ועד כמה אתה רוצה להתחתן כרגע?

אז יאלה לעבודה!!!

כל אחד הוא משהו אחר, לא תהיה לך תשובה ברורה בעניין.

את השיקולים אתה תצטרך לבנות בעצמך עם הזמן.

(למרות שלדעתי האישית בלבד, רוב הבנים בימינו עדיין לא בשלים לחתונה בגיל 20)

גם בעצם ההבנה מה זה בדיוק "התלבטות". ברצינות! מה שאת חושבת שזה התלבטות ומה צריך להיות היחס אליה - זה לא כמו מה שבן חושב על מה זה התלבטות ומה צריך להיות היחס אליה...

זה ממש לא בטוח נכון בשביל בנים שכאשר הם באמת ירצו את זה ויהיו מוכנים לא תהיה התלבטות בכלל...

בנים הם שונים מבנות בקטע הזה, בקיצור...

בגלל הצבא וכו'.

לא על עצם העניין האם להתחיל לצאת עכשיו או לא בגלל הגיל.

לפי איך שהבנתי ממך..

אם אתה חושב שאתה מוכן לזה,

ויודע מה אתה מחפש ויהיה לך מספיק פנאי נפשי וטכני להשקיע בקשר (למרות העומס)

אז אתה יכול להתחיל.

אני במקומך - הייתי מחכה להתחיל את הלימודים ולראות איך דברים זורמים ואם אראה שיש לי אפשרות הייתי מתחילה.

אתה סה"כ צעיר כעת.

לק"י

לפעמים הרגש לא ברור.

והפחד לקפוץ למים- נותן הרגשה שלא בטוחים..

מהבנה ראשונית שלי "קורס", "ימודים" וכו' - זה נשמע יותר כמו סוג של עתודה/מודיעין (או לחלופין גלי צה"ל/דובר צה"ל - אבל אני בספק ) - ולא תפקיד קרבי.

זה משנה את כל הגישה לזה. להתחתן בתפקיד לא קרבי זה הרבה הרבה יותר קל - זה אומנם עדיין צבא - אבל זה ג'וב, זה בערך כמו להתחתן בלימודים רגילים/עבודה רגילה. חוזרים כל יום הבייתה וכו'...

ובכלל, סליחה, עם כל הכבוד - ויש כבוד אליך - מה זה "אתה עוד צעיר תהנה מהחיים"? ועוד "למה לך עול כזה של בית"??? סליחה - זה חשיבה לא יהודית! יהודי צריך לשאוף להיות בשל ומוכן לחתונה בגיל שחכמים המליצו עליו - וזה גיל 18! זה שהיום רוב הבנים לא בוגרים מספיק בגיל הזה, לא אומר שלא צריך לשאוף ולרצות את זה, אפילו אם "צעירים". עול של בית??? זה בדיוק הדבר שצריכים!!! כן - למה לך עול של רווקות - זה מה שצריך לשאול בחור שמנסה בנתיים רק להנות מהחיים ולא להתבגר! כי כן - אני מאמין שבחור מוכוון מטרה שיודע שמטרה מאוד מאוד מאוד חשובה בשנים האלו היא להתחתן - זה יעזור לו להתכוונן מהר יותר ולהתבגר מהר יותר. אדם שבכל מקרה לוקח באיזי ואומר - אה, אני אתחיל לצאת רק בגיל 22-23 ככה...בנחת שלי, יש זמן...אני לא בוגר עדיין וזה... - מה את רוצה? הוא מחדיר לעצמו לראש שהוא לא בוגר וזה מה שיהיה!

המשפט "תהנה מהחיים בינתיים" - תסלחי לי, נשמע בעיניי מזעזע ביותר, בהקשר הזה. להינות מהחיים זה להתחתן, להשלים את הצלע שחסרה! וכן, גיל 20 זה אפילו יותר מ18 שהומלץ על ידי חכמים - בגיל 20 וודאי שבחור יכול להיות בוגר מספיק כדי להתחתן - רק אנחנו אלו שכל הזמן מחדירים לראש ש"אין סיכוי שבחור בגיל כזה יהיה בוגר מספיק". די כבר עם זה, זה הורס אותנו מבפנים!!!

הדבר שכל בחור (ובחורה) צריכים לשאוף אליו בגיל הזה הוא להיות בוגרים מספיק כדי להתחתן, כדי שיהיה להם עול של בית וכדי שתהיה לידם אישה תומכת לעד.

זה כי בגיל הזה היית כבר עצמאי ומפרנס ולא חי על מלגות כמוני . לא היה לך תיכון ובית לא עלה מליון שקל. אתה צודק שזו מטרה מאוד חשובה, אבל לא הולכים על בליינד. במידה ויש לך את המשאבים להקים בית (ולא שזה משהו אסטרונומי בהתחלה), מוכנות נפשית ורצינות, אז מצויין. בלימודים יש הרבה נשואים וחלקם עומדים בקושי בלחץ ורק מי שחריף מסוגל ללמוד.

קיצור לדעתי זה דבר אינבידואלי וצריך להתייעץ עם אדם שמבין את המצב של הבחור.

עד אז, אני ממליץ להנות מהזמן הפנוי וללמוד תורה או לעשות משהו אחר שיקדם אותך לחתונה (והרבה כנראה לא יסכימו וזוהי דעתי)

ברגע שאת מגדירה שהוא צריך "להינות מהחיים" בזמן הזה - את מגדירה לו בעצם שלהתחתן בגיל הזה זה לא להינות מהחיים.

אחדש לך - אבא שלי חבק בן, את אחי הבכור, לפני גיל 21. תגידי, זה היה מזמן. נכון. אבל יש עוד ועוד ועוד מקרים כאלו גם היום - ולא שמעתי על יותר מידי אברכים שהתחתנו בשיעור ב' - ג', שאומרים שהם מצטערים שלא נהנו מהחיים לפני.

שהצלע שלך נמצאת במקום - ז-ה, לא נקרא להינות מהחיים?

גיל 18 זה לא רק מושג - זה שאיפה. חז"ל קבעו את הגיל הזה לא רק כמושג, אחרת היו אומרים - צריך אדם להתחתן כאשר הוא בשל. לא - חכמים קבעו שאיפה, וזה לדורות ולכן זה נכתב ככה - אדם צריך לשאוף להתבגר כמה שיותר מהר, ולהתחתן מוקדם, כן, מגיל 18 כבר. עקרונית אדם מחוייב במצוות פרו ורבו מגיל 13, מגיל מצוות - אבל הוא דוחה את המצווה הזאת על מנת להשלים בשלות. אין הרבה מצוות שדוחים כל כך הרבה שנים - ואם חז"ל הבינו ברוח קודשם ש18 זה גיל טוב, לא צריכים להתחכם ולהגיד שזה לא גיל טוב. זה גיל מעולה - אם אדם בנה את עצמו מספיק לפני זה.

אין שום פסול באדם שמרגיש שהוא בוגר מספיק כדי להקים משפחה בגיל הזה, על כל המורכבויות שבכך. תאמיני לי, הוא יותר יהנה בחיים שלו ככה מאשר ברווקות כאשר הוא אומלל.

ופריסבי - בעבר לאו דווקא נסמכת רק על עצמך בגיל הזה - המודל המשפחתי אז היה רחב, ולעיתים האמא של הבחורה היא זאת שבפועל יותר גידלה את הנכדים, בעודה ממשיכה ללמד את ביתה הנשואה את רז האימהות, וכנ"ל אביו של הבחור שתמך בהם בעודו מכניסו לרזי המקצוע (רבים רבים היו אלו שהמשיכו את אבותיהם במקצועות שלהם, ונכנסו כשוליות וכו'...)

וזה לא קשור בכלל לשורה האחרונה שכתבת - שהרבה יוצאים לדייטים בגלל לחץ חברתי. לא על זה דיברתי, אלא על מצב נורמאלי וטוב...

אגב - ישנן גם בנות רבות שיוצאות לדייטים בגלל לחץ חברתי, אבל לא נראה לי שהיית כותבת לבת בת 20 שתרד מזה ותהנה מהחיים ושהיא רוצה לצאת בגלל לחץ חברתי...

האם פעם עשית סקר בין כל אלו - או חלק נכבד מאלו - שהתחתנו מוקדם, ושאלת אותם האם הם מרגישים אומללים וש"ביזבזו" את תוקפת הרווקות והצעירות, שהיו יכולים "לנצל" אותה יותר "להנות מהחיים" ? עשית סקר כזה?

זה מה שכואב לי... שאת לכאורה הופכת את המתחתנים מוקדם לאנשים מסכנים...וזה מה זה לא...

ואף אחד לא מסכן.

אני אומר אדם צריך לדעת לקראת מה הוא הולך (למרות שאף פעם הוא לא יידע ב-100%) והיום נער ממוצע בישראל בגיל 18 לא בשל ולכן אני מסכים שזו צריכה להיות שאיפה אבל המצב כיום לא מאפשר זאת תמיד (בין אם זה תלוי בך ובין אם זה לא). בנתיים מה הוא יעשה? ישחק דמקה? שיעשה משהו עם עצמו ועל הדרך יתבגר (ילך לצבא, יעבוד, ללמוד וכו').

רק שתדע שההורים שלי התחתנו לפני הגיל שלי כרגע, אבל אז הייתה להם השכלה ואני רק בשנה א' בגלל החובות (או הזכויות) שלי למדינה. יש הרבה מניעות ולא כולם מסוגלים להתמודד איתם. מי שכן, מצויין. אשריו! בנתיים שיעשה משהו אחר, העיקר שהוא מודע שהרווקות שלו הוא לא מצב אידיאלי.

קיצור, המצב לא פשוט היום.

אבל זה תוצאה שלפעמים נוצרת, והרבה. מהיכרות שלי.

טוב להם. מעולה להם. 

נכון, הם עובדים קשה. מתפרנסים בקושי וכזה.. לא חשבו שככה זה נישואים בלהבלהבלה ועדיין טוב להם.

א-בל

יש עניין 'להנות מהחיים'.

מזה להנות מהחיים?

לטייל, להתנדב, להתרוצץ, לראות עולם, מי שזה בקטעים שלו- ללמוד תורה, לעבוד להנאתך ולא כדי לפרנס..

ברגע שמתחתנים, מה לעשות?

בד"כ אתה מתחייב לבית משלך, אתה לא יכול לצאת הרבה- גם מבחינה כספית וגם מבחינת זמן, אתה מתחייב ל'צלע' שלך, כשהגדרתך- וזה קשה. 

ובגיל 18-20 זה ה-זמן לעשות את זה.

אין לימודים, אין משפחה. יש את מה שאתה רוצה לעשות מתי שבאלך בלי מחוייבויות.

חתונה זה עול.

אמנם עול טוב, חיובי, כיף.

אבל זה עול.

ובגיל 18 היום הרוב לא מוכנים לעול הזה.

הוא ענק.

הוא כבד.

זה הזמן שלהם בלי העול הזה.

אז למה?

בעיקר כשהוא מתלבט.

החילונים ממלאים את הזמן שלהם במספיק דברים ומתחתנים 30-35 ככה. למה לא? אנחנו רוצים "להנות מהחיים", לא? כדי לטייל בכל העולם צריך הרבה זמן - ניקח 10-15 שנה מהחיים שלנו,נטייל, נכייף, נבלה, נעשה מה שבא לנו בלי שום מחוייבות, נעבוד במה שבא לנו, ואז, נתחיל לצאת ולהתחתן.

למה לא?

מה - רק כי את מגדירה ש"עד גיל 22 זה נורמאלי ומעבר לזה זה לא כדאי"? למה שתחליטי ככה? ואם אני מחליט שהזמן להינות מהחיים על פי ההגדרה שלך הוא רק עד גיל 18? למה את יותר צודקת ממני או מהחילוני הממוצע בגיל הזה?

תני לי טענה ריאלית, שכלית והגיונית שתסביר לי עד איזה גיל מותר"להינות מהחיים" ומאיזה גיל זה כבר לא ראוי ומי שלא מתחתן הוא "רווק זקן".

ולמה בת בגיל 20 בוודאי שיוצאת, ואילו גבר בגיל הזה לא - הרי לכאורה לא התייחסת בכלל לעניין הבשלות, אלא לעניין של ה"לעשות כיף" - ובקטע הזה למה שיהיה הבדל בין הבחור לבחורה? למה שהבחורה לא תעשה גם כיף עד גיל 22-23 ככה , ורק אז תתחיל לצאת?

פתאום באתן עם תירוץ חדש למה לדחות את החתונה. אמור מעתה, לא עוד "הבחור לא בשל" - אלא "הבחור צריך להנות מהחיים". אבל אז, כאמור, את לא מסבירה למה הוא שונה בקטע הזה מהבחורה. ואם תחזרי לעניין הבשלות - ובכן, נניח שלפנייך בחור בשל בגיל 20 ובחורה בשלה בגיל 20 - האםלשניהם תמלצי במידה שווה להתחיל לצאת? או שלבחורה תגידי "בטח, תצאי זה בדיוק הגיל ואת בוגרת מספיק" ואילו לגבר תגידי "מה פתאום, אז מה אם אתה חושב שאתה בשל, לך תהנה קצת מהחיים וכו' וכו'" ? . לא יודע, זה נשמע כמו הדרת גברים מטורפת אפילו לא על רקע רגשי - חברתי של התבגרות וכו'...

[בנוגע למה שאתן מגדירות כ"להנות מהחיים" - אני אגב לא בהכרח חושב שזאת ההנאה מהחיים שאנחנו כדתיים צריכים לשאוף לה. איפה ראית מימייך רב שמתגאה בכך שנהנה מהחיים והלך לטייל בעולם ולעבוד להנאתו בימי רווקותו? וללמוד תורה - עשי לי טובה, ללמוד תורה כאברך יש בזה מימד מאוד חשוב של שיקול דעת ויישוב הדעת שמאוד חשוב ללימוד. הנישואין לא צריכים לגרוע מאיכות הלימוד גם אם גוזלים מעט מזמן הלימוד (וזה כבר תלוי באישה, לא באיש). ]

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)