נראה, נחשוב וכו'...

ולהחליט ביניכם באופן עצמאי.

זה באמת לא נעים - אבל ההורים יתרגלו עם הזמן שכמובן רוצים בקשר טוב עימם, אבל אתם בונים בית משלכם.

אח"כ גם אפשר לומר שאם בעז"ה בעתיד תמצא פרנסה קרוב אליהם, תשתדלו להתקרב.

ותשתדלו לשמוח על הענין העיקרי, בניתוק גמור מזה.

אומר שכל בזמן נצטרך לקבל את התכתיבים שלהם, בנוסף הם פחות דתיים

ולא נוכל להתקדם מבחינה רוחנית כפי שתכנננו אם נהיה על ידם, הם ימררו

עת חיינו.

שאם באמת האמא כך - אז יותר טוב לא לגור על-יד, כי חייבים קצת עצמאות בהתחלה..

ו"בעתיד" - זה לא אומר מתי..

כאשר תהיה נשואים כבר זמן שתרגישו מספיק עצמאיים ובלתי תלויים - וגם ההורים יתרגלו לקשר טוב שאין בו "השתלטות", אז תוכלו לגור גם יותר קרוב, אם תרצו, בלי לחשוש מידי.

אתם שניכם אנשים בוגרים ויודעים מה אתם רוצים מעצמכם.

אם אתם עצמאיים כלכלית, כל ההחלטות בתחומים כלכליים צריכות להיות ללא הפרעות חיצוניות.

כמובן שיש גם צד של כיבוד הורים פה, אבל לא על חשבון הילדים. אתם צריכים לשים להם גבולות ברורים בנוגע לכמה שהם חושבים שמותר להם להתערב בחיים שיהיו לכם אחרי החתונה - ומקום מגורים זה אחד הדברים הראשונים.

ראיתי שכתבת בלנ"ו שישבתם איתם לשיחה וזה לא עזר, מכאן והלאה הכל תלוי רק בכם.

תמצאו מקום מגורים שיהיה לך נוח מבחינת פרנסה, ולארוסתך נוח מבחינת מה שהיא מתכננת לעשות. השיקול של ההורים שלה בא בעדיפות אחרונה אם בכלל.

מזלטוב ובהצלחה.

עלול להגיע למצב ח"ושל אואני או ההורים שלה... האם יש עצה לעקוף זאת?

רק לבקש מהם למצוא פתרון מספיק טוב גם עבורך (בתור מפרנס ראשי)

בגלל שאין להם סיבה מספיק טובה לבקשה שלהם שתגורו לידם (למעט ה-"ככה" שהם אומרים), ההצעה תיפול בשלב הזה.

במקום להתנגד להורים שלה אתם צריכים לשים את הכל על השולחן ולראות ביחד שאין שום אפשרות אחרת, לא מתוך התרסה אלא מתוך שיקולים של "רצון לבנות את הזוגיות" ו-"לגור יחסית קרוב למקום העבודה".

אתם צריכים פשוט לגרום להורים שלה להבין (בהנחה שזה גם מה שארוסתך רוצה) שבשלב הזה של החיים המשותפים שלכם (לפחות עד שארוסתך תסיים את התואר) אתם צריכים לגור ברדיוס מסויים ממקום העבודה שלך... ועד כמה שזה לא נעים להם לשמוע - העיר בה הם גרים נמצאת מחוץ לאותו רדיוס.

ושוב, בלי התנגדות או התרסה, רק הסבר הגיוני ושקול למה אתם פשוט לא יכולים לגור איפה שהם רוצים.

בלי "אנחנו מחליטים על עצמנו עכשיו" או "אני מפרנס אז אני קובע" אלא רק לשקף להם את טובתכם בתור זוג טרי שצריך את השקט הנפשי של עבודה בלי נסיעות ארוכות, של סיום תואר בנחת, של הבניה הזוגית שלכם בשנה/ים הראשונה/ות.

המון הצלחה ומזלטוב.

ואז הוא יעזור לכם להתנהל מול האמא?

נשמע ממש לא פשוט..

באמת כדאי שתלכו לרב שמקובל על שניכם ושהוא ימליץ לכם מה לעשות במקרה הזה. (אפשר גם ליועץ נישואין)

אמא כזו יכולה להרוס את חיי הזוגיות של הבת שלה, לכן כדאי שתהיה לכם (ולבת בפרט) תמיכה נוספת ממישהו שמבין בתחום.

להם רב

גם רבנים שהם יועצי זוגיות יוכלו לייעץ. זו שאלה שעולה להרבה זוגות. (הפער בין דרישות ההורים לבין הזוג)

דברו עם רב כזה. אולי הוא יתן לכם עצה מתאימה. (כאן מן הסתם לא כתבת את כל הנתונים. ליועץ תוכלו לפרט יותר והוא יעזור לכם יותר)

ובקשר לאבא- אולי בכל זאת כדאי לדבר איתו. אולי אם הוא יסכים אתכם, לארוסתך יהיה קל יותר לעשות משהו שאמא שלה לא מסכימה איתו, כי היא תרגיש שלא כל המשפחה שלה יוצאת נגד, אלא רק האמא (כלומר, חלק מהמשפחה כן מסכימה)

וככל שתתרחקו מהם כן יטב לשניכם.

אם תגורו שם והיא כנועה לכל השגעונות של הוריה אתה יכול לצפות להמשך מעורבות עמוקה שלהם בחייך.

אין מצב שתגורו לא פה ולא פה?

כי אז זה יצור פחות התנגדות..

לחשוב על מקום שטוב לשניכם וקרוב לעבודה.

תנסה להבין רגע את הוריה, בדר"כ הבת רוצה לגור ליד הוריה (משו מימים עברו.. לא באמת היום עושים את זה)

ופתאום לגור ליד הורי הבעל. 

וכפי שאמרת, את לא הולכים לפיהם מבחינה רוחנית, שזה משו שקשה להם גם ככה. שהבת לא כמו הוריה,

אז עוד להתרחק מהם מגורית.

אני מבינה אתכם מאוד מאוד, ומזדהה מהצד השני.. ואם ארוסתך רוצה, היא מוזמנת באישי.. 

אבל- צריך להיות מאוד חכמים.

ולזכור- קידוש ה' זה גם ובעיקר במשפחה.

לא שווה לא לכבד אותם. זה מצווה חשובה בשבילכם. (ולא משנה אם "מגיע" או "לא מגיע" להורים)

תנסו להיות רגועים ולחשוב על הדברים.

ובוודאי לא לגור ליד הוריה, כמו שרשמו כולם. זה יכול לעשות רק נזק.

כוחות...

שלום,

לא כל כך מסכימה עם קודמיי.

בחור שמנסה לשכנע בחורה ללכת נגד דעת הוריה. לא בטוח שההמשך יהיה לו קל. זה רק ילך ויסתבך.

בהתחלה צריכים כמה שיותר שהבחורה לא תגיד דברים נגד הורי הבחור ולהיפך. כי ברגע שיהיה שעת משבר או חילוקי דעות ביניכם, זה יצוף שגם אתה לא מעריך את הורי...

אם יש אפשרות לנסוע למקום העבודה מעיר הורי האשה ( שעה נסיעה - מקובל) ברור שכדאי לשקול זאת היטב.

אם לא צריך להסביר זאת להורים, אך בשיחה איתם להבהיר שהיינו מאוד רוצים לגור לידכם אך טכנית כרגע זה לא מתאפשר אולי בהמשך.

כמובן שלגור באותו עיר אין הכוונה באותו בניין. העיר גדולה ודווקא אז הם לא יכנסו לכם לחיים.

ממליצה בחום לשקול זאת שוב ולא לנסות ללכת בכוח נגד רצונם, זוהי רק ההתחלה יש עוד הרבה דברים בדרך ולא כדאי מראש להסתכסך.

בהצלחה! נסה להבין שהבחורה רוצה אותך אך ליד הוריה כדי לא לפגוע בשניכם.

אלא לשאול את כלה על מה לדעתה אתם מתכוונים לחיות ואיך אתה אמור להגיע לעבודה. כך שזו תהיה החלטה שלה ולא וויתור לחתן או לאימא

שתחשוב בעצמה מה היא רוצה ולמה בכלל צריך לגור ליד הורים הרי אפשר להתארח בשבתות וחגים או להזמין אליכם

ועוד משהו- אם אימא תרצה להשתלט אז מרחק לא יפריע לה,היא תיקח אוטובוס ותגיע אז צריכים לדעת למצוא איזונים נכונים

ואולי בכלל לא להגיד להם איפה שכרתם דירה

אחר כך תגידו שלא הצלחתם למצוא דירה בעיר שלהם או שבעל דירה ביטל ברגע אחרון או מצאתם דירה ואז התברר שחייבים להדביר שם או פגם אחר- משהו שאימא תאמין בזה

אם אשתך לא מבינה שעם כל הקושי היא אמורה לעמוד מולה יחד איתך,

ולא מולך יחד עם אמא שלה, אז חבל על הזמן שלכם.

אם רעייתך אינה פיקס ו 100% איתך חבל לך על הזמן

מה גם שאני חושבת שאם מבפנים היא מרגישה חזקה לגבי הקשר, היא תתמודד יפה וכפי שצריך.

לעיתים, בגלל שהתחושה הפנימית לגבי הקשר רעועה, אזי קשה להתמודד עם ההורים. ולפעמים משליכים את הקושי עליהם...

ארוסתך מסכימה איתך בקשר למקום המגורים אבל קשה לה לעמוד מול אמא שלה?!

או שהבעיה היא שהיא נגררת אחרי אמא שלה ולא יודעת מה להחליט?!

אם זאת הבעיה הראשונה אז אולי אפשר שתסכמו ביניכם שתלכו לדבר עם האמא ואתה זה שתדבר ותגיד שהחלטתם ביחד ש... אבל חשוב מאוד שאתה וארוסתך תסכימו על זה מראש ושהיא לא תעבור במהלך השיחה להגן על דעת האמא ואם יהיה צורך להגן גם על דעתכם.

ואני גם מצטרף להצעת קודמי שאמרו שלא צריך להגיד לה ישירות שרתם לא רוצים לגור לידה. אלא ש: כרגע יהיה לכם יותר נח ליד מקום העבודה שלך וכו' וכו'.

זאת אומרת אם תגורו ליד ההורים שלה , ואתה פיקח אז תצליח  בכל השנים שיבואו למצוא כל מיני דרכים לצאת מהמון מצבים כשהאמא שלה תירצה להיכנס לכם לנשמה. זאת אומרת אם אתה סופר סופר פיקח.

 אבל אם אתה חכם. אתה צריך  להגיד  בנימוס  ובכבוד "אני נורא רצה שכולנו נחיה בשלום ובהבנה אז בואו נעזוב את הנושא הזה שלא תורם", "נראה לנו שבס"ה טוב לנו  לגור איפה שנראה לנו שיהיה לנו טוב" , "בואו תשאירו את הענין הזה , לדבר על זה זה לא תורם " , " בואו נתקדם, על  הענין הזה של איפה לגור כבר חשבנו ולמה לקלקל סתם את מצב הרוח"  וכו' וכו'  הכל בנימוס ובכבוד אבל  בלי להסכים אפילו לדון על זה.  וחס וחלילה מלהגיד להם מה  שאלעד כתב :אמא חזקה + בת חלשה = עו"ד טוב ".  לא להגיד, רק להפנים  שאלעד רואה את מה שצפוי לכם אם  תוותרו עכשיו. 

 שיהיה בהצלחה

ליד אמא שלה. ככה זה בנות ,תמיד גרות בקרבת האמא לפחות בהתחלה.

לא לקחת את זה בחשבון? מה נולדת היום? ככה זה מנהגו של עולם, רוב הבנות בקירבת האם.

מסכנה הבחורה במקום להגיע שמחה לחתונה אתה משגע אותה.

אתה לא יודע מה היא עברה כל החיים עם ההורים שלה, אולי היא כרגע לא יכולה לסרב להם?

בקיצור ההיתי ממליצה, אולי לשכור דירה בקרבתם, ונגיד אחרי חצי שנה לעבור, בלי להגיד להם מראש שזה מוגבל לזמן. אתם באים לגור לידם, אחרי חצי שנה תעברו.

אני חושבת שמגיע לבחורה לגור קצת בקירבת האמא אחרי החתונה כי גם ככה יש הרבה קשיים לעתים בהתחלה.

ולבוא לחתונה במצב , שיש כבר עימות כל כך רציני על דירה זה ממש לא בריא.

עד כמה.

ולך 'אין כמו אמא' במקום לצאת בהתקפות חסרות בסיס

לכי תלמדי קצת הסטוריה מה היה בכל הדורות בכל קהילות 

ישראל, האשה הולכת אחר הבעל, גם בלי כל הטעמים שנתנו

ע"י 'הלוי'.

פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק לא 

מכאן אתה למד עד שלא יקח אדם אשה אהבתו הולכת אצל הוריו, לקח אשה אהבתו הולכת אחר אשתו, שנ' על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו, וכי יעזב איש את אביו ואת אמו ממצות כבד, אלא שאהבת נפשו דבקה אחר אשתו, שנ' ותדבק נפשו בדינה, ואומ' ודבק באשתו והיו לבשר אחד 

וזה מדרש תנאים, אז מי אנחנו שנחלוק?

היא התכוונה שרק על האיש נאמר "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו"

ולא כתוב "על כן תעזוב אישה את אביה ואת אמה", כי אשה קשורה להורים שלה גם אחרי החתונה

נכון?

היא הביאה פסוק וחז"ל במדרש אמרו בדיוק הפוך, הם אמרו שהאיש לא

יכול באמת לעזוב את אביו ואמו שהרי הוא חייב במצוות כבוד הורים גם 

אחרי החתונה מה שאין כן האשה הפטורה ממצוות כבוד הורים אחר

החתונה והנה דברי השו"ע:

שולחן ערוך יורה דעה הלכות כבוד אב ואם סימן רמ 

סעיף יז
אחד האיש ואחד האשה שוין בכבוד ובמורא של אב ואם, אלא שהאשה אין בידה לעשות, שהיא משועבדת לבעלה, יט לפיכך היא פטורה בכבוד אב ואם בעודה נשואה. ואם נתגרשה או נתאלמנה, חייבת. 

ועל כן המדרש אומר שכוונת הפסוק היא אחרת, לא שיעזוב את אביו ואמו שהרי

אינו יכול באמת לעשות זאת, אלא שמבחינת אהבתו הוא ישקיע אותה יותר באשתו.

בתחילה אמרת שהבעיה היא הפרנסה שקשר למצוא בקרבת הוריה. כמו כן, טענת שיש חשש שהאמא שלה "תשתלט" ותתערב בחייכם.

כעת - ובהודעה שקודם - הוספת ש"אשה הולכת אחר בעלה"..

אלו דברים שונים לגמרי.

כאשר אתה מבקש פה עצה, צריך לדעת שהיא לפי הנתונים שכאן; את כנותם אתה צריך לבדוק היטב.

כלומר: אם אין איך להתפרנס בקרבת הוריה - זו באמת בעיה.. מה אפשר לעשות...

אמא שעתידה להתערב בכל פרט בחייכם מתוך "שתלטנות" בעלמא - כנ"ל.

אבל כבר ראינו גם מציאויות אחרות: שאיש רוצה, ל"ע, פשוט "לנתק" את אשתו מקרבה למשפחתה, כי הוא רוצה "לשלוט" בעניינים. והמשפחה שדואגת לביתם, מרגישה בכך ורוצה להיות עם "עין פקוחה"..

לכן, צריך לדעת, שאין לדברים הללו כל קשר עם זה ש"אשה הולכת אחר בעלה". אשה הולכת אחר בעלה - זה במנהגים. כמו כן, אם באופן טבעי, בנטיית ליבה, מאהבתו והערכתו - ומתוך כיבודו אותה בכנות - היא הולכת "אחריו", מה טוב ומה נעים.

אבל לכך אין כל קשר עם מקום מגורים.  אדרבה, מצינו הרבה שהיו גרים בקרבת הורי האשה. וזה באופן טבעי: אשה קשורה לא פעם להוריה במובן של הצורך הממשי, יותר מאשר איש.

אין כל ענין להזיק לקשר של אשה אל הוריה - אלא שיש ענין בבנין עצמאי של הבית, וכיוונו הרוחני, ובלבד שזה יהיה בכנות כיוון משותף לשניהם, חיובי - ולא נסיון שיש בו משהו "כחניות" של האיש, כנ"ל.

אשר על כן, אין כאן כל מקום לציטוטים הנ"ל, לאף כיוון. לא דנים פה בדרשות - אלא בדרך בריאה לבנין מעשי ורוחני של בית.

והדרך, לענ"ד, היא - לשמור על קשר טוב עם ההורים. הרי רואים שיש לה קשר טוב איתם; יש להם השפעה. אתה לא מתחתן על-דעת לנתקה מהם, ואין לך רשות לעשות זאת - ואל תחפוץ בכך.

אתם צריכים לשדר להם יחס אוהב ומעריך - כמו שהם. הם גידלוה - תודה רבה. 

אתם רשאים לבנות בית עם כיוון משלכם - זה לא סותר כיבוד הורים. והכיוון צריך להיות מרצון אמיתי וחופשי של שניכם כאחד.

אחר כך, יש מקום על סמך נתונים אלה - לבדוק בכנות היכן יותר כדאי לגור. ללא כל "כוונות נסתרות" של "כנגד", או "דרשות" שאין להן מקום בנוגע לנושא זה.

יש להניח שאם הייתם מראש ניגשים כך, גם ההורים היו פחות מודאגים.

שוב - קשה לדעת מפה מה ה"נקודה". אבל יתכן שאתה צריך לעשות "ריוויזיה" של כל הגישה. ואם אין ממש בעיות פרנסה לא ניתנות לפיתרון, אפשר לגור גם במקום שהוא די בקרבה להוריה ולא ממש (אם זו עיר גדולה - אז צד אחר. ישוב, אז ישוב בקרבת מקום וכו'). כלומר: מספיק כדי שיוכלו לבקר מידי פעם, ולא יותר מידי שתיווצר התערבות מתמדת.

אבל קודם כל - תיקון יחס הלב, שלך, לפני הכל.  מתחתנים מתוך קבלה שזו משפחתה ואינך הולך לקלקל לה את היחס הטוב איתם.

זו ענ"ד.

לכל מי שיאמר מה שרצית מראש לשמוע,

חבל שתתייעץ כאן.

מוטב תחשוב על מה שכותבים - איש כאן לא רוצה ברעתך.

שמע מה שאומרים אנשים מנוסים - ותבדוק היטב האם אתה אכן נזהר מכל הפרמטרים שמזהירים מהם.

הספיקה הכותרת, במחילה, וגם התוכן לא מראה על הכרה כ"כ "מבוגרת" של המציאות..

א. מה זה "תתבגרו"?...  שיטה משונה להבעת דעה. אדם חושב שכל האמת איתו ומי שאומר אחרת פשוט "צריך להתבגר"?...

ב. מי שחושב שהוא "יגלה סוד קטן" לכולם,  ושכולם "חיים באותו סרט הזוי" וש"נשבר לו שכ"כ הרבה זוגות חושבים כמו ילדים  קטנים" (חוץ ממנו?..) ושכולם צריכים "קורס חובה לקראת נישואין", ושבגלל שהוא "כמעט נקלע" לאיזה "מצב עגום" אז זו הבעיה היחידה שיכולה להיות קיימת - 

הוא עצמו צריך להתבגר, ויפה שעה קודם; בוודאי קודם ייעוץ חד לאחרים.

ג. אני מניח שאני מבוגר ממך בהרבה.. וגם אחרים שכתבו פה, תתמתן לפני "ציונים" לאחרים (ובלשונך: "תתבגר"...).

ג. קראת את נושא השרשור? לא דובר פה כלל על איזו "תלות מוחלטת" בהורים, לא על מישהי שרוצה לגור על ידם כי ככה היא רגילה, וגם לא על תלות בפרנסה מהם.

הקיצור, שום דבר ממה שהתייחסת אליו. לקחת נושא שכפי עדותך היה לך קושי איתו - והשלכת על זה. אולי בגלל שזה כואב לך - באת לכלל טעות.

פה מדובר לא על זוג ש"מגבים אחד את השני" בהחלטה משותפת - אלא על מישהו שרוצה שיגורו ליד הוריו ולא ליד הוריה, שרוצה שאשתו תבין שהוריה הם "צרה צרורה" בנושא הזה, שרוצה להיתלות ב"מקורות תורניים" שאינם קשורים לנושא, כדי לשכנע שאשתו צריכה  לגור היכן שהוא רוצה.

אשה שגרה קרוב להוריה, כל זמן שאינם מתערבים בוטה בחיים זה יפה וטוב. נישואין זה לא שנאה וגט-כריתות לכל המשפחה שמסביב. מי שחושב כך - שלא יתן מוסר לאחרים על התבגרות. זו הגישה הכי ילדותית.

אכן, צריך גם להיזהר מתלות

ומי שמכיר קצת את העולם - יודע שהיו גם הריסות שסימנן הראשון היה הניסיון לנתק את האשה מסביבתה..

אז קלקולים יכולים להיות לכל הכיוונים - ואיש לא יכול לדעת דרך כאן, במה מדובר מקרה זה.

על כן, הוזהר האיש שידע להבחין היטב, בין נסיון לבנין עצמאי של הבית, הדדי, מצד שניהם, ואי תלות, תוך כיבוד ואהבה של ההורים - לבין נסיון ליצור סכסוך בין האשה להריה, ו"לנתקה" בכח מהם מתוך "דרשות" שלא ממין הענין..

[אם היתה כותבת אשה שעברה נסיון קשה מצד זה, מן הסתם היתה כותבת בדיוק כמוך - לכיוון ההפוך..  החוכמה כשמייעצים, זה לא לומר מה שהיה טוב לי - אלא להביא בחשבון את היכרותי/אי היכרותי, את המציאות אליה אני מתייחס כעת]

ואפשר בהחלט, גם לשמור קשר טוב ומכבד עם הורים - וגם לבנות בית באופן עצמאי. מי שאצלו זה סותר, צריך לבדוק האם זה מחולשה לעמוד מול התערבות לא-מוצדקת של הורים, או מאי הבנה של עצמו איך בונים בית בעדינות.

נטען ע"י הנ"ל שהפסוק אומר שצריך לגור על יד ההורים,

וטענה זו דחיתי, זה לא אומר שזו הסיבה המנחה אותי,

השבתי לכל הטענות שלך כבר לעיל, עיי"ש,

רק אוסיף דבר אחד אני באמת מתפלא איזו נבואה שרתה עליך

כדי שתבין את כל הנ"ל מתוך דברי, ממש רוב הדברים שכתבת

ממש לא עלה על דעתי, לדוגמא לא עלה על דעתי לנתקה מהוריה,

ושלא יהיה לה קשר טוב עם הוריה.

פורים שמח

התכוונתי למה שכתבת בהודעה לפני כן, שאשה הולכת אחר בעלה..

ואני לא בא "לטעון" שום טענות ו"נבואות".. אתה חושב שמישהו משלם לי על זה?...

כתבתי לך שתבדוק בתוכך היטב ממה זה בא. זה הכל.

כתבת לפני כן בסגנון חריף על הוריה. נכון שלפעמים באמת יש אמא שרואים שהיא רוצה "להשתלט" וכו' - ובאמת צריך להיזהר מזה.  אבל בהיות שנשמעו אפשרויות לניואנסים נוספים מתוך כתיבתך, וכבר ראינו אנשים שממש "לשם שמיים" קלקלו יחס בין אשה להוריה וכו', וזה לא יצא טוב - ולפעמים גם לא חשו שיש מוטיווציות נוספות בתוכם - על כן הוצע לך לבדוק היטב ובכנות אצל עצמך את ה"מרכיבים" לענין.

איש כאן לא יוכל לדעת במקומך מה שקורה בתוכך.

לטובתכם - למצוא את הנוסחה הנכונה גם לקשר טוב ומכבד אל ההורים, הם הוריה; וגם ליכולת שלכם לבנות ביחד בית לפי רוחכם, באופן עצמאי, עם כבוד ואהבה לסביבה.

כשרוצים את זה באמת - זה הרבה פחות מסובך ממה שזה נשמע. אם זוג מתנהלים באחוה ורעות וכבוד - גם הורים מסתגלים תוך זמן-מה שהם אכן כבר משפחה בפני עצמם.

הנקודה החשובה היא שהבת עדין ב"שליטת " ההורים שלה ולא יכולה מולם

מה שיכול לגרום להרבה מריבות בהתחלה מול הוריה גם אם לא תגורו ממש רחוק

אני ממליצה בחום רב ללכת להתיעץ עם יועץ נישואין 

זה חשוב מאוד בעיקר לנקודה הזו שהבת תקבל כוחות לעמוד על שלכם מול הוריה 

ושיהיה בהצלחה ובמזל טוב 

בס"ד

קודם כל מזל טוב!

הצטערתי לשמוע על הקושי עם האמא, שיוצר קושי גדול על תחילת הדרך.

כתור אדם שנשוי הרבה שנים, וגם סובל מחמות מאוד עקשנית,

שהתערבה הרבה שנים בחיי הנישואין(וכמעט גרמה לגירושין...).

-לגבי השאלה היכן לגור, חשוב לדבר עם ארוסתך, לדון ביחד על הקושי שלך-מרחק,

ושלה -לחץ מצד האמא, בנוסף ללחץ של כלה לפני חתונה(אתה בטח יודע...).

ברגע שתגיד לה שאתה מבין את הלחץ שלה, והקושי שלה לעמוד מול האמא,

אתה מוריד ממנה הרבה לחץ, ומיקל עליה מאוד.

אני מניח שהיא תלך לקראתך, אולם חשוב שתשאל איך תוכל להקל עליה להתמודד עם הלחץ

להדגיש שאתה איתה ותתמוך בה, וכמובן מוכן לוותר קצת כדי לעזור לה(יותר ביקורים אצלם אם צריך וכו...).

-הנקודה היותר חשובה, היא הבעיה לטווח ארוך.

אם כבר בהתחלה, אתה מרגיש שהחמות קשה, וכנראה אשתך גם פוחדת ממנה,

צריך לחשוב איך להתמודד עם זה, ושלא תתערב יותר מדאי בחיים שלכם, היות וזה יכול ממש להרוס את הקשר,

במיוחד כשקשה לארוסתך לאמר לה לא.

אני חושב ששוה להתייעץ עם מישהו מקצועי על התמודדות זוגית נכונה(ייתכן שתגלה גם טראומות של אשתך הקשורות בזה).

עכשיו הבעיה קטנה, אבל מניסיון, כשלא מטפלים זה הופך לבעייה מאוד רצינית.

-

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר