נראלי יצאתי לפחות פעם אחת עם מישהו נמוך ממני (זה היה רק הפרש של כמה סנטימטרים ולא הפריע )

מניחה שאם ההפרש הוא משמעותי מאוד(נגיד 15 סנטימטר פחות ממני,זה בטח כן היה מפריע 

ואני גבוה יחסית, אבל אם זה רק סנטימטרים בודדים זה לא יפריע. כמעט ולא ראיתי בנות גבוהות אז זה לא אמור להוות בעיה. בנוסף אם זה רק "הבעיה" הזאת ולא יותר, לא הייתי פוסל.

וברצינות - נסי לשאול את עצמך - למה? למה תרגישי אמא שלו והוא לעומת זאת לא ירגיש אבא שלך אם הוא יהיה גבוה ממך?(מה שלרוב קורה...)

האם זה בגלל נורמות מסוימות שהשתרשו בנו מתקופות קודמות? בעצם - לא האם - בטוח!

האם מצווה לקדש את הנורמות האלו ולא לנסות להילחם בהם ולראות את האדם כמו שהוא בלי קשר לגובה? (ושאף אחד לא יחשוד בי שאני עושה את זה לרווח אישי - אני מטר תשעים )

לעניות דעתי זה כמו הסטיגמה שבחור חייב להיות גדול מבחורה בגיל - ואפילו הסטיגמה של הגובה היא יותר לא מובנת מסטיגמת הגיל - כי בגיל עוד אפשר להגיד שעקרונית בחורה יותר בוגרת מגבר באותו גיל ולכן יש מצב שהיא תרגיש שאם הוא קטן ממנה זה בהכרח אומר שהוא גם פחות בוגר ממנה (תשובה - לא בהכרח, ממש לא - ולכן זה תמיד תלוי בגרות ולא גיל)  - אבל בעניין הגובה, לעניות דעתי - זה באמת סתמי וכל כך חבל שאנשים פוסלים על זה.

את לא תאהבי אותו פחות בגלל שהוא 10 ס"מ פחות ממך, תאמיני לי! כלומר - אם הוא מיועד להיות בעלך.

העניין הוא שזה לעולם לא ייגמר כי זה לופ אינסופי - בנות כמעט שלא תצאנה עם בחורים נמוכים מהן, ואז יגידו לעצמן - הנה, אם אני לא רוצה לצאת איתו ולא יוצאת איתו, זאת אומרת שהוא באמת לא זה שמיועד לי.

ואז זה לא נגמר.

ולו יצוייר שאבותינו הקדמונים היו דווקא מתחתנים עם בנות גבוהות מהם - באופן קבוע, וזה מה שהיה משתרש - היית כותבת היום משפט בדיוק הפוך: " אם אני אצא עם בחור גבוה ממני זה יראה לי כאילו אני אמא שלו,זה לא מתאים! אני חייבת בחור נמוך ממני". 

מבינה למה אני מסתייג מזה? כי אין לזה באמת סיבה הגיונית...

וגם: " אבל זה הרבה עבודה להשריש את הגאווה הזו, אז מעדיפים לא להסתבך איתה מלכתחילה ולצאת עם גבוהים.."

לא יודע, אותי לימדו שחלק בלתי נפרד מהיהדות זה להשתפר ולעבוד על המידות שלנו כל הזמן - וזה אומר שכאשר יש דבר שאין לו סיבה הגיונית כמו שאת כותבת - צריך לעבוד על זה שהוא לא יהיה חסם שמונע... - נכון, זה עבודה - אבל גם ללכת עם חצאית ארוכה זה עבודה! גם ללכת עם ציצית צמר בקיץ ולשמור על העיניים זה עבודה!

אבל את העבודה הזאת של לעבוד על המידות קל לנו הרבה יותר "לזלזל" בה ו"לא להשקיע בה", כי לכאורה, אנחנו לא עושים שום עבירה בכך שאנחנו לא יוצאים עם בחור זה או אחר - אנחנו אדונים לעצמנו להחליט עם מי לצאת - אבל זה "זכות" ששכרה בצידה - אנחנו נשארים מקובעים במקום, בלי יכולת לשבור את המידות הלא הגיוניות של עצמנו, להבין שאין קשר בין גובה לבין סמכותיות (מכירה את נפוליאון? שלט על חצי עולם. היה נמוך. וכמוהו עוד רבים וטובים - אפשר להגיד שפסיכולוגית, דווקא נמוכים מרגישים צורך עז יותר להוכיח לעולם שהם שווים משהו ושהגובה לא משמעותי אצלם - ולכן הם מצליחים להתברג למקומות חשובים.)

אני מסכים איתך שברגע שאת לא מרגישה שטוב לך איתו כי הגובה מפריע לך - אז אכן הקשר לא יצלח - אבל זה בדיוק מה שאני טוען, שצריך לעבוד על זה כדי שההרגשה תשתנה. כדי שמשהו בדי אן איי החברתי שלנו ישתדרג ויהפוך להיות טוב יותר.

מבינה?

שיראו שאנחנו לא בוחרים בבן זוג לפי קנה המידה של הוליווד אלא לפי הנשמה.

נראה לי ברוב המקרים זה מגיע מהמקום הזה

עייני בתגובה שלי לשיראל...אשמח לשמוע את דעתך.

זה נושא שמעסיק אותי רבות מבחינה מחשבתית (לאו דווקא הקטע של הגובה - אלא כל העניין הזה של ה"הנחות" שאנחנו עושים לעצמנו בתחום הזה מתוך אמירה קצת מטעה ומעוותת, שאנחנו חייבים לצאת רק עם מי שאנחנו מרגישים שלמים עם זה שאנחנו יוצאים איתו - וזה אמירה מעוותת, כי היא לוקחת את השלב השני ושמה אותו לפני השלב הראשון! בשלב הראשון אנחנו צריכים לעבוד על עצמנו שדברים לא משמעותיים, לא יפריעו לנו עד כדי שלא נרצה לצאת בגללם - ג-ם אם הם דברים לא הגיוניים שהשתרשו מזה שנים. ובשלב הבא, כאשר כבר עבדנו על מידת הגאווה הזאת כמו שהגדירה שיראל - אז נוכל בלב שלם יותר לצאת גם עם כאלה שקודם לא היינו יוצאים איתם, בלי סיבה אמיתית מלבד רגש מקובע שנשאר מהימים של סבתא של סבתא שלנו.

הקטע שאני לא חושבת שזה ספציפית קשור ממש לגאווה

המקום הזה שכן כפי ששיראל כתבה שבת  מחפשת כן את הבטחון הזה ולעיתים זה כן יכול לגרום לחוסר הערכה וחוסר בטחון אצלה שהבן זוג יותר נמוך ממנה, ככה לפחות אני רואה את זה, ממש מרגיש לי מוזר וכמה שניסיתי לא הצלחתי לראות את זה אחרת..

בנוגע לדברים אחרים שפוסלים עליהם, נכון יש לפעמים בזה גאווה השאלה גם על מה פוסלים,יש דברים מסויימים שיפריעו למישהי\מישהו אחד ולאחר\ת דווקא לא או שאולי אפילו יתרון, לא סתם הקב"ה ברא כל אדם עם טעם אחר ולא כולם עם אותו טעם כי אחרת אנשים כנראה לא היו מתחתנים, אני חושבת שאם מישהו פוסל בד"כ על משהו כנראה לא סתם הוא פוסל [ברוב המקרים] ואולי  זה בהכרח הכי מתאים בשבילו אחרת הוא היה חי עם זה איך שזה..

לא?

1. דווקא מחקרים הוכיחו שאנשים יפים יותר יותר יחפשו בנזוג יפה ואנשים "מאותגרים אסטטית" (ככה הם קוראים לזה במחקר...) יותר יתמקדו באופי של הבנאדם מאשר במראה החיצוני. (מה שלא סותר, כן? יש חתיכי עולם עם מידות מדהימות.. (בעלי לדוג'..))

2. מראה זה דבר מהותי בקשר בין איש לאשה. מראה משפיע על משיכה ומשיכה יותרת קשר בריא ונכון. אם המראה לא מוצא חן- אז אין משיכה. ואז יכול להיות להם נהדר וכיף ביחד, אבל לא כדאי להם להתחתן.. 

כך שמי שזורק\ת בגלל מראה (וד"א הבנים יותר עושים את זה. בנות יותר נותנות צ'אנס, לפחות סטטיסטית..) וחוסר משיכה- עושה בחוכמה. וזה לא רק אני אמרתי- כל רב שמתעסק בזוגיות וכל יועץ זוגי יגיד לך את זה.

רוב העולם זה אחרת.

וזה גם עם אנשים שמבינים בשכל שאופי חשוב יותר.

וזה לגיטימי.

ואיך אפשר בלי-

חשוב להמשך לבן הזוג וגם להיות גאה בו! ואם בחורה מרגישה שהיא מתביישת בבן זוג שלה עדיף שתחתוך כי זה סתם יגרום לבעיות אח"כ. בלי קשר, כולנו יודעים יפה מאוד שאנשים מתחתנים בד"כ (ושלא יקפצו כל החוכמולוגים ויגידו אני מכיר מקרה הפוך כי אני מדברת על ה-ר-ו-ב) עם אנשים שנראים בערך כמוהם.. (יפים עם יפים ויותר יפים עם יותר יפים...) כמובן שיש יוצא מהכלל, אבל גם אתם בעצמכם הייתם מרגישים לא נעים להציע לחבר/ חברה שנראים ממש ממש טוב איזה מישו מכוער... ולכן אין שום בעיה שאנשים יסננו ע"פ מראה כי בסופו של דבר אנחנו חיים בעולם חומרי שיש מקום וחשיבות גם למראה בטח כשיש לזה השפעות ארוכות טווח.

שצריך לשאוף אליה?

האם אנחנו לא מצווים "לתקן עולם במלכות שדי"?

וכן - בהחלט, אם אני אכיר חבר שלי שהוא "חתיך" - אבל אני יודע שהלב שלו רחב רחב רחב ושהוא לא שופט אנשים על פי המראה שלהם אלא על פי הלב שלהם - אני לא אתבייש להציע לו מישהי שבראייה אובייקטיבית רבים יגידו שהיא לא נאה - אבל הלב שלה זהב, והיא גם לא מרגישה רע עם עצמה ועם המראה שלה.

הבעיה היא כמו שכתבת, שהדי אן איי החברתי בעולם כבר די "קובע" מי ייצא עם מי - ואני לא מוכן לזה. זה לא ראוי וזה לדעתי פסול מהשורש - ותפקידנו בעולם, בין היתר, להילחם במידות הפסולות האלו, לדעת לשפוט בן אדם על פי הפנימיות שלו ולא על פי החיצוניות גרידא (אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו - את זה לא אני אמרתי אלא חז"ל).

לכן אני לא מבין את המשפט האחרון שלך שאין בעיה שאנשים יסננו על פי מראה כי בסופו של דבר אנחנו חיים בעולם חומרי. יש בעיה - אומנם, זאת מציאות וכאשר היא קיימת אי אפר להכריח אנשים לאהוב מישהו שהם מרגישים דחייה ממנו מכל מיני סיבות, זה ברור - אבל אני מדבר על כך שיש בעיה כי גם בעולם חומרי כמו שלנו, יש מקום לאידיאלים, יש מקום לתיקון המידות.

להבדיל, לחברה שלך - אין לך בעיה שהיא תהיה יותר מכוערת ממך - אני מקווה, נכון? אז הבעיה היא רק בבן זוג? צריך לבדוק מה גורם לזה...

כל טוב

זה לא דבר סותר, יש היגיון בשניי הצדדים

אבל פה השאלה היא על גובה, נגיד הבן זוג ממש יפה ולטעמך יחסית אבל בגובה.. נמוך! או אצל בנים- היא גבוהה!

אני שמה לב שדווקא לבנות יחסית יותר מפריע הגובה, בנים, לכם לא מפריע שהיא תיהיה יוותר גבוהה ממכם?

לא מרגיש מוזר..?

במחילה, יש בה בעצמה כיעור;

ובכל זאת אני מניח שזה לא מעיד על פי משהו באופי, אלא סתם על דיבור מכאב על השאלה שנשאלה.

אבל האמת שתחושה של משהו במראה ש"חוסמת" אינה דבר לא מצוי. זה לא שהיא חושבת שזה אידיאל - זו תחושה.

ועדיף לא להתעלם מתחושות כאלה אצל מי שהן משמעותיות עבורו/ה - מאשר להסתבך עם תוצאותיהן.

כמובן, מי שהאישיות של הזולת, או אופיו שלו-עצמו, גורמים לו להתעלם מכל נתון "חיצוני" - יפה מאד. זה לא דברים שבכל-יום.

אם הוא יותר נמוך ממני, כנראה שהוא ננס.

אני מספיק נמוכה.

אבל אם זה כן הבדל משמעותי, יפריע לי.. יש סיכוי שהייתי פוסלת..

למרות שהעדפה ל1.80 +...

[כל מי שטען שאני רוצה גמד- תזכרו את זה..]

וברצינות? כן, מפריע אפילו מאוד, ובהחלט מעדיפה מעל הגובה שרשמתי, ובכל מקרה בטח לא מתחתי....

אבל אצא בכל זאת.

בכל מקרה לא עם פחות מ-1.65

(אני 1.70)

(ואף פעם גם לא הציעו לי מישהו ממש נמוך, אבל רוב הבחורים שיצאתי איתם היו נמוכים ממני ב-2 ס"מ. מעניין למה זה )

עם מישהו שקטן ממנה בראש

וזה בכלל לא שינה כלום

אני נשוי עם אישה שקטנה ממני ביותר מחצי מטר

(אני 1.88 והיא 1.47)

וגם לי זה לא שינה כלום

אין מספיק סיבות לפסול?

למה להתייחס לדברים כאלה שוליים?

(לדעתי לפחות)

[ראה את ההודעה שלי...]

לך זה היה שולי ויצא ל טוב,

יש אנשים שלדג' חוששים לגב שלהם..

אבל כל אחד ומה שחשוב לו...

אני לא צריך להתכופף בגלל שהיא נמוכה, אדרבה נהייתי סולם נייד

"מופים תביא לי מלמעלה"

אבל בכללי כאבי גב וצוואר הן תופעות לוואי נפוצות אצל בן הזוג הגבוה בהרבה....

אצלי לפחות זה לא יקרה.... אלא אם הוא יהיה נמוך יותר- ואין סיכוי שדבר כזה יקרה!

אבל באופן תיאורטי אם הוא בגובה שלי או סנטימטר 2 מתחת אני אסתר. אם זה כבר 15 ס"מ אז זה יציק..

גם אם 2 בחורים שנמוכים ממך זה הפריע לך לא בטוח שבשלישי זה יפריע גם

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?