מעמיקה התגלו לי הבעיות הנ"ל

(מה גם שאין הבדלה בין יהודי לגוי, ותרומת איברים לגוי גם היא בעייתית)

וימצאו בעקבות כך פתרונות הלכתיים לעשות את זה נכון, עם יותר בקרה.

בדיוק קיבלתי במתנה את הספר "תורת הרפואה" של הרב גורן,
ראיתי שיש שם דיון הלכתי ארוך ומעניין בנושא הזה.
מקווה להתעמק אחרי שיגמרו הבחינות.

אבל זה לא אומר שאין דרך לעשות את זה על פי ההלכה.

שנאמר:

"אין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא"

מ.ש.ל

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.