בא לך לפגוש אותו? הוא מעניין אותך? נראה לך שיש סיכוי טוב לכימיה טובה ביניכם?

אם התשובה היא כן, ונראה לך שתגיעי לפגישות איתו בלי רצון לשנות אותו, אז לכי על זה.

אי מכיר זוגות שהם הפכים בדברי האלו, וזה אפילו נראה לי התכונה שתצליחי למצוא בה הכי הרבה זוגות שהם הפוכים בתכונה זו.

והרבה מאד מהזוגות האלו חיים באושר ובשמחה.

אבל אם את מרגישה, שאין שום סיכוי שאת תתחתני עם מישהו שהוא לא כמוך בעניין הזה, אז אל תכריחי את עצמך לפגוש אותו.

לפעמים המציאות שונה לגמרי ממה שאנחנו מדמיינים או חושבים בינינו לבין עצמנו.

לדעתי, כדאי לך לנסות ולראות אם יש כימיה. את כל ההתלבטויות תשמרי לאחרי שתדעי מי הוא, אחרי שתנסי להכיר אותו ולא רק בהסתמך על היכרות שטחית ו"דעות קדומות".

כן-כן, לא-לא (ואז גם תוכלי לדעת סופית שזה לא מתאים ולא תצטרכי "להדחיק").

בהצלחה.

אם את רוצה להתחתן עם הדמיונות שלך או עם מי שבאמת מיועד לך במובן הכי עמוק, פנימי ומשמעותי לעבודת ה' שלך.

אם רצונך להתחתן  עם מישהו מסוג הזה נראה לי שכדאי לך לתת לבחור הזה סיכוי. אין הרבה כאלה בשטח, מעולים וצנועים- .

בדיוק מה שרחל חיפשה ומצאה ברבי עקיבא

בהצלחה

שלרוב הבנות יש חלומות על ביתן העתידי, וברוב הפעמים הוא מתברר כחלום בעלמא.

ואת מודעת רק לכך וזהו, ואת גם מודעת לכך שאת *לא* סולדת מהסגנון הזה, אז למה לא?

אם יש סלידה, אז זה פשוט לא ימשיך... ממה שאת כותבת נראה שאין, רק יש מן מחיצה כזו של "הוא לא הסגנון שלי, אבל אין לי בעיה עם זה"... בהצלחה

הבדל רגיל - במידה זו או אחרת - בין גברים לנשים, פעמים רבות.

בוודאי שלאיש בד"כ לא יהיה איכפת במיוחד "דברים מקוריים ואופנתיים כאלה"... וזה בסדר, לשני הכיוונים.

ומה ש"דמיינת", אינו חייב להיות דבר ריאלי, או אפילו "חשוב", מבחינת בחירה לנישואין.

אם את מסתכלת על זה כ"להתפשר" - אז באמת שאלה אם כדאי. 

אבל אם את יכולה לתפוס את זה כהבדל טבעי בין איש לאשה; וגם יש לך "פרופורציה" שאומרת בתחושתך הטבעית - לא רק ב"ידיעה" - שהעניינים האחרים, מידות, תורניות וכו', הם יותר חשובים בהרבה;

אז יש מקום לבדוק.

אבל חשוב שתבדקי בתוך עצמך שאת יכולה להתייחס ל"הסתפקות במועט", ולמשפחתו, כמעלה. ולראות את ה"סטייליסטיות" כענין אישי שלך. ואז תוכלי לבדוק אם הוא יכול להיות סבלני ומבין לתכונה כזו. בלי לתבוע אותה גם ממנו, ובהערכה גדולה למעלותיו העיקריות עם רצון להתרומם על ידן, אם יתאים.

כלענ"ד.

ממש להתייחס לזה כמו כל שוני אחר בין בעל לאשה.

בין כל זוג, גם הכי מתאים בעולם, יש שוני, וככל שנשואים יותר - לומדים להכיל אחד את השני, ואפילו למצוא למה התכונה הזאת אצל בעלי, שאני בחיים לא אהיה כזאת, למה היא טובה, ולמה היא עושה אותו בדיוק למי שאני כל כך אוהבת. וגם אם ספציפית בנקודה זו או אחרת אני לא רואה את הטוב, אני מכילה, כי זה בעלי והוא יקר לי.

ככה גם בהבדל כזה, שגם אצלי הוא קיים. (ונראה לי שאצל הרבה זוגות, תלוי עד כמה בקיצוניות.)

אז נכון, בעלי לא מבין למה אני מודדת חפצים לבית לפי היופי שלהם ולא לפי היעילות, ולמה אני מרגישה צורך לחדש משהו רק כי הוא כבר לא יפה, למרות שעדיין יעיל, וכו' וכו' המון דוגמאות... למה אני רוצה בגד חדש וגם לא תמיד הכי זול כמו שהוא רגיל מאמא שלו ואחיותיו, ועוד...

אבל אנחנו מתייחסים לזה כמו כל שוני אחר ביננו. הוא מבין שזה הצורך שלי, ומנסה לאפשר לי כמה שיותר בלי לנסות לשנות אותי, ואני מבינה את חוסר ההבנה שלו לפעמים, ומשתדלת לא לראות את זה כבעייתי, אלא כצורת חיים שונה וטובה, (וביננו - לפעמים יותר...) אם הוא לא מבין אותי - אני יסביר, ולהיפך, אני ישתדל להניח לו להיראות ולנהוג כמו שנראה לו...

לא נראה לי שזה סיבה שעליה נפגשים או לא עם בחור, אבל זה תלוי עד כמה זה קיצוני אצליכם. אולי בקיצוניות רבה כבר יהיה קשה לגשר על פערים.

בהצלחה!

תזרמי עם האינטואיציה שלך

אין אפשרות לדעת אם זה הוא, עד שתפגשי אותו.

בהצלחה

ולהקים משפחה יהודית לתפארת.

כל השאר באמת דמיונות, ביחוד לאור כל הענינים המשותפים והמתאימים שאת מתארת

העניין הוא- שעד עכשיו כשדמיינתי את בעלי ואת הבית שלי דמיינתי אותו דומה לסגנון שלי..

הדימיון זה מה שמשפיע 

תנסי לראות כמה זה מהותי ואז תחליטי 

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?