בס"ד

ז"א ברור שגם בתורה...

אבל מה אם היא פחות מתחברת למסלש למשל?

בס"ד

פשוט אוהבת יותר גמרא

קשה להסביר...

יותר מתחברת.

פחות יכולה לקבל מסל"ש..

[הכוזרי למשל אפשר, הרב קוק אפשר...[

זה נקרא להתחבר לקטעים היותר שכליים בתורה...

וזה לא דבר רע בכלל... זה תלוי בבת

ב"ה

כשהבת רוצה ללמוד תורה אבל לא מקפידה על דברים אחרים אז זה לא בסדר.

לא מרשות, כלומר, בא לי לענות   

...

בס"ד

אבל יהיה לך קצת מוזר להגיד שלא תצאי

וגם הפוך...

הרי לא תגידי שלא תצאי עם מישהו שלומד גמרא נכון?

או שכן רק שלא תרצה ללמוד אחרי החתונה עם בעלה

שהיא רוצה להיות כמו בנים...אז לא!

כי אני מחפש אחת, שלא מחפשת להיות כל הזמן "כמו...".

אם יש לה נטייה אמיתית, פנימית, אישית.

אז אדרבה, אני בעד בנות שמביאות את עצמן לידי ביטוי.

לצערי, רוב הבנות שפגשתי שלומדות גמרא,

למרות שהן הצהירו על עצמן שזה מגיע ממקום פנימי אמיתי,

די ראו עליהן את הדחף להיות "כמו בנים".

כלומר, שמבחינתי, לא תהיה שלילה על זה בבירורים.

אלא רק לאחר היכרות אישית עם הבת.

(לפחות לחלק מהאנשים)

חוץ מזה, הסברתי את הסיבה, למה א"א לבחון זאת בבירורים,

ולכן אני אצא, אבל בד"כ אני לא אמשיך, אם היא אחת שרוצה להיות "כמו..."

בסך הכל רוצה ללמוד עם בעלה, מה רע בזה?

בס"ד

אתה עושה רק מה שאתה חייב?

אז גם הבעל לא צריך לעזור בבית?

הרי זה תפקיד של האישה!

בס"ד

להיות חכמה או ללמוד גמרא.

וגם בחלוקת תפקידים מותר להיות ראש גדול ולעשות מעבר.

כל עוד זה לא בא מתוך שתלטנות ורמיסה של אחרים.

מה שכמובן לא שייךפה.

למרות שמניסיון 

לא יהיה להם זמן לזה - אין כמעט זמן אחרי החתונה לכל האידיאלים האלה 

בחורה שהיא הרבה יותר חכמה מהבחור 

יש לה הרבה הרבה עבודה כדי לתת לו את המקום שלו כתור הגבר בבית

(קראו קצת ספרי הדרכה ותראו)

וחוץ מזה, לדעתי זה יכול אפילו יותר לגרום לבעיות בשלום בית..

כי תכל'ס, מה יותר מעצבן: לריב עם בנאדם חכם, או עם בנאדם מטומטם??

לא יודעת מה איתכם- אותי הרבה יותר מרתיח האפשרות השניה..  

זה שלום בית זה?

זה אדון ושפחה!

זה לא בית וזה לא זוגיות ככה.

זוגיות זה לא שאחד מחליט, זה שמחליטים ביחד.

וגבר שמחפש ציתנות- שיקנה רובוט.

מי שמחפש בית אמיתי- עם זוגיות אמיתי ומקדמת שיצא מהסרט ומהר..

"בחורה תמימה" ש"תסתום את הפה" ו"תשמע לו לולא תתוכח על כל דבר"

בסוף תהיה אשה מרירה, מודחקת, שכועסת על בעלה שלא רואה ולא נותן לה מקום.

שלום בית אמיתי לא יצא מזה, גם אם לא יהיו מריבות- אהבה גדולה לא תתפתח ככה.

לפחות אצלנו הויכוחים על השולחן והיא לא מסובבת אותך בלי שאתה שם לב....

אבל כמה הערות יותר רציניות:

חכמה זה משהו מהשמיים. אי אפשר להגיד שקטגורית הן לא נשים טובות:

לך ליוצר שלהן ותגיד לו את זה.

(יכול להיות שהן לא מתאימות לך, אבל אשתי תגיד שזה בגלל שהלך הזרזיר אצל העורב...)

דבר שני - ויכוח והכרעה הם שני דברים שונים.

אני מצפה מאשתי שתפתח את הפה (ותאמין לי היא עושה את זה. אתה לא ראית רבע.)

אבל אני גם חושב שאנחנו מצליחים להגיע להכרעה מתוך מקום של בירור האמת ולא מתוך הכרעה מראש שהאמת אצלי.

(פלוס, העובדה ששנינו הטיפוסים הדברנים לא אומר ששכל הולך עם לדבר. חלק מחברי החכמים ביותר סותמים את הפה הרבה יותר ממני.)

והדרך שאשתך תקבל בהבנה ואהבה את הדעה שלך ותבין שאתה רוצה בטובתה,

בדרך כלל מגיעה מתוך מקום של הפגנת האהבה והאכפתיות -

שזה כולל להיות מוכן לשמוע מה דעתה. אולי היא אפילו צודקת...

"אשתך גוצה גחן וכו'...." - למרות שאפשר גם לפרש הפוך. אני יודע.

ובאופן כללי שים לב למה שאמרת בהמשך -

קודם כל לבחון מידות ויראת שמים ואח"כ שכל. אמת לאמיתה.

אבל רבאק! לפסול בחורה כי היא חכמה זה כמו לפסול אותה כי היא בלונדינית:

לא רק שזה לא אשמתה, כשאתה פוסל אותה רוב העולם חושב שאתה אדיוט.

ועל השטויות שאתה כותב על לימוד תורה לבנות צריך לפתוח שרשור אחר...

בעלה של קולה

שכל החברים שלך טפשים ונותנים לך לשלוט בהם?

חברים זה לא היררכיה.

אם אתה מחפש חברה ולא חברותא זה לא אומר אשה טפשה.

זה אומר אשה שברמה שלך.

ואני אחזור שוב על דבריי- רק גברים טפשים מפחדים מאשה חכמה.

ואני מקוה מאד שאתה מעוות את דברי הרב שלך, ושלא באמת זה מה שהוא אמר. במיוחד שאתה אומר שהוא גם מטפל זוגי.

(ולא אכפת לי אם יש לו תואר רב או לא. כבר שמעתי על רבנים שהרסו בתים בידיהם.)

הרב אליעזר מאריך להסביר שהקללה הולכת ומוסרת

התכוונתי לאחת שכן פותחת את הפה, אבל לא מוציאה ממנו פנינים..

וחוץ מזה, למה לדעתך בחורה צריכה לסתום ת'פה?! אסור לה להביע דעה??

נכון שאחרי הכל הגבר הוא ה"מושל", אבל עדיין- לדעתי דברים צריכים בדרך כלל להיעשות בהסכמה של בני הזוג.

וזה בדיוק העניין- אם תסביר לבחורה חכמה מה אתה חושב- יש סיכוי גבוה שהיא תבין ותסכים איתך..

לעומת זאת לבחורה מטומטמת- אם תתחיל להסביר לה אני מבטיחה לך שבסוף תתעצבן.. (אם לא- אשריך.. אבל אותי בכל אופן זה מעצבן..) ואז באמת תגיע למצב שרק תרצה שהיא תסתום ת'פה...

מאיך שאתה כותב , אתה נשמע כמו שייח סעודי מגודל..שמחפש מישהי שתעבוד אצלו בלאהוב להעריך,להעריץ (את מה?? אה את הבעל החכם שלה...) ושהעיקר תהיה בשקט ולא תביע שום מחשב רצון אידיאל וכו'...

אז אדון יקר..תירגע מהר ותחפש בחורה ברמה שלך...

1. אני בת

2. קראתי

3. הזדעזעתי

לק"י

ואנשים רעים יש משני המינים לצערינו..

והחלטות בבית צריכות להיעשות בשיתוף בין שני הצדדים!!!!

אתה כנראה חיפשת "חברותא " ונכון מאוד שכאשר מחפשים אשה זה בכלל לא מה שצריך לחפש

צריך לחפש מידות , יראת שמים אהבת חסד או תכנות אחרות שאתה רוצה

אשה חכמה זה בונוס אבל אם היא הרבה יותר חכמה ממך זו בעיה

אגב למען הסר ספק זה נכון גם בכוון ההפוך - צריך לחפש מידות ירש וכו' לפני חכמה

ובכל מקרה פערי חכמה גדולים בין בני זוג זו בעיה משהו לדעתי

נורא ואיום להפוך את זה למצב אידיאלי! אתה גם מתנגד לאפידורל?!

בחור שאפילו לא יודע לאיית כהלכה מביע "דעתו" על מידת ההבנה של בת ישראל שלפי דברי חז"ל ניחנה בבינה יתירה?!

ללמוד דבר מתוך דבר זו בינה מהמילה לבנות

חכמה זה דעת ובינה ביחד

בס"ד

עבודה על המידות תמיד צריך...

להישאר טיפשים כי אולי יהיו בגלל זה מריבות בבית?

נשמע לי הזוי.

ומי אמר שלא אמצא בעל יותר חכם ממני?

ללמוד גמרא לא אומר שאני יותר חכמה ממישהו...

מסתכל על נישואים ומערכת יחסים בצורה מאוד מסויימת.

אדם שמזלזל בשני בגלל שיש לו ידע כזה או אחר-

יש לו בעיה ביחסי אנוש, קודם כל, ובהערכה לערכים נוספים.

אשה חכמה הרי מן הסתם לא תבחר לה אדם טיפש לחלוטין-

וגם אם היא יותר חכמה- היא הרי בחרה בו כשותף לחיים כי היא מצאה נקודות אחרות שהיא מעריכה והן העיקריות לה במערכת היחסים הזוגית.

לראות בחכמה מוקד חוזק והתנשאות זו גאווה לשמה, באופן כללי- לא רק בזוגיות.

חוץ מזה שאני לא רואה שום בעיה בזה שהאשה תהיה יותר חכמה(ברמה מסויימת,היא צריכה שיהיה לה עם מי לדבר)

אחרי הכל בעל זה לא אליל, זה שותף שבוחרים לחיים.

כנראה אתה מכיר בנות רק מסיפורים וסטיגמות.

אבל הוא כתור גבר חושב על הצד שלו

ומתנסח אולי קצת מעצבן אבל בסך הכול לא מדבר שטויות

בס"ד

ב. תגדיר חכם יותר או חכם פחות...

אני מניחה שגמרא הוא ידע יותר ממני.

איך אתה מודד חכמה?

אם זה אדם שאני יכולה לדבר איתו, ויש לנו רמת שיח, וקליטה, אז אין לי בעיה ואני מאוד אעריך אותו [פגשתי כבר כזה. לא היה לי קשה להעריך אותו מאוד.]

אבל אני לא צריכה שהוא יהיה גאון בהכל...

אנחנו גם יכולים להשלים אחד את השני- הוא יהיה טוב במתמ' ואני באנגלית או לא יודעת מה...

מה זה חכמה תכלס?

איי קיו?

אז לא. לדעתי לא.

אני אמצא מישהו שרמת השיח שלי איתו תתאים לי.

לא מישהו שיודע הכל והיה בכל העולם.

בחורה חכמה לא תזלזל בבעל,

אלא אם הוא אדיוט גדול..

כנראה שגם הרב שלך לא חכם במיוחד. הלך הזרזיר אצל העורב....

אשה חכמה זה הרבה פחות מריבות.

כי יש לה סדר עדיפויות והיא לא רבה על כל שטות.

אולי זה יותר ויכוחים ודיונים- אבל זה לכיף

אולי אשה חכמה זה הרבה מריבות אם הגבר טיפש...

רק גברים טפשים מפחדים מנשים חכמות..

זה היה בתק' שנשים לא למדו מתמטיקה.

היום העולם כבר בשנת 2014,

ככה שמלעשות- נשים הן חכמות יותר מפעם.

ומי שמפחד מזה- באסה לו.

לא רק בזה,

אלא כי זה מראה על תפישה של זוגיות-

שלא הייתי רוצה להיות בה,

ולא ברור למה אנשים היום עוד אוחזים בה.

שבת

כשרות

טהרת המשפחה

צניעות

ברכות

תפילה

לשון הרע

בן אדם לחבירו

כיבוד אב ואם

מתוקנת במידותיה באופן מופלא

עושה את כל המצוות המוטלות עליה בשוטף ובקיאה בפרטי המצוות הללו

ובנוסף יודעת ונמשכת לגמרא הייתי הולך על זה

אם לא כנראה שהיא אוחזת בטפל ועוזבת העיקר וחבל שתעשה זאת גם בביתי ...

ברור שלצערי לא סיימתי את הש"ס כי יש לי עבודה רבה בתור גבר

להביא את דבר ה לבית ודבר ה בעיקר לצערנו כיום זה הלכות 

יש לי שיעור הלכה שבועי וכן חברותא בהלכה כי בזה אני מאמין לא בדמיונות

הלוואי שהייתה לי הפריוילגיה לגמור את הש"ס יש לי המון מה להביא לבית לפני הויות אביי ורבא

מה שאת/ה אומר/ת זה דברי אמת שהעיקר זה מידות ויראת ה 

לצערנו לא תמיד לימוד גמרא מביא לזה אולי ספר מוסר טוב והצמדות לדמות תורנית יותר חשוב

הרבה סוברים שמי שאין לו אלא ארבע שעות ביום של לימוד מוטב שילמד הלכה כי זה יביאו לעבודת ה ראויה

עד שלא השתתפתי בשיעור הלכה שבועי עברנו בביתנו על שני אבות מלאכה כל שבת אני לא בטוח

שאם הייתי מקדיש את אותו זמן לחברותא בגמרא הייתי מגיע לזה.

יש לימוד תורה ויש דמיונות של עבודת ה' זו כוונתי!

בס"ד

ואם זה גורם לה יותר להתקרב לקב"ה?

אתה יודע את כל ההלכות?

לכולנו יש מה ללמוד ולא אמרתי שהיא תלמד רק את זה.

זה אחד הדברים שהיא רוצה ללמוד.

הוא שאמרתי אינך טועה

להתקרב לה' יתברך לא ע"י דמיונות

אם היא לא יודעת את כל הלכות שבת על בוריין מבטיח לה החפץ חיים בהקדמה שהיא תיכשל בהלכות שבת

אם היא נכשלת בהלכות שבת היא מתרחקת מה יתברך ולא יועילו עשרות דפי גמרא.

וכן על זה הדרך בכשרות ושאר ההלכות.

עניתי שלצערי אינני יודע את כל ההלכות ולכן אני מתמקד ברוב לימודי בהלכה אם אשקץ את נפשי

בדם /תולעים/טרף/קרבה אסורה/לשה"ר ברור שאני מתרחק ממנו.

הלוואי שאדע את כל ההלכות למען אלמד גמרא על הסדר. מר"ן ר יוסף קארו אומר בהלכות תלמוד תורה

שמי שאין לו אלא ארבע שעות ביום של לימוד מוטב שילמד הלכה כי זה יביאו לעבודת ה ראויה

היום שיהיו לנו שעתיים לימוד יומי ונגיד תודה לא עדיף להסיר מכשול מעל עצמנו בכל הנ"ל

מאיסורי תורה מפורשים ניצלים רק בלימוד הלכה! אי אפשר לברוח מהאמת הזו.

קרבת אלוקים זה לא משהו שנמדד על פי הרגש אלא על פי המצב הרוחני של נשמת האדם

ככל שתתרחק מהאסור ותתקרב לאופני ההיתר שבכל דבר כך היא מתקרבת לה ית'

ולכן כתבתי שזה טפל .

אם לנו הגברים לא ברור שמותר ללמוד גמרא במסגרת הזמן המצומצם שיש לנו אז למה שלנשים

יהיה מותר.

ואם להחזיק בטפל אז אחר כך מתמקדים בריהוט בבית ובצבע החדרים ובאיפור מוגזם ובבילויים וכן על זה הדרך

כי אמת העבודה לא נגד עיננו!

הייתי רוצה לכתוב עוד אך אשתי רוצה את המחשב אז לילה טוב ואני מקווה שנתתי חומר למחשבה

שהבעיה שלך זה ההכללות..

"גברים הם"..

"נשים הן"..

זה לא תמיד נכון. יש הרבה סוגים של אנשים.

לא כל החכמות יהירות, לא כל הגברים שתלטנים, לא כל הבנות שטחיות...

הלוואי ובאמת יהיה זמן

הבחור המטומטם שחושב שעליו לשלוט באישתו ושעליה לסתום את הפה ולעשות כמצוותו, לא יקבל אישה חכמה כי אישה חכמה לא תרצה בחור דפוק כזה.

אם מדובר במלך ומלכה אין לדבר סוף

שלושה שותפים באדם ה אבא ואימא

כפי שה מולך לבד ככה אבא ואימא מולכים לבד 

האבא והאימא הם מלכות אחת לא ניתנת לפירוד אין מלך ומשנה יש אחדות!

בס"ד

אז מה אעשה?

לא אתחתן?

עם בחור שיש לו ראיה בריאה וטובה על מה זה בית ומשפחה,

ויהיה לך טוב

בקשר לאיומי הגירושין שהיו פה-

אז מכירה מלא זוגות שחיים באושר ואושר כשהיא חכמה מאוד,

והוא לא הקובע בבית.

ומכירה זוגות גרושים- כאלה. מלעשות, לא כל אשה מוכנה לסבול את זה,

גם אם היא לא עשה דוקטורט...

לפני שהתחילה ללמוד גמרא.

אם כן:

א. אפשר יהיה להגדיר אותה כגדולת הדור.

ב. יהיה מקום לשקול.

ובקיצור, אני מעדיף שיהיו לה סדרי עדיפויות והגיוניים...

פשוט יש סדרי עדיפויות הגיוניים.

האם היא יודעת את כל הלכות בישול, בורר ומלבן בשבת?

האם היא יודעת את כל הלכות הדלקת נרות שבת?

האם היא יודעת את כל הלכות תפילה?

אם היא מילאה חובתה בדברים שהיא צריכה ללמוד-יהיה מקום לדון לגבי גמרא.

בס"ד

וללמוד אמונה היא יכולה?

ומוסר?

אבל זה לא מצוין בדברים שאמרת!

זה לא הלכה!

אז למה גמרא לא?

מה שאמרת זה שהבעל צריך לקבוע

נישואים זה זוגיות, ובזוגיות לא תמיד אפשר להחליט לבד.

אז בשביל מה להתייעץ?

אישה היא לא ילד קטן שאפשר לסובב אותו בכאילו התייעצות

למיטב ידיעתי זה אומר שאתם מחליטים ביחד.

עושה לך טוב להרגיש בכל זאת שאתה הוא זה שאומר את המילה האחרונה?- שיהיה.. זאת בעיה שלך..

אבל תרשה לי להזכיר לך שאמרת מקודם שמידת הגאווה נמצאת יותר אצל נשים..

לפי איך שאתה מדבר- אני ממש לא בטוחה..

וחוץ מזה איך אתה יכול להסתכל על אשתך מלמעלה כאילו היא הפודל שלך- "אני קובע, אני מחליט".. ובו זמנית לתת לה הרגשה של מלכה??

זוגיות זה ב-י-ח-ד!! אין "אני" ו"אתה", יש "אנחנו"!! מבין? אין "המלך קובע, ואם בא לו הוא מתייעץ עם המלכה".. בעל ואישה זה יחידה אחת!!

גם אני חושבת שאישה לא צריכה לרצות להיות כמו גבר, אבל מי קבע שזה התפקיד של הגבר להחליט??

להיפך, אני חושבת שזה התפקיד של שניהם! ביחד!

ובקשר להבדל בין "אנחנו מתייעצים" לבין "אנחנו מחליטים"- אני מבינה את הראש שלך. אתה מפחד ממקרים שבהם הגבר והאישה חולקים אחד על השני, ואז צריך מישהו שיכריע. נכון?

אבל אתה לא צריך לפחד.. כי ברור שיהיו חילוקי דעות, לכל זוג יש. אבל בסוף לומדים להתפשר ולוותר, להבין אחד את השני, ולהגיע להחלטה משותפת. זה לא ילדים קטנים. אנשים בוגרים יכולים להתמודד עם דעות סותרות. (וחוץ מזה- שתמיד אפשר במקרה כזה להתייעץ עם רב ולעשות כדבריו).

וחוץ מזה אני חושבת שדווקא ההחלטה הטובה ביותר יכולה להתקבל ע"י שיקול של שני צדדים. ככה היא נקייה מנגיעות אישיות ואינטרסים..

אבל זאת רק דעתי, אתה לא חייב להסכים איתי.

אני דווקא טיפוס מאוד.. אפשר להגיד- תלותי. אני מפחדת לקבל החלטות לבד. אני נוהגת בהרבה מקרים להתייעץ עם גדולים וחכמים ממני, אולי כי אני לא רוצה לעשות טעויות (לפחות לא בעניינים גורליים), ואני לא מתיימרת לחשוב שאני המבינה הגדולה ביותר בכל תחום שהוא..

ובכל זאת- עצבן אותי מה שאמרת...

כי אני פשוט לא מסכימה איתך.

אני לא חושבת שהפסוק "והוא ימשול בך" אומר שהגבר צריך לקבל החלטות לבד. 

אני עדיין מאמינה ב-"ביחד"..

לא יודעת. יכול להיות שאני טועה 

בכל אופן, לא חשבתי שאתה אגואיסט ולא מתחשב.. סליחה אם זה מה שהבנת מדבריי. אתה פשוט עושה מה שהרב שלך אמר לך לעשות, אז אפשר להגיד שאני יותר לא מסכימה עם הרב שלך..

ועם זה אין שום בעיה?

(אני בעד שנשי יצאו לעבוד כן. רק שאם אתה מזכיר את עניין הפרנסה, אז המצב היום ממש לא כזה..)

כדי לאפשר לבעליהן ללמוד תורה??

אולי גם הן צריכות להפסיק, זה תפקיד של גבר..

שאני מסכימה איתך.. 

אני רק חושב שעדיף שתיזהר בצורה שאתה מדבר

אתה מקפיץ בנות (כמו שבטח שמת לב)

וזה לא יעיל כל כך בחיים

ואם תרצה להתחתן, תצטרך לדעת להתנסח אחרת

(ואפשר להסתדר גם עם אשה חכמה, זה לא חייב להיות סותר, היא צריכה פשוט לקבל חינוך כזה)

נראה שהאדון השתלטן שומע הרבה שיעורים של מחזירים בתשובה מליגה ג' השייכים למוצא אתני מסויים.

(הכותבת חזרה בתשובה, לא בעזרת שיעורים כאלה למרבה השמחה , ככה שאין פה שום זילזול בציבור בעלי התשובה)

כי הוא חוזר על השטויות הנאמרות בשיעורים אלה (אני הלכתי לכאלה פעמים בודדות כי לא היו אפשרויות אחרות באותו זמן איפה שגרתי, ומיציתי את העניין מהר מאוד, מזל שהיה לי מספיק שכל לא לקחת שום דבר שנאמר שם , דברים בסיגנון שלך, ברצינות)

המשפט הוא אגב "אישה כשרה עושה רצון בעלה" ולא "אישה טובה".

האדון מדבר על חכמה, אבל מתנסח בצורה מאוד לקויה ולא יודע לאיית כמו שצריך, ובטח לא לצטט כמו שצריך.

חוזר על מנטרות שחוקות של שיעורים שלכל הנוכחים ביחד כולל הרב יש מנת משכל של גאון .

אני גדלתי עם אנשים מהזן הזה, ומכירה אותם מקרוב מאוד, מוזר לי למצוא אותם בפורום של ערוץ 7,

מה קרה לפורומים באתר הידברות...?

ולגופו של עניין ציטוטי האייקיו 85,

נישואין הם לא ממלכה, 

אתה לא מלך, וזאת שתסכים להתחתן איתך היא לא מלכה,

אתם שני שותפים שצריכים לנהל חיים ביחד בצורה הגיונית ולא שתלטנית ואלימה.

אתה לא יותר חכם מהאישה הממוצעת, גם לא מהגבר הממוצע.

אם אתה רוצה שפחה אתה תמיד יכול למצוא בנות אומללות שלא שפר עליהן גורלן (כוונת הביטוי "לא שפר עליהן גורלן" , הוא שהיו להם חיים מסכנים) ואולי הן ישתקו ויעשו מה שאתה אומר כפי שאתה רוצה,

אבל הן ימשיכו להיות אומללות וחסרות מזל. 

אני ממליצה לך לעזוב את הדבר הזה שאתה קורה לו הרב שלך,

ולהמשיך להתחזק במקום איכותי דוגמת מכון מאיר (תחפש בגוגל מכון מאיר, יש להם אתר, יש שם גם שיעורים מצולמים שאפשר ללמוד מהם המון, גם בנושאי משפחה וזוגיות).

ולא אצל ה"רבנים" ליגה ג' שלך שמעוותים את התורה ונותנים לך את הכלים להיות בעל מאמלל ואומלל לעתיד.

אני לא מדברת אישית עליך. אפשר לראות שאתה בחור טוב, ושיש לך ברמת העיקרון כבוד לנשים. אבל אני חושבת שפשוט למדת את הדברים הלא נכונים, אצל האנשים הלא נכונים.. 

תחשוב על זה.

אתה מדמיין עולם שבו האישה היא הילדה הטובה שסרה למרותך ומצייתת לדבריך ללא כל עוררין..

אז אם כבר יש מישהו שהמציאות תתפוצץ לו בפנים- זה אתה..

אם לא תתחשב בדעתה של אשתך, ולא תתייחס אליה כאל חלק ממך (לא חלק נלווה, אלא ממש "והיו לבשר אחד")- מבטיחה לך שמה שתקבל זאת אישה מרירה ומתוסכלת.. וגם אם לא- בוא רק נגיד שחיי הזוגיות שלך לא יהיו ממש מעוררי קנאה..

שוב, יכול להיות שאני טועה. בכל אופן זה מה שאני חושבת.

בס"ד

אני לא רוצה פודל ובאותה מידה ל רוצה גבר שיחליט הכל מעצמו כי הוא חושב שזה מה שטוב לי.

אני רוצה גבר שמצד אחד יקשיב לי ויבין אותי ומצד שני גם יגיד את דעתו.

אבל את ההחלטה הסופית נעשה ביחד.

ותתפלא, גם בזוגיות זה אפשרי.

אז בויכוח על איפה ילמדו הילדים תמיד הבעל ינצח?

או בויכוח אם לנסוע לשבת תמיד הבעל ינצח?

לא.

מחליטים את זה ביחד.

בס"ד

א. באולפנית שלי מלמדים גמרא.

ככה שראש האולפנית שלי הוא דמות מספיק טובה בשבילי.

ב. עשיתי שאלת רב לרב דב ליאור והוא אמר לי שאם הבת רוצה אין בעיה.

ג. כן המפקד! <צ>

אני אעשה מה שאני רואה לנכון.

ועם כל הכבוד, לא על כל דבר אני הולכת לשאול רבנים.

רק על דבר ששנוי במחלוקת ואז אני מסתפקת גם בתשובות באינטרנט.

בס"ד

ב. גם מעצמה כדאי שהיא תלמד ע"י מישהו כי לבד זה קצת קשה...

וכמו שכתבתי מקודם- גם אני כזאת.. אני אוהבת שיש לי "גב", מישהו שאני סומכת על שיקול הדעת שלו ויכולה להתייעץ איתו. וכמובן שאני מרגישה יותר טוב עם ההחלטות שלי אם הן אחרי התייעצות עם עוד מישהו. אתה לא צריך ללמד אותי מה אישה רוצה..

וזו בדיוק הנקודה! שזה לא סותר! להיפך! התייעצות עם אשתך לא הופכת אותך לפחות "גבר".. מבחינתי אפילו זה מה שהופך אותך לגבר אמיתי- שאתה מסוגל לתת כבוד לאשתך, שהאף שלך לא בשמיים, אלא שאתה מסתכל עליה בגובה העיניים. וגם אם אתה חולק עליה- תמצא דרך להגיד את זה כמו שצריך, ובכל זאת לקבל את ההחלטה יחד איתה. ולא תתנהג כמו שפן ותפחד שח"ו א-ש-ת-ך תחלוק ע-ל-י-ך, ולכן תחתוך את העניין במהירות וב"יעילות": "אני הגבר, אני מחליט וזהו"! לזה אתה קורא גבר??? "פ-ו-ד-ל שלא יעשה דבר מבלי ההסכמה שלה או שיבקש את רשותה"?!? תחשוב מה שאתה רוצה.. לדעתי זה סופר-גבר!!

נראה לי שלא הבנתי נכון..

עצם זה שהיא מתווכחת איתו היא גורמת לו (או יותר נכון מנסה לשכנע אותו) להחליט כמו שהיא חושבת (או יותר נכון לחשוב כמוה. ההחלטה- כמו שאמרתי קודם- צריכה לדעתי להיעשות ע"י שניהם).. אז מה הכוונה "במקום"?!

בכל אופן, הבנתי את הרעיון.. ו-לא.. אני לא מסכימה עם זה.. לזה אני קוראת "גבר מצופה"... ואני שונאת את זה! שונאת גברים מניפולטיביים, אוהבת גברים ישירים ודוגריים...

אבל א-ת-ה מסכים עם זה?? דווקא מתאים לך להגיד שבכל אופן הגבר צריך להחליט.. 

ואני ממש לא מחכה שמישהו יראה לי את הדרך.

בבקשה תפסיק להכליל ולהתייחס לנשים כליצור נחות שלא מבין כלום. אני בת ואני חכמה, בוגרת ומבינה יותר מרוב הבנים שאני מכירה. וכן, אני בעד לימוד גמרא לנשים. ולא, אני לא שואפת להיות בן.

לק"י

זה היה בתוקף אולי בדור הקודם..

שהבעל יקבל את ההחלטה הסופית,

פשוט מאוד...

אבל נדמה לי שהדיון הזה כבר קצת מיצה עצמו,

כל אחד חוזר כאן על דבריו בווריאציות שונות כל פעם..

ובמקרה אני גם מכירה את כולן בקשר קרוב מאוד

היא נורמלית, ובעיקר נשית - כן.

אם לא - אפנה אותה ליעד המתאים.

בהנחה שזה לא בפיקוח רפואי, לא כדאי להמשיך לענ"ד. גראס פוגע בהתפתחות המוח והתפקוד הקוגניטיבי אצל צעירים, פוגע בבריאות הנפש, במערכת החיוניות של הגוף, בפוריות וזה התמכרות.

כמובן שיש חשיבות לכמות שהוא מעשן, אבל במידה וזה לא בפיקוח הייתי יוצא מנקודת הנחה שהוא רק ידרדר.

ולאור כך שאמרת שאת תורנית, איבוד הדעת ע"י אלכוהול וסמים זה שיא השפלות האפשרית לפי חלק מהאחרונים

אם הוא לא מנסה להיגמל במסגרת מקצועית, אין סיבה שזה ימשיך לקרות אחת לשבוע בלבד, ואין ערובה שזה ישאר רק בגראס.. ואני לא חושב שאת רוצה לחיות בזוגיות עם בעל כזה.

השאלה היחידה היא על זה? כי אפשר להבין מהניסוח שלך שהוא גם פחות תורני ממך. שאולי זו גם סוגיה מבחינתך.

אם מבחינתך זה סבבה, אז זה סבבה.

אם מבחינתך זה משהו רע או שעלול להביא לדברים רעים, אז זה רע.

עם כמה שזה מבאס, זו שאלה שאת צריכה לענות לעצמך ובפורום את לא תקבלי תשובות שיותאמו אלייך באופן אישי.

השאלה שהייתי שואל, זה איך עישון גראס יכול להשפיע על זוגיות/משפחה/חינוך?

אבל לא נראה לי שבפורום הזה תוכלי לקבל את התשובה, אולי בפורומים אחרים..

לאחר שתקבלי תשובה על השפעות נפוצות, תוכלי להחליט אם זה באופן אישי מתאים לך או לא.

ולא רק גראס , כל עישון הוא סיבה לפסול .
אם המטומטמים שמעשנים היו יודעים שבזה הם מאבדים כל סיכוי לבת זוג ראויה , אולי הם היו מחשבים מסלול מחדש .

ולא להתחתן על סמך זה שהוא ישתנה ויפסיק מתישהו כי זה יכול גם לא לקרות ואז סתם ציפית והתאכזבת והתחלת את החיים בצורה כזאת מבאסת. גם ככה יש הרבה שוני בין גברים לנשים ויש הרבה על מה לעבוד בשנה הראשונה לנישואים כך שלא צריך להוסיף בעיות אם יודעים אותן מראש.

סמים זאת צרה צרורה ועדיף לא להכניס ראש למיטה חולה.

שאתה שואל שאלה בפורום דתי לאומי?

אמנם יש פה טיפה ניקיות בעיקר נראלי מהמגזר החרדי

אבל הייתי ממליץ לך לנסות להגיע למקומות שיש בהם יותר חרדים, לא שאני מספיק מכיר...

שדכנים מיזמים חברים

לא להתייאש

להתפלל

שאל תוותר מיזמים בגלל שהם לא נראים

גם מיזמים שיש סיכוי קטן - מצטרף למכלול הסיכויים

אתה יכול לפרסם שם גם את עצמך.

https://chat.whatsapp.com/BZv5k2y7qYr3RZMmSKjAmd
 

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜

אל תתייאש. אתה נשמע בחור טוב ואיכותית שהרבה בנות ירצו. רק צריך לחפש במקומות הנכונים. אתה לא צריך לרקע שלך להוריד לך. ההפך. זאת המעלה שלך שעל אף שלא למדת בישיבה אתה משקיע עצמך בלימוד והתמדה. תציג את עצמך באור הטוב והחיובי שלך, שהצד השני יוכל להתרשם מזה.

תן לחבר טוב/רב/שדכן שמבין אותך לומר את האמת ולפרגן עליך. אדם לא נמדד רק בנתונים הטכניים. בהצלחה!

שידוכים כהלכה

ושגרירים בלב

בשניהם יש בסיגנון הזה

ואם תשלח כרטיס אני יכולה להעביר לחברה שהיא שדכנית במגזר הדתי חזק 

יצאתי עם אנשים שדומים לתיאור שלך - 

אבל איתך כנראה לא הייתי יוצאת, בגלל העניין החרדי.

לא הרתיע אותי לצאת עם מישהו שלא למד בישיבה מסודרת (או בעל תשובה). אבל אני גם לא חרדית, ונראה לי ששם זה באמת יותר קשה.

לשאלה שלך איפה אפשר לנסות -

התשובה שלי זה לנסות בכל מקום.

יש רשימת שדכנים ומיזמים בשרשור הנעוץ בראש הפורום. (כולל נגיד מיזם דת"ל שמיועד למי שמחפש\ת אברך).

למה לא להתקשר לרבניות ממדרשות?

אין מה להתבייש. 

אולי כדאי לחשוב על מי שאתה מחפש, איפה היא תחפש? האם אתה נמצא שם?

הם החשובים.

תחומי העיסוק, מקצוע, הם באמת משהו שלא צריכים להוות משקל בשיקולים במציאת החיבור בין בני הזוג

מכירה המון זוגות סביבי ששניהם בתחומים תובעניים.  

אם זה ששניהם בהייטק, או שילוב שהוא הייטק והיא עו"ד וטוחנת שעות, או הפוך. או הייטק ורו"ח בחברה ציבורית וכל רבעון לחץ עצום בדוחות הכספיים.  

כולם מסתדרים בטוב.  

אם עובדים במשרות טובות ובזכות המשרות יש אמצעים וכסף, יש אפשרות להעסיק מטפלת פרטית ולהצליח גם לעשות קריירה  

גם תלוי באופי של בני הזוג.  כאשר תפעול הבית, ילדים, אוכל, כביסות, רופאים, טיפת חלב, קניות, להישאר עם ילד חולה (וכאן יש יתרון להימצאות מטפלת פרטית) מתחלק היטב בין בני הזוג, אין בעיה ששניהם גם מפתחים קריירה מקצועית טובה. 

דווקא למורות יש הרבה פחות גמישות לקחת חופשות ולהישאר בבית עם ילד חולה. 

שהייטקיסטים רוצים בהכרח הייטקיסטיות ומתאימים להן ומורים למורות..

זה לא מדוייק לגזור אופי מבחירת מקצוע. אני לדוג' מכיר הייטקיסטים שהם כמעט כמו מחשב מול מחשב והייטקיסטים שהם ממש חברותיים.

השרשור הזה יוכל לעזור:

https://www.inn.co.il/forum/t1362853#14778819

אני בטוח שהם מתכוונים לטוב, אבל עוד מיזם או פחות מיזם כבר לא משנים יותר מדי.

וזה בלי לדבר אם הם יהפכו בעתיד למסחטת כספים כמו חלק מהעסקים האלו. 

ב. אם ננקה את המרחב מאינטרסים כלכליים, על מה אנחנו נשענים?

עוד מאותו הדבר לא נותן כלום.

לגבי אינטרסים כלכליים - צריכים להיות משניים. אחרת את הופכת להיות מוצר. במקרים קיצוניים - יהיה עדיף לשדכן שתשארי רווקה ותשלמי כמה שיותר זמן. 

כסף הוא מניע. ותחרות בעיני יכולה להיטיב - וכן, אנחנו סוג של מוצר. בין שתרצה ובין אם לא.

אני מאמינה שהם הקימו מיזם כי הם מאמינים שיש להם משהו שונה, שהם לא עוד מאותו הדבר.

מה הבעיה בעוד מיזם?

אם הרעיון שלו ייחודי וטוב - מדהים.

אפילו אם הוא בנאלי - גם מיזמים בנאלים משדכים זוגות בסוף.

אני לגמרי יכול להבין את היאוש. אבל הוא לא כלי עבודה.

זה שיא הרציונליות. לנסות שוב ושוב אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה זו ההגדרה של אי שפיות. איינשטיין שם שם.

א. המיזם מציע עניין ייחודי, אתה לא חושב כך?

ב. מיזמים בנאלים ומשמעממים -מקימים בתים בישראל - זה לא נכון?אם זה נכון, מעולה שהקימו אותם ולמה שלא יקימו עוד

במחילה, לא הייתי מספיק בעולם הדייטים בשביל לגבש דעה ולהבין בעצמי.

לפעמים אני תוהה כמה הפער הוא בדיוק של תכונות האופי/רצונות של האדם. וכמה זה אולי מחשבות שהאדם בא איתן מראש, במקום בכללי שהוא נמצא בו כרגע, על מה שם דגש בדייט, ואז גם להצליב את כל זה עם הבן/בת זוג בדייט! אוהו זה מסובך…

הרי זה לא שהרווקים שמעוניינים בזוגיות זה אחוז קטן מהאוכלוסיה. וגם, אני לא חושבת שיש פה איזה תכונה שיטתית שאפשר לשים עליה את האצבע ולהסביר את רוב הסיבות לרווקות.

ואני רק תוהה, בכמה מהמקרים חסר הלדייק בהתאמה מראש, ובכמה מהמקרים זה יותר עניין של "מזל" ואולי אם היית פוגשת עכשיו את ההוא שיצאת איתו לפני שנה, אולי זה היה הולך מדהים ויאללה חתונה.

(הבעיה היא כמובן שזה לא מתמטי, אלא בעיקר עניין של הלב, ובשביל שיהיה סיכוי לדייט צריך להתמסר אליו באיזושהי רמה, מצד שני אם זה לא הולך, משהו בהתמסרות יכול להיות שוחק וכואב. וכמובן כמובן שכל אחד אינדיווידואלי

רק תוהה אם *זה* המיזם שחסר. כאילו, אם הוא יתן מענה, או אולי יכול חלילה לגרום למפח נפש מיותר)

^ברור לי שכל אחד ואחת שונים. ברור. שואלת ברמה הכללית. 

אם הייתי יודעת מה העניין, הכל היה נראה אחרת, לא?

אין נראה לי תשובה אחת נכונה לשאלה שלך.

אני חושבת שמיזם 252 פנה לכיוון הזה - לא שידוכים, אלא ליווי והדרכה בתהליך. הם טוענים שמאות זוגות התחתנו בזכותם - לא הכירו בזכותם, אלא התחתנו בגלל הליווי.

באופן אישי, רוב האנשים שיצאתי איתם (ויצאתי עם לא מעט) - הקשר נגמר מהר (פחות משלוש פגישות). ואני די מדויקת, ומבררת, ולא יוצאת עם כל אחד. 

מצד שני, יש אנשים שיצאתי איתם, ונגיד הפריע לי משהו מסוים. אם כעבור שנה-שנתיים-שלוש הייתי יודעת שזה השתנה - יכול מאוד להיות שניסיון נוסף יוביל לתוצאה שונה. (בעיקר עניינים של בגרות ובשלות). גם אני כמובן עברתי מסע עד לנקודה הזאת, ובהחלט ייתכן שמשהו שפעם לא התאים בכלל היום יהיה יותר מוצלח.

בהסתכלות אחורה, מהחוויה האישית שלי, אין מישהו שאני נפרדתי ממנו (הפוך יש) והיום אני מתבאסת על זה.

כלומר, האם יכול להיות שברמת הכלל, מה שחסר זה פחות העניין של הדיוק ויותר העניין של לצאת יותר.

(אם יצאת יותר יש יותר סיכוי שתמצאי איש שמתאים לך וטוב לך איתו, מצד שני, חבל לצאת עם גברים שזה בכלל לא רלוונטי).

מבינה?

ממש לא התכוונתי שתדעי להגיד מה הבעיה, כי כמו שכתבתי, אני לא חושבת שזה בהכרח עניין של תכונה בבן אדם. (לכולנו יש תכונות שהן פחות, אבל היופי זה שזה אצל כולנו, אז זו אולי התמודדות אבל לא בהכרח חסם)

באופן אישי אני חושב שרוב החברים הרווקים שלי ואני יחסית בוגרים מאוד ביחס לחברים הנשואים. ההבדל המשמעותי הוא שלהם יש אחריות ובגרות מהסוג החשוב שלא ניתנה לנו עדיין האפשרות להתפתח אילו.

ובאופן כללי על המיזם: הרושם שלי הוא שבכל המיזמים האלה מדובר באותם אנשים ובגלל זה הם מיותרים. אפשר להסתכל על המיזמים בתור הקרחון שמעל פני המים, בעוד רוב האנשים הרלוונטיים לא נמצאים באף מיזם. ולכן כל המיזמים האלה נכשלים, כי זה אותו דבר מאותו דבר…

אגב, יצא לי להכיר ממש בקטנה את הלל דחבש ז"ל, יהי זכרו ברוך

אם אני יודעת שבסוף אני אגיע לאותה נקודה של אושר וסיפוק, אני מוכנה לעבוד קשה במשך העשור הזה. בכל מקרה זוגיות זו עבודה קשה. עדיף לי עשור של עבודה קשה ביחד איתו, מאשר עשור של המתנה לבד.

חוץ מזה שככל שהזמן עובר אנשים משתנים ואיתם גם הציפיות הולכות ומשתנות אז כנראה שעוד עשור מה שאקבל ללא פשרות, לא יהיה מה שאני רוצה עכשיו.. 

כל עוד ההתפשרות לא פוגעת במטרת בניית הבית

ועדיין כדי לגלות את זה כמה זהמדויק ושלם (אי מושלם) צריך הרבה עבודה 

אני אומר לו שיציע הצעה וזה יבוא בקרוב

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רדוד.

כי רק את מחליטה וקובעת מה מתאים לך ומה בא לך טוב.

את תחיי איתו 80 שנה ולא אף אחד אחר.

אז בקטע הזה, את מסודרת גם מפני בורא עולם (לדעתי)

אבל.

את עלולה לפספס בחורים שמאוד מאוד מתאימים לך על הדרך.

ולכן לדעתי זה מה שהכי טוב בשבילך :

את רואה בחור (או תמונה) - אם אין לך משהו -נגד- המראה שלו, 
(הכוונה למשהו שממש אומר לך "לא..אין מצב" )

אז תבדקי פרטים נוספים. אם שם ראית משהו שכן מדבר אלייך, תפגשי.

ככה את לא תוכלי לפספס את מי -שהכי- מתאים לך.

בהצלחה.

בנוסף לדברים החכמים שכבר כתבו,

אני חושבת שחשוב לשים כוכבית על תמונות.

תמונות לא תמיד משקפות לנו מי האדם.

יש אנשים שהם יותר פוטוגניים מאחרים.

להסתמך על תמונה אחת כמו שבד"כ עושים, ולפסול רק על פי זה -

לדעתי ייתכן שאת מפספסת אנשים שבמציאות דווקא לא היית פוסלת על הנראות שלהם.

ולכן לדעתי כדאי לקחת את זה בחשבון - אולי גם לבקש עוד תמונות - ואולי לבוא בגישה הפוכה:

קודם לקרוא פרטים על האדם,

ורק אז להסתכל על התמונה. ואם הפרטים נשמעים סבבה והתמונה לא - לנסות לבדוק עוד קצת, אולי עם מישהו שמכיר אותו, אם התמונה שיש לך משקפת.

אין עניין להתחתן עם מישהו שלא מוצא חן בעינייך, אבל כן כדאי לדעתי להיות זהירים בשיטת הסינון.

רתיעה - אין דיבור לעולם על להתחתן עם מישהו שמחשבה על קרבה ואינטימיות איתו גורמת לרתיעה. זה פשוט לא עובד, ומי שמתעלם מזה גוזר על עצמו חיים של אומללות.

משיכה - יש אנשים יפים מאוד שכשמסתכלים עליהם אומרים "וואו!" והם מושכים את תשומת הלב והיופי שלהם מהפנט. ולכל אדם יש רצון שבן הזוג שלו יהיה עד כדי כך יפה.

אבל לרוב האנשים *יש* משיכה גם לאנשים פחות יפים. אני רואה על עצמי שרוב מוחלט של בנות ישראל כן מוצא חן בעיניי, גם אם הן לא דוגמניות... אבל יש נשים שאני לא יכול להעלות על הדעת קרבה אליהן ואני נגעל רק מעצם המחשבה...

לכן לדעתי המלך המשיח שציטטת מדבר על הסוג הראשון ומכריח שתהיה משיכה כלשהי, אבל לא שחייבים למצוא את המהפנטים והמושכים והשש קוביות בבטן והחיוך מיליון דולר...

אני יוצא כיום עם מישהי והיא בכנות מאוד יפה, ובהמון סיטואציות אני מתפלא עד כמה היא יפה ושמח בה. אבל כשאנחנו ליד נשים יפות ממנה צובט לי הלב מאוד ואני מאוד משתדל לא להסתכל על נשים כדי שלא יכאב הלב ככה, ומטבע הדברים לידן היא נראית פחות יפה... אבל אני יודע שיהיה לי טוב איתה כי היא *מספיק* יפה, וזה מאוד מאוד משמעותי

אם הגבר שלי יצבוט לו הלב ליד נשים יפות לא רוצה אותו כגבר שלי

כשאתה מאוהב במישהי מאוהב באופי שלה והיא נראית טוב בעיניך , היא תהייה הכי יפה לא יעניין אותך ולא יצבוט לך הלב משום בחורה יפה שאתה לא מכיר בכלל 

אז אין יותר מדי מה לעשות עם זה.

אם יגידו לך שאת חייבת לבחור אחד מבין שני בחורים,
אחד חתיך אבל כלומניק והשני לא חתיך אבל עם מידות טובות.

את מי תבחרי?

צריך לזכור שהרבה ממציאת החן היא מההערכה שיש לך אל בן הזוג, ולאו דווקא מפרמטרים חיצוניים.

ואת זה אי-אפשר לגלות מיד, ואפילו לא תמיד בפגישות הראשונות.

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"

או חתיך וכלומניק או מכוער עם אופי טוב, אין כזה דבר כן?

ויש המון, שגם נראים טוב(גברים ונשים כאחד) ומלאי תוכן ועם עולם פנימי עשיר.

האמירה שלך היא ניסיון כושל לגרום לאנשים שכן אכפת להם מהנראות של בן / בת הזוג (שאיתו אגב הם הולכים בעזרת השם לחיות כל החיים) קצת מעבר לאדם הממוצע, לוותר על זה וכאילו להבין שיש גם מידות..

שים לב שאף אחד לא אמר שאין מידות, ברור שיש וכבודן במקומו מונח, אבל אמרו שחשוב להם יחד עם זאת, לא במקום, אלא יחד עם זאת מה נקרא בלעד together, יופי ומשיכה חזקה.

ולגבי מה שכתבת

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"...יש מאן דאמר שהיא הייתה אחת מ4 נשים הכי יפות שהיו בעולם, נכון שזו מחלוקת אבל אל תשכח שיש גם את הצד הזה.

אני לא כתבתי מכוער, אני כתבתי שהוא רק לא חתיך.

אני גם לא אמרתי לה שזה מה שצריכה לבחור, רק לתת לה כלים שהיא תדע להבחין מה חשוב לה ולהתמקד בזה.

ויש הבדל ענק בין אכפתיות מהמראה של בן הזוג לבין ההגדרה שזה הדבר הראשון והבסיסי ביותר שבודקים שבלעדיו לא מנסים אפילו להתקדם.

אין שום הסתכלות על מכלול, וכשלבן-אדם אין הסתכלות על מכלול, אז כנראה שהוא יקבל בן-זוג בהתאם.

ולגבי מה שכתבת על אסתר, זה בדיוק מה שחכמים מנסים לומר (וכנראה שלא הבנת את המסר שלהם).

אם היית בוחן את אסתר באמצעות תמונה - אז היא הייתה נראית לך ירקרוקת.

אבל אם היית נפגש איתה ורואה אותה ממש - היית מבחין בחוט של חסד שמשוך עליה והיית רואה שהיא אחת מה-4 נשים היפות בעולם.

בתקופת הגמרא עד כמה שידוע לי לא היו מצלמות, אבל בכל מקרה למזלנו יש לנו חכמים שלאורם אנחנו הולכים, והבן יהוידע קובע נחרצות שאסתר הייתה יפה, ומוכיח שם שלא סתם "יפה" אלא "יפת תואר ויפת מראה" מדנקט לישנא "יפייפיות" ועוד מוסיף שם "לא הכחישו יופיין מתחילה ועד סוף" זאת אומרת היו יפות בזקנותן כמו בצעירותן, ועוד שאומר שם שאף למאן דמפיק אסתר ועייל ושתי, בא להדגיש עוצם יופיה של אסתר. עיין שם באורך ותרווה צמאונך דוד.

אני הייתי עושה תרגיל בעל שני שלבים , בדרך כלל באמצע השיחה או כשהיא מתחילה לזרום.

שלב ראשון- כשהבחור מדבר יוצרת קשר עין ומסתכלת אליו תוך כדי הקשבה.

שואלת את עצמי איך הוא נשמע לי? איך נוא נראה לי?

בשלב השני ממשיכה להקשיב והפעם מסתכלת על נקודה אקראית באופק.

ואז מפנה את המבט אליו

והשאלה מתחדדת-

האם כשאני שומעת את תוכן הדברים בלי קשר עין, המראה שלו משתנה בעיניי?

האם כשאני מסתכלת ישירות תוך הקשבה אליו משהו מוצא חן בעיניי במה שאני רואה ?

מקווה שזה היה ברור... 

מחשבה נוספת.

בתפיסה שלי לכל דבר חיצוני יש משמעות פנימית. אדם לא מתלבש בצורה מסוימת או מחפש נראות ספציפית. זה עונה אצלו על איזשהו צורך, וברגע שנבין מהו הצורך שזה ממלא אצלו נוכל לדעת בצורה הרבה יותר נכונה כיצד להתנהל מול זה.

מישהי מחפשת גבר גבוה - יכול להיות שזה נובע מתחושת ביטחון שהיא זקוקה לו. מישהו מחפש בחורה נמוכה - אולי זה נובע מרגש של אחריות שהוא מחפש להרגיש, או אולי שליטה במצב או אלף ואחד דברים. בסוף מסתתרים מתחת רגשות או צרכים אמפתיים וניתן לענות עליהם כנראה ביותר מדרך אחת ברגע שמזהים אותם

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אבל אנשים שתשמח בהם : מורות, מדריכות וחברות וככל שמתקרבים לחתונה : אנשים יותר קרובים ובסוף סבאסבתא אחים אחיות אבא אמא