לא זה ולא זה!

תקפוץ לי. אני לא עושה את שניהם

ואני אסביר

שלושת העבירות החמורות שיהרג ואל יעבור בכל מצב, זה רק כשאדם עושה מעשה, אם האדם לא עושה שום דבר, אלא עושים עבירה על ידו, לא אומרים יהרג ואל יעבור

אז ממילא אין אפשרות להכריח אדם לעשות עבירה. הוא פשוט לא יעשה, וזהו!

אין עליו יהרג ואל יעבור

אם לא עושים מעשה אז זה לא יהרג ואל יעבור

לומדים את זה מאסתר המלכה, שהיתה נשואה לגוי, ולא נהרגה על קידוש ה', כיון שלא עשתה מעשה

והדין משתנה בין גילוי עריות (באיש) שלפעמים חייב אף אם מכריחים אותו למעשה,

לבין ע"ז ושפיכות דמים. עי' בתוס' יומא (פא: ) ובתוס' סנהדרין (עד: ).

שלדעתו לא שייך כלל אונס באיש, והוא נחשב מזיד

אני יודע

וגם לדעת הרמב"ם יש חידוש של הרדב"ז שגם הוא יודה ששיך אונס באיש במקרה מיוחד שלא יעזור בו היסח הדעת

(אני מדבר בקודים, עיין שם)

אבל נראה לי שהיא, בתור אישה, חשבה יותר על אישה, ושם הדין פשוט ברמ"א שלא אומרים יהרג ואל יעבור

אבל גם באיש לדעת תוס', אם מציעים לאדם שתי ברירות - או לעבוד ע"ז בקום ועשה, או גילוי עריות בשב ואל תעשה (שלדעת תוס' אינו נחשב מעשה) ולא נותנים לו ברירה למות, נראה לי ששב ואל תעשה עדיף.

אין שום היתר לקום ולעבור עבירה

יש אכן מדרג גם בג' העבירות עצמן, כמו שמוכח מכמה מקומות, ואכמ"ל.

ומן הסתם יש איזה מקרה שבו תהיה נפק"מ בשאלה הזאת.

זהו שנא' "כאשר אבדתי אבדתי".

עד אז היא יכלה לחזור למרדכי כל פעם ("היתה טובלת.. יוצאת וטובלת."), אך כאשר הלכה מרצונה, כבר לא יכלה.

ואז היה היתר מיוחד להצלת כלל ישראל (תוס' כתובות ג, וזה לא שייך בכל מקרה של יהרג ואל יעבור, כיון שמדובר על חיים של יחיד

אנסה לסדר לעצמי. תקן אותי אחרי זה:

בעצם אקדים: וחי בהם ולא שימות בהם. בבלי- שלוש עברות מתים ולא עוברים ירושלמי מוסיף גזל, לא נפסק.

שואלת הגמרא והא אסתר פרהסייא הייתה? ולמה לא מסרה נפשה.?

הגמרא מביאה שני תירוצים: אמר אביי: אסתר קרקע עולם היתה. רבא אמר: הנאת עצמן שאני. 

אני משער שהגמ' לא שואלת והא אסתר גילו עריות עשתה כיוון שזה רק למ"ד אחד, אבל ממ"נ יש כאן בעיות נוספות של בעילה לגוי.. וכן הבין ר"ת. ועוד הוסיף 'שזרמת סוסים זרמתם'.

אך התוס חולק על ר"ת ומקבל את הדרשה שמרדכי היה נשוי לאסתר וא"כ גילוי ערית?! ומתרץ שזה כאונס, ועוד אין חילול ה' כי "קרקע עולם' - [ולכאורה סברה שהומצאה לאסתר ולא שמענו עליה עד הנה] או "הנאת עצמן שני".

יש ר"ן [לא זוכר איפה] ששמפרש את המצב באופן כללי ואומר:  אם יש מצווה שבן כה וכה יכפו עליך לא לעשות אן עניין למסור את הנפש ותעשה [תלוי במצב, כאן אסתר בין כה הייתה נבעלת ולכן לא שייך שתמסור את נפשה אך אם יש מצב שבו לא בטוח שתעבור על האיסור יהרג ועל יעבור].

הריף והרמב"ם לא גרסו את ההסבר הראשון "קרקע עולם" כי אם רק "הנאת עצמן".ולדעתם מרדכי לא היה נשוי לאסתר שאילולי כן הוי גילוי עריות.

למסקנה, שלושת השיטות מדוע אסתר הייתה פטורה מחייוב על גילוי עריות:

1. לא נשאוה - רמב"ם

2. נכרי - ר"ת

3. אשה לא עושה מעשה - תוספות

לא מכיר את הגמ' והתוס' בכתובות אז עזור לי, איך אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חברך? רק בגלל שזה רבים?

זה חידוש גדול שנאמר כאן, שגם עבירות של יהרג ואל יעבור - אם לא מדובר על חיים של יהודי אחד אלא של כל כלל ישראל - יעבור ואל יהרג

וזה היה ההיתר של אסתר

וזה אגב היה גם ההיתר של יעל שנבעלה לסיסרא, שגם היא עשתה מעשה, והיא היתה נשואה

והגמרא קוראת לזה "עבירה לשמה", ותוס' מסבירים שהכוונה שבעצם זה היה צריך להיות אסור, וזה הותר רק לצורך הצלת כלל ישראל,

(כנראה זה נקרא עבירה לשמה, כי זה דבר שאין לו מקור בתורה, וזה סברא של מרדכי ברוה"ק שאפשר להתיר איסור דאורייתא לצורך גדול כל כך, וכמו שעל בנות לוט נאמר גם כן שהן עשו עבירה לשמה, שגם הן חשבו שסוף העולם הגיע, ורק כך יכול להימשך העולם)

הרב קוק זצ"ל משיב בעניין זה בספר שו"ת "משפט כהן" הלכות מלכים:

"מיהו הדבר מצד עצמו מסתבר, דאין לך הוראת שעה כ"כ נחוצה, ראויה להורות לעבור על דברי תורה, כמו הצלת כלל ישראל. (גם לעבור עלי שפי"ד וג"ע – שם עמוד שח).

אבל החובה התדירית למסור נפש היחיד בשביל הכלל, הוא משום מגדר מילתא והוראת שעה. ואסתר משום הכי חשבה לכתחילה שהדבר רחוק שתציל, שהרי ודאי ימיתוה ותפסיד חיי שעה. וגם שהיתה חושבת שאולי במשך הזמן תהיה נקראת ותוכל להציל אז באופן יותר קרוב ובלא סכנה. ומרדכי הורה לה הוראת שעה, שבמקום הצלת כלל ישראל, אין לדחות כלל, ויפה שעה אחת קודם." 

ובהמשך:

"וממליץ אני על זה מה שכתוב בתנא דבי אליהו רבה פי"ד: אמר לי, רבי! שני דברים יש בעולם ואני אוהבם בלבבי אהבה גמורה, ואלו הן: תורה וישראל, אבל איני יודע איזה מהם קודם. אמרתי לו בני, דרכם של בני אדם אומרים, התורה קדמה, שנאמר (משלי ח. כב) ד' קנני ראשית דרכו. אבל אני אומר,ישראל קדמו, שנאמר (ירמי' ב, ג) קדש ישראל לד', ראשית תבואתו."

עיין ע"ז ב,ב

וכן שבת יד, ד.

ופרוש בקרבן העדה שם. ואם בא לך להעמיק ולשמוע הסבר אחר ומעניין עיין ב'עלי תמר' שם

"....אמר רבי חנינה זאת אומרת שאין מתרפין משפיכות דמים.  דתנינן תמן יצא רובו אין נוגעין בו וכו' חיישינן שלא ימות ואין דוחין נפש מפני נפש לא סוף דבר שאמר לו הרוג את איש פלוני אלא אמר לו חמוס את איש פלוני. "

עד שכמעט איני מבין איך אפשר להעלות אפשרות אחרת.

הרי החיוב של מסירת נפש אינו רק על גוף החפצא של העבירה באותו זמן שקיימת גזירת שמד,

אלא תלוי גם בסיטואציה (אא"כ גזירת השמד הייתה כוללת).

הגע עצמך, הרי שהכריחוהו לאכול נבלה על מנת להעבירו על דת, ונמלט מהם והתחבא

במקום מסתור, ואח"כ נחלה, ורפואותו היחידה היא אותה נבלה - האם נאמר שכאן לא 

ידחה פיקו"נ את אותו איסור? וא"כ מה לי אם נרדף ע"י אדם (כבציור שלך) או ע"י מחלתו.

שמעלה אפשרות אחרת

אני באתי להציג כאן את המצב האבסורדי שנוצר שבשביל להינצל מחילול שבת, הוא מחלל 100 פעמים שבת בשביל להינצל מחילול שבת

אבל גם אני מסכים שכך יוצא לדינא

השאלה היא במקרה שכתבתי בסוף שאין חיוב להיהרג מה יהיה הדין

שיהיה רשאי להחמיר על עצמו ולהרוויח את המצווה, אע"פ שאח"כ יצטרך לעבור עליה

בע"כ, מ"מ יעשה אז את העבירה בהיתר גמור, ואין לי בכה"ג לדונו אלא באשר הוא 

שם.

וזכר לדבר, דעת הרז"ה הידועה בההיא דאין מפליגין שסובר שהטעם הוא משום שמתנה

לחלל את השבת. והנה מפורש שם בברייתא שכל האיסור הוא דווקא כשמפליג לדבר הרשות

אך לדבר מצווה מותר אף ג' ימים קודם השבת, ומכאן שאם עושה מצווה כלשהי, אע"פ שיצמח

ממנה אח"כ אונס לעבור עבירה או אפילו כמה עבירות, אין לחוש. 

אבל שים לב שדבריך שייכים רק לאחר מעשה

אם באותו רגע עצמו שמציעים לו את העבירה הוא יכול להינצל ע"י איסור, בזה לא שייכת הסברא שלך

ויש מקום לומר שגם בזה יהיה מותר, כי יש כאן קידוש ה', ומבחינתו זה לא אופציה לחלל את שמו יתברך, אע"פ שהוא מותר מדינא.

אדרבה, היא שייכת דווקא בשעה שמציעים לו, שאז, ע"י החלטתו להימנע, מקיים המצווה.

שאתה בעצם אמרת - עכשיו אני מקיים את המצוה, ואח"כ אם אצטרך לחלל שבת - זה יהיה פיקוח נפש, ומותר לי להכניס את עצמי לאונס כשאני עושה מצוה

ואני אומר שזה שייך רק החילול שבת הוא אח"כ, אבל אם בשעת עשיית המצוה גופא אני צריך לחלל שבת, ודאי לא מתירים לעשות מצוות ובגלל זה לחלל שבת. רק אם עשית מצוה ונכנסת לתוך מצב של אונס, ועכשיו כשאתה כבר בתוך האונס אין לך ברירה, מותר לחלל שבת משום פיקו"נ

אז אם כאן במקרה הזה נניח שהוא רוצה לברוח ולחלל שבת הרבה פעמים בשעת הבריחה, באותו זמן שהוא עדיין יכול להדליק את האור ולהינצל, הוא עדיין לא "נכנס לאונס", הוא יכול עדין להדליק את האור ולא לחלל כל כך הרבה פעמים שבת

גם במקרה של הרז"ה כמו כאן, יכול להימנע מקיום המצווה ומהכניסה ההכרחית לאונס.

גם שם יוכל לרדת מהספינה בכל עת שירצה.

אם הוא יכול לרדת באמת אין כאן שום אונס, וכשמגיע שבת הוא חייב לרדת

זכור לי שזה כתוב במפורש

אני מחפש

לגבי ההולך במדבר, אם הגיע לעיר שאין בה סכנה, חייב להישאר בתוכה ואסור חהמשיך עם השיירה

שיכול לצאת מחוץ לתחום משום פיקו"נ, ואם הגיע לעיר מהלך את כולה, ומשמע שלא ימשיך עם השיירה לאחר שהגיע לעיר

וכן מפורש ברשב"ץ (ח"א סכ"א) שימעט ברכיבה בכל כוחו שלא הותר לו אלא הצורך לפיקו"נ

והדברים פשוטים, שאם יכול להישאר בעיר ולצאת מהספינה - אין כאן פיקו"נ ולא אונס.

למה שנתיר לו איסורים?

התרנו לו רק להיכנס למצב של אונס, אבל צריך שיהיה אונס. עכשיו הוא לא אנוס!

אתה מדבר על שבת??

מלבד זאת שזה לא "מפורש" שם, אף לו יהיבנא לך מאי דבעית, אני הרי מדבר

על כך שיכול גם יכול לפרוש לפני כניסת השבת.

לא על לפני שבת

זה בדיוק מה שאני מנסה לומר, שכל ההיתר הוא להיכנס לאונס, ואז לאחר שאתה באונס ולא יכול לצאת ממנו, הותר פיקו"נ, אבל לא הותר להישאר באונס ולומר "אנוס אני" בזמן שיש לך איך לצאת מזה

וממילא במקרה שלנו כל הוורט שלך שייך רק בציור שציירתי, שלאחר שהוא סירב להקשיב לאותו גוי - הוצרך לחלל שבת,

אבל אם בעודו מסרב לגוי הוצרך לחלל שבת - לא שייך לומר "אני מכניס את עצמי לאונס, ולכן אני מחלל שבת"

הרי אתה עכשיו ברגע זה לא באונס. אתה יכול פשוט להקשיב לגוי, ולא תצטרך לחלל שבת כל כך הרבה

ברגע שנכנסים לדיני "פיקוח נפש" (אני לא מדבר על שעת השמד)

לא מתחילים לחשב מה יותר חילול שבת ומה פחות... יוצאים לגמרי מהלכות חילול שבת!

אז אין דבר כזה, מחלל שבת 100 פעמים וכו', הוא בכלל בכלל לא מחלל שבת!!!

לדוגמא:

אם ילד הלך לטיול מחוץ לעירוב-שבת, ונפצע קשה.

עכשיו כשהרופא/חובש צריך להביא ציוד רפואי, כדי לטפל בו,

לא צריך (ואפילו אסור) לחשוב אם הוא צריך להעביר את הציוד הרפואי דרך מקום פטור וכד'.

(רציתי להביא דוגמאות שהיו לי כששירתתי בצבא קודשינו, אבל התאפקתי)

וכו'? לפי הזכור לי יש כלל: הקל הקל תחילה.

השו"ע פוסק שהותרה

והשו"ע פוסק שהקל הקל תחילה

הותרה נאמר רק שאפשר להתיר דברים שהם לצורך החולה גם אם אין בהם פיקו"נ

לא ברור שדעת מרן ששבת הותרה אצל פיקו"נ ויש הרבה אחרונים (והגרע"י מכללם)

שהסבירו בדעתו ששבת רק דחוייה.

וההיא דהקל הקל - כעין חילוקי, ראה בספר קרית מלך רב (דף י ע"ב).

אני מודה ומתוודה

לא למדתי את הנושא הזה של שכ"ח בעיון כראוי, רק שו"ע - משנה ברורה - ילקוט יוסף

כך שיתכן ואתה צודק

אבל הרי בשו"ע שם סי' שכ"ח סט"ז מפורש לעשות בשינוי כשאין הדבר בהול, וכ"כ המ"ב סקל"ה

כשהמצב בהול לא מחשבים

כשהמצב לא בהול יש כמה סעיפים בשולחן ערוך סי' שכ"ח איך לעשות הקל הקל תחילה

אבל אולי מלכתחילה כשהוא חושב בדעתו אם להיכנס לכל הסיפור הזה, יש לו זמן לחשוב ואינו בהול כלל

הצילו! מה את עושה כאן? את לא שמה לב שיש פה רק גברים

שמותר לך לשקר בשביל להציל אותו מעבירה חמורה יותר. מאין לך?

אם אתה מתנה תנאי שאתה בטוח שלא יתקיים, האם זה נקרא שקר?

ואין ביכולתי לבדוק כעת, אך לכאורה כן מוכח מריהטת הגמ' ברפ"ג דנדרים גבי נדרי זירוזין

שהדיון כלל לא נגע בשקר.

מתי אומרים שעדיף לעשות עבירה חמורה כדי להציל את חבירו מעבירה קלה

ויש שני תירוצים בתוס'

או שזה תלוי אם החוטא אשם או לא

או שזה תלוי אם אני איכשהו גרמתי לעבירה

בסיפור הזה לא גרמתי לעבירה וזה אשמתו, כך שבאמת אין סיבה שיהיה מותר לי לעשות איזה שהוא איסור

אבל אני זוכר שיש גרי"ז שמי שעובר עבירה במקום פיקו"נ, והוא היה עובר גם בלי זה, והפיקו"נ לא מענין אותו - זה לא מועיל לו

נכון שהוא היה אוכל גם ככה, אבל בגלל האיום הוא עשה בסופו של דבר את העברה בגללך

לא מומלץ

שאם באמת האדם מאמין לאיום שלך ויפעל על פיו - יכולת לאיים עליו הפוך, ולמנוע ממנו לאכול. ויש חובה לאפרושי מאיסורא (?)

ואם הוא לא מאמין - אז הוא חטא באכילה.

היום ממש במקרה ראיתי חזו"א (יו"ד סי' ק"ד סק"ב)

שכותב במפורש שמי שאונס את חבירו לעשות עבירה עובר על לפני עוור

לא נמצא לא באוצר החכמה ולא בהיברו בוקס

יש לך את זה איכשהו?

אם אני אזכור אני אסרוק ואשלח, זה ממש שווה קריאה

יש עוד דיעות בראשוינם. אני יודע

בדעת הרמב"ם יש מחלוקת גדולה אם הוא דיבר גם כשמעבירים על דת, או שבזה הוא מודה שמותר לההרג

ומה שהבאת מהחשמונאים - זכרתי משהו כזה במעורפל, אשמח למקור

אז מה אתה מנסה לצחוק עליי שאמרתי דבר ענייני בעייתי. אהה??!

אני מדבר עניינית ואתה בא לצחקק ולהגיד דברים מבישים

בפרצוף?

שאם בנות לא מקשיבות להלכה

אין סיבה שיקשיבו לאיזה נ א עלום

קילט - מדוע הסקוטים לובשים חצאית?

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%9C%D7%98

שרואים להם את הרגל

שאתה מדבר עלזה?

זה דיון שבנות צריכות לעשות. אני חושבת שיותר לא צנוע שאתה מתעסק בזה כל כך הרבה....

מעריכה מאוד

אומרת בתור אשה, שבמקור כל מהותה הוא להכשיל גברים, אפילו השוק שלי מושך, וכל בוקר כשאני מתלבשת אני רק חושבת איך אפיל כמה שיותר גברים היום.

אז תודה על האישור להסתובב בעולם כל עוד אני עם חצאית בלי שסע

ומה לגבי רעלה? דאורייתא או דרבנן?

את לא הולכת עם רעלה ביום יום? 

שיקצע

מי בא להקים איתי את התנועה להחזרת הג'לביות?

הרבה פחות חם

וגם יותר צנוע (גם לגברים)

זו שאלה תאורטית מעניינת מה היתה המחשבה שלך אילו נולדת בצד השני.

נוטה לחשוב שלא הייתי מצליח לחשוב את "הדעה הנכונה"... בשל כך - הייתי תומך בטרור, או ממניעים דתיים או ממניעים פוליטיים (יש עדיין ערבים חילונים קומוניסטים טרוריסטים).

אולי הייתי מתגייר ועובד את ה' יתברך ומתראיין לערוץ רגע של אמת ומספר צ'יזבטים על מוסטפה אבא שלי

המחתרות בדרך כלל רק הרסו רכוש ולא הרגו אדם, כמו במלון המלך דוד שהאצל הזביר את הבריטים שעה לפני לפנות את המקום.

כשהם הרגו חיילים בריטים (וזה היה רק חיילים ולא אזרחים) זה היה כדי להציל יהודים אחרים שהיו בסכנת הריגה על ידי הבריטים (למשל תליית הסרג'נטים הסמלים צהצבא הבריטי על ידי האצ"ל כדי לשחרר את אסירי המחתרות שעמדו להתלות בגרדום על ידי הבריטים).

שלא לדבר על כך שעם ישראל אחרי השואה היה עם שרידי חרב שרק רצה להגיע לארץ אחרי 6 מיליון שנהרגו. והבריטים אסרו עליו. שלא לדבר על הפרעות שעשו הערבים ביהודים והבריטים עמדו מהצד ולא עשו דבר, וזה היה דבר שבשגרה. שלא לדבר על האנטישמיות של חלק מהפקידים הבריטים במנדט. שלא לדבר על כך שהבריטים היו אימפריה שלא היה לה שום קשר לאומי לארץ. והיתה להם מדינה משלהם בבריטניה.
 

בכל מקרה אין מה להשוות כלל.

אפילו אש"ף החילונים. אתה מוזמן לראות את הסרטון על הלינץ שאשף עשו ב2 שוטרים ישראלים שבטעות נכנסו לרמאללה לפני 20 שנה. אנשי אשף ממש הרגו אותם בידיים ונופפו להמון בגאווה עם הידיים שלהם המלאות בדם השוטרים כדי להתגאות בזה.

חיות אדם.

אין הבדל בין אש"ף לחמאס.

הלח"י היו הכי אלופים והם לא פחדו מפגיעה ב""""חפים מפשע""""", בוא לא נשתמש בפחדנות הפוליטיקלי קורקט של ההגנה כעלה תאנה. מה הבעיה להשתמש בכוח כדי לגרש אויב צר ואויב כמו הבריטים?

אם המחתרות היו מצדיקות שימוש בכוח יותר מלוכלך היית מגנה את זה? לא, אין לך סיבה. היית מצדיק את זה, לומד עליהם ומעריץ אותם, ובצדק...

שים לב שלא טענתי שאני חושב שהערבים צודקים, אלא שזה לא "מטופש" עבור ערבי צעיר בעל רגשות לאומיים חמים לתמוך בטרור. יכול להיות שבשיח שקול ומחושב תוכל לעזור לו לראות את ההבדל, אבל ממקומו התמיכה במאבק מוצדקת.

אגב מה הקשר לאש"ף בלינץ' ברמאללה? זה היה פשוט לינץ' ממניעים דתיים ותאוות דם. הלינץ' מזעזע, אבל הוא לא צובע את המאבק הפלסטיני 💁🏻‍♂️. אילו לא היה מתקיים הלינץ' הזה דעתך על העם הערבי / על הצדקת הדרך שלו במאבק מולנו היתה שונה?

הם אכזריים יותר מאיתנו אבל הם מאמינים שהם צודקים בדיוק כמונו. התפקיד שלנו כיהודים הוא לנצח אותם, אבל אני חושב שזה מוזר לצפות מהם לא לתמוך בטרור... אולי אולי לא לתמוך באכזריות, אבל לא יודע אם כל הטרור הערבי תמיד דגל באכזריות לשם האכזריות

לצורך הדיון אין לי בעיה לטעון שהייתי מסתבך מול הצדקת האכזריות בתור מחבל.

לערבים יש "תרבות" אחרת; אצלם, חיי אדם הם לא ערך עליון. הכבוד הוא הערך העליון.

 אנחנו היינו עושים מה שהם עשו (ולא רק בשביעי באוקטובר)?!

יהודי, בנוי אחרת. לא סתם גירשה שרה את הגר עם בנה.

היד שלהם..."קלה" על ההדק - תראו את כל הרציחות בחברה הערבית.

אלה לא רק עבריינים ופושעים מן המניין....אתה רב עם מישהו, אין  לך

בעיה לנעוץ בו סכין או  לרוץ הביתה, לקחת את כלי הנשק ולירות בו....

או קיי. הם חושבים שהם צודקים וגזלנו מהם את אדמתם. בסדר. 

אבל מכאן ועד לרצח מזעזע והתעללות , גם לאחר שהקרבן נפח

סוף סוף את נשמתו, המרחק גדול...

ישמעאל הוא ישמעאל, אפילו אם ילבש חליפה הדורה ועניבה

אופנתית ויסיים לימודי רפואה בהצטיינות... ראו את העיניים שלהם.

אם למישהו נותרו עדיין עצבים חזקים במדינה הזו, יוכל לקרוא

את הספר "שרופה" מאת מחברת ערביה.

איך היא אומרת?
"הארץ יפה אבל האנשים רעים". והיא לא מתכוונת אלינו!

אי אפשר לענות על שאלה כזו; מכיוון שאם הייתי ערביה, היתה לי נפש

של ערביה, "תרבות" של ערביה וכו'.  אי אפשר , כיהודי, לענות על

שאלה כזו; זה לערבב שני מיני מהויות - איך, כיהודיה, אני יכולה

לענות על שאלה כזו? בשביל לענות, צריך לקבל פתאום נפש

של ערבי על כל המהות/נשמה/ שלו. זו שאלה בלתי אפשרית

והתשובה בהתאם.

למה שהייתי מתגייר אם הייתי נולד ערבי? אלא אם כן הייתי מרגיש שנשמתי יהודיה.

השאלה אם גוי מרגיש באותה וודאות כמו יהודי את זה שעם ישראל הוא עם האלוקים. אין סיבה שלא שהרי זו עובדה סוציולוגית ברורב השאלה גם אם מחלחלת רגשית.

אז כנראה שהייתי בן נוח.

אבל אולי גוי לא מרגיש את זה. לא יודע מעולם לא הייתי גוי.

אבל וודאות מציאות ה' קיימת לכל אדם בלי קשר לעם ישראל.

אז אם לא בן נוח. כנראה הייתי ערבי שעובד את אלוקים על פי דעתו ולא חלק מדת. אבל אולי הייתי מרגיש יותר מתאים לעבוד את אלוקים לפי דת שאבותי דבקו בה. בכל מקרה לא הייתי מאמין באסלאם כאמת, כי לא היתה לי שום סיבה להאמין בדת רק כי אבותי אלף שנה שמרו אותה. בכל מקרה גם אם אסלאם אז אסלאם מתון

שהשאלה לא רלוונטית בדיוק כמו שהיית שואל: אם הייתי גוי בתקופת השואה, הייתי מציל יהודים (למרות שאני מסכן את משפחתי)

או לא?  אי אפשר לענות על שאלה כזו, כי אני לא גוי. זו שאלה היפוטתית ופילוסופית (אולי), אבל לענ"ד, לא מציאותית.

כלומר כבר ענית תשובה

השאלה בוחנת את תפיסת העולם שלך לגבי הערבים - האם יש מה לדון אותם או לצפות מהם, או שבהתחשב בנסיבות "אין להם בחירה חופשית" ואין מה לתבוע או לצפות מהם להתנהג אחרת.

השאלה "אם היית ערבי" פונה לא אל האישיות שלך האישית, אלא לתפיסה שלך לגבי כוח רצון, יושרה מול חברה חולה וכו' וכו'...

מי שיענה שהוא לא היה עושה את מה שהערבים עושים עונה למעשה שהוא מצפה מהערבים לא לעשות מה שהם עושים. מי שעונה שהוא היה עושה טרור בעצם עונה שבתוך ההקשר התרבותי והחברתי של הערבים אתה צריך להיות אדם נדיר בשביל לחשוב אחרת נגד החברה שלך.

-

אחי הקטן (לא כזה קטן) חזק מאוד פיזית ומתאמן קבוע. הוא המון פעמים אומר לי: "הלוואי שהיה אפשר להחליף גוף עם אדם שמן, והייתי מצליח להרזות ממצב של שומן קיצוני"... זו סימולציה טובה להבין מה הוא מוצא פגום אצל אנשים במשקל כבד ואת הפער בין המעמד (נולדת שמן / ערבי) לבין האישיות (אתה יכול להרזות מכל שומן / אתה יכול להעמיד דעה מקורית וללכת נגד הזרם על פי השקפת עולמך)

כמובן, כשהקב"ה ידון אדם, הוא יתחשב בכל המכלול. בהחלט היו גרמנים ופולנים ואוקראינים - שהתעלו מעל טבעם והצילו יהודים. היו גם ערבים כאלו לאורך השנים.

ממילא, העובדה שבעזה בשמחת תורה, לא היה אפילו אחד כזה - אומרת שהם כולם נאצים וגרועים מהנאצים.

לא במקום הנכון. 

שאלתי פעם את הרב שרקי איך אפשר לדון תינוקות שנשבו, עמים עובדי אלילים, וכיוצא בהם. אפשר לשאול את השאלה שלך על ילד לאמט שהתאסלמה שהלך ונהיה נוחבה, למשל.

התשובה שלו הייתה שאנחנו כמובן צריכים לפעול לפי הטוב והרע והאמת שאנחנו מבינים כרגע, אבל הקב"ה עצמו ידון אותם לפי מה שהם היו בתוך המערכת של עצמם.

כלומר, האם האדם בחר בטוב שהוא חשב שהוא טוב? האם הוא היה יכול באמת (או מסוגל) לבחון את תפיסת עולמו? האדם יישפט לפי יכולת הבחירה שהייתה לו במקום בו היה.

למשל, לגבי הנאצים בעזה - אפשר להבין כביכול את עצם ההרג אליו הם יצאו, אבל אי אפשר להבין את האכזריות. אויב הורגים, זה הגיוני. אבל להתעלל בנשים וילדים? להאריך את הסבל של הנרצחים? להרעיב בדווקא את החטופים גם כשיש שפע? זו כבר כן שחיתות מוסרית איומה שעליה הם ייענשו. הם עקרו מעצמם אנושיות מינימלית כדי שיוכלו לבצע את הזוועות האלה. ממש כמי שהנאצים עצמם שמו תזמורת יהודית ליד תאי הגזים כדי שהצרחות לא יפריעו להם. זה רוע צרוף, לא טעות.

שם הוא מסביר שיש תחומים שבהם שאין לנו בהם בחירה, אבל תמיד יש שטח גם אם קטן שבו ניתן לבחור..

אלא אם נתייחס לנאצים הגרמנים ולאלה הישמעאלים כלא שפויים, ואז זו באמת בעיה....

מי בדיוק היה האויב שאותו הם הרגו? חיילים? זה היה קרב? אנחנו היינו עושים דבר כזה?!

היינו פושטים על ישובים ששם מתגוררים אנשים ש"גנבו" לנו את הארץ ורוצחים אותם?

לא כתוב שקודם צריך לקרוא להם לשלום?!

יש לך בעיה עם צורה שבה עובד מדבר ללקוח?

סבבה, אז תדברי על זה עם האחראי.

לציין את הדת/לאום של הצדדים פשוט לא רלוונטי.

אם חרדי יירק על ערבי בסופר, את מצפה שהערבי לא יבקש להוציאו? את תתמכי אוטומטית ביהודי?

זה פשוט לא רלוונטי.

ובגלל שאין לך מושג איך זה התחיל, כמו שאת בעצמך כתבת, באמת לא היית צריכה להתערב.

אם כבר בחרת להתערב, את היית צריכה לנסות ולהרגיע את האווירה, ולא לחמם את האווירה עם דיבור גזעני.

הכי מצחיק / עצוב:

את חיממת את האווירה.

העובדים הערבים, לדברייך, באו להרגיע והיו בסדר גמור. ועדיין את מתלוננת עליהם, ולא על עצמך, בגלל עצם זה שהם ערבים...

ואז היא לא יכולה להגיד לו כלום כי היא ערביה?

נשמה. אפשר לדון על העסקת ערבים בעסקים יהודיים.

דיון לגיטימי.

אבל את מודה שאת לא יודעת מה היה שם, ושהיה נראה שהחרדי עשה משהו לא בסדר לעובדת הערבייה. והיא ביקשה ממנו לצאת מהחנות. נכון, יכול להיות שלא היה שם כלום והוא היה באמת בסדר ולא עשה כלום.

אבל הטענה שלך היא- היא ערביה אז היא לא יכולה להגיד לו לצאת לא משנה מה קרה ?

הזיה. 

אני ממש לא חושבת שיהודי יכול לעשות מה שהוא רוצה ואתמוך בו אוטומטית.

רק לשם השוואה- לפני כמה שנים נסעתי באוטובוס, זוג חרדי היה עם תינוק צורח המון זמן והיה נראה שלא ממש מטריד אותם, באיזשהו שלב הנהג הערבי פנה אליהם ואמר שהוא לא יכול להמשיך ככה שיטפלו בזה, חרדי מבוגר שישב ליד התחיל לקרוא לו בזלזול - "אל תגיד להם מה לעשות!" וכו, ואני מיד התערבתי ולא זוכרת מה בדיוק אמרתי אבל בקטע של- הנהג דיבר ממש בכבוד, אל תדבר אליו ככה, וכו.

כמו שציינתי- היה אפשר לראות שהקופאית הראשית ממש לא מתרגשת ממה שהעובדת אמרה, היא ותיקה והיא מאד הגונה וזה מלמד אותי שלא קרה משהו מסעיר. החרדי גם התעקש- תסתכלי במצלמות תראי שלא היה כלום והיא אמרה שאין לה מי שיסתכל במצלמות אז פשוט שיתנצל והוא אמר- אז ביקשתי, ואני מבקש שוב- סליחה. 

לשמוע מהצד עדיין את הערבייה ממשיכה להגיד לו - "אז תצא מהחנות!" בכזה טון של בעלת בית, בכזו חוצפה ויהירות נשמע לכם תקין? בלי קשר אפילו לפוליטיקה- זה לא תקין שעובד מדבר ככה. ולא תקין שהקופאית לא מעמידה אותה במקום. אז התערבתי, והצרחות המוגזמות שלה זה תקין? 

להגיד שאני 'חיממתי' את האוירה זה בדיחה. נכון שלא ניסיתי להרגיע, אבל אני עומדת מאחורי מה שאמרתי. לא תקין שעובדת תדבר ככה. ועוד יותר לא תקין שעובדת ערבייה תדבר ככה, כי היא לא בעלת בית פה, ועוד יותר לא תקין שאם נזרק אליה משפט מעליב נוסף היא תפתח בצרחות נוראיות.

אבל לא מובן איך זה קשור שהיא ערביה?

איך את יודעת מה הלך שם? ואם הוא הטריד אותה והיא הגנה עליה?

כי היא ערביה אז היא בטוח אשמה וטועה?

בס"ד

דיברתי עם מוקדנית כדי לקבוע תור איזשהו, וביקשתי  לא עם רופא ערבי,

היא קבעה לי תור עם רופא יהודי ואני (באנחת רווחה), שמחתי ב ק ו ל

שתודה ושלפי השם הוא יהודי.

לפתע, הבזיקה מחשבה בראשי, ושאלתי אותה לשמה.

בקיצור, שם ערבי מובהק והיה לי   מ   א   ד  לא נעים.

התנצלתי ווביקשתי סליחה. היא ענתה שהכל טוב

ושהיא בוגרת ושאין צורך להתנצל.

אולי זו היתה חנופה כי אמרתי לה שיש צורך דווקא

וגמגמתי משהו על בגלל המצב וכו'....

אבל היא היתה מאוד נעימה וסבלנית. זה לא אותו

נסיון שהיה לך.

רובם ורובן שונאי ישראל. אין ספק בכך, אבל לדבר

לא יפה, להעליב, לדרוך להם על הרצפה הרטובה

כשהם מנקים ללא התחשבות (חברה סיפרה לי) -

לזרוק אשפה על הרצפה כי  ה  ם   ינקו הגויים

האלה....לא נראה לי שזה יפה וראוי (ואין ספק

שזה מיטיב עם המידות שלנו...).

שזה   ל  א   מיטיב עם המידות שלנו.

לחנויות כאלה שמעסיקים ערבים

וגם נמנעת מלהעסיק אותם או לקנות מהם

ברור שצריך לגרש אותם מהארץ שלנו, לפחות את אלה שנגדנו.

אבל מריבות בקטנות בתוך סופר לא יקדמו את המטרה הזאת.

עדיף פשוט לשכנע יהודים להצביע לבן גביר וככה יהיה לנו יותר כוח להגיע למטרה.

אולי ביי מי

למרות ש90 זה לא הרבה לשובר

אפשר סתם להכין אוכל מפנק שיראו שזוכרים אותם...

לא הייתי אומר שאפשר לקנות חצי שוק ב86 ש"ח

אולי 2 בורקס בבא + לימודה

בכל שאר השבוע רק הסגור המקורה פתוח, והוא קטן ויקר יותר.

תכלס, אולי תקנו להם בורקס

לא היו יותר מדי אנשים ותנועה

אם אתה רוצה להגיע אליהם, סע דרך בארות יצחק, יש שם קניון פתוח של עודפים. או שתעבור דרך צומת בילו. (תלוי מאיזה כיוון אתה מגיע) תמצא שם בטח איזה כלי או משהו ב90 שח שייראה יפה.

אם אתם יותר בעניין של יציאה  אז יש כמה אטרקציות לגיל 50+ ברמלה (אם תרצה אפרט לך), וכן מסעדות (אולי יש גם בלוד, את לוד אני פחות מכיר)

הייתי במקרה שם

מגש לחלות יפה או עם תמונה של המשפחה,

כרית עם תמונה עם המשפחה,

שלט כניסה לבית מעוצב או עם תמונה של המשפחה

כל האפליקציות לתשלום בתחבורה ציבורית - Moovit, הופ-און, Egg, מחשבות את התשלום באותו אופן.

אבל אין קשר בינהם, ואף אפליקציה לא יודעת על חיובים שבוצעו באפליקציה מקבילה.  

סדר היררכי:

- חישוב חיוב נסיעה בודדת ראשונה ביום.

- חישוב חיוב נסיעה נוספת באותו יום. עד לתקרת חודשי יומי.

- חישוב נסיעה נוספת באותו חודש, עד לתקרת חופשי חודשי של כלל הנסיעות באותה קבוצת מרחק נסיעה.

אם יש נסיעה שחורגת בטווח נסיעה משאר הנסיעות, היא (ושאר הנסיעות באותו יום) לא נכנס לחישוב החופשי חודשי.  

לכן כל עוד נוסעים נסיעות מרובות באותה קטגוריה של מרחק, חשוב להשתמש באותו אמצעי חיוב.  

אם יש נסיעה בודדת (והדגש על בודדת, לא צבר נסיעות שמגיעות לחופשי יומי) ביום מסויים שחורגת במרחק משאר הנסיעות בחודש - כאן דווקא יותר משתלם לחייב באמצעי תשלום נפרד.

זה המינוס והמגרעה בחוקי החיוב של משרד התחבורה.  אם חורגים אפילו רק פעם אחת במרחק, כל היום הזה מוחרג מהחופשי חודשי ולא רק נסיעה בודדת.