נראה, נחשוב וכו'...

ולהחליט ביניכם באופן עצמאי.

זה באמת לא נעים - אבל ההורים יתרגלו עם הזמן שכמובן רוצים בקשר טוב עימם, אבל אתם בונים בית משלכם.

אח"כ גם אפשר לומר שאם בעז"ה בעתיד תמצא פרנסה קרוב אליהם, תשתדלו להתקרב.

ותשתדלו לשמוח על הענין העיקרי, בניתוק גמור מזה.

אומר שכל בזמן נצטרך לקבל את התכתיבים שלהם, בנוסף הם פחות דתיים

ולא נוכל להתקדם מבחינה רוחנית כפי שתכנננו אם נהיה על ידם, הם ימררו

עת חיינו.

שאם באמת האמא כך - אז יותר טוב לא לגור על-יד, כי חייבים קצת עצמאות בהתחלה..

ו"בעתיד" - זה לא אומר מתי..

כאשר תהיה נשואים כבר זמן שתרגישו מספיק עצמאיים ובלתי תלויים - וגם ההורים יתרגלו לקשר טוב שאין בו "השתלטות", אז תוכלו לגור גם יותר קרוב, אם תרצו, בלי לחשוש מידי.

אתם שניכם אנשים בוגרים ויודעים מה אתם רוצים מעצמכם.

אם אתם עצמאיים כלכלית, כל ההחלטות בתחומים כלכליים צריכות להיות ללא הפרעות חיצוניות.

כמובן שיש גם צד של כיבוד הורים פה, אבל לא על חשבון הילדים. אתם צריכים לשים להם גבולות ברורים בנוגע לכמה שהם חושבים שמותר להם להתערב בחיים שיהיו לכם אחרי החתונה - ומקום מגורים זה אחד הדברים הראשונים.

ראיתי שכתבת בלנ"ו שישבתם איתם לשיחה וזה לא עזר, מכאן והלאה הכל תלוי רק בכם.

תמצאו מקום מגורים שיהיה לך נוח מבחינת פרנסה, ולארוסתך נוח מבחינת מה שהיא מתכננת לעשות. השיקול של ההורים שלה בא בעדיפות אחרונה אם בכלל.

מזלטוב ובהצלחה.

עלול להגיע למצב ח"ושל אואני או ההורים שלה... האם יש עצה לעקוף זאת?

רק לבקש מהם למצוא פתרון מספיק טוב גם עבורך (בתור מפרנס ראשי)

בגלל שאין להם סיבה מספיק טובה לבקשה שלהם שתגורו לידם (למעט ה-"ככה" שהם אומרים), ההצעה תיפול בשלב הזה.

במקום להתנגד להורים שלה אתם צריכים לשים את הכל על השולחן ולראות ביחד שאין שום אפשרות אחרת, לא מתוך התרסה אלא מתוך שיקולים של "רצון לבנות את הזוגיות" ו-"לגור יחסית קרוב למקום העבודה".

אתם צריכים פשוט לגרום להורים שלה להבין (בהנחה שזה גם מה שארוסתך רוצה) שבשלב הזה של החיים המשותפים שלכם (לפחות עד שארוסתך תסיים את התואר) אתם צריכים לגור ברדיוס מסויים ממקום העבודה שלך... ועד כמה שזה לא נעים להם לשמוע - העיר בה הם גרים נמצאת מחוץ לאותו רדיוס.

ושוב, בלי התנגדות או התרסה, רק הסבר הגיוני ושקול למה אתם פשוט לא יכולים לגור איפה שהם רוצים.

בלי "אנחנו מחליטים על עצמנו עכשיו" או "אני מפרנס אז אני קובע" אלא רק לשקף להם את טובתכם בתור זוג טרי שצריך את השקט הנפשי של עבודה בלי נסיעות ארוכות, של סיום תואר בנחת, של הבניה הזוגית שלכם בשנה/ים הראשונה/ות.

המון הצלחה ומזלטוב.

ואז הוא יעזור לכם להתנהל מול האמא?

נשמע ממש לא פשוט..

באמת כדאי שתלכו לרב שמקובל על שניכם ושהוא ימליץ לכם מה לעשות במקרה הזה. (אפשר גם ליועץ נישואין)

אמא כזו יכולה להרוס את חיי הזוגיות של הבת שלה, לכן כדאי שתהיה לכם (ולבת בפרט) תמיכה נוספת ממישהו שמבין בתחום.

להם רב

גם רבנים שהם יועצי זוגיות יוכלו לייעץ. זו שאלה שעולה להרבה זוגות. (הפער בין דרישות ההורים לבין הזוג)

דברו עם רב כזה. אולי הוא יתן לכם עצה מתאימה. (כאן מן הסתם לא כתבת את כל הנתונים. ליועץ תוכלו לפרט יותר והוא יעזור לכם יותר)

ובקשר לאבא- אולי בכל זאת כדאי לדבר איתו. אולי אם הוא יסכים אתכם, לארוסתך יהיה קל יותר לעשות משהו שאמא שלה לא מסכימה איתו, כי היא תרגיש שלא כל המשפחה שלה יוצאת נגד, אלא רק האמא (כלומר, חלק מהמשפחה כן מסכימה)

וככל שתתרחקו מהם כן יטב לשניכם.

אם תגורו שם והיא כנועה לכל השגעונות של הוריה אתה יכול לצפות להמשך מעורבות עמוקה שלהם בחייך.

אין מצב שתגורו לא פה ולא פה?

כי אז זה יצור פחות התנגדות..

לחשוב על מקום שטוב לשניכם וקרוב לעבודה.

תנסה להבין רגע את הוריה, בדר"כ הבת רוצה לגור ליד הוריה (משו מימים עברו.. לא באמת היום עושים את זה)

ופתאום לגור ליד הורי הבעל. 

וכפי שאמרת, את לא הולכים לפיהם מבחינה רוחנית, שזה משו שקשה להם גם ככה. שהבת לא כמו הוריה,

אז עוד להתרחק מהם מגורית.

אני מבינה אתכם מאוד מאוד, ומזדהה מהצד השני.. ואם ארוסתך רוצה, היא מוזמנת באישי.. 

אבל- צריך להיות מאוד חכמים.

ולזכור- קידוש ה' זה גם ובעיקר במשפחה.

לא שווה לא לכבד אותם. זה מצווה חשובה בשבילכם. (ולא משנה אם "מגיע" או "לא מגיע" להורים)

תנסו להיות רגועים ולחשוב על הדברים.

ובוודאי לא לגור ליד הוריה, כמו שרשמו כולם. זה יכול לעשות רק נזק.

כוחות...

שלום,

לא כל כך מסכימה עם קודמיי.

בחור שמנסה לשכנע בחורה ללכת נגד דעת הוריה. לא בטוח שההמשך יהיה לו קל. זה רק ילך ויסתבך.

בהתחלה צריכים כמה שיותר שהבחורה לא תגיד דברים נגד הורי הבחור ולהיפך. כי ברגע שיהיה שעת משבר או חילוקי דעות ביניכם, זה יצוף שגם אתה לא מעריך את הורי...

אם יש אפשרות לנסוע למקום העבודה מעיר הורי האשה ( שעה נסיעה - מקובל) ברור שכדאי לשקול זאת היטב.

אם לא צריך להסביר זאת להורים, אך בשיחה איתם להבהיר שהיינו מאוד רוצים לגור לידכם אך טכנית כרגע זה לא מתאפשר אולי בהמשך.

כמובן שלגור באותו עיר אין הכוונה באותו בניין. העיר גדולה ודווקא אז הם לא יכנסו לכם לחיים.

ממליצה בחום לשקול זאת שוב ולא לנסות ללכת בכוח נגד רצונם, זוהי רק ההתחלה יש עוד הרבה דברים בדרך ולא כדאי מראש להסתכסך.

בהצלחה! נסה להבין שהבחורה רוצה אותך אך ליד הוריה כדי לא לפגוע בשניכם.

אלא לשאול את כלה על מה לדעתה אתם מתכוונים לחיות ואיך אתה אמור להגיע לעבודה. כך שזו תהיה החלטה שלה ולא וויתור לחתן או לאימא

שתחשוב בעצמה מה היא רוצה ולמה בכלל צריך לגור ליד הורים הרי אפשר להתארח בשבתות וחגים או להזמין אליכם

ועוד משהו- אם אימא תרצה להשתלט אז מרחק לא יפריע לה,היא תיקח אוטובוס ותגיע אז צריכים לדעת למצוא איזונים נכונים

ואולי בכלל לא להגיד להם איפה שכרתם דירה

אחר כך תגידו שלא הצלחתם למצוא דירה בעיר שלהם או שבעל דירה ביטל ברגע אחרון או מצאתם דירה ואז התברר שחייבים להדביר שם או פגם אחר- משהו שאימא תאמין בזה

אם אשתך לא מבינה שעם כל הקושי היא אמורה לעמוד מולה יחד איתך,

ולא מולך יחד עם אמא שלה, אז חבל על הזמן שלכם.

אם רעייתך אינה פיקס ו 100% איתך חבל לך על הזמן

מה גם שאני חושבת שאם מבפנים היא מרגישה חזקה לגבי הקשר, היא תתמודד יפה וכפי שצריך.

לעיתים, בגלל שהתחושה הפנימית לגבי הקשר רעועה, אזי קשה להתמודד עם ההורים. ולפעמים משליכים את הקושי עליהם...

ארוסתך מסכימה איתך בקשר למקום המגורים אבל קשה לה לעמוד מול אמא שלה?!

או שהבעיה היא שהיא נגררת אחרי אמא שלה ולא יודעת מה להחליט?!

אם זאת הבעיה הראשונה אז אולי אפשר שתסכמו ביניכם שתלכו לדבר עם האמא ואתה זה שתדבר ותגיד שהחלטתם ביחד ש... אבל חשוב מאוד שאתה וארוסתך תסכימו על זה מראש ושהיא לא תעבור במהלך השיחה להגן על דעת האמא ואם יהיה צורך להגן גם על דעתכם.

ואני גם מצטרף להצעת קודמי שאמרו שלא צריך להגיד לה ישירות שרתם לא רוצים לגור לידה. אלא ש: כרגע יהיה לכם יותר נח ליד מקום העבודה שלך וכו' וכו'.

זאת אומרת אם תגורו ליד ההורים שלה , ואתה פיקח אז תצליח  בכל השנים שיבואו למצוא כל מיני דרכים לצאת מהמון מצבים כשהאמא שלה תירצה להיכנס לכם לנשמה. זאת אומרת אם אתה סופר סופר פיקח.

 אבל אם אתה חכם. אתה צריך  להגיד  בנימוס  ובכבוד "אני נורא רצה שכולנו נחיה בשלום ובהבנה אז בואו נעזוב את הנושא הזה שלא תורם", "נראה לנו שבס"ה טוב לנו  לגור איפה שנראה לנו שיהיה לנו טוב" , "בואו תשאירו את הענין הזה , לדבר על זה זה לא תורם " , " בואו נתקדם, על  הענין הזה של איפה לגור כבר חשבנו ולמה לקלקל סתם את מצב הרוח"  וכו' וכו'  הכל בנימוס ובכבוד אבל  בלי להסכים אפילו לדון על זה.  וחס וחלילה מלהגיד להם מה  שאלעד כתב :אמא חזקה + בת חלשה = עו"ד טוב ".  לא להגיד, רק להפנים  שאלעד רואה את מה שצפוי לכם אם  תוותרו עכשיו. 

 שיהיה בהצלחה

ליד אמא שלה. ככה זה בנות ,תמיד גרות בקרבת האמא לפחות בהתחלה.

לא לקחת את זה בחשבון? מה נולדת היום? ככה זה מנהגו של עולם, רוב הבנות בקירבת האם.

מסכנה הבחורה במקום להגיע שמחה לחתונה אתה משגע אותה.

אתה לא יודע מה היא עברה כל החיים עם ההורים שלה, אולי היא כרגע לא יכולה לסרב להם?

בקיצור ההיתי ממליצה, אולי לשכור דירה בקרבתם, ונגיד אחרי חצי שנה לעבור, בלי להגיד להם מראש שזה מוגבל לזמן. אתם באים לגור לידם, אחרי חצי שנה תעברו.

אני חושבת שמגיע לבחורה לגור קצת בקירבת האמא אחרי החתונה כי גם ככה יש הרבה קשיים לעתים בהתחלה.

ולבוא לחתונה במצב , שיש כבר עימות כל כך רציני על דירה זה ממש לא בריא.

עד כמה.

ולך 'אין כמו אמא' במקום לצאת בהתקפות חסרות בסיס

לכי תלמדי קצת הסטוריה מה היה בכל הדורות בכל קהילות 

ישראל, האשה הולכת אחר הבעל, גם בלי כל הטעמים שנתנו

ע"י 'הלוי'.

פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק לא 

מכאן אתה למד עד שלא יקח אדם אשה אהבתו הולכת אצל הוריו, לקח אשה אהבתו הולכת אחר אשתו, שנ' על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו, וכי יעזב איש את אביו ואת אמו ממצות כבד, אלא שאהבת נפשו דבקה אחר אשתו, שנ' ותדבק נפשו בדינה, ואומ' ודבק באשתו והיו לבשר אחד 

וזה מדרש תנאים, אז מי אנחנו שנחלוק?

היא התכוונה שרק על האיש נאמר "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו"

ולא כתוב "על כן תעזוב אישה את אביה ואת אמה", כי אשה קשורה להורים שלה גם אחרי החתונה

נכון?

היא הביאה פסוק וחז"ל במדרש אמרו בדיוק הפוך, הם אמרו שהאיש לא

יכול באמת לעזוב את אביו ואמו שהרי הוא חייב במצוות כבוד הורים גם 

אחרי החתונה מה שאין כן האשה הפטורה ממצוות כבוד הורים אחר

החתונה והנה דברי השו"ע:

שולחן ערוך יורה דעה הלכות כבוד אב ואם סימן רמ 

סעיף יז
אחד האיש ואחד האשה שוין בכבוד ובמורא של אב ואם, אלא שהאשה אין בידה לעשות, שהיא משועבדת לבעלה, יט לפיכך היא פטורה בכבוד אב ואם בעודה נשואה. ואם נתגרשה או נתאלמנה, חייבת. 

ועל כן המדרש אומר שכוונת הפסוק היא אחרת, לא שיעזוב את אביו ואמו שהרי

אינו יכול באמת לעשות זאת, אלא שמבחינת אהבתו הוא ישקיע אותה יותר באשתו.

בתחילה אמרת שהבעיה היא הפרנסה שקשר למצוא בקרבת הוריה. כמו כן, טענת שיש חשש שהאמא שלה "תשתלט" ותתערב בחייכם.

כעת - ובהודעה שקודם - הוספת ש"אשה הולכת אחר בעלה"..

אלו דברים שונים לגמרי.

כאשר אתה מבקש פה עצה, צריך לדעת שהיא לפי הנתונים שכאן; את כנותם אתה צריך לבדוק היטב.

כלומר: אם אין איך להתפרנס בקרבת הוריה - זו באמת בעיה.. מה אפשר לעשות...

אמא שעתידה להתערב בכל פרט בחייכם מתוך "שתלטנות" בעלמא - כנ"ל.

אבל כבר ראינו גם מציאויות אחרות: שאיש רוצה, ל"ע, פשוט "לנתק" את אשתו מקרבה למשפחתה, כי הוא רוצה "לשלוט" בעניינים. והמשפחה שדואגת לביתם, מרגישה בכך ורוצה להיות עם "עין פקוחה"..

לכן, צריך לדעת, שאין לדברים הללו כל קשר עם זה ש"אשה הולכת אחר בעלה". אשה הולכת אחר בעלה - זה במנהגים. כמו כן, אם באופן טבעי, בנטיית ליבה, מאהבתו והערכתו - ומתוך כיבודו אותה בכנות - היא הולכת "אחריו", מה טוב ומה נעים.

אבל לכך אין כל קשר עם מקום מגורים.  אדרבה, מצינו הרבה שהיו גרים בקרבת הורי האשה. וזה באופן טבעי: אשה קשורה לא פעם להוריה במובן של הצורך הממשי, יותר מאשר איש.

אין כל ענין להזיק לקשר של אשה אל הוריה - אלא שיש ענין בבנין עצמאי של הבית, וכיוונו הרוחני, ובלבד שזה יהיה בכנות כיוון משותף לשניהם, חיובי - ולא נסיון שיש בו משהו "כחניות" של האיש, כנ"ל.

אשר על כן, אין כאן כל מקום לציטוטים הנ"ל, לאף כיוון. לא דנים פה בדרשות - אלא בדרך בריאה לבנין מעשי ורוחני של בית.

והדרך, לענ"ד, היא - לשמור על קשר טוב עם ההורים. הרי רואים שיש לה קשר טוב איתם; יש להם השפעה. אתה לא מתחתן על-דעת לנתקה מהם, ואין לך רשות לעשות זאת - ואל תחפוץ בכך.

אתם צריכים לשדר להם יחס אוהב ומעריך - כמו שהם. הם גידלוה - תודה רבה. 

אתם רשאים לבנות בית עם כיוון משלכם - זה לא סותר כיבוד הורים. והכיוון צריך להיות מרצון אמיתי וחופשי של שניכם כאחד.

אחר כך, יש מקום על סמך נתונים אלה - לבדוק בכנות היכן יותר כדאי לגור. ללא כל "כוונות נסתרות" של "כנגד", או "דרשות" שאין להן מקום בנוגע לנושא זה.

יש להניח שאם הייתם מראש ניגשים כך, גם ההורים היו פחות מודאגים.

שוב - קשה לדעת מפה מה ה"נקודה". אבל יתכן שאתה צריך לעשות "ריוויזיה" של כל הגישה. ואם אין ממש בעיות פרנסה לא ניתנות לפיתרון, אפשר לגור גם במקום שהוא די בקרבה להוריה ולא ממש (אם זו עיר גדולה - אז צד אחר. ישוב, אז ישוב בקרבת מקום וכו'). כלומר: מספיק כדי שיוכלו לבקר מידי פעם, ולא יותר מידי שתיווצר התערבות מתמדת.

אבל קודם כל - תיקון יחס הלב, שלך, לפני הכל.  מתחתנים מתוך קבלה שזו משפחתה ואינך הולך לקלקל לה את היחס הטוב איתם.

זו ענ"ד.

לכל מי שיאמר מה שרצית מראש לשמוע,

חבל שתתייעץ כאן.

מוטב תחשוב על מה שכותבים - איש כאן לא רוצה ברעתך.

שמע מה שאומרים אנשים מנוסים - ותבדוק היטב האם אתה אכן נזהר מכל הפרמטרים שמזהירים מהם.

הספיקה הכותרת, במחילה, וגם התוכן לא מראה על הכרה כ"כ "מבוגרת" של המציאות..

א. מה זה "תתבגרו"?...  שיטה משונה להבעת דעה. אדם חושב שכל האמת איתו ומי שאומר אחרת פשוט "צריך להתבגר"?...

ב. מי שחושב שהוא "יגלה סוד קטן" לכולם,  ושכולם "חיים באותו סרט הזוי" וש"נשבר לו שכ"כ הרבה זוגות חושבים כמו ילדים  קטנים" (חוץ ממנו?..) ושכולם צריכים "קורס חובה לקראת נישואין", ושבגלל שהוא "כמעט נקלע" לאיזה "מצב עגום" אז זו הבעיה היחידה שיכולה להיות קיימת - 

הוא עצמו צריך להתבגר, ויפה שעה קודם; בוודאי קודם ייעוץ חד לאחרים.

ג. אני מניח שאני מבוגר ממך בהרבה.. וגם אחרים שכתבו פה, תתמתן לפני "ציונים" לאחרים (ובלשונך: "תתבגר"...).

ג. קראת את נושא השרשור? לא דובר פה כלל על איזו "תלות מוחלטת" בהורים, לא על מישהי שרוצה לגור על ידם כי ככה היא רגילה, וגם לא על תלות בפרנסה מהם.

הקיצור, שום דבר ממה שהתייחסת אליו. לקחת נושא שכפי עדותך היה לך קושי איתו - והשלכת על זה. אולי בגלל שזה כואב לך - באת לכלל טעות.

פה מדובר לא על זוג ש"מגבים אחד את השני" בהחלטה משותפת - אלא על מישהו שרוצה שיגורו ליד הוריו ולא ליד הוריה, שרוצה שאשתו תבין שהוריה הם "צרה צרורה" בנושא הזה, שרוצה להיתלות ב"מקורות תורניים" שאינם קשורים לנושא, כדי לשכנע שאשתו צריכה  לגור היכן שהוא רוצה.

אשה שגרה קרוב להוריה, כל זמן שאינם מתערבים בוטה בחיים זה יפה וטוב. נישואין זה לא שנאה וגט-כריתות לכל המשפחה שמסביב. מי שחושב כך - שלא יתן מוסר לאחרים על התבגרות. זו הגישה הכי ילדותית.

אכן, צריך גם להיזהר מתלות

ומי שמכיר קצת את העולם - יודע שהיו גם הריסות שסימנן הראשון היה הניסיון לנתק את האשה מסביבתה..

אז קלקולים יכולים להיות לכל הכיוונים - ואיש לא יכול לדעת דרך כאן, במה מדובר מקרה זה.

על כן, הוזהר האיש שידע להבחין היטב, בין נסיון לבנין עצמאי של הבית, הדדי, מצד שניהם, ואי תלות, תוך כיבוד ואהבה של ההורים - לבין נסיון ליצור סכסוך בין האשה להריה, ו"לנתקה" בכח מהם מתוך "דרשות" שלא ממין הענין..

[אם היתה כותבת אשה שעברה נסיון קשה מצד זה, מן הסתם היתה כותבת בדיוק כמוך - לכיוון ההפוך..  החוכמה כשמייעצים, זה לא לומר מה שהיה טוב לי - אלא להביא בחשבון את היכרותי/אי היכרותי, את המציאות אליה אני מתייחס כעת]

ואפשר בהחלט, גם לשמור קשר טוב ומכבד עם הורים - וגם לבנות בית באופן עצמאי. מי שאצלו זה סותר, צריך לבדוק האם זה מחולשה לעמוד מול התערבות לא-מוצדקת של הורים, או מאי הבנה של עצמו איך בונים בית בעדינות.

נטען ע"י הנ"ל שהפסוק אומר שצריך לגור על יד ההורים,

וטענה זו דחיתי, זה לא אומר שזו הסיבה המנחה אותי,

השבתי לכל הטענות שלך כבר לעיל, עיי"ש,

רק אוסיף דבר אחד אני באמת מתפלא איזו נבואה שרתה עליך

כדי שתבין את כל הנ"ל מתוך דברי, ממש רוב הדברים שכתבת

ממש לא עלה על דעתי, לדוגמא לא עלה על דעתי לנתקה מהוריה,

ושלא יהיה לה קשר טוב עם הוריה.

פורים שמח

התכוונתי למה שכתבת בהודעה לפני כן, שאשה הולכת אחר בעלה..

ואני לא בא "לטעון" שום טענות ו"נבואות".. אתה חושב שמישהו משלם לי על זה?...

כתבתי לך שתבדוק בתוכך היטב ממה זה בא. זה הכל.

כתבת לפני כן בסגנון חריף על הוריה. נכון שלפעמים באמת יש אמא שרואים שהיא רוצה "להשתלט" וכו' - ובאמת צריך להיזהר מזה.  אבל בהיות שנשמעו אפשרויות לניואנסים נוספים מתוך כתיבתך, וכבר ראינו אנשים שממש "לשם שמיים" קלקלו יחס בין אשה להוריה וכו', וזה לא יצא טוב - ולפעמים גם לא חשו שיש מוטיווציות נוספות בתוכם - על כן הוצע לך לבדוק היטב ובכנות אצל עצמך את ה"מרכיבים" לענין.

איש כאן לא יוכל לדעת במקומך מה שקורה בתוכך.

לטובתכם - למצוא את הנוסחה הנכונה גם לקשר טוב ומכבד אל ההורים, הם הוריה; וגם ליכולת שלכם לבנות ביחד בית לפי רוחכם, באופן עצמאי, עם כבוד ואהבה לסביבה.

כשרוצים את זה באמת - זה הרבה פחות מסובך ממה שזה נשמע. אם זוג מתנהלים באחוה ורעות וכבוד - גם הורים מסתגלים תוך זמן-מה שהם אכן כבר משפחה בפני עצמם.

הנקודה החשובה היא שהבת עדין ב"שליטת " ההורים שלה ולא יכולה מולם

מה שיכול לגרום להרבה מריבות בהתחלה מול הוריה גם אם לא תגורו ממש רחוק

אני ממליצה בחום רב ללכת להתיעץ עם יועץ נישואין 

זה חשוב מאוד בעיקר לנקודה הזו שהבת תקבל כוחות לעמוד על שלכם מול הוריה 

ושיהיה בהצלחה ובמזל טוב 

בס"ד

קודם כל מזל טוב!

הצטערתי לשמוע על הקושי עם האמא, שיוצר קושי גדול על תחילת הדרך.

כתור אדם שנשוי הרבה שנים, וגם סובל מחמות מאוד עקשנית,

שהתערבה הרבה שנים בחיי הנישואין(וכמעט גרמה לגירושין...).

-לגבי השאלה היכן לגור, חשוב לדבר עם ארוסתך, לדון ביחד על הקושי שלך-מרחק,

ושלה -לחץ מצד האמא, בנוסף ללחץ של כלה לפני חתונה(אתה בטח יודע...).

ברגע שתגיד לה שאתה מבין את הלחץ שלה, והקושי שלה לעמוד מול האמא,

אתה מוריד ממנה הרבה לחץ, ומיקל עליה מאוד.

אני מניח שהיא תלך לקראתך, אולם חשוב שתשאל איך תוכל להקל עליה להתמודד עם הלחץ

להדגיש שאתה איתה ותתמוך בה, וכמובן מוכן לוותר קצת כדי לעזור לה(יותר ביקורים אצלם אם צריך וכו...).

-הנקודה היותר חשובה, היא הבעיה לטווח ארוך.

אם כבר בהתחלה, אתה מרגיש שהחמות קשה, וכנראה אשתך גם פוחדת ממנה,

צריך לחשוב איך להתמודד עם זה, ושלא תתערב יותר מדאי בחיים שלכם, היות וזה יכול ממש להרוס את הקשר,

במיוחד כשקשה לארוסתך לאמר לה לא.

אני חושב ששוה להתייעץ עם מישהו מקצועי על התמודדות זוגית נכונה(ייתכן שתגלה גם טראומות של אשתך הקשורות בזה).

עכשיו הבעיה קטנה, אבל מניסיון, כשלא מטפלים זה הופך לבעייה מאוד רצינית.

-

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.