לא זה ולא זה!

תקפוץ לי. אני לא עושה את שניהם

ואני אסביר

שלושת העבירות החמורות שיהרג ואל יעבור בכל מצב, זה רק כשאדם עושה מעשה, אם האדם לא עושה שום דבר, אלא עושים עבירה על ידו, לא אומרים יהרג ואל יעבור

אז ממילא אין אפשרות להכריח אדם לעשות עבירה. הוא פשוט לא יעשה, וזהו!

אין עליו יהרג ואל יעבור

אם לא עושים מעשה אז זה לא יהרג ואל יעבור

לומדים את זה מאסתר המלכה, שהיתה נשואה לגוי, ולא נהרגה על קידוש ה', כיון שלא עשתה מעשה

והדין משתנה בין גילוי עריות (באיש) שלפעמים חייב אף אם מכריחים אותו למעשה,

לבין ע"ז ושפיכות דמים. עי' בתוס' יומא (פא: ) ובתוס' סנהדרין (עד: ).

שלדעתו לא שייך כלל אונס באיש, והוא נחשב מזיד

אני יודע

וגם לדעת הרמב"ם יש חידוש של הרדב"ז שגם הוא יודה ששיך אונס באיש במקרה מיוחד שלא יעזור בו היסח הדעת

(אני מדבר בקודים, עיין שם)

אבל נראה לי שהיא, בתור אישה, חשבה יותר על אישה, ושם הדין פשוט ברמ"א שלא אומרים יהרג ואל יעבור

אבל גם באיש לדעת תוס', אם מציעים לאדם שתי ברירות - או לעבוד ע"ז בקום ועשה, או גילוי עריות בשב ואל תעשה (שלדעת תוס' אינו נחשב מעשה) ולא נותנים לו ברירה למות, נראה לי ששב ואל תעשה עדיף.

אין שום היתר לקום ולעבור עבירה

יש אכן מדרג גם בג' העבירות עצמן, כמו שמוכח מכמה מקומות, ואכמ"ל.

ומן הסתם יש איזה מקרה שבו תהיה נפק"מ בשאלה הזאת.

זהו שנא' "כאשר אבדתי אבדתי".

עד אז היא יכלה לחזור למרדכי כל פעם ("היתה טובלת.. יוצאת וטובלת."), אך כאשר הלכה מרצונה, כבר לא יכלה.

ואז היה היתר מיוחד להצלת כלל ישראל (תוס' כתובות ג, וזה לא שייך בכל מקרה של יהרג ואל יעבור, כיון שמדובר על חיים של יחיד

אנסה לסדר לעצמי. תקן אותי אחרי זה:

בעצם אקדים: וחי בהם ולא שימות בהם. בבלי- שלוש עברות מתים ולא עוברים ירושלמי מוסיף גזל, לא נפסק.

שואלת הגמרא והא אסתר פרהסייא הייתה? ולמה לא מסרה נפשה.?

הגמרא מביאה שני תירוצים: אמר אביי: אסתר קרקע עולם היתה. רבא אמר: הנאת עצמן שאני. 

אני משער שהגמ' לא שואלת והא אסתר גילו עריות עשתה כיוון שזה רק למ"ד אחד, אבל ממ"נ יש כאן בעיות נוספות של בעילה לגוי.. וכן הבין ר"ת. ועוד הוסיף 'שזרמת סוסים זרמתם'.

אך התוס חולק על ר"ת ומקבל את הדרשה שמרדכי היה נשוי לאסתר וא"כ גילוי ערית?! ומתרץ שזה כאונס, ועוד אין חילול ה' כי "קרקע עולם' - [ולכאורה סברה שהומצאה לאסתר ולא שמענו עליה עד הנה] או "הנאת עצמן שני".

יש ר"ן [לא זוכר איפה] ששמפרש את המצב באופן כללי ואומר:  אם יש מצווה שבן כה וכה יכפו עליך לא לעשות אן עניין למסור את הנפש ותעשה [תלוי במצב, כאן אסתר בין כה הייתה נבעלת ולכן לא שייך שתמסור את נפשה אך אם יש מצב שבו לא בטוח שתעבור על האיסור יהרג ועל יעבור].

הריף והרמב"ם לא גרסו את ההסבר הראשון "קרקע עולם" כי אם רק "הנאת עצמן".ולדעתם מרדכי לא היה נשוי לאסתר שאילולי כן הוי גילוי עריות.

למסקנה, שלושת השיטות מדוע אסתר הייתה פטורה מחייוב על גילוי עריות:

1. לא נשאוה - רמב"ם

2. נכרי - ר"ת

3. אשה לא עושה מעשה - תוספות

לא מכיר את הגמ' והתוס' בכתובות אז עזור לי, איך אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חברך? רק בגלל שזה רבים?

זה חידוש גדול שנאמר כאן, שגם עבירות של יהרג ואל יעבור - אם לא מדובר על חיים של יהודי אחד אלא של כל כלל ישראל - יעבור ואל יהרג

וזה היה ההיתר של אסתר

וזה אגב היה גם ההיתר של יעל שנבעלה לסיסרא, שגם היא עשתה מעשה, והיא היתה נשואה

והגמרא קוראת לזה "עבירה לשמה", ותוס' מסבירים שהכוונה שבעצם זה היה צריך להיות אסור, וזה הותר רק לצורך הצלת כלל ישראל,

(כנראה זה נקרא עבירה לשמה, כי זה דבר שאין לו מקור בתורה, וזה סברא של מרדכי ברוה"ק שאפשר להתיר איסור דאורייתא לצורך גדול כל כך, וכמו שעל בנות לוט נאמר גם כן שהן עשו עבירה לשמה, שגם הן חשבו שסוף העולם הגיע, ורק כך יכול להימשך העולם)

הרב קוק זצ"ל משיב בעניין זה בספר שו"ת "משפט כהן" הלכות מלכים:

"מיהו הדבר מצד עצמו מסתבר, דאין לך הוראת שעה כ"כ נחוצה, ראויה להורות לעבור על דברי תורה, כמו הצלת כלל ישראל. (גם לעבור עלי שפי"ד וג"ע – שם עמוד שח).

אבל החובה התדירית למסור נפש היחיד בשביל הכלל, הוא משום מגדר מילתא והוראת שעה. ואסתר משום הכי חשבה לכתחילה שהדבר רחוק שתציל, שהרי ודאי ימיתוה ותפסיד חיי שעה. וגם שהיתה חושבת שאולי במשך הזמן תהיה נקראת ותוכל להציל אז באופן יותר קרוב ובלא סכנה. ומרדכי הורה לה הוראת שעה, שבמקום הצלת כלל ישראל, אין לדחות כלל, ויפה שעה אחת קודם." 

ובהמשך:

"וממליץ אני על זה מה שכתוב בתנא דבי אליהו רבה פי"ד: אמר לי, רבי! שני דברים יש בעולם ואני אוהבם בלבבי אהבה גמורה, ואלו הן: תורה וישראל, אבל איני יודע איזה מהם קודם. אמרתי לו בני, דרכם של בני אדם אומרים, התורה קדמה, שנאמר (משלי ח. כב) ד' קנני ראשית דרכו. אבל אני אומר,ישראל קדמו, שנאמר (ירמי' ב, ג) קדש ישראל לד', ראשית תבואתו."

עיין ע"ז ב,ב

וכן שבת יד, ד.

ופרוש בקרבן העדה שם. ואם בא לך להעמיק ולשמוע הסבר אחר ומעניין עיין ב'עלי תמר' שם

"....אמר רבי חנינה זאת אומרת שאין מתרפין משפיכות דמים.  דתנינן תמן יצא רובו אין נוגעין בו וכו' חיישינן שלא ימות ואין דוחין נפש מפני נפש לא סוף דבר שאמר לו הרוג את איש פלוני אלא אמר לו חמוס את איש פלוני. "

עד שכמעט איני מבין איך אפשר להעלות אפשרות אחרת.

הרי החיוב של מסירת נפש אינו רק על גוף החפצא של העבירה באותו זמן שקיימת גזירת שמד,

אלא תלוי גם בסיטואציה (אא"כ גזירת השמד הייתה כוללת).

הגע עצמך, הרי שהכריחוהו לאכול נבלה על מנת להעבירו על דת, ונמלט מהם והתחבא

במקום מסתור, ואח"כ נחלה, ורפואותו היחידה היא אותה נבלה - האם נאמר שכאן לא 

ידחה פיקו"נ את אותו איסור? וא"כ מה לי אם נרדף ע"י אדם (כבציור שלך) או ע"י מחלתו.

שמעלה אפשרות אחרת

אני באתי להציג כאן את המצב האבסורדי שנוצר שבשביל להינצל מחילול שבת, הוא מחלל 100 פעמים שבת בשביל להינצל מחילול שבת

אבל גם אני מסכים שכך יוצא לדינא

השאלה היא במקרה שכתבתי בסוף שאין חיוב להיהרג מה יהיה הדין

שיהיה רשאי להחמיר על עצמו ולהרוויח את המצווה, אע"פ שאח"כ יצטרך לעבור עליה

בע"כ, מ"מ יעשה אז את העבירה בהיתר גמור, ואין לי בכה"ג לדונו אלא באשר הוא 

שם.

וזכר לדבר, דעת הרז"ה הידועה בההיא דאין מפליגין שסובר שהטעם הוא משום שמתנה

לחלל את השבת. והנה מפורש שם בברייתא שכל האיסור הוא דווקא כשמפליג לדבר הרשות

אך לדבר מצווה מותר אף ג' ימים קודם השבת, ומכאן שאם עושה מצווה כלשהי, אע"פ שיצמח

ממנה אח"כ אונס לעבור עבירה או אפילו כמה עבירות, אין לחוש. 

אבל שים לב שדבריך שייכים רק לאחר מעשה

אם באותו רגע עצמו שמציעים לו את העבירה הוא יכול להינצל ע"י איסור, בזה לא שייכת הסברא שלך

ויש מקום לומר שגם בזה יהיה מותר, כי יש כאן קידוש ה', ומבחינתו זה לא אופציה לחלל את שמו יתברך, אע"פ שהוא מותר מדינא.

אדרבה, היא שייכת דווקא בשעה שמציעים לו, שאז, ע"י החלטתו להימנע, מקיים המצווה.

שאתה בעצם אמרת - עכשיו אני מקיים את המצוה, ואח"כ אם אצטרך לחלל שבת - זה יהיה פיקוח נפש, ומותר לי להכניס את עצמי לאונס כשאני עושה מצוה

ואני אומר שזה שייך רק החילול שבת הוא אח"כ, אבל אם בשעת עשיית המצוה גופא אני צריך לחלל שבת, ודאי לא מתירים לעשות מצוות ובגלל זה לחלל שבת. רק אם עשית מצוה ונכנסת לתוך מצב של אונס, ועכשיו כשאתה כבר בתוך האונס אין לך ברירה, מותר לחלל שבת משום פיקו"נ

אז אם כאן במקרה הזה נניח שהוא רוצה לברוח ולחלל שבת הרבה פעמים בשעת הבריחה, באותו זמן שהוא עדיין יכול להדליק את האור ולהינצל, הוא עדיין לא "נכנס לאונס", הוא יכול עדין להדליק את האור ולא לחלל כל כך הרבה פעמים שבת

גם במקרה של הרז"ה כמו כאן, יכול להימנע מקיום המצווה ומהכניסה ההכרחית לאונס.

גם שם יוכל לרדת מהספינה בכל עת שירצה.

אם הוא יכול לרדת באמת אין כאן שום אונס, וכשמגיע שבת הוא חייב לרדת

זכור לי שזה כתוב במפורש

אני מחפש

לגבי ההולך במדבר, אם הגיע לעיר שאין בה סכנה, חייב להישאר בתוכה ואסור חהמשיך עם השיירה

שיכול לצאת מחוץ לתחום משום פיקו"נ, ואם הגיע לעיר מהלך את כולה, ומשמע שלא ימשיך עם השיירה לאחר שהגיע לעיר

וכן מפורש ברשב"ץ (ח"א סכ"א) שימעט ברכיבה בכל כוחו שלא הותר לו אלא הצורך לפיקו"נ

והדברים פשוטים, שאם יכול להישאר בעיר ולצאת מהספינה - אין כאן פיקו"נ ולא אונס.

למה שנתיר לו איסורים?

התרנו לו רק להיכנס למצב של אונס, אבל צריך שיהיה אונס. עכשיו הוא לא אנוס!

אתה מדבר על שבת??

מלבד זאת שזה לא "מפורש" שם, אף לו יהיבנא לך מאי דבעית, אני הרי מדבר

על כך שיכול גם יכול לפרוש לפני כניסת השבת.

לא על לפני שבת

זה בדיוק מה שאני מנסה לומר, שכל ההיתר הוא להיכנס לאונס, ואז לאחר שאתה באונס ולא יכול לצאת ממנו, הותר פיקו"נ, אבל לא הותר להישאר באונס ולומר "אנוס אני" בזמן שיש לך איך לצאת מזה

וממילא במקרה שלנו כל הוורט שלך שייך רק בציור שציירתי, שלאחר שהוא סירב להקשיב לאותו גוי - הוצרך לחלל שבת,

אבל אם בעודו מסרב לגוי הוצרך לחלל שבת - לא שייך לומר "אני מכניס את עצמי לאונס, ולכן אני מחלל שבת"

הרי אתה עכשיו ברגע זה לא באונס. אתה יכול פשוט להקשיב לגוי, ולא תצטרך לחלל שבת כל כך הרבה

ברגע שנכנסים לדיני "פיקוח נפש" (אני לא מדבר על שעת השמד)

לא מתחילים לחשב מה יותר חילול שבת ומה פחות... יוצאים לגמרי מהלכות חילול שבת!

אז אין דבר כזה, מחלל שבת 100 פעמים וכו', הוא בכלל בכלל לא מחלל שבת!!!

לדוגמא:

אם ילד הלך לטיול מחוץ לעירוב-שבת, ונפצע קשה.

עכשיו כשהרופא/חובש צריך להביא ציוד רפואי, כדי לטפל בו,

לא צריך (ואפילו אסור) לחשוב אם הוא צריך להעביר את הציוד הרפואי דרך מקום פטור וכד'.

(רציתי להביא דוגמאות שהיו לי כששירתתי בצבא קודשינו, אבל התאפקתי)

וכו'? לפי הזכור לי יש כלל: הקל הקל תחילה.

השו"ע פוסק שהותרה

והשו"ע פוסק שהקל הקל תחילה

הותרה נאמר רק שאפשר להתיר דברים שהם לצורך החולה גם אם אין בהם פיקו"נ

לא ברור שדעת מרן ששבת הותרה אצל פיקו"נ ויש הרבה אחרונים (והגרע"י מכללם)

שהסבירו בדעתו ששבת רק דחוייה.

וההיא דהקל הקל - כעין חילוקי, ראה בספר קרית מלך רב (דף י ע"ב).

אני מודה ומתוודה

לא למדתי את הנושא הזה של שכ"ח בעיון כראוי, רק שו"ע - משנה ברורה - ילקוט יוסף

כך שיתכן ואתה צודק

אבל הרי בשו"ע שם סי' שכ"ח סט"ז מפורש לעשות בשינוי כשאין הדבר בהול, וכ"כ המ"ב סקל"ה

כשהמצב בהול לא מחשבים

כשהמצב לא בהול יש כמה סעיפים בשולחן ערוך סי' שכ"ח איך לעשות הקל הקל תחילה

אבל אולי מלכתחילה כשהוא חושב בדעתו אם להיכנס לכל הסיפור הזה, יש לו זמן לחשוב ואינו בהול כלל

הצילו! מה את עושה כאן? את לא שמה לב שיש פה רק גברים

שמותר לך לשקר בשביל להציל אותו מעבירה חמורה יותר. מאין לך?

אם אתה מתנה תנאי שאתה בטוח שלא יתקיים, האם זה נקרא שקר?

ואין ביכולתי לבדוק כעת, אך לכאורה כן מוכח מריהטת הגמ' ברפ"ג דנדרים גבי נדרי זירוזין

שהדיון כלל לא נגע בשקר.

מתי אומרים שעדיף לעשות עבירה חמורה כדי להציל את חבירו מעבירה קלה

ויש שני תירוצים בתוס'

או שזה תלוי אם החוטא אשם או לא

או שזה תלוי אם אני איכשהו גרמתי לעבירה

בסיפור הזה לא גרמתי לעבירה וזה אשמתו, כך שבאמת אין סיבה שיהיה מותר לי לעשות איזה שהוא איסור

אבל אני זוכר שיש גרי"ז שמי שעובר עבירה במקום פיקו"נ, והוא היה עובר גם בלי זה, והפיקו"נ לא מענין אותו - זה לא מועיל לו

נכון שהוא היה אוכל גם ככה, אבל בגלל האיום הוא עשה בסופו של דבר את העברה בגללך

לא מומלץ

שאם באמת האדם מאמין לאיום שלך ויפעל על פיו - יכולת לאיים עליו הפוך, ולמנוע ממנו לאכול. ויש חובה לאפרושי מאיסורא (?)

ואם הוא לא מאמין - אז הוא חטא באכילה.

היום ממש במקרה ראיתי חזו"א (יו"ד סי' ק"ד סק"ב)

שכותב במפורש שמי שאונס את חבירו לעשות עבירה עובר על לפני עוור

לא נמצא לא באוצר החכמה ולא בהיברו בוקס

יש לך את זה איכשהו?

אם אני אזכור אני אסרוק ואשלח, זה ממש שווה קריאה

יש עוד דיעות בראשוינם. אני יודע

בדעת הרמב"ם יש מחלוקת גדולה אם הוא דיבר גם כשמעבירים על דת, או שבזה הוא מודה שמותר לההרג

ומה שהבאת מהחשמונאים - זכרתי משהו כזה במעורפל, אשמח למקור

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז