יש לי בת בת שנתיים. מכיוון שהיא כרגע בת יחידה, היא מאוד קשורה אליי,וגם די מפונקת לצערי.(כמובן באשמתינו...)
יש משהו שמאוד מציק לי.כל יום אנחנו יורדות אחר הצהריים לשחק בגן השעשועים. אני פוגשת שם אמהות אחרות עם ילדים פחות או יותר בני גילה של בתי, אשר יושבות ומשוחחות בנחת, וילדיהן מתרוצצים ומשחקים לבד בסביבתן.בעוד אני,לא מסוגלת לעשות זאת,כי כל פעם כשאני מתחילה לפטפט לי קצת עם חברה, בתי ישר מתחילה לצעוק ולבכות ולדרוש תשומת לב מלאה! (ושלא תבינו לא נכון-אני ממש לא חושבת שחסרה לה תשומת לב. אני מקדישה לה המון!) כבר אין לי כוח. זה מתיש אותי נורא. גם אני רוצה מדי פעם להחליף חוויות עם שאר האמהות,ולשבת כמה דקות על הספסל בשקט...
יש לכן עצה? זה ממש מטריד אותי...אני מגיעה למצב שאני מעדיפה ללכת לגינה שלא אכיר בה אף אחד, שלא יהיה לי עם מי לדבר, כדי שהיא לא תשגע אותי ותצרח לי...


