יכול להיות שהנושא אולי עלה פעם, אבל בעקבות מקרים ודיונים לאחרונה על הנושא והתסביכים שזה מכניס אני חייבת להעלות את זה כשאלה..
בנות עד כמה יפריע לכן אם הבן זוג יהיה נמוך יותר ממכן [אפילו בכמה ס''מ בודדים]? האם הייתן פוסלות בגלל זה?
וכנ"ל בנים- לכם זה לא מפריע שהבחורה יותר גבוהה ממכם? הייתם פוסלים בגלל זה?
שוטווו בתשובותתת
נראלי יצאתי לפחות פעם אחת עם מישהו נמוך ממני (זה היה רק הפרש של כמה סנטימטרים ולא הפריע )
מניחה שאם ההפרש הוא משמעותי מאוד(נגיד 15 סנטימטר פחות ממני,זה בטח כן היה מפריע
ואני גבוה יחסית, אבל אם זה רק סנטימטרים בודדים זה לא יפריע. כמעט ולא ראיתי בנות גבוהות אז זה לא אמור להוות בעיה. בנוסף אם זה רק "הבעיה" הזאת ולא יותר, לא הייתי פוסל.
ותן טל
וברצינות - נסי לשאול את עצמך - למה? למה תרגישי אמא שלו והוא לעומת זאת לא ירגיש אבא שלך אם הוא יהיה גבוה ממך?(מה שלרוב קורה...)
האם זה בגלל נורמות מסוימות שהשתרשו בנו מתקופות קודמות? בעצם - לא האם - בטוח!
האם מצווה לקדש את הנורמות האלו ולא לנסות להילחם בהם ולראות את האדם כמו שהוא בלי קשר לגובה? (ושאף אחד לא יחשוד בי שאני עושה את זה לרווח אישי - אני מטר תשעים 
)
לעניות דעתי זה כמו הסטיגמה שבחור חייב להיות גדול מבחורה בגיל - ואפילו הסטיגמה של הגובה היא יותר לא מובנת מסטיגמת הגיל - כי בגיל עוד אפשר להגיד שעקרונית בחורה יותר בוגרת מגבר באותו גיל ולכן יש מצב שהיא תרגיש שאם הוא קטן ממנה זה בהכרח אומר שהוא גם פחות בוגר ממנה (תשובה - לא בהכרח, ממש לא - ולכן זה תמיד תלוי בגרות ולא גיל) - אבל בעניין הגובה, לעניות דעתי - זה באמת סתמי וכל כך חבל שאנשים פוסלים על זה.
את לא תאהבי אותו פחות בגלל שהוא 10 ס"מ פחות ממך, תאמיני לי! כלומר - אם הוא מיועד להיות בעלך.
העניין הוא שזה לעולם לא ייגמר כי זה לופ אינסופי - בנות כמעט שלא תצאנה עם בחורים נמוכים מהן, ואז יגידו לעצמן - הנה, אם אני לא רוצה לצאת איתו ולא יוצאת איתו, זאת אומרת שהוא באמת לא זה שמיועד לי.
ואז זה לא נגמר.
ולו יצוייר שאבותינו הקדמונים היו דווקא מתחתנים עם בנות גבוהות מהם - באופן קבוע, וזה מה שהיה משתרש - היית כותבת היום משפט בדיוק הפוך: " אם אני אצא עם בחור גבוה ממני זה יראה לי כאילו אני אמא שלו,זה לא מתאים! אני חייבת בחור נמוך ממני".
מבינה למה אני מסתייג מזה? כי אין לזה באמת סיבה הגיונית...
יטבתהוגם: " אבל זה הרבה עבודה להשריש את הגאווה הזו, אז מעדיפים לא להסתבך איתה מלכתחילה ולצאת עם גבוהים.."
לא יודע, אותי לימדו שחלק בלתי נפרד מהיהדות זה להשתפר ולעבוד על המידות שלנו כל הזמן - וזה אומר שכאשר יש דבר שאין לו סיבה הגיונית כמו שאת כותבת - צריך לעבוד על זה שהוא לא יהיה חסם שמונע... - נכון, זה עבודה - אבל גם ללכת עם חצאית ארוכה זה עבודה! גם ללכת עם ציצית צמר בקיץ ולשמור על העיניים זה עבודה!
אבל את העבודה הזאת של לעבוד על המידות קל לנו הרבה יותר "לזלזל" בה ו"לא להשקיע בה", כי לכאורה, אנחנו לא עושים שום עבירה בכך שאנחנו לא יוצאים עם בחור זה או אחר - אנחנו אדונים לעצמנו להחליט עם מי לצאת - אבל זה "זכות" ששכרה בצידה - אנחנו נשארים מקובעים במקום, בלי יכולת לשבור את המידות הלא הגיוניות של עצמנו, להבין שאין קשר בין גובה לבין סמכותיות (מכירה את נפוליאון? שלט על חצי עולם. היה נמוך. וכמוהו עוד רבים וטובים - אפשר להגיד שפסיכולוגית, דווקא נמוכים מרגישים צורך עז יותר להוכיח לעולם שהם שווים משהו ושהגובה לא משמעותי אצלם - ולכן הם מצליחים להתברג למקומות חשובים.)
אני מסכים איתך שברגע שאת לא מרגישה שטוב לך איתו כי הגובה מפריע לך - אז אכן הקשר לא יצלח - אבל זה בדיוק מה שאני טוען, שצריך לעבוד על זה כדי שההרגשה תשתנה. כדי שמשהו בדי אן איי החברתי שלנו ישתדרג ויהפוך להיות טוב יותר.
מבינה? 
שיראו שאנחנו לא בוחרים בבן זוג לפי קנה המידה של הוליווד אלא לפי הנשמה.
נראה לי ברוב המקרים זה מגיע מהמקום הזה
עייני בתגובה שלי לשיראל...אשמח לשמוע את דעתך.
זה נושא שמעסיק אותי רבות מבחינה מחשבתית (לאו דווקא הקטע של הגובה - אלא כל העניין הזה של ה"הנחות" שאנחנו עושים לעצמנו בתחום הזה מתוך אמירה קצת מטעה ומעוותת, שאנחנו חייבים לצאת רק עם מי שאנחנו מרגישים שלמים עם זה שאנחנו יוצאים איתו - וזה אמירה מעוותת, כי היא לוקחת את השלב השני ושמה אותו לפני השלב הראשון! בשלב הראשון אנחנו צריכים לעבוד על עצמנו שדברים לא משמעותיים, לא יפריעו לנו עד כדי שלא נרצה לצאת בגללם - ג-ם אם הם דברים לא הגיוניים שהשתרשו מזה שנים. ובשלב הבא, כאשר כבר עבדנו על מידת הגאווה הזאת כמו שהגדירה שיראל - אז נוכל בלב שלם יותר לצאת גם עם כאלה שקודם לא היינו יוצאים איתם, בלי סיבה אמיתית מלבד רגש מקובע שנשאר מהימים של סבתא של סבתא שלנו.
הקטע שאני לא חושבת שזה ספציפית קשור ממש לגאווה
המקום הזה שכן כפי ששיראל כתבה שבת מחפשת כן את הבטחון הזה ולעיתים זה כן יכול לגרום לחוסר הערכה וחוסר בטחון אצלה שהבן זוג יותר נמוך ממנה, ככה לפחות אני רואה את זה, ממש מרגיש לי מוזר וכמה שניסיתי לא הצלחתי לראות את זה אחרת..
בנוגע לדברים אחרים שפוסלים עליהם, נכון יש לפעמים בזה גאווה השאלה גם על מה פוסלים,יש דברים מסויימים שיפריעו למישהי\מישהו אחד ולאחר\ת דווקא לא או שאולי אפילו יתרון, לא סתם הקב"ה ברא כל אדם עם טעם אחר ולא כולם עם אותו טעם כי אחרת אנשים כנראה לא היו מתחתנים, אני חושבת שאם מישהו פוסל בד"כ על משהו כנראה לא סתם הוא פוסל [ברוב המקרים] ואולי זה בהכרח הכי מתאים בשבילו אחרת הוא היה חי עם זה איך שזה..
לא?
בלדרית1. דווקא מחקרים הוכיחו שאנשים יפים יותר יותר יחפשו בנזוג יפה ואנשים "מאותגרים אסטטית" (ככה הם קוראים לזה במחקר...) יותר יתמקדו באופי של הבנאדם מאשר במראה החיצוני. (מה שלא סותר, כן? יש חתיכי עולם עם מידות מדהימות.. (בעלי לדוג'..))
2. מראה זה דבר מהותי בקשר בין איש לאשה. מראה משפיע על משיכה ומשיכה יותרת קשר בריא ונכון. אם המראה לא מוצא חן- אז אין משיכה. ואז יכול להיות להם נהדר וכיף ביחד, אבל לא כדאי להם להתחתן..
כך שמי שזורק\ת בגלל מראה (וד"א הבנים יותר עושים את זה. בנות יותר נותנות צ'אנס, לפחות סטטיסטית..) וחוסר משיכה- עושה בחוכמה. וזה לא רק אני אמרתי- כל רב שמתעסק בזוגיות וכל יועץ זוגי יגיד לך את זה.
רוב העולם זה אחרת.
וזה גם עם אנשים שמבינים בשכל שאופי חשוב יותר.
וזה לגיטימי.
ואיך אפשר בלי-
הודעהחשוב להמשך לבן הזוג וגם להיות גאה בו! ואם בחורה מרגישה שהיא מתביישת בבן זוג שלה עדיף שתחתוך כי זה סתם יגרום לבעיות אח"כ. בלי קשר, כולנו יודעים יפה מאוד שאנשים מתחתנים בד"כ (ושלא יקפצו כל החוכמולוגים ויגידו אני מכיר מקרה הפוך כי אני מדברת על ה-ר-ו-ב) עם אנשים שנראים בערך כמוהם.. (יפים עם יפים ויותר יפים עם יותר יפים...) כמובן שיש יוצא מהכלל, אבל גם אתם בעצמכם הייתם מרגישים לא נעים להציע לחבר/ חברה שנראים ממש ממש טוב איזה מישו מכוער... ולכן אין שום בעיה שאנשים יסננו ע"פ מראה כי בסופו של דבר אנחנו חיים בעולם חומרי שיש מקום וחשיבות גם למראה בטח כשיש לזה השפעות ארוכות טווח.
שצריך לשאוף אליה?
האם אנחנו לא מצווים "לתקן עולם במלכות שדי"?
וכן - בהחלט, אם אני אכיר חבר שלי שהוא "חתיך" - אבל אני יודע שהלב שלו רחב רחב רחב ושהוא לא שופט אנשים על פי המראה שלהם אלא על פי הלב שלהם - אני לא אתבייש להציע לו מישהי שבראייה אובייקטיבית רבים יגידו שהיא לא נאה - אבל הלב שלה זהב, והיא גם לא מרגישה רע עם עצמה ועם המראה שלה.
הבעיה היא כמו שכתבת, שהדי אן איי החברתי בעולם כבר די "קובע" מי ייצא עם מי - ואני לא מוכן לזה. זה לא ראוי וזה לדעתי פסול מהשורש - ותפקידנו בעולם, בין היתר, להילחם במידות הפסולות האלו, לדעת לשפוט בן אדם על פי הפנימיות שלו ולא על פי החיצוניות גרידא (אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו - את זה לא אני אמרתי אלא חז"ל).
לכן אני לא מבין את המשפט האחרון שלך שאין בעיה שאנשים יסננו על פי מראה כי בסופו של דבר אנחנו חיים בעולם חומרי. יש בעיה - אומנם, זאת מציאות וכאשר היא קיימת אי אפר להכריח אנשים לאהוב מישהו שהם מרגישים דחייה ממנו מכל מיני סיבות, זה ברור - אבל אני מדבר על כך שיש בעיה כי גם בעולם חומרי כמו שלנו, יש מקום לאידיאלים, יש מקום לתיקון המידות.
להבדיל, לחברה שלך - אין לך בעיה שהיא תהיה יותר מכוערת ממך - אני מקווה, נכון? אז הבעיה היא רק בבן זוג? צריך לבדוק מה גורם לזה...
כל טוב
זה לא דבר סותר, יש היגיון בשניי הצדדים
אבל פה השאלה היא על גובה, נגיד הבן זוג ממש יפה ולטעמך יחסית אבל בגובה.. נמוך! או אצל בנים- היא גבוהה!
אני שמה לב שדווקא לבנות יחסית יותר מפריע הגובה, בנים, לכם לא מפריע שהיא תיהיה יוותר גבוהה ממכם?
לא מרגיש מוזר..?
במחילה, יש בה בעצמה כיעור;
ובכל זאת אני מניח שזה לא מעיד על פי משהו באופי, אלא סתם על דיבור מכאב על השאלה שנשאלה.
אבל האמת שתחושה של משהו במראה ש"חוסמת" אינה דבר לא מצוי. זה לא שהיא חושבת שזה אידיאל - זו תחושה.
ועדיף לא להתעלם מתחושות כאלה אצל מי שהן משמעותיות עבורו/ה - מאשר להסתבך עם תוצאותיהן.
כמובן, מי שהאישיות של הזולת, או אופיו שלו-עצמו, גורמים לו להתעלם מכל נתון "חיצוני" - יפה מאד. זה לא דברים שבכל-יום.
אם הוא יותר נמוך ממני, כנראה שהוא ננס.
אני מספיק נמוכה.
אבל אם זה כן הבדל משמעותי, יפריע לי.. יש סיכוי שהייתי פוסלת..
למרות שהעדפה ל1.80 +...
[כל מי שטען שאני רוצה גמד- תזכרו את זה..]
וברצינות? כן, מפריע אפילו מאוד, ובהחלט מעדיפה מעל הגובה שרשמתי, ובכל מקרה בטח לא מתחתי....
אבל אצא בכל זאת.
בכל מקרה לא עם פחות מ-1.65
(אני 1.70)
(ואף פעם גם לא הציעו לי מישהו ממש נמוך, אבל רוב הבחורים שיצאתי איתם היו נמוכים ממני ב-2 ס"מ. מעניין למה זה )
עם מישהו שקטן ממנה בראש
וזה בכלל לא שינה כלום
אני נשוי עם אישה שקטנה ממני ביותר מחצי מטר
(אני 1.88 והיא 1.47)
וגם לי זה לא שינה כלום
אין מספיק סיבות לפסול?
למה להתייחס לדברים כאלה שוליים?
(לדעתי לפחות)
[ראה את ההודעה שלי...]
לך זה היה שולי ויצא ל טוב,
יש אנשים שלדג' חוששים לגב שלהם..
אבל כל אחד ומה שחשוב לו...
אני לא צריך להתכופף בגלל שהיא נמוכה, אדרבה נהייתי סולם נייד
"מופים תביא לי מלמעלה"
אבל בכללי כאבי גב וצוואר הן תופעות לוואי נפוצות אצל בן הזוג הגבוה בהרבה....
אצלי לפחות זה לא יקרה.... אלא אם הוא יהיה נמוך יותר- ואין סיכוי שדבר כזה יקרה!
אבל באופן תיאורטי אם הוא בגובה שלי או סנטימטר 2 מתחת אני אסתר. אם זה כבר 15 ס"מ אז זה יציק..
גם אם 2 בחורים שנמוכים ממך זה הפריע לך לא בטוח שבשלישי זה יפריע גם
בקשר יחסית רציני..
בתחילת הקשר (תקופה של חודש+) הרגשתי חיבור חזק, משיכה, עניין.. אבל לאחרונה מרגישה ש'ירד' לי ממנו ולא מצליחה להבין איך זה קרה ומתי.
הוא מצידו מתכונן כבר להציע..
מצד אחד אני מבינה שיש כאן קשר עם הרבה פוטנציאל,
אבל מצד שני מרגישה שלא נכון להמשיך ככה, אבל גם לא רוצה לשקף לו את המצב שלי כי אני בעצמי לא יודעת מה הסיבה שאני נרתעת פתאום
אני אשמח לעצות, או אם למישהו קרה דבר דומה..
תודה מראש..
שלום
אני בחורה דתיה תורנית בת 22, נפגשתי עם בחור מקסים דתי בן 24 והתפתחה בינינו אהבה וחברות מדהימה . כולל מחשבות כעל חתונה .
אחרי כחודש הבנתי שהבחור מעשן גראס אחת לשבוע .
מה דעתכם ? כדאי להמשיך את הקשר הזה ?
אני לא בונה על כך שהוא מסוגל להפסיק עם העישון .
תודה לעונים .
בהנחה שזה לא בפיקוח רפואי, לא כדאי להמשיך לענ"ד. גראס פוגע בהתפתחות המוח והתפקוד הקוגניטיבי אצל צעירים, פוגע בבריאות הנפש, במערכת החיוניות של הגוף, בפוריות וזה התמכרות.
כמובן שיש חשיבות לכמות שהוא מעשן, אבל במידה וזה לא בפיקוח הייתי יוצא מנקודת הנחה שהוא רק ידרדר.
ולאור כך שאמרת שאת תורנית, איבוד הדעת ע"י אלכוהול וסמים זה שיא השפלות האפשרית לפי חלק מהאחרונים
אם הוא לא מנסה להיגמל במסגרת מקצועית, אין סיבה שזה ימשיך לקרות אחת לשבוע בלבד, ואין ערובה שזה ישאר רק בגראס.. ואני לא חושב שאת רוצה לחיות בזוגיות עם בעל כזה.
השאלה היחידה היא על זה? כי אפשר להבין מהניסוח שלך שהוא גם פחות תורני ממך. שאולי זו גם סוגיה מבחינתך.
אם מבחינתך זה סבבה, אז זה סבבה.
אם מבחינתך זה משהו רע או שעלול להביא לדברים רעים, אז זה רע.
עם כמה שזה מבאס, זו שאלה שאת צריכה לענות לעצמך ובפורום את לא תקבלי תשובות שיותאמו אלייך באופן אישי.
השאלה שהייתי שואל, זה איך עישון גראס יכול להשפיע על זוגיות/משפחה/חינוך?
אבל לא נראה לי שבפורום הזה תוכלי לקבל את התשובה, אולי בפורומים אחרים..
לאחר שתקבלי תשובה על השפעות נפוצות, תוכלי להחליט אם זה באופן אישי מתאים לך או לא.
ולא רק גראס , כל עישון הוא סיבה לפסול .
אם המטומטמים שמעשנים היו יודעים שבזה הם מאבדים כל סיכוי לבת זוג ראויה , אולי הם היו מחשבים מסלול מחדש .
ולא להתחתן על סמך זה שהוא ישתנה ויפסיק מתישהו כי זה יכול גם לא לקרות ואז סתם ציפית והתאכזבת והתחלת את החיים בצורה כזאת מבאסת. גם ככה יש הרבה שוני בין גברים לנשים ויש הרבה על מה לעבוד בשנה הראשונה לנישואים כך שלא צריך להוסיף בעיות אם יודעים אותן מראש.
סמים זאת צרה צרורה ועדיף לא להכניס ראש למיטה חולה.
יש לי חברים שמעשנים והם סבבה לגמרי, אני לא אומר שזה בסדר רק אומר שהם נורמלים ואין להם איזושהי מחלת נפש..
יחד עם זאת, זה שנוא שנאה גדולה אצל השם יתברך-זה אני לא אומר בשמי זה בשם הרב שלום ארוש.
ודבר אחרון, אין אדם שיודע להגיד כן או לא על שידוך, אם תשימי לב, רבנים צדיקים אמיתיים עם יראת שמים אמיתית, אף פעם לא יגידו להוריד שידוך או ללכת על שידוך, הם תמיד ימליצו ואף פעם לא יכריעו כן או לא- מזווג זיווגים הוא רק השם וזהו. אין עוד. תתפללי אליו שיאיר לך מה לעשות.
אחת שהיא מחפשת לך בחורה שתואמת 1 ל1 למה שאתה מחפש או אחת שגם אם זה לא תואם לכל מה שכתבתם אבל בגדול יש את אותה רוח ולפחות כמה מכנים משותפים היא תציע את זה?
שבוע טוב לכולם.
אני בוחר להתייעץ כאן, בתקווה למצוא תשובה ועזרה.
אני בחור בן 23 (צעיר יחסית אני יודע) ובאמת דיי מתקשה בעולם השידוכים, לא חסר לי משהו, אני נראה טוב יחסית, וגם בשאר הקריטריונים אני בסך הכל עונה על הדרישות.
הבעיה היא למצוא מישהי שמתאימה.
אני בעל תשובה כבר שלוש וחצי שנים, בא ממשפחה דתית, ההשקפה שלי קרובה להשקפה חרדית אבל אני לא ממש מוגדר, אני לומד ימים ולילות, היתה עכשיו תקופה שגם עבדתי במשך ארבע שעות כל יום, אני נותן שיעורי תורה פעם בשבוע לחברה בגילי, וגם כותב חידושי תורה ובדרך להוציא ספר בעזרת ה', עם באמת חידושים מתוקים.
משפחה נפלאה, ובאמת בסך הכל לא חסר כלום, הבעיה היא ההסתכלות של בחורות ואני מבין אותם.
אני מצד אחד לא נמצא בישיבה( זה באמת לא מתאים למי שאני) יש לי רב, ומה שקשור לתורה באמת שאני לא נופל מהמון בחורי ישיבה, אבל ברגע שאני ניגש לשידוכים אך אחת לא רוצה להסתכל עלי, גם בעל תשובה, וגם בלי עבר של ישיבה, לא נראה מזמין...
אני רוצה להקים בית של תורה,בית של קירוב לבבות, ומצד שני הרבה מהבחורות שכן נמצאות בעולם השידוכים לא בראש שלי בכלל.
אני לא רוצה לשנות את מי שאני בשביל למצוא זיווג, זה לא אני, וגם בסופו של דבר הקב"ה מזווג זיווגים אנחנו פשוט צריכים לעשות את השתדלות.
אבל אני באמת שואל מה לעשות? איך לנסות? ניסיתי דרך שדכנים, או שאין הצעות או שהם לא בראש שלי, אני שלוש שנים בעולם השידוכים היו מעט פגישות, ומתוכם היו אולי שתים שזה באמת היה בכיוון של מה שאני מחפש, אבל בסוף לא התאים, או להן, או לי... נסיתי שבע ברכות לא ממש מצליח שם, שליש גן עדן ממה שראיתי לא מתאים גם כן. ואני נשאר באוויר ובאמת שואל מה לעשות? איפה לנסות?
אני לא מחפש שלמות, מחפש בעלת תשובה או מישהי מבית חרדי, שרוצה להקים בית מתוך רצון אמיתי לעשות נחת רוח להקב"ה, מישהי שרואה קודם כל את הקב"ה.
חשבתי לפנות לרבנית ממדרשה עם הפרטים שלי, אבל לא נראה לי מתאים, ובדרך כלל במדרשות יש שדכנית שהקשר עם איזה ישיבה במקביל...
אני לא מחפש הגדרות בדיוק כמו שאני לא הכי מוגדר, פשוט מחפש מישהי עובדת ה' באמת, שמכוונת לבית בסגנון חרדי. מאוד אשמח לעצות בנושא, ותודה רבה לעוזרים.
שאתה שואל שאלה בפורום דתי לאומי?
אמנם יש פה טיפה ניקיות בעיקר נראלי מהמגזר החרדי
אבל הייתי ממליץ לך לנסות להגיע למקומות שיש בהם יותר חרדים, לא שאני מספיק מכיר...
שדכנים מיזמים חברים
לא להתייאש
להתפלל
שאל תוותר מיזמים בגלל שהם לא נראים
גם מיזמים שיש סיכוי קטן - מצטרף למכלול הסיכויים
אתה יכול לפרסם שם גם את עצמך.
https://chat.whatsapp.com/BZv5k2y7qYr3RZMmSKjAmd
טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜
אל תתייאש. אתה נשמע בחור טוב ואיכותית שהרבה בנות ירצו. רק צריך לחפש במקומות הנכונים. אתה לא צריך לרקע שלך להוריד לך. ההפך. זאת המעלה שלך שעל אף שלא למדת בישיבה אתה משקיע עצמך בלימוד והתמדה. תציג את עצמך באור הטוב והחיובי שלך, שהצד השני יוכל להתרשם מזה.
תן לחבר טוב/רב/שדכן שמבין אותך לומר את האמת ולפרגן עליך. אדם לא נמדד רק בנתונים הטכניים. בהצלחה!
שידוכים כהלכה
ושגרירים בלב
בשניהם יש בסיגנון הזה
ואם תשלח כרטיס אני יכולה להעביר לחברה שהיא שדכנית במגזר הדתי חזק
יצאתי עם אנשים שדומים לתיאור שלך -
אבל איתך כנראה לא הייתי יוצאת, בגלל העניין החרדי.
לא הרתיע אותי לצאת עם מישהו שלא למד בישיבה מסודרת (או בעל תשובה). אבל אני גם לא חרדית, ונראה לי ששם זה באמת יותר קשה.
לשאלה שלך איפה אפשר לנסות -
התשובה שלי זה לנסות בכל מקום.
יש רשימת שדכנים ומיזמים בשרשור הנעוץ בראש הפורום. (כולל נגיד מיזם דת"ל שמיועד למי שמחפש\ת אברך).
למה לא להתקשר לרבניות ממדרשות?
אין מה להתבייש.
אולי כדאי לחשוב על מי שאתה מחפש, איפה היא תחפש? האם אתה נמצא שם?
שלום חברים
אשמח להתייעצות
האם אדם צריך לחפש בחורה לפי מה שהוא רוצה, או מה שהוא צריך?
למשל, אם אני בהייטק, האם נכון לי לחפש דווקא מורה או אישה שתעבוד במקצוע פחות תובעני?
הם החשובים.
תחומי העיסוק, מקצוע, הם באמת משהו שלא צריכים להוות משקל בשיקולים במציאת החיבור בין בני הזוג
מכירה המון זוגות סביבי ששניהם בתחומים תובעניים.
אם זה ששניהם בהייטק, או שילוב שהוא הייטק והיא עו"ד וטוחנת שעות, או הפוך. או הייטק ורו"ח בחברה ציבורית וכל רבעון לחץ עצום בדוחות הכספיים.
כולם מסתדרים בטוב.
אם עובדים במשרות טובות ובזכות המשרות יש אמצעים וכסף, יש אפשרות להעסיק מטפלת פרטית ולהצליח גם לעשות קריירה
גם תלוי באופי של בני הזוג. כאשר תפעול הבית, ילדים, אוכל, כביסות, רופאים, טיפת חלב, קניות, להישאר עם ילד חולה (וכאן יש יתרון להימצאות מטפלת פרטית) מתחלק היטב בין בני הזוג, אין בעיה ששניהם גם מפתחים קריירה מקצועית טובה.
דווקא למורות יש הרבה פחות גמישות לקחת חופשות ולהישאר בבית עם ילד חולה.
שהייטקיסטים רוצים בהכרח הייטקיסטיות ומתאימים להן ומורים למורות..
זה לא מדוייק לגזור אופי מבחירת מקצוע. אני לדוג' מכיר הייטקיסטים שהם כמעט כמו מחשב מול מחשב והייטקיסטים שהם ממש חברותיים.
מספר של חברה אומר לי יותר עליך - שכנראה יצאת עם מלא בחורות ואתה כבר מיואש ותשאל שאלות ותשפוט אותי יתר על המידה ע"פ ניסיון קודם.
אולי אולי במקרים נורא ספציפיים זה יעזור , אבל החברה לא תגיד לך משהו שבאמת ישנה או יעזור לך להחליט בדרך כלל.
ובדרך כלל - את/ה משאיר רושם רע על החברה(לא יודעת איך זה אצל גברים, אבל השאלות שלך בדרך כלל יגיעו אלי חחח) .
בתור מי שהייתה החברה שהתקשרו אליה לברר , וגם זו שביררו עליה - אף פעם לא שאלו אותי או עלי שאלה באמת קריטית, שאלו אם אני אוהבת טיולים או לצייר, או איך הקשר שלי עם המשפחה (ב"ה מצויין, אבל מה נראלך שחברה שלי תגיד? גרוע? ) ,שאלו אותי אם חברה שלי פמיניסטית (תגדיר פמיניסטית…, שאלו את זה גם עלי פעם וחברה שלי , כפרה עליה, אמרה שאני כן עושה תואר ריאלי חחחח) , שאלו אם אני מפונקת, אם אני פלפלית, מה נראה לך שחברה תענה לשאלות האלה? אמיתי .
אני עוד איכשהו מבינה אם אתם שואלים על אופי , אם היא שקטה או צעקנית, אבל בדרך כלל אפשר פשוט לשאול את מי שהעביר לך. (גם אני בדרך כלל מעדיפה חברותיות ופתיחות, אבל בכל זאת) למרות שזה גם קצת חבל, ברור שאם חסר פרטים בכרטיס זה מבאס, אבל לא משנה כמה פרטים, בסופו של דבר לא תדעו כלום עד שתיפגשו, אם הפגישה רחוקה לכם - אז מילא, אבל עוד לא שמעתי על שיחת בירורים שהועילה למשהו.
תם טקס העצבים, אני בטוחה שיש דעות שונות, אבל בעיני אתם לא מרוויחים כלום,
השידוך של הבחור נפל כי הוא הבין שהוא והבחורה ממש לא מחפשים אותו דבר
של הבחורה בדיוק ההפך היא הבינה שזה בדיוק מה שהיא חיפשה ושווה לה להשקיע...
תחשבי שהבחור לא היה מברר ויוצא לפגישה מיותרת ...חבל על הזמן
נתקלתי השבוע בפרסום למיזם שידוכים חדש.
לא מכירה באופן אישי, לא יודעת מי היוזם והמארגן.
ממה שאני קוראת בין השורות באתר שלהם (שנראה שהם עוד עובדים עליו, נניח נראה שהוא מתאים יותר לקריאה במחשב מאשר בטלפון) - זה נראה שהם מנסים לקחת את הרעיון של שגרירים ולקחת אותו למקום בוגר ומקצועי יותר. זה לא חבר מייצג חבר, אלא שדכני קהילות\ישיבות\אולפנות\מדרשות.
מוזמנים להתרשם בעצמכם:
מפה לחופה - מיזם שידוכים למגזר הדתי לאומי
[לפי הפרסום שראיתי, 500 הנרשמים הראשונים יכולים להירשם בחינם, ולכן משתמע שאח"כ יהיה תשלום.]
זה מה שכתבו על עצמם באתר:
מפה לחופה - מחברים עולמות, ברגישות ובמקצועיות
"מפה לחופה" הוא מיזם חברתי-ערכי שנועד ללוות צעירים וצעירות מהציבור הדתי-לאומי במסע האישי והעדין אל הקמת בית נאמן בישראל. אנחנו לא עוד שירות שידוכים קלאסי, אלא מערכת מקצועית שמובילה תהליך היכרות מדויק, אישי – שאתה או את שולטים בו.
המיזם נולד מתוך ההבנה שרווקים ורווקות רבים מחפשים זוגיות, אך מעוניינים להימנע ממסגרות לוחצות או פורמליות מדי. המטרה שלנו היא לאפשר לכל אחד ואחת למצוא את החצי השני בקצב שלו, בלי לחץ ובלי מחויבות, תוך שמירה על דיסקרטיות מלאה וכבוד לעולם הרגשי שלכם.
איך זה עובד? השיטה הייחודית שלנו
במקום להסתמך על תחושות בטן או "הצעות על הדרך", פיתחנו מודל עבודה המשלב כלים מקצועיים עם ליווי אנושי חם:
מקצועיות ועומק: אנו משתמשים בשאלוני עומק ובניתוח נתוני אישיות שפותחו על ידי אנשי מקצוע מובילים כדי להבין אתכם באמת. כל התאמה נבחנת לפי שכבות רבות של נתונים: התאמה ערכית, סגנון תקשורת, צרכים רגשיים ושלבי מוכנות. בלי השאלון זה כמו ללכת בלי מפה - איתו, הדרך ברורה הרבה יותר.
ליווי אישי וצמוד: אתם לא לבד בתהליך. לכל משתתף מוצמד שדכן או שדכנית שעברו אצלנו קורס במשך מספר חודשים שמלווים אותו מהרגע הראשון ומייעצים לאורך הדרך.
בלי לחץ: "מפה לחופה" לא עובד עם דד-ליינים. אתם מנהלים את הקצב, יכולים לקחת הפסקה מתי שצריך, ובוחרים מתי ואיך להתקדם.
האני מאמין שלנו
אנו מאמינים ששידוך טוב לא מתחיל במזל - אלא בהבנה עמוקה. השאלון והתהליך שלנו הם הלב המקצועי שמאפשר לנו לראות מעבר לנתונים היבשים ולחבר בין אנשים על בסיס ערכים, אישיות וחיבור רגשי אמיתי.
עם הלב הנכון, הכלים המקצועיים והכוונה המדויקת - אפשר להגיע הביתה.
המיזם הוקם לעילוי נשמת הלל דחבש ז"ל, בן אהוב ואח יקר, שחייו הקצרים היו מלאים באור, עומק, אמת וצניעות. הלל נשא בליבו חלום גדול - להקים בית של אהבה וקדושה מתוך חיבור של אמת ולב פתוח. "מפה לחופה" ממשיך את דרכו ומורשתו, מתוך תחושת שליחות להעניק ליווי אמפתי שמכבד את הקצב והעומק של כל אדם.
אני בטוח שהם מתכוונים לטוב, אבל עוד מיזם או פחות מיזם כבר לא משנים יותר מדי.
וזה בלי לדבר אם הם יהפכו בעתיד למסחטת כספים כמו חלק מהעסקים האלו.
ב. אם ננקה את המרחב מאינטרסים כלכליים, על מה אנחנו נשענים?
עוד מאותו הדבר לא נותן כלום.
לגבי אינטרסים כלכליים - צריכים להיות משניים. אחרת את הופכת להיות מוצר. במקרים קיצוניים - יהיה עדיף לשדכן שתשארי רווקה ותשלמי כמה שיותר זמן.
כסף הוא מניע. ותחרות בעיני יכולה להיטיב - וכן, אנחנו סוג של מוצר. בין שתרצה ובין אם לא.
אני מאמינה שהם הקימו מיזם כי הם מאמינים שיש להם משהו שונה, שהם לא עוד מאותו הדבר.
אוי ואבוי למי שמתייחס לבן אדם כמוצר. מה שבטוח - לא טובתך היא שעומדת לעיניו.
אביא לך דוגמא - שדכן שדורש שתירשם אצלו בתשלום כדי שיעביר את ההצעה שלך משודכת שלו.
הבן אדם פוגע באופן אקטיבי המשודכת שלו. היא משלמת לו כסף כדי שיביא לה הצעות והוא מונע ממנה כי הוא מנסה לסחוט את הצד השני.
וזה בלי לדבר על תופעה חדשה של שדכנים שלוקחים כרטיסים שמסתובבים, שמים את המספר שלהם ודורשים כסף ממי שפונה.
מה הבעיה בעוד מיזם?
אם הרעיון שלו ייחודי וטוב - מדהים.
אפילו אם הוא בנאלי - גם מיזמים בנאלים משדכים זוגות בסוף.
אני לגמרי יכול להבין את היאוש. אבל הוא לא כלי עבודה.
זה שיא הרציונליות. לנסות שוב ושוב אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה זו ההגדרה של אי שפיות. איינשטיין שם שם.
א. המיזם מציע עניין ייחודי, אתה לא חושב כך?
ב. מיזמים בנאלים ומשמעממים -מקימים בתים בישראל - זה לא נכון?אם זה נכון, מעולה שהקימו אותם ולמה שלא יקימו עוד
במחילה, לא הייתי מספיק בעולם הדייטים בשביל לגבש דעה ולהבין בעצמי.
לפעמים אני תוהה כמה הפער הוא בדיוק של תכונות האופי/רצונות של האדם. וכמה זה אולי מחשבות שהאדם בא איתן מראש, במקום בכללי שהוא נמצא בו כרגע, על מה שם דגש בדייט, ואז גם להצליב את כל זה עם הבן/בת זוג בדייט! אוהו זה מסובך…
הרי זה לא שהרווקים שמעוניינים בזוגיות זה אחוז קטן מהאוכלוסיה. וגם, אני לא חושבת שיש פה איזה תכונה שיטתית שאפשר לשים עליה את האצבע ולהסביר את רוב הסיבות לרווקות.
ואני רק תוהה, בכמה מהמקרים חסר הלדייק בהתאמה מראש, ובכמה מהמקרים זה יותר עניין של "מזל" ואולי אם היית פוגשת עכשיו את ההוא שיצאת איתו לפני שנה, אולי זה היה הולך מדהים ויאללה חתונה.
(הבעיה היא כמובן שזה לא מתמטי, אלא בעיקר עניין של הלב, ובשביל שיהיה סיכוי לדייט צריך להתמסר אליו באיזושהי רמה, מצד שני אם זה לא הולך, משהו בהתמסרות יכול להיות שוחק וכואב. וכמובן כמובן שכל אחד אינדיווידואלי
רק תוהה אם *זה* המיזם שחסר. כאילו, אם הוא יתן מענה, או אולי יכול חלילה לגרום למפח נפש מיותר)
^ברור לי שכל אחד ואחת שונים. ברור. שואלת ברמה הכללית.
אם הייתי יודעת מה העניין, הכל היה נראה אחרת, לא?
אין נראה לי תשובה אחת נכונה לשאלה שלך.
אני חושבת שמיזם 252 פנה לכיוון הזה - לא שידוכים, אלא ליווי והדרכה בתהליך. הם טוענים שמאות זוגות התחתנו בזכותם - לא הכירו בזכותם, אלא התחתנו בגלל הליווי.
באופן אישי, רוב האנשים שיצאתי איתם (ויצאתי עם לא מעט) - הקשר נגמר מהר (פחות משלוש פגישות). ואני די מדויקת, ומבררת, ולא יוצאת עם כל אחד.
מצד שני, יש אנשים שיצאתי איתם, ונגיד הפריע לי משהו מסוים. אם כעבור שנה-שנתיים-שלוש הייתי יודעת שזה השתנה - יכול מאוד להיות שניסיון נוסף יוביל לתוצאה שונה. (בעיקר עניינים של בגרות ובשלות). גם אני כמובן עברתי מסע עד לנקודה הזאת, ובהחלט ייתכן שמשהו שפעם לא התאים בכלל היום יהיה יותר מוצלח.
בהסתכלות אחורה, מהחוויה האישית שלי, אין מישהו שאני נפרדתי ממנו (הפוך יש) והיום אני מתבאסת על זה.
כלומר, האם יכול להיות שברמת הכלל, מה שחסר זה פחות העניין של הדיוק ויותר העניין של לצאת יותר.
(אם יצאת יותר יש יותר סיכוי שתמצאי איש שמתאים לך וטוב לך איתו, מצד שני, חבל לצאת עם גברים שזה בכלל לא רלוונטי).
מבינה?
ממש לא התכוונתי שתדעי להגיד מה הבעיה, כי כמו שכתבתי, אני לא חושבת שזה בהכרח עניין של תכונה בבן אדם. (לכולנו יש תכונות שהן פחות, אבל היופי זה שזה אצל כולנו, אז זו אולי התמודדות אבל לא בהכרח חסם)
באופן אישי אני חושב שרוב החברים הרווקים שלי ואני יחסית בוגרים מאוד ביחס לחברים הנשואים. ההבדל המשמעותי הוא שלהם יש אחריות ובגרות מהסוג החשוב שלא ניתנה לנו עדיין האפשרות להתפתח אילו.
אגב, יצא לי להכיר ממש בקטנה את הלל דחבש ז"ל, יהי זכרו ברוך
כדור בדולח. נניח שהוא אמיתי כמו בסרטים.
מציג לכם 2 אפשרויות.
אפשרות 1 :
אם לא תתפשרו בצורה רצינית, כואבת - אתם במסלול של 10 שנים חיפושים *ורק אז* אתם מוצאים בני זוג בלי להתפשר יותר מדי.
אפשרות 2 :
אם כן תתפשרו, בצורה רצינית, כואבת - אז כן, ההתחלה תהיה טיפה חמוצה אבל לאט..לאט..זה ישתפר כל שנה,
מערכת היחסים תתחזק משנה לשנה ותוך 10 שנים של זוגיות,
תגידו *לאותה נקודה* של אושר וסיפוק מבני הזוג, כמו אנשים שבגדול לא התפשרו.
מה אתם בוחרים ?
1 או 2.
כמובן רצוי לנמק אבל לא חייב.
שבת שלום.
אם אני יודעת שבסוף אני אגיע לאותה נקודה של אושר וסיפוק, אני מוכנה לעבוד קשה במשך העשור הזה. בכל מקרה זוגיות זו עבודה קשה. עדיף לי עשור של עבודה קשה ביחד איתו, מאשר עשור של המתנה לבד.
חוץ מזה שככל שהזמן עובר אנשים משתנים ואיתם גם הציפיות הולכות ומשתנות אז כנראה שעוד עשור מה שאקבל ללא פשרות, לא יהיה מה שאני רוצה עכשיו..
כל עוד ההתפשרות לא פוגעת במטרת בניית הבית
ועדיין כדי לגלות את זה כמה זהמדויק ושלם (אי מושלם) צריך הרבה עבודה
אני אומר לו שיציע הצעה וזה יבוא בקרוב
