כשמגיעים למצב כזה צריך שיחה ארוכה ומשמעותית עם רב שמכיר אותך מקרוב, ועם איש מקצוע שמכיר אותה, ואולי עם דמות תורנית שמכירה אותה, ואחרי הרבה מחשבה להגיע להחלטה.

זה משהו בכלל לא פשוט, אבל חשוב להדגיש שבעצם המשיכה עצמה אין איסור (של בן לבן ובת לבת) אא האיסור הוא על עצם קיום המעשה - ולכן יש הבדל מאוד גדול אם הבחורה מעולם לא מימשה ולא מתכוונת לממש את התאווה לצד הנשי, לבין אם היא רק "רוצה" אך לא מתחייבת שהיא לא תממש את התאווה הנשית שלה.

בקיצור - עניין לא פשוט. לא מאחל את זה לאף אחד

אמנם אני נשואה, אבל בהחלט הייתי מקבלת את זה בשלוה.

היה לי יותר חשוב בנ"א עם שליטה עצמית. מה אכפת לי אם הוא נמשך רק לנשים אחרות או גם לגברים? 

ובלי שליטה עצמית- גם עם סטרייט לחלוטין לא הייתי מתחתנת.

ראבאק אנשים!

קצת סדר עדיפויות בריא בחיים לא יזיק לכם...

וקצת חשיבה לא סטיגמטית, (אוראל- זה גועל נפש לדבר ככה על אנשים. להתיחס אליהם ככה על סמך משהו קטן, שאפילו לא מחייב שיש לו ביטוי. לך תדע אם הרב שלך אולי כזה? גם אז תקרא לו גועל נפש? ואולי הילד שלך יהיה כזה? גם אז הוא יהיה גועל נפש?)

יש נורמה ויש מחוץ לנורמה וולא נכון להקיש מזו על זו.

שוב- אין האשמה ואין שיפוט אבל אין גם תנאים מינמאליים לקשר!!

ראו הוזהרתם!!

אני מתה איך אנשים באמת מאמינים שזה זבנג- טיפול וזהו. אדם בריא ורגיל.

אז צר לי לספר לכם, על דוסים על שבאמת באמת רצו שהטיפול יצליח (וגם על חילונים שבאמת רצו שהטיפול יצליח. אפחד לא חושב שזה כיף ונחמד להיות הומו..) אבל מה לעשות- לא עבד, עבד חלקית או עבד ואחרי כמה שנים- הסתבר שלא לגמרי.

הטיפול לא תמיד עובד על הנטיה. הוא גג עובד על השליטה העצמית ועל היכולת לא לבטא אותה.

אז נכון שיש כאלה שזה עבד עליהם (נכון להיום אני לא מכירה אישית, אבל כן מכלי שני שניים כאלו- שככל הידוע לי נשואים היום. אם באושר ובמשיכה- אין לי מושג.) אבל גם יש כאלו שלא (וכאלה אני גם מכירה אישית וגם לא אישית)

ויש כאלה שניסו להתאבד אחרי שהטפול לא עבד- כי הם התיאשו סופית והתיחסו לעצמם כאל הנטיה וזהו. אין שום דבר אחר באדם מעבר.

ויש כאלו שחזרו בשאלה כי הם לא הצליחו להכל את הקונפליקט

וכל זה דווקא בגלל שהחברה היום מחברת את האדם הנטיה והמעשה לאחד.

זה מה שהוא שומע מהרבנים שלו, זה מה שהוא רואה בכל מקום, זה מה שהוא שומע בדיונים בסניף או בפורומים מעין אלו אז למה שהוא יצליח לנתק את עצמו מהנטיה? המעשה תועבה=הנטיה תועבה=האדם תועבה.

וכשהוא יתאבד- אל תגידו "ידינו לא שפכו" כי כל מי שיוצר את השיח המחבר הזה- שותף. 

צריך ללמוד שיש מורכבות בעולם, הוא לא שחור-לבן וזהו. 

יש דבר כזה אדם טוב עם רצונות רעים.

יש דבר כזה אדם טוב שעושה מעשים רעים.

יש דבר כזה אדם צדיק שעושה מעשים רעים.

וזה גם (בעיני) מה שקרה עם הרב אלון- שאנשים לא הצליחו להבין את המורכבות של אדם צדיק שנופל.

ובגלל שהם ראו שהוא אדם טוב ותלמיד חכם (ואני מאמינה שהוא אכן כזה במכלול שלו) הם החליטו שאין מצב שהוא יפול.

כי הרי אנשים כאלו הם גועל נפש ותועבה, לא רבנים...

יש כאן חשיבה תורנית ויהודית נטו, המנסה לשמר ככל יכולתה את עקרונות היהדות. על משכב זכר כתוב "תועבה", ואין שום דרך להכיל משהו שחשב שהוא "גם" כזה. 

זה שלא היית מתחתנת עם סטרייט בלי שליטה עצמית זה ברור, והגיוני. אבל למה זה הגיוני להכיל סטייה של אדם, שהוא בחר בה, ושבתורה מוצהר עליה "תועבה"?! 

הילד שלי לא יהיה כזה, נקודה, גם הילד שלך, וכל ילד אחר. והיגע הזמן שאנשים כאן יהיו מחוברים קצת יותר לנתונים ולמחקרים ולתורה ולכתבה, ולא להגיגי נאורות של ליברלים שמוחאים כפיים לכל תומך נלהב.

היהדות אוסרת על מעשה מסויים.

יש אנשים שנולדו עם נטיה- רצון.

יש לא מעט ביסקסואלים שפשוט חיים את חיהם בלי שתדעי. הם מתמקדים במשיכה שלהם למין השני ומנסים להתעלם מהצד השני.

בעיקרון- משהו כמו 70% מהנשים הן ביסקסואליות ברמה כזו או אחרת. מי יותר ומי פחות.

רק שזה לרוב מודחק ומנסים להתמקד בצד השני.

אדם שהוא הומו או בי לא "תועבה" והתורה לא מגדירה אותו ככזה!!!!!

אדם כזה הוא ככל האדם ואין שום הבדל בינו לבינך לביני.

בדיוק כמו אדם שרוצה לאכול חלבי אחרי בשרי, או לחלל שבת או כל עבירה אחרת.

שאני אספר לך סיפורים ששמעתי מנוער שבגיל שהם גילו שהם נמשכים לבני מינם לא היה להם מושג שקיים בכלל כזה דבר? הם חיו במקום סופר דוסי ולא ידעו שיש אפשרות כזו בכלל!

בקיצור- אתם חיים בסרט, וסרט שגורם לאנשים אחרים להתאבד. כי נער שמגלה את עצם הנטיה וראה אמירות כאלה- בסוף יכול להתאבד וכבר היו דברים מעולם.

ואת מוזמנת להיות מחוברת לתורה כפי שהיא ולא כפי שהמצאת לה, ולמחקרים ונתונים ולאנשים אמתיים. אני מזמינה אותך לבוא איתי, ואני אפגיש אותך עם כמה שבחיים לא היית חושבת עליהם, ואם היית מכירה את המשפחות שלהם- בכלל לא היית בכיוון.

תקראי קצת ספרים על הנושא, זה עיוות, וזו סטייה שלא הטבע יצר אותה.

גם במקום "סופר-דוסי" אפשר לפתח רגשות הזויים. נשמה, אין לי דבר נגד כל אותם האנשים שאכלו אותה וחושבים שהם כאלה, ובאחת מתקופות חיי (אני זקנה?..) לפני בערך שנתיים- שלוש עסקתי עם נוער בסיכון, וחלקם היו כאלה, ודעתי מאז ומעולם הייתה כזו, היו שם כמה שרצו להתאבד... זה לא קרה, לא יודעת אם בגללי ובגלל עוד כמה מהמדריכים שם, אבל אפשר ומותר להירגע (ואני לא מתכחשת שיש כאלו שכן מתאבדים, אבל לתלות את התאבדותם בחוסר ההכלה ל"נטייה" הזו בחברה, זה פשע)

דבר אחר, שימי לב לדבריי, מעולם לא טענתי שמי שחושב שהוא כזה עובר על "תועבה". ולמה שאטען כך בכלל?...

מה שטענתי הוא שכשאדם מכיל את הדמיון הזה, הוא מכיל תועבה!

זה לא אומר שהאדם עצמו בחר בזה, זה יכול לנבוע מהתנאים שהוא גדל בהם.

(מתוך האנציקלופדיה ההלכתית רפואית של הרב פרופסור שטיינברג "בין המדענים והחוקרים יש דעות שונות ביחס לסיבות הגורמות לאנשים מסויימים להתנהג כהומוסקסואלים. יש הסבורים, שמדובר בבעיה נפשית והתנהגותית; יש הסבורים, שמדובר בבעיה חברתית-תרבותית; יש הסבורים, שמדובר בהפרעה הורמונלית; ויש הסבורים, שמדובר בנטיה תורשתית. החוקרים הסבורים שמדובר במצב נפשי-התנהגותי נרכש הציעו למעלה מ-60 הסברים אפשריים למצב זה.)

זה יצר הרע, וצריך להתמודד איתו, ובמידת האפשר האדם צריך גם לטהר את עצמו לגמרי מהיצר הזה.

הוא דבר לגיטימי שבאמת צריך להתגבר עליו. משכב זכר הוא לא יצהר, כי הוא לא לגיטימי. 

(ע"ע גילוי עריות ברמב"ם.) (ושוב... אני יודעת שלא מדובר על המעשה עצמו, אבל מדובר על ההכלה למחשבה שנולדת עם נטיות כאלו, גילוי עריות הוא לא דבר נורמאלי, כידוע ולא מדובר שם ביצה"ר רגיל. הכלה לעיוות, גם אם הוא לא נעשה, בלתי אפשרית אצל א. ירא א-לוהים ב. אדם נורמאלי שקצת מחובר לחוקי הטבע האנושי)

לך ללמוד במאות.

נו ב'מת.

איתו קשר למטרת נישואין!

תתמקדו, חבר'ה.

ואם הניסיון שנגזר עליו כולל את העובדה שלא יוכל להתחתן- הרי לא אתם המטתם עליו את הקושי הזוועתי הזה אלא הקב"ה.

ויש- יש דבר כזה חיים משמעותיים של עבודת ה' ללא נישואין והקמת משפחה!!

זה כמו כל ניסיון אחר- כמו להיוולד עם פיגור עמוק. לא אשמה אלא ניסיון!

אם היה מתברר שהדייט שלכם סובל מפיגור עמוק- היתה לכם בעיה עם זה?

הזדהיתי אתך

ואנחנו ממממש שונים!

(לא חותם על הכל, אבל הזדהיתי עם הגישה)

מזה שהזדהית...

אגב, הטענה בפסיכולוגיה שבכל אדם יש צד שיכול להימשך לגם וגם...

בנים פשוט נוטים להדחיק את זה יותר עקב נורמות מקובלות ובושה...

לפי איך שהסוטים רוצים

הפכו את כולנו לאנשים עם בעיות

ואנחנו עוד אמורים לאכול את הלוקש הזה.

מי שרוצה - שיהיה לו לבריאות, ובתאיבון.

כמו שהם מנסים לשכנע אותנו שאנחנו קוף משוכלל...

[הקוף המשוכלל זה בכלל לא הפסיכולוגים, אולי דארווין].

תנסה להתחבר לצד הנשי שבך, אני מבינה שזה קשה כי מגיל קטן מלמדים אתכם שגבר לא יכול להתחבר לצד הזה...

ואז תגלה שיש כמה גברים שתחשוב שהם נראים טוב... תבדוק.

בגלל החוסר חיבור הזה לנשיות שבהם גברים מתקשים לפרגן או לזהות גבר אחר שהוא חתיך... בעוד שנשים דווקא כן כשמדובר בנשים אחרות.

וכבר אמרנו שבDSM החדש יש אבחנה לקטע עם הדמויות המצוירות...

שכל הסטיה הזאת נמחקה מה DSM בגלל לחץ פוליטי, ולא בגלל שהשתנה משהו רפואי

יש המון אג'נדות פוליטיות בפסיכולוגיה

יש אפילו שיטות שלימות של פסיכולוגיות פמיניסטיות, שבמוצהר פיתחו פסיכולוגיה בשביל להצדיק את הפמיניסטיות שלהן

למיטב הבנתי מדע הפסיכולוגיה אחראי לחלק גדול מהירידה המוסרית של ה100 שנה האחורנות בתרבות המערבית, הם הצדיקו כל דבר, הפכו כל דבר לנורמלי, קראו לאנשים לשחרר את הדחפים שלהם כדי שלא יופנו פנימה ויגרמו לנוירוזה.

בקיצור יש המון זבל שם. אני דוקא ממש מתענין, ואם שמת לב יש לי ידע יחסית, אבל אני יודע שזה ממש ממש בעייתי, ובטח לוקח כל דבר בעירבון מוגבל, וקל וחומר בנושא כל כך טעון

יש חיפוש של מאיפה הגיעו הדחפים והיצרים[האיד].

לכן יש גם חלוקה של התפתחות האישיות לשלבים- כך אנו בודקים מה השתבש בתהליך- אם יש תקיעות...

כמובן שיש תיאוריות שונות, יש שטוענים להתפתחות רציפה ויש הטוענים שהיא ממש בשלבים וכו'.

הפמיניזם והצדקתו? התכוונת לסוציולוגיה אולי....

[אגב, יש לי איזה 60 עמ' לקרוא הלילה על גישות בפמיניזם, וזה בקטנה כי זה רק חלק קטן מכמות העמ' שיש לי לקרוא על נשים עכשיו..]

ומה הקשר?

יש חלוקה לשלבי התפתחות, ומנסים לבדוק מה השתבש, נכון, האוראלי, האאנאלי והאדיפלי, החביון וכו'

את לא יודעת למה אני מתכוין? אני ממש לא מדבר על סוציולוגיה, מייסון מאריך להביא את הגישות הפמיניסטיות שהתווכחו עם פרויד (שהיה שובניסט גמור)

ולכן בפסיכיאטריה יש את הDSM.

או את הפרק בICD שעוסק בכך[שפחות מקובל בפסיכיאטריה]

אתה מתייחס רק לפרויד וחבל.

בכל מקרה שוביניסט היא לא המילה המתאימה לו, בדיוק כמו שפמיניזם לא מתאים לתיאוריות בסותרות אותו.

ממה שאתה כותב- אני מבינה ששמעת הרבה אבל לא למדת את זה מסודר... ואתה קצת עושה בלגאן.

[אם כבר מרבית הטעויות שלו בתחום הנשים קשור לתחום שאנחנו לא יכולים להיכנס אליו יותר מדי כאן... כמו הייחוס של ההיסטריה שאגב שינו את השם בגלל הסמנטיקה של המילה... אבל לא נרחיב מטעמי צניעות].

אני קורא בריפרוף, מתענין

זהו!

מה זה יעזור לי בחיים?

אני לא קראתי רק פרויד, אבל תמיד כל שיטה מתחילה ממנו

ולא נכנסתי לנושא של טעויות שלו, 

יש גישה כזאת. התווכחו איתו אם מה שהוא חזר בו היה נכון או לא (קשור להיסטריה שלך)

תסתכלי כאן

http://www.infomed.co.il/treatment-601/

(או שנקעה נפשך מהנושא, ואין לך כוח לקרוא עוד חומר עליו?)

כי הוא לא בדיוק צנוע, וימחקו אותי פה.

הביסוס של פרויד קשור להרבה טעויות שקשורות לנושא ששוב לא צנוע לכתוב עליו פה, בזמנו התופעה כביכול של היסטריה הייתה נפוצה אצל נשים כלומר זה מה שהוא צפה כביכול וקישר את זה ליסודות שאח"כ הופרכו לדג' ע"י מאסטרס וג'והנסון, וכבר הרחבתי יותר ממה שרציתי.

להביא לי איזה קישור לאינפומד [למרות היותו אתר טוב, ובגלל כותרת עם פמיניזם לשייך את המקור של הפמיניזם לפסיכולוגיה], אז ציפיתי ממך ממך ליותר.

הפמיניזם הוא זרם חברתי קודם כל וקשור לסוציולוגיה.

מכיוון שאם אמשיך לדון בנושא הזה ימחקו לי את ההודעות ממילא, ואתה לא רוצה לקבל הודעות על זה בפרטי[אשתך תהרוג אותי..]  אין לי אלא לשלוח אותך קצת יותר להרחיב ולא לקרוא ברפרוף, כי אתה יוצר מזה בלגאן של תיאוריות.

[אתה יכול להתחיל מלקרוא במקומי את מאמרי הפמיניזם להערב ולסכם לי אותם,יש לי עליהם מבחן.. מדובר בקצת יותר מ100 עמ'... תודה]

היית רוצה!

ברור שהוא זרם חברתי

אני מזכיר איך הגענו לזה

אמרתי שלפסיכולוגיה נכנסו אג'נדות מסיבות פוליטיות, ובין השאר הבאתי את הפמיניסטיות, שניסו להתאים את הפסיכולוגיה לרצונות שלהן

ולא קישרתי בגלל "כותרת", אלא בגלל שכך הן קוראות לעצמן

אני לא זוכר שמות, ולא כזה מעניין אותי, המיוחד כשהנושא הוא  - כמה שטויות אפשר לומר בשביל להצדיק את מה שאני רוצה

ושוב- אם אתה מתעקש שנכנס לזה.

אתה מביא קישורים בלי קשר,

פסיכולוגיה שלא קיימת.

וסתם לידע כללי אם כבר יש קשר בין פמיניזם לפסיכולוגיה זאת הפסיכולוגיה האבולוציונית שהפמיניזם האבולוציוני שואב ממנה רעיונות ולא ההפך.

אבל איזה דיון רציני אני יכולה לקיים עם מי שקורא ברפרוף ומביא קישורים שלא קשורים?

ועוד אתה נכנס בכוח לדברים שהם מאוד לא צנועים, במיוחד שאתה מדבר על הפסיכותרפיה, בכוונה הזכרתי את חוקרים שבכלל לא חקרו פסיכולוגיה אלא נושא אחר שבו פרויד שגה בהבנה שלו ומשם פיתח תיאוריות ולכן כביכול גם אתה חשבת שהוא שוביניסט.

יש אולי פסיכולוגים שמתעסקים במגדר ומשם מגיע הרעיון של פסיכולוגיה פמיניסטית, אבל לא מדובר במה שאתה מכיר מהפמיניזם הרדיקלי דווקא, לדג' דווקא טיפוח נשיות והתחברות אליה יכולה להיות תרפיה.

חוץ מזה שתסביר לי איך אתה הגעת מאבחנות של DSM לפסיכולוגיה?

כי הוא בכלל ספר אבחנות פסיכיאטריות שיוצא על ידי האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, וטענת שמשם הוציאו אבחנה בגלל סיבה פוליטית... ואז העברת את זה לפסיכולוגיה.

זה מצחיק שאני בכלל נכנסת לדיונים האלה איתך, הרי אתה מומחה מרפרוף..... 

ובגלל שזה כל כך מעניין אותך, אולי תחליט קצת לקרוא ביותר מרפרוף , אז הנה קטע על פסיכולוגיה סוציולוגית ובעיקר על הפמיניזם שמעניין אותך...

http://171.67.121.89/content/35/3/491.extract

לא ראיתי בשאלה שום תיאור של מעשה אסור. מדובר על בני אדם שיש להם תאווה לעבירות שלרוב בני האדם אין תאווה אליהם. 

בפרט שלא כתוב על זה דבר בתורה שאתה ניזון ממנה, מלבד תועבה. 

נאורים היו מאז ומעולם. גם התמודדות ישנה מאז ומעולם. אבל הכלה לסטייה? איפה ראית את זה?...

להירגע.

לא אמרתי שלא... והדיון הזה די לא רלוונטי, דנו בו עשרות פעמים, חוץ מלצטט טיעונים מכובסים ולטעון שאמרתי דברים שלא היו, לא חידשו כאן דבר... לא חבל?

וטשטוש התחומים בין המעשה לנטייה הוא אחד הדברים שמסייעים לאלה שרוצים לפרוץ את גבולות ההלכה בתחום הזה.

ההתיחסות שלי ליצר הרע 'מיוחד' שיש לאנשים מסויימים, דומה באופן עקרוני ליחס ליצר הרע הרגיל שיש לאנשים אחרים. 

[כולל יצר הרע לדברים אחרים שנקראו תועבה, כמו "לא תאכל כל תועבה").

ה' נתן לנו אותה כדי שנוכל להבחין במהירות בין טוב ורע, טהור וטמא, שחור ולבן- כדי שלא נתבלבל ונסתבך ונרד לבור שחת מרוב אנושיות והבנה וחשיבה פתוחה ונאורה!

ומאדם ביסקסואלי יש להתרחק ככל שמדובר על פיתוח מערכת יחסים לצורך חתונה, ולהמשיך להתיחס אליו בכל המובנים האחרים בחמימות וטוב לבן ועזרה וכיו"ב.

אם הוא היה פדופיל- גם הייתם מתיחסים לבעיה "בהבנה" ,בשלווה" בלי סטיגמות?!

איפה עובר הגבול?

עד להיכן מותר ךלאדם לסכן את עצמו ואת עתידו על מזבח הנאורות?

ביסוד יש כאן לדאבוני הרב כנראה חשיבה נוצרית, שמאוד מאוד פשטה במחוזותינו ומאיימת לאבד את מעט הדעת שעוד יש בנו, להבחין בין טוב ורע, בין מותר ואסור, בין אםשרי למסוכן.

ואשתך תהיה עוד יותר מסכנה.

כדי שבית דין יוכל להרוג אדם הוא צריך שיהיו לו 2 עדים והתראה.

כלומר- 2 אנשים שכשרים לעדות שראו אותו ממש בזמן המעשה (לא שמעו או ניחשו או הסיקו מסקנות ולא ראיות)

ושזה נעשה אחרי שזה כבר נעשה פעם אחת והתרו בו והזהירו אותו.

אין הרבה הומואים שחיים בזוגיות שיש לבית הדין יכולת להרוג.

אז ק"ו בן נכדו ונינו של ק"ו שאין לאפחד שום אישור לעשות כלום (וכלום כולל גם לא תשנא את אחיך בלבבך) נגד אדם שכל מה שידוע עליו זה שיש לו נטיה וככל הידוע לך הוא לא עשה שום חטא עברה ועוון. 

ואני לא צדיקה הרבה, אני פשוט מחמירה בדיני נפשות ובבין אדם לחברו, על חשבון דיני צדקנות והתנשאות..

מי שעושה עבירה שחייבים עליו מיתה, הוא חייב מיתה גם אם אין הוכחות, וטכנית אי אשפר לשפוט אותו

כתוב בגמרא שבמקרים כאלה הקב"ה ידרג לשפוט אותו.

והוא "חייב" מיתה, רק שאנחנו לא יכולים לקיים את זה כי אנחנו לא יודעים שזה קרה.

וודאי יש אישור לשנוא יהודי שעושה עבירות. מצוה לשנוא רשעים. צריך להתמקד בעבירה ולא באדם, אולי צריך להוכיח קודם, אבל מצות שנאת רשעים כתובה בתורה, מפורשת בגמרא, ונפסקה להלכה. אי אפשר למחוק אותה בהבל פה

ואני חלילה לא מדבר על מי שיש לו נטייה והוא לא עושה כלום, אדם כזה הוא צדיק וחסיד ישר ונאמן, וכל הכבוד לו על ההתמודדות שלו, ומצוה לאוהבו ולתת לו כמה שיותר תמיכה בניסיון העצום שהוא חי בו.

אם אנחנו מסכימים - סבבה!

אני קיבלתי רושם אחר ממך, אבל אם לא הבנתי אותך, אז מצוין

לא הייתי מתחתנת עם כזה.

כן אני כזאת ואני רוצה לשמוע מה אנשים חושבים על זה...

יש יותר מדי הומופובים שמדברים מהבטן ולא מהשכל.

שאין להם מושג על מה הם מדברים, אבל אין להם בעיה לשלול וצאת נגד ולהכליל ולדבר נגד.

יש גם אחרים, וכל מה שאת צריכה- זה למצוא אחד כזה. לא יותר..

שימי פס על כל השאר.

ועצה ממני- את לא חייבת להגיד על ההתחלה.

אם זה חשוב לך שהקבלה שלו תגיע מלכתחילה- את יכולה לספר בפגישה ראשונה-שניה. אבל קחי בחשבון שיכול להיות שיהיו לך כמה וכמה עם 1-2 פגישות (כלי קשר למי שאת, ככה זה רוב האנשים..) ועד כמה את רוצה שמידע כזה עלייך יסתובב.

לא רואה בזה בעיה שתגלי אחרי 3-4 פגישות או רק כשזה רציני.

זה לא אמור להשפיע על כלום באופן חמור. ואין שום בעיה (בעיני לפחות) לא לספר את זה על ההתחלה, אלא אם כן זה בי שממש קרוב ללסבית ויכול להיות לזה יותר השפעות. ואם זה בי ממש קרוב לסטרייט- אז שתדעי שיש המון בנות כאלו, שאפילו לא היו קוראות לזה ככה. הן פשוט לא מודעות לזה (בגלל שגם ככה יש המון מגע וקרבה אצל בנות, אז קשה להבין)

(ותתפלאי כמה אנשים, שמרחוק יגידו איכס וגועל נפש- אחרי שהם יכירו אותך ואת האישיות שלך- יקבלו את זה הרבה יותר בסבבה)

אם את מתמודדת עם זה ונזהרת. 

למה בעלך צריך לדעת מזה בכלל?!

תקשיבי- זורמת.

לא הכל צריך לזרום בחיים.

אל תיכנסי לקשר לפני שהבלבול שלך זוכה להתיחסות מקצועית רצינית ומעמיקה.

חברות כן- אך לא בכיוון של משפחה.

את לא שם!  אין לך בכלל מושג איפה את ואת חיה בסרטים!

יהיה מאוד לא הוגן, לא אוהב ולא מתחשב לסבך מישהו  בחייך, שהם ממילא לא ממוקדים כלל.

ואין כאן גישה שיפוטית. רק ה' יודע מה עומד בשורש הבלבול שלך.

אבל יש כאן גישה מעשית שלא מוכנה לטייח וללטף אותך על המצח.

נדמה לי שמה שאת הכי צריכה זה לא שיעודדו אותך אלא יאמרו לך בבהירות רהבה את האמת.

דו מינית זה מישהי\ מישהו בעלי אברים זכרים ונקביים היא אולי בי-סקסואלית...

נועם דיברה על ההרגשה שלה אם בחור הוא כזה, לא על בחורה

לא סתם בחור שחי עם בחור עפ"י הלכה הוא חייב מיתה, ובחורה שחיה עם בחורה אמנם עוברת איסור דאו', אבל לא חייבת אפילו מלקות

זה הרבה יותר נורמלי בבנות

אני קיבלתי את הרושם הזה מהלכה שלמדתי לא מזמן שאם יש אשה חשופה לפני גבר, אסור לו לומר דברי תורה, ויש מחלוקת בפוסקים אם יש אישה חשופה לפני אשה, אם גם לה יש איסור (והמשנה ברורה מחמיר בזה!)

והסיבה של האוסרים היא שאשה גם כן מתגרה מאשה (כך כתב הל"ח). כך שההלכה מתייחסת לגירוי בין נשים כדבר נורמטיבי, ואוסרת על כל אשה לומר ד"ת כנגד אשה חשופה מחמת זה

(וגם המתירים מסכימים לעיקרון, אלא שהם סוברים שזה לא שייך באשה שרק חשופה קצת (כן כתב הא"ר))

כך שאני אישית חושב שלא הייתי פוסל בגלל זה, אלא אם כן יש חשש שהנטיה שלה לנשים הרבה יותר חזקה, שאז זה יכול ליצור בעיה...

והרבה פחות מיני.

בנות הן יצורות "מתאהבות" כאלו מטבען- מאוד מתפעלות ומאוד מתרגשות, ולכן לפעמים מספיק שיש הערכה מאוד עמוקה כלפי משהי אחרת, שבשילוב של דברים מסויימים (כמו לדוג'- שהיא נותנת לך תשומת לב וכו) כדי לגרום לך לפתח איזשהו רגש לא ברור כלפיה. 

אני חושבת שצריך לעשות הפרדה בין משיכה (שהיא אכן מגדירה את המניות של האדם) לבין רגש-לב כלפי משהו, כי הרגשות שלנו כבני אדם הם מאוד מורכבים ומאוד לא דיכוטומיים ,כפי שמנסים לפעמים להציג את זה.

אני חושבת שזה יכול להיות משהו די תמים ודי טבעי, ורק העולם המערבי על שלל טומאתו הרחיק לכת ועשה מזה נושא שלם.

לעצם השאלה:

כואב לי שהציבור הגיע להתמודד עם שאלה כזו אני לא רוצה לדמיין מה יהיו השאלות של ילדי היקרים כשיגיעו לפרקם ואפילו מפחד מזה. עלי לבנות עולם תורני מוצק מאוד על מנת להתמודד עם זה.

אם הייתי רווק מסתבר שהייתי פוסל הצעה כזו הסבר:

נראה לי שעל האדם במצב הזה לנקוט באחד בשני אופנים

לכתחילה לטפל בנטייה שלו ורק אז להגיע לפגישות

או לכל הפחות לטפל ברמה של כמעט סיום ולא להזכיר מזה מאומה כי אז זה מידע מיותר שיכול לפגוע במערכת היחסים בבחינת מה שאתה לא יודע לא פוגע בך.

לעצם הדיון:

באמת מעניין לשאול רב את השאלה הזו.

שכבר לא מטאטאים את זה מתחת לשטיח?

שיכול להיות שהומואים יחיו לבד ולא יתחתנו ויאמללו את בנות זוגם?

ואני אחזור שוב- כל מי שמדבר על טיפולים טיפולים טיפולים כאילו זה הוקוס פוקוס.

אז צר לי להודע לך (ובאמת צר לי. הלוואי שזה היה פשוט כ"כ) שלא תמיד הטיפול עוזר. ולא תמיד הוא עוזר לטווח הארוך.

אפילו עצת נפש אומרים בפירוש שרק חלק מהאנשים יצליחו לצאת מזה לחלוטין, וחלק יצליחו להתמודד עם זה יותר טוב וחלק לא.

ביסקסואל בכלל לא צריך להכנס למקום הזה. למה לו לעבור טיפול נפשי קשה וסוחט? כל עוד הוא בי עם נטיה יותר לצד השני- שיתמקד בזה כמה שהוא יכול.

רק אם הוא מרגיש תסכול או קושי או חוסר יכולת להתמודד עם זה- אז כדאי ללכת לטיפול.

לכולנו יש יצר וכולנו צריכים להתמודד איתו. לא כל אחד צריך ללכת בגלל זה לטיפול, רק מי שלא מצליח לבד. 

מאנשים שכבר עברו טיפול שזה רק פוגע ובכלל לא עוזר...

פסיכית לגמרי.

בעיה- לא סתם בעיה אלא בעיה איומה!

תתחילו לקרוא לילדים בשמם, אנשים. להתחיל חיי משפחה באופן הזה זה פשוט נורא ואיום!

אם במהלך הנישואין צצה בעיה כזו זה משהו אחר, אתם כבר קשורים אחד עם השני בברית קדושה.

אבל לכתחילה- געוואלד!!!!!!!!!

אח"כ תדברי.

לרוב זה אנשים שאפילו לא מגדירים את עצמם בבעיה.

למה? כי זה הרבה יותר פשוט מאשר הומו\לסבית מוחלט.

זה עוד נספח קטן ולא נחמד, אבל אפשר לחיות עם זה ולהקים משפחה לתפארת.

ולרוב לא צריך טיפול בכלל (אלא אם זה חזק ועושה בעיות שקשה להתמודד איתן לבד)

לא בעיה ולא איומה.

ולכי תדעי איזה אנשים סביבך הם כאלה- ואין לך מושג. כי הם נשואים באושר ונראים הכי רגילים בעולם.

תפסיקו להגיד שטויות בלי לדעת על מה אתם מדברים. 

אני כבר לא רווק וגם לא קראתי את השרשור, אבל זה מאד מצוי. גם לי וגם לאשתי יש את הרגשות האלה והיא בכלל טוענת שחצי מהנשים הן כאלו. 

אפילו שאצלנו זה לא עד כדי כך רציני, אני לא אשקר ואומר שהכל הולך חלק ומושלם. אני לא אומר לפסול, אבל כן צריך קצת ראש פתוח כדי להבין באמת במה מדובר כשהקשר עולה על פסים רציניים. 

המעט שקראתי היה בעיקר ממקום לא מבין ולא מכיל. אני לא יודע כמה הנושא ידוע ומדובר אבל הבעיה הזו היא לא כל כך נדירה. אם בן הזוג מספיק פתוח וכן לחשוף את זה הסיכוי לזוגיות טובה הוא אדיר. אני מניח שהרבה יותר מבן זוג שמפחד לחשוף את זה... 

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?