בס"ד

ז"א ברור שגם בתורה...

אבל מה אם היא פחות מתחברת למסלש למשל?

בס"ד

פשוט אוהבת יותר גמרא

קשה להסביר...

יותר מתחברת.

פחות יכולה לקבל מסל"ש..

[הכוזרי למשל אפשר, הרב קוק אפשר...[

זה נקרא להתחבר לקטעים היותר שכליים בתורה...

וזה לא דבר רע בכלל... זה תלוי בבת

ב"ה

כשהבת רוצה ללמוד תורה אבל לא מקפידה על דברים אחרים אז זה לא בסדר.

לא מרשות, כלומר, בא לי לענות   

...

בס"ד

אבל יהיה לך קצת מוזר להגיד שלא תצאי

וגם הפוך...

הרי לא תגידי שלא תצאי עם מישהו שלומד גמרא נכון?

או שכן רק שלא תרצה ללמוד אחרי החתונה עם בעלה

שהיא רוצה להיות כמו בנים...אז לא!

כי אני מחפש אחת, שלא מחפשת להיות כל הזמן "כמו...".

אם יש לה נטייה אמיתית, פנימית, אישית.

אז אדרבה, אני בעד בנות שמביאות את עצמן לידי ביטוי.

לצערי, רוב הבנות שפגשתי שלומדות גמרא,

למרות שהן הצהירו על עצמן שזה מגיע ממקום פנימי אמיתי,

די ראו עליהן את הדחף להיות "כמו בנים".

כלומר, שמבחינתי, לא תהיה שלילה על זה בבירורים.

אלא רק לאחר היכרות אישית עם הבת.

(לפחות לחלק מהאנשים)

חוץ מזה, הסברתי את הסיבה, למה א"א לבחון זאת בבירורים,

ולכן אני אצא, אבל בד"כ אני לא אמשיך, אם היא אחת שרוצה להיות "כמו..."

בסך הכל רוצה ללמוד עם בעלה, מה רע בזה?

בס"ד

אתה עושה רק מה שאתה חייב?

אז גם הבעל לא צריך לעזור בבית?

הרי זה תפקיד של האישה!

בס"ד

להיות חכמה או ללמוד גמרא.

וגם בחלוקת תפקידים מותר להיות ראש גדול ולעשות מעבר.

כל עוד זה לא בא מתוך שתלטנות ורמיסה של אחרים.

מה שכמובן לא שייךפה.

למרות שמניסיון 

לא יהיה להם זמן לזה - אין כמעט זמן אחרי החתונה לכל האידיאלים האלה 

בחורה שהיא הרבה יותר חכמה מהבחור 

יש לה הרבה הרבה עבודה כדי לתת לו את המקום שלו כתור הגבר בבית

(קראו קצת ספרי הדרכה ותראו)

וחוץ מזה, לדעתי זה יכול אפילו יותר לגרום לבעיות בשלום בית..

כי תכל'ס, מה יותר מעצבן: לריב עם בנאדם חכם, או עם בנאדם מטומטם??

לא יודעת מה איתכם- אותי הרבה יותר מרתיח האפשרות השניה..  

זה שלום בית זה?

זה אדון ושפחה!

זה לא בית וזה לא זוגיות ככה.

זוגיות זה לא שאחד מחליט, זה שמחליטים ביחד.

וגבר שמחפש ציתנות- שיקנה רובוט.

מי שמחפש בית אמיתי- עם זוגיות אמיתי ומקדמת שיצא מהסרט ומהר..

"בחורה תמימה" ש"תסתום את הפה" ו"תשמע לו לולא תתוכח על כל דבר"

בסוף תהיה אשה מרירה, מודחקת, שכועסת על בעלה שלא רואה ולא נותן לה מקום.

שלום בית אמיתי לא יצא מזה, גם אם לא יהיו מריבות- אהבה גדולה לא תתפתח ככה.

לפחות אצלנו הויכוחים על השולחן והיא לא מסובבת אותך בלי שאתה שם לב....

אבל כמה הערות יותר רציניות:

חכמה זה משהו מהשמיים. אי אפשר להגיד שקטגורית הן לא נשים טובות:

לך ליוצר שלהן ותגיד לו את זה.

(יכול להיות שהן לא מתאימות לך, אבל אשתי תגיד שזה בגלל שהלך הזרזיר אצל העורב...)

דבר שני - ויכוח והכרעה הם שני דברים שונים.

אני מצפה מאשתי שתפתח את הפה (ותאמין לי היא עושה את זה. אתה לא ראית רבע.)

אבל אני גם חושב שאנחנו מצליחים להגיע להכרעה מתוך מקום של בירור האמת ולא מתוך הכרעה מראש שהאמת אצלי.

(פלוס, העובדה ששנינו הטיפוסים הדברנים לא אומר ששכל הולך עם לדבר. חלק מחברי החכמים ביותר סותמים את הפה הרבה יותר ממני.)

והדרך שאשתך תקבל בהבנה ואהבה את הדעה שלך ותבין שאתה רוצה בטובתה,

בדרך כלל מגיעה מתוך מקום של הפגנת האהבה והאכפתיות -

שזה כולל להיות מוכן לשמוע מה דעתה. אולי היא אפילו צודקת...

"אשתך גוצה גחן וכו'...." - למרות שאפשר גם לפרש הפוך. אני יודע.

ובאופן כללי שים לב למה שאמרת בהמשך -

קודם כל לבחון מידות ויראת שמים ואח"כ שכל. אמת לאמיתה.

אבל רבאק! לפסול בחורה כי היא חכמה זה כמו לפסול אותה כי היא בלונדינית:

לא רק שזה לא אשמתה, כשאתה פוסל אותה רוב העולם חושב שאתה אדיוט.

ועל השטויות שאתה כותב על לימוד תורה לבנות צריך לפתוח שרשור אחר...

בעלה של קולה

שכל החברים שלך טפשים ונותנים לך לשלוט בהם?

חברים זה לא היררכיה.

אם אתה מחפש חברה ולא חברותא זה לא אומר אשה טפשה.

זה אומר אשה שברמה שלך.

ואני אחזור שוב על דבריי- רק גברים טפשים מפחדים מאשה חכמה.

ואני מקוה מאד שאתה מעוות את דברי הרב שלך, ושלא באמת זה מה שהוא אמר. במיוחד שאתה אומר שהוא גם מטפל זוגי.

(ולא אכפת לי אם יש לו תואר רב או לא. כבר שמעתי על רבנים שהרסו בתים בידיהם.)

הרב אליעזר מאריך להסביר שהקללה הולכת ומוסרת

התכוונתי לאחת שכן פותחת את הפה, אבל לא מוציאה ממנו פנינים..

וחוץ מזה, למה לדעתך בחורה צריכה לסתום ת'פה?! אסור לה להביע דעה??

נכון שאחרי הכל הגבר הוא ה"מושל", אבל עדיין- לדעתי דברים צריכים בדרך כלל להיעשות בהסכמה של בני הזוג.

וזה בדיוק העניין- אם תסביר לבחורה חכמה מה אתה חושב- יש סיכוי גבוה שהיא תבין ותסכים איתך..

לעומת זאת לבחורה מטומטמת- אם תתחיל להסביר לה אני מבטיחה לך שבסוף תתעצבן.. (אם לא- אשריך.. אבל אותי בכל אופן זה מעצבן..) ואז באמת תגיע למצב שרק תרצה שהיא תסתום ת'פה...

מאיך שאתה כותב , אתה נשמע כמו שייח סעודי מגודל..שמחפש מישהי שתעבוד אצלו בלאהוב להעריך,להעריץ (את מה?? אה את הבעל החכם שלה...) ושהעיקר תהיה בשקט ולא תביע שום מחשב רצון אידיאל וכו'...

אז אדון יקר..תירגע מהר ותחפש בחורה ברמה שלך...

1. אני בת

2. קראתי

3. הזדעזעתי

לק"י

ואנשים רעים יש משני המינים לצערינו..

והחלטות בבית צריכות להיעשות בשיתוף בין שני הצדדים!!!!

אתה כנראה חיפשת "חברותא " ונכון מאוד שכאשר מחפשים אשה זה בכלל לא מה שצריך לחפש

צריך לחפש מידות , יראת שמים אהבת חסד או תכנות אחרות שאתה רוצה

אשה חכמה זה בונוס אבל אם היא הרבה יותר חכמה ממך זו בעיה

אגב למען הסר ספק זה נכון גם בכוון ההפוך - צריך לחפש מידות ירש וכו' לפני חכמה

ובכל מקרה פערי חכמה גדולים בין בני זוג זו בעיה משהו לדעתי

נורא ואיום להפוך את זה למצב אידיאלי! אתה גם מתנגד לאפידורל?!

בחור שאפילו לא יודע לאיית כהלכה מביע "דעתו" על מידת ההבנה של בת ישראל שלפי דברי חז"ל ניחנה בבינה יתירה?!

ללמוד דבר מתוך דבר זו בינה מהמילה לבנות

חכמה זה דעת ובינה ביחד

בס"ד

עבודה על המידות תמיד צריך...

להישאר טיפשים כי אולי יהיו בגלל זה מריבות בבית?

נשמע לי הזוי.

ומי אמר שלא אמצא בעל יותר חכם ממני?

ללמוד גמרא לא אומר שאני יותר חכמה ממישהו...

מסתכל על נישואים ומערכת יחסים בצורה מאוד מסויימת.

אדם שמזלזל בשני בגלל שיש לו ידע כזה או אחר-

יש לו בעיה ביחסי אנוש, קודם כל, ובהערכה לערכים נוספים.

אשה חכמה הרי מן הסתם לא תבחר לה אדם טיפש לחלוטין-

וגם אם היא יותר חכמה- היא הרי בחרה בו כשותף לחיים כי היא מצאה נקודות אחרות שהיא מעריכה והן העיקריות לה במערכת היחסים הזוגית.

לראות בחכמה מוקד חוזק והתנשאות זו גאווה לשמה, באופן כללי- לא רק בזוגיות.

חוץ מזה שאני לא רואה שום בעיה בזה שהאשה תהיה יותר חכמה(ברמה מסויימת,היא צריכה שיהיה לה עם מי לדבר)

אחרי הכל בעל זה לא אליל, זה שותף שבוחרים לחיים.

כנראה אתה מכיר בנות רק מסיפורים וסטיגמות.

אבל הוא כתור גבר חושב על הצד שלו

ומתנסח אולי קצת מעצבן אבל בסך הכול לא מדבר שטויות

בס"ד

ב. תגדיר חכם יותר או חכם פחות...

אני מניחה שגמרא הוא ידע יותר ממני.

איך אתה מודד חכמה?

אם זה אדם שאני יכולה לדבר איתו, ויש לנו רמת שיח, וקליטה, אז אין לי בעיה ואני מאוד אעריך אותו [פגשתי כבר כזה. לא היה לי קשה להעריך אותו מאוד.]

אבל אני לא צריכה שהוא יהיה גאון בהכל...

אנחנו גם יכולים להשלים אחד את השני- הוא יהיה טוב במתמ' ואני באנגלית או לא יודעת מה...

מה זה חכמה תכלס?

איי קיו?

אז לא. לדעתי לא.

אני אמצא מישהו שרמת השיח שלי איתו תתאים לי.

לא מישהו שיודע הכל והיה בכל העולם.

בחורה חכמה לא תזלזל בבעל,

אלא אם הוא אדיוט גדול..

כנראה שגם הרב שלך לא חכם במיוחד. הלך הזרזיר אצל העורב....

אשה חכמה זה הרבה פחות מריבות.

כי יש לה סדר עדיפויות והיא לא רבה על כל שטות.

אולי זה יותר ויכוחים ודיונים- אבל זה לכיף

אולי אשה חכמה זה הרבה מריבות אם הגבר טיפש...

רק גברים טפשים מפחדים מנשים חכמות..

זה היה בתק' שנשים לא למדו מתמטיקה.

היום העולם כבר בשנת 2014,

ככה שמלעשות- נשים הן חכמות יותר מפעם.

ומי שמפחד מזה- באסה לו.

לא רק בזה,

אלא כי זה מראה על תפישה של זוגיות-

שלא הייתי רוצה להיות בה,

ולא ברור למה אנשים היום עוד אוחזים בה.

שבת

כשרות

טהרת המשפחה

צניעות

ברכות

תפילה

לשון הרע

בן אדם לחבירו

כיבוד אב ואם

מתוקנת במידותיה באופן מופלא

עושה את כל המצוות המוטלות עליה בשוטף ובקיאה בפרטי המצוות הללו

ובנוסף יודעת ונמשכת לגמרא הייתי הולך על זה

אם לא כנראה שהיא אוחזת בטפל ועוזבת העיקר וחבל שתעשה זאת גם בביתי ...

ברור שלצערי לא סיימתי את הש"ס כי יש לי עבודה רבה בתור גבר

להביא את דבר ה לבית ודבר ה בעיקר לצערנו כיום זה הלכות 

יש לי שיעור הלכה שבועי וכן חברותא בהלכה כי בזה אני מאמין לא בדמיונות

הלוואי שהייתה לי הפריוילגיה לגמור את הש"ס יש לי המון מה להביא לבית לפני הויות אביי ורבא

מה שאת/ה אומר/ת זה דברי אמת שהעיקר זה מידות ויראת ה 

לצערנו לא תמיד לימוד גמרא מביא לזה אולי ספר מוסר טוב והצמדות לדמות תורנית יותר חשוב

הרבה סוברים שמי שאין לו אלא ארבע שעות ביום של לימוד מוטב שילמד הלכה כי זה יביאו לעבודת ה ראויה

עד שלא השתתפתי בשיעור הלכה שבועי עברנו בביתנו על שני אבות מלאכה כל שבת אני לא בטוח

שאם הייתי מקדיש את אותו זמן לחברותא בגמרא הייתי מגיע לזה.

יש לימוד תורה ויש דמיונות של עבודת ה' זו כוונתי!

בס"ד

ואם זה גורם לה יותר להתקרב לקב"ה?

אתה יודע את כל ההלכות?

לכולנו יש מה ללמוד ולא אמרתי שהיא תלמד רק את זה.

זה אחד הדברים שהיא רוצה ללמוד.

הוא שאמרתי אינך טועה

להתקרב לה' יתברך לא ע"י דמיונות

אם היא לא יודעת את כל הלכות שבת על בוריין מבטיח לה החפץ חיים בהקדמה שהיא תיכשל בהלכות שבת

אם היא נכשלת בהלכות שבת היא מתרחקת מה יתברך ולא יועילו עשרות דפי גמרא.

וכן על זה הדרך בכשרות ושאר ההלכות.

עניתי שלצערי אינני יודע את כל ההלכות ולכן אני מתמקד ברוב לימודי בהלכה אם אשקץ את נפשי

בדם /תולעים/טרף/קרבה אסורה/לשה"ר ברור שאני מתרחק ממנו.

הלוואי שאדע את כל ההלכות למען אלמד גמרא על הסדר. מר"ן ר יוסף קארו אומר בהלכות תלמוד תורה

שמי שאין לו אלא ארבע שעות ביום של לימוד מוטב שילמד הלכה כי זה יביאו לעבודת ה ראויה

היום שיהיו לנו שעתיים לימוד יומי ונגיד תודה לא עדיף להסיר מכשול מעל עצמנו בכל הנ"ל

מאיסורי תורה מפורשים ניצלים רק בלימוד הלכה! אי אפשר לברוח מהאמת הזו.

קרבת אלוקים זה לא משהו שנמדד על פי הרגש אלא על פי המצב הרוחני של נשמת האדם

ככל שתתרחק מהאסור ותתקרב לאופני ההיתר שבכל דבר כך היא מתקרבת לה ית'

ולכן כתבתי שזה טפל .

אם לנו הגברים לא ברור שמותר ללמוד גמרא במסגרת הזמן המצומצם שיש לנו אז למה שלנשים

יהיה מותר.

ואם להחזיק בטפל אז אחר כך מתמקדים בריהוט בבית ובצבע החדרים ובאיפור מוגזם ובבילויים וכן על זה הדרך

כי אמת העבודה לא נגד עיננו!

הייתי רוצה לכתוב עוד אך אשתי רוצה את המחשב אז לילה טוב ואני מקווה שנתתי חומר למחשבה

שהבעיה שלך זה ההכללות..

"גברים הם"..

"נשים הן"..

זה לא תמיד נכון. יש הרבה סוגים של אנשים.

לא כל החכמות יהירות, לא כל הגברים שתלטנים, לא כל הבנות שטחיות...

הלוואי ובאמת יהיה זמן

הבחור המטומטם שחושב שעליו לשלוט באישתו ושעליה לסתום את הפה ולעשות כמצוותו, לא יקבל אישה חכמה כי אישה חכמה לא תרצה בחור דפוק כזה.

אם מדובר במלך ומלכה אין לדבר סוף

שלושה שותפים באדם ה אבא ואימא

כפי שה מולך לבד ככה אבא ואימא מולכים לבד 

האבא והאימא הם מלכות אחת לא ניתנת לפירוד אין מלך ומשנה יש אחדות!

בס"ד

אז מה אעשה?

לא אתחתן?

עם בחור שיש לו ראיה בריאה וטובה על מה זה בית ומשפחה,

ויהיה לך טוב

בקשר לאיומי הגירושין שהיו פה-

אז מכירה מלא זוגות שחיים באושר ואושר כשהיא חכמה מאוד,

והוא לא הקובע בבית.

ומכירה זוגות גרושים- כאלה. מלעשות, לא כל אשה מוכנה לסבול את זה,

גם אם היא לא עשה דוקטורט...

לפני שהתחילה ללמוד גמרא.

אם כן:

א. אפשר יהיה להגדיר אותה כגדולת הדור.

ב. יהיה מקום לשקול.

ובקיצור, אני מעדיף שיהיו לה סדרי עדיפויות והגיוניים...

פשוט יש סדרי עדיפויות הגיוניים.

האם היא יודעת את כל הלכות בישול, בורר ומלבן בשבת?

האם היא יודעת את כל הלכות הדלקת נרות שבת?

האם היא יודעת את כל הלכות תפילה?

אם היא מילאה חובתה בדברים שהיא צריכה ללמוד-יהיה מקום לדון לגבי גמרא.

בס"ד

וללמוד אמונה היא יכולה?

ומוסר?

אבל זה לא מצוין בדברים שאמרת!

זה לא הלכה!

אז למה גמרא לא?

מה שאמרת זה שהבעל צריך לקבוע

נישואים זה זוגיות, ובזוגיות לא תמיד אפשר להחליט לבד.

אז בשביל מה להתייעץ?

אישה היא לא ילד קטן שאפשר לסובב אותו בכאילו התייעצות

למיטב ידיעתי זה אומר שאתם מחליטים ביחד.

עושה לך טוב להרגיש בכל זאת שאתה הוא זה שאומר את המילה האחרונה?- שיהיה.. זאת בעיה שלך..

אבל תרשה לי להזכיר לך שאמרת מקודם שמידת הגאווה נמצאת יותר אצל נשים..

לפי איך שאתה מדבר- אני ממש לא בטוחה..

וחוץ מזה איך אתה יכול להסתכל על אשתך מלמעלה כאילו היא הפודל שלך- "אני קובע, אני מחליט".. ובו זמנית לתת לה הרגשה של מלכה??

זוגיות זה ב-י-ח-ד!! אין "אני" ו"אתה", יש "אנחנו"!! מבין? אין "המלך קובע, ואם בא לו הוא מתייעץ עם המלכה".. בעל ואישה זה יחידה אחת!!

גם אני חושבת שאישה לא צריכה לרצות להיות כמו גבר, אבל מי קבע שזה התפקיד של הגבר להחליט??

להיפך, אני חושבת שזה התפקיד של שניהם! ביחד!

ובקשר להבדל בין "אנחנו מתייעצים" לבין "אנחנו מחליטים"- אני מבינה את הראש שלך. אתה מפחד ממקרים שבהם הגבר והאישה חולקים אחד על השני, ואז צריך מישהו שיכריע. נכון?

אבל אתה לא צריך לפחד.. כי ברור שיהיו חילוקי דעות, לכל זוג יש. אבל בסוף לומדים להתפשר ולוותר, להבין אחד את השני, ולהגיע להחלטה משותפת. זה לא ילדים קטנים. אנשים בוגרים יכולים להתמודד עם דעות סותרות. (וחוץ מזה- שתמיד אפשר במקרה כזה להתייעץ עם רב ולעשות כדבריו).

וחוץ מזה אני חושבת שדווקא ההחלטה הטובה ביותר יכולה להתקבל ע"י שיקול של שני צדדים. ככה היא נקייה מנגיעות אישיות ואינטרסים..

אבל זאת רק דעתי, אתה לא חייב להסכים איתי.

אני דווקא טיפוס מאוד.. אפשר להגיד- תלותי. אני מפחדת לקבל החלטות לבד. אני נוהגת בהרבה מקרים להתייעץ עם גדולים וחכמים ממני, אולי כי אני לא רוצה לעשות טעויות (לפחות לא בעניינים גורליים), ואני לא מתיימרת לחשוב שאני המבינה הגדולה ביותר בכל תחום שהוא..

ובכל זאת- עצבן אותי מה שאמרת...

כי אני פשוט לא מסכימה איתך.

אני לא חושבת שהפסוק "והוא ימשול בך" אומר שהגבר צריך לקבל החלטות לבד. 

אני עדיין מאמינה ב-"ביחד"..

לא יודעת. יכול להיות שאני טועה 

בכל אופן, לא חשבתי שאתה אגואיסט ולא מתחשב.. סליחה אם זה מה שהבנת מדבריי. אתה פשוט עושה מה שהרב שלך אמר לך לעשות, אז אפשר להגיד שאני יותר לא מסכימה עם הרב שלך..

ועם זה אין שום בעיה?

(אני בעד שנשי יצאו לעבוד כן. רק שאם אתה מזכיר את עניין הפרנסה, אז המצב היום ממש לא כזה..)

כדי לאפשר לבעליהן ללמוד תורה??

אולי גם הן צריכות להפסיק, זה תפקיד של גבר..

שאני מסכימה איתך.. 

אני רק חושב שעדיף שתיזהר בצורה שאתה מדבר

אתה מקפיץ בנות (כמו שבטח שמת לב)

וזה לא יעיל כל כך בחיים

ואם תרצה להתחתן, תצטרך לדעת להתנסח אחרת

(ואפשר להסתדר גם עם אשה חכמה, זה לא חייב להיות סותר, היא צריכה פשוט לקבל חינוך כזה)

נראה שהאדון השתלטן שומע הרבה שיעורים של מחזירים בתשובה מליגה ג' השייכים למוצא אתני מסויים.

(הכותבת חזרה בתשובה, לא בעזרת שיעורים כאלה למרבה השמחה , ככה שאין פה שום זילזול בציבור בעלי התשובה)

כי הוא חוזר על השטויות הנאמרות בשיעורים אלה (אני הלכתי לכאלה פעמים בודדות כי לא היו אפשרויות אחרות באותו זמן איפה שגרתי, ומיציתי את העניין מהר מאוד, מזל שהיה לי מספיק שכל לא לקחת שום דבר שנאמר שם , דברים בסיגנון שלך, ברצינות)

המשפט הוא אגב "אישה כשרה עושה רצון בעלה" ולא "אישה טובה".

האדון מדבר על חכמה, אבל מתנסח בצורה מאוד לקויה ולא יודע לאיית כמו שצריך, ובטח לא לצטט כמו שצריך.

חוזר על מנטרות שחוקות של שיעורים שלכל הנוכחים ביחד כולל הרב יש מנת משכל של גאון .

אני גדלתי עם אנשים מהזן הזה, ומכירה אותם מקרוב מאוד, מוזר לי למצוא אותם בפורום של ערוץ 7,

מה קרה לפורומים באתר הידברות...?

ולגופו של עניין ציטוטי האייקיו 85,

נישואין הם לא ממלכה, 

אתה לא מלך, וזאת שתסכים להתחתן איתך היא לא מלכה,

אתם שני שותפים שצריכים לנהל חיים ביחד בצורה הגיונית ולא שתלטנית ואלימה.

אתה לא יותר חכם מהאישה הממוצעת, גם לא מהגבר הממוצע.

אם אתה רוצה שפחה אתה תמיד יכול למצוא בנות אומללות שלא שפר עליהן גורלן (כוונת הביטוי "לא שפר עליהן גורלן" , הוא שהיו להם חיים מסכנים) ואולי הן ישתקו ויעשו מה שאתה אומר כפי שאתה רוצה,

אבל הן ימשיכו להיות אומללות וחסרות מזל. 

אני ממליצה לך לעזוב את הדבר הזה שאתה קורה לו הרב שלך,

ולהמשיך להתחזק במקום איכותי דוגמת מכון מאיר (תחפש בגוגל מכון מאיר, יש להם אתר, יש שם גם שיעורים מצולמים שאפשר ללמוד מהם המון, גם בנושאי משפחה וזוגיות).

ולא אצל ה"רבנים" ליגה ג' שלך שמעוותים את התורה ונותנים לך את הכלים להיות בעל מאמלל ואומלל לעתיד.

אני לא מדברת אישית עליך. אפשר לראות שאתה בחור טוב, ושיש לך ברמת העיקרון כבוד לנשים. אבל אני חושבת שפשוט למדת את הדברים הלא נכונים, אצל האנשים הלא נכונים.. 

תחשוב על זה.

אתה מדמיין עולם שבו האישה היא הילדה הטובה שסרה למרותך ומצייתת לדבריך ללא כל עוררין..

אז אם כבר יש מישהו שהמציאות תתפוצץ לו בפנים- זה אתה..

אם לא תתחשב בדעתה של אשתך, ולא תתייחס אליה כאל חלק ממך (לא חלק נלווה, אלא ממש "והיו לבשר אחד")- מבטיחה לך שמה שתקבל זאת אישה מרירה ומתוסכלת.. וגם אם לא- בוא רק נגיד שחיי הזוגיות שלך לא יהיו ממש מעוררי קנאה..

שוב, יכול להיות שאני טועה. בכל אופן זה מה שאני חושבת.

בס"ד

אני לא רוצה פודל ובאותה מידה ל רוצה גבר שיחליט הכל מעצמו כי הוא חושב שזה מה שטוב לי.

אני רוצה גבר שמצד אחד יקשיב לי ויבין אותי ומצד שני גם יגיד את דעתו.

אבל את ההחלטה הסופית נעשה ביחד.

ותתפלא, גם בזוגיות זה אפשרי.

אז בויכוח על איפה ילמדו הילדים תמיד הבעל ינצח?

או בויכוח אם לנסוע לשבת תמיד הבעל ינצח?

לא.

מחליטים את זה ביחד.

בס"ד

א. באולפנית שלי מלמדים גמרא.

ככה שראש האולפנית שלי הוא דמות מספיק טובה בשבילי.

ב. עשיתי שאלת רב לרב דב ליאור והוא אמר לי שאם הבת רוצה אין בעיה.

ג. כן המפקד! <צ>

אני אעשה מה שאני רואה לנכון.

ועם כל הכבוד, לא על כל דבר אני הולכת לשאול רבנים.

רק על דבר ששנוי במחלוקת ואז אני מסתפקת גם בתשובות באינטרנט.

בס"ד

ב. גם מעצמה כדאי שהיא תלמד ע"י מישהו כי לבד זה קצת קשה...

וכמו שכתבתי מקודם- גם אני כזאת.. אני אוהבת שיש לי "גב", מישהו שאני סומכת על שיקול הדעת שלו ויכולה להתייעץ איתו. וכמובן שאני מרגישה יותר טוב עם ההחלטות שלי אם הן אחרי התייעצות עם עוד מישהו. אתה לא צריך ללמד אותי מה אישה רוצה..

וזו בדיוק הנקודה! שזה לא סותר! להיפך! התייעצות עם אשתך לא הופכת אותך לפחות "גבר".. מבחינתי אפילו זה מה שהופך אותך לגבר אמיתי- שאתה מסוגל לתת כבוד לאשתך, שהאף שלך לא בשמיים, אלא שאתה מסתכל עליה בגובה העיניים. וגם אם אתה חולק עליה- תמצא דרך להגיד את זה כמו שצריך, ובכל זאת לקבל את ההחלטה יחד איתה. ולא תתנהג כמו שפן ותפחד שח"ו א-ש-ת-ך תחלוק ע-ל-י-ך, ולכן תחתוך את העניין במהירות וב"יעילות": "אני הגבר, אני מחליט וזהו"! לזה אתה קורא גבר??? "פ-ו-ד-ל שלא יעשה דבר מבלי ההסכמה שלה או שיבקש את רשותה"?!? תחשוב מה שאתה רוצה.. לדעתי זה סופר-גבר!!

נראה לי שלא הבנתי נכון..

עצם זה שהיא מתווכחת איתו היא גורמת לו (או יותר נכון מנסה לשכנע אותו) להחליט כמו שהיא חושבת (או יותר נכון לחשוב כמוה. ההחלטה- כמו שאמרתי קודם- צריכה לדעתי להיעשות ע"י שניהם).. אז מה הכוונה "במקום"?!

בכל אופן, הבנתי את הרעיון.. ו-לא.. אני לא מסכימה עם זה.. לזה אני קוראת "גבר מצופה"... ואני שונאת את זה! שונאת גברים מניפולטיביים, אוהבת גברים ישירים ודוגריים...

אבל א-ת-ה מסכים עם זה?? דווקא מתאים לך להגיד שבכל אופן הגבר צריך להחליט.. 

ואני ממש לא מחכה שמישהו יראה לי את הדרך.

בבקשה תפסיק להכליל ולהתייחס לנשים כליצור נחות שלא מבין כלום. אני בת ואני חכמה, בוגרת ומבינה יותר מרוב הבנים שאני מכירה. וכן, אני בעד לימוד גמרא לנשים. ולא, אני לא שואפת להיות בן.

לק"י

זה היה בתוקף אולי בדור הקודם..

שהבעל יקבל את ההחלטה הסופית,

פשוט מאוד...

אבל נדמה לי שהדיון הזה כבר קצת מיצה עצמו,

כל אחד חוזר כאן על דבריו בווריאציות שונות כל פעם..

ובמקרה אני גם מכירה את כולן בקשר קרוב מאוד

היא נורמלית, ובעיקר נשית - כן.

אם לא - אפנה אותה ליעד המתאים.

אופציה כל כך כרגע

אלא אם כן אתם כבר בקשר עמוק וחברי, וגם אז - לא בצורה של הערה.

לא להעיר, אלא לומר שחשוב לך שזו תהיה רמת הצניעות בבית. ואין בעיה לומר שאתה חושב שזה גם יהיה יותר יפה או יותר מחמיא (בתנאי שהקשר בינכם מאוד מתקדם וקרוב ויש מחשבות של להקים בית ביחד)

זה שגבר אומר לאישה "בא לי שבבית שלי אישתי לבושה כך וכך" זה בסדר? אתה בעצם אומר לה או שאת לא אישתי או שאת צריכה לשנות את הלבוש..

אני מציג את זה כבקשה: "לי זה ממש חשוב שיהיה ככה וככה בבית..." לא להציב תנאי אלא לבקש בקשה

בכאלה נושאים.

כמו שלא אבקש מבעלי להתפלל במניין או לקבוע עיתים לתורה, אם זה חשוב, מתחתנים עם מישהו כזה וגם אז - תמיד יש שינויים.

אבל לבקש משהו שהוא בתחום היחסים של בן הזוג ואלוקים ולא בין בני הזוג עצמם, לא לגיטימי.

ולהגיד לאישה "את יותר יפה כשאת צנועה" זאת מניפולציה לכל דבר, ההפך גם לגיטימי להגיד? את יותר יפה כשאת חשופה?

תשאל את המשדכת ואת החברה שהיא שמה כאשת קשר. אני חושב שיש מקום לדבר על זה בעדינות עם הבחורה כשהקשר יותר מתקדם

https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9692.pdf

אבל אולי כדאי במקום לדבר על עניין צניעות ספציפית, לדבר על המחויבות להלכה, על תפיסת העולם הדתית והרוחנית שלה, איך היא מקבלת החלטות וכו'.

המשנ"ב אומר לכסות עד סוף המרפק (מ"ב ס' ע"ה סק"ב)

הבית ברוך כותב לכסות את כל היד עד פרק כף היד (בית ברוך ח"א עמ' ק"א)

יש מי שמתיר לחשוף פחות מטפח מעל המרפק וצריך לעיין בזה עוד

לא באתי לפסוק הלכה.

הבאתי פסק הלכה שפוסק שזה עומד בגדרי הצניעות (כיסוי רוב זרוע, שזה פחות ממה שכתבת), של רב פוסק רציני.

אבל שוב, אני לא הבאתי את זה כדי לדון כאן מבחינה הלכתית -

וגם לא טענתי שאין דעות אחרות.

הנקודה היא שסביר והגיוני שבין שני אנשים שגדלו במקומות שונות ותחת השקפות קצת שונות יש הבדל בפרקטיקה ההלכתית - והשאלה היא איך מתייחסים ככלל לעבודת ה' ששונה אצל בן הזוג. האם אנחנו מתחייבים לפעול ולעשות באותה הדרך, או שאנחנו מוכנים לקבל משהו שונה - כל עוד זה עומד בגדרים הלכתיים כל שהם?

את הפסק של הרב.אבל זו לא דעת רוב הפוסקים כיום.. ובתכלס בהרבה מאוד הלכות אפשר למצוא מי שיתיר יותר.. אבל זולא ההלכה שאני מגדיר.

לגבי לדבר על המחויבות להלכה אני מסכים מאוד.צריך לראות איך עושים את זה חכם

כל אדם גם אישה צריך להפשיל שרוולים בשביל לעשות מלאכות.

אשת חיל אמיתית מפשילה שרוולים.

אין מה להתברבר,

תבדוק את העיקר עם מי אתה עומד להתחתן.

וגם אמרה לך את זה ולא תסכים אפילו לדבר על הנושא.

צודק אני או לא צודק אני?

לא הבנתי את כוונתך..

היא יכולה להגיע בצורה לא ממש צנועה וזה בסדר. היא תסביר לך שזה מתאים להלכה. אבל תבהיר שהיא שומרת נגיעה. כי ההלכה אוסרת...

אבל שמירת נגיעה זה אובייס במקום שלי.. לא צריךלדבר על זה בכלל ב"ה.

חולצה מעל המרפק בחום הזה היא דוסה וצנועה.

(זה כמו שתבדוק לגבר בציציות... אז היה קצת חם,

מותר לנשום קצת אוויר לפעמים)

אנחנו לא רובוטים

אם לא יתחתנו ויולידו ילדים,

על מי תשרה שכינה?

על העצים והאבנים?

אם לא יהיו בני אדם לא תוכלו אפילו להתווכח,

על אורך השרוול או על שטויות אחרות.

לכן תתעסק בעיקר וזה חתונה וקיום המצווה פרו ורבו שהיא היסוד לכל התורה.

לי ספק שהכי חשוב להקים בית בישראל זה ברור(:

בסוף אבל יש עקרונות לפיהם כל אדם הולך ובוחר את בת זוגתו.. לא תיקח אישה לבני מבנות כנען- למה? הכי חשוב זה פרו ורבו.. בוודאי שאנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות המירבית מצידנו❤️

גבר גם נמדד בציצית צמר שהוא שם בחום.. לא מעקמים את התורה לפי מזג האוויר.

ולא שאני לא מעריך חלילה את אלו שמשתדלות גם כשחם ושמות קצת מעל המרפק! אבל בסוף יש מולי את ההלכה והקו שאני רוצה לבנות איתו בית..

בעניין ציצית רק בגד בעל 4 כנפות חייב בציצית,

זאת אומרת אם בבגד אין 4 כנפות לא חייב בציצית. ויש על זה מחלוקת... (בין מחמירים ומקלים)

אבל ציצית זה עיקר הבגד של היהודי אז צריך ללבוש וזה לא עבירה אם הוריד בגלל סיבה כזו אחרת, כי כבר ברכנו בבוקר על ציצית גדול וקטן.

בעניין אישה שלובשת בגד עד המרפק,

רואים את זרועותיה אבל אין בזה איסור ממש,

כי צריך גם לעשות מלאכות וגם כאן יש מחלוקת... (בין מחמירים למקלים).

בעניין נישואים עם גויים זה איסור חמור מן התורה ואין על זה מחלוקת כלל.

כי עוקר עצמו מכלל עם ישראל לגמרי.

• חס ושלום להוציא שם רע לאישה כשרה!

  כי זה בדיוק מה שקורה כאן.

אישה כשרה לא נמדדת רק באורך הבגד אלא גם באופי שלה.

נשים רעות עזות וחוצפניות הן ההפך מבושה צניעות וטובות לב.

אם יש לה מידות טובות - אל תוותר.

האם הוא היה "מגרד" את המרפק, או ממש מעליו בכל תנוחה של היד?

אולי זו חולצה גבולית יחסית והיא חשבה שזה בסדר, למרות שבעקרון היא כן מכסה את המרפק?

ברור שקשה עד בלתי אפשרי לדבר ולשכנע בזה. אהבתי את העצה של להעלות באופן כללי את הנושא של מחויבות להלכה (כי בסוף ההלכה לא מסתכמת בלהתלבש בבוקר,),

אבל אם באמת אתה רואה שהכיוון שלה בנושאים האלו שונה משלך, נראה לי סביר לגמרי להיפרד על זה.

בסוף העניין הוא להקים בית עם יסודות משותפים, ואם הצפיות בנוגע לקיום הלכות מסוימות שונה, שום הסברים ושכנועים רציונלים לא באמת יעבדו, וחבל לשניכם על הזמן.

אבל חשוב לדעתי שתהיה הסכמה על הכיוון ההלכתי שם אנחנו מחמירים או מקלים.

לדוגמא, אם היא מקפידה על גלאט ואתה לא, אתה רוצה שהיא תקפיד על אורך השרוולים ולה זה לא חשוב, אז לא יודע מי מקפיד יותר אבל אין התאמה בהקפדות וכנראה פחות מתאים.

השאלה היא האם זה הקפדה שחשובה בעיניך ספציפית או שזה מבחינתך סימן ואם זה סימן אז אולי שווה לבחון אם יש דברים אחרים עליהם היא מקפידה שמתאימים לשניכם.

שאישה צריכה ללכת על פי פסיקת בעלה, הקשר צריך להיות כזה שהאישה מתחתנת כי היא בוחרת גם בשיטת הבעלה בהלכה.

(וגם בעניין הזה יש הגדרה יפה בפוסקים שאישה עד החתונה כל מה שהיא נוהגת זה מצד השייכות לבית הוריה ומרגע שהיא מתחתנת מנהגה כמנהג בבעלה ואין בזה משום ביטול מנהג אבות)

יכול להיות שזה נושא ששווה לבחון אם יש הסכמה לגביו.

בכל מקרה, נראה לי שהניסוח שלי היה לא מובן.

אני דיברתי על אלו מצוות חשוב לנו להחמיר בהם ואלו אנחנו הולכים בעיקר הדין, לדעתי טוב שתהיה התאמה בין הדברים, לא חושב שחובה אבל זה מועיל.

אני אשלח לך פה קישור נחמד לשיעור של מורי ורבי בעניין של מנהג אישה אחרי בעלה. https://www.youtube.com/live/jMKZ9uJzqfo?si=4J8K4ipH37EIAKvW

אתה צריך שאשתך תסכים איתך בזה, לא שאני אסכים איתך ולכן דעתי לא משנה כהוא זה.

אם מעניין אותך, יש תשובה בנושא של הרב חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב שבו הוא מקשר בין מחלוקת הראשונים אם עוברים למקום הבעל או מקום האישה לאלו מנהגים מתקבלים אחרי החתונה.

כדי להסביר את הדין

אני לא רואה סיבה להניח שזה לא איך שהיא מתלבשת ביום יום שלה.

לא חושבת שיש מצב שבחורה תצא לדייט בלי שהיא שמה לב מה ואיך היא לבושה.

אם אתה לא מקבל אותה ככה, בלי לרצות לשנות אותה, היא לא בשבילך.

ולא לראות בזה איזושהי אדישות כלפי קיום ההלכה.

1. חם מאוד

2. יש מי שמתיר (אם מדובר על הגבולות האלה)

3. היא נמצאת בסביבה X שבה כולן ככה

4. יש לה התמודדות מסוימת עם ענייני צניעות (אולי כמו לכל הבנות?)

5. אולי היא חושבת שזה בגבולות התקניים, או שהיא קצת מנסה לשכנע את עצמה ככה.

   אם זה מטריד אותך אז כדאי לנסות לבחון את היחס שלה להלכה דרך נושאים אחרים, אבל שרוולים לפה ולשם לקחת בעירבון מוגבל.

   אשריך שהנאמנות להלכה כ"כ חשובה לך!

אם אתה בוחר לחתוך - תחתוך

אם אתה בוחר להמשיך ומתי שתגיעו לפתיחות מספקת לפתוח את הנושא - גם מעולה.

אף אחד, חוץ ממך - לא יוכל להחליט על נושאים ערכיים שחשובים לך.

אפילו אם עולם הערכים שלך זה להקשיב לרב פלוני או אלמוני ולעשות מה שהוא יגיד לך - זה עולם הערכים שלך. זאת בחירה שלך.

בעיני, השאלה שלך עוסקת בענייני ערכים ולא בשידוכים

לכן, תברר טוב את הערכים שלך ותחזור אל עצמך עם תשובה.

אי אפשר לשחק עם ענייני הצניעות.

עם ישראל מצווה להישמר במיוחד בענייני הצניעות יותר משאר העמים.

אני באמת חושב שצריך למצוא דרך לגרום לכך שיתלבשו בצניעות בדרך ראויה שאינה מעליבה.

והכי חשוב - לדעת כי כל מה שכתוב בתורה זה האמת.

במסכת אבות מסבירים לנו כיצד לפעול בעולם הזה בצורה נכונה ע"פ התורה וההלכה.

בקצרה- ייתכן שלפי ההלכות שהיא מכיר/נוהגת - זה אחלה

ויכול להיות שהיא מאוד מחויבת להלכה (ובנושא שרוול זו הלכה שהיא מכירה)

ואז השאלה האם זה תרחיש שסבבה לך?

אם כן, אז אפשר פשוט לדבר איתה בכללי על מחויבות להלכה, איך היא רואה את עצמה, איך אתה רואה את עצמך וכו.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

זכור לי שהחמ"ד לקח את זה כפרוייקט, והכשיר אנשי צוות במוסדות להיות שדכנים - כולל האולפנה שבה למדתי, יש שם שדכניות של האולפנה.

ומה יש לך להפסיד מלנסות?

נעשה השתדלות