אני אוהב את ה'

ואני אוהב את אשתי

ואני אוהב את הילדים שלי

ואני אוהב את הקהילה והחברים שלי

ואני אוהב את המדינה שלי

ואני אוהב אפילו אם הדג שלי

אהבה זה מושג מאוד רחב, שרק אם תסנני ותדייקי בו יותר, תצילחי לאבחן באיזו אהבה מדובר ולהחליט האם יש מקום לשאלה שלך או שהיא אפילו לא מתחילה.

ככל שמשקיעים יותר כך האהבה גדלה יותר ומטבע הדברים הורה משקיע בילד

ולכן אנחנו אוהבים אותם כמו שהם ואין אהבה יותר גדולה מזו!!

http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t614117#6807265

לדעתי הגדרת המילה אהבה היא רצון לקשר וחיבור, וזה שייך גם על הדג שלך, גם איתו אתה רוצה להתחבר

תרשה לי לומר לך את דעתי.

אמנון אהב את תמר בדיוק כמו שאתה אוהב שניצל כי כיף לך לאכול אותו..

זאת אהבה, אבל לא אהבה אמיתית, אלא אהבת עצמך. וסופה- כמו שאומרת המשנה באבות:

"כל אהבה שהיא תלויה בדבר-בטל דבר, בטלה אהבה; ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם.

איזו היא אהבה שהיא תלויה בדבר- זוהי אהבת אמנון ותמר"

(מצטערת אם זה לא הציטוט המדויק, אבל זה בכל אופן הרעיון..)

יש מאמר נפלא שמסביר את כל העניין הזה.

אכן אהבה היא מושג רחב מאוד, וכמו שאמרת, לאיזה, לילדים, לקהילה, למדינה, לעם, לדג, לחבר... אבל תמיד האהבה יודעת להעדיף. (מ"מ של המאמר, בערך)

מבחינתי לאהוב מישהו באמת זה שחשוב לך שהוא יהיה מאושר, יותר משחשוב לך שאתה עצמך תהיה מאושר. בלי לצפות לשום תמורה. ולא משנה מה זה דורש ממך.

אחרת אתה לא אוהב אותו, אלא את עצמך. כיף לך אתו, אתה נהנה מהקשר ביניכם וכו'..

זו אהבה שתלויה בדבר, וסופה להתבטל..

אז- כן.. לכן אני גם חושבת שהאהבה המקודשת ביותר בעולם (אם כי לא היחידה בעולם כאמירתך) היא אהבת הורה לילד. היא לא תלויה בשום דבר.

שהיא כוח עצום שמממש את מלוא הפוטנציאל בעיקר בהקשרים חיובים

יש אהבת ה' - מעל הכל.

אהבת ישראל.

אהבת התורה.

אהבת איש ואשתו.

אהבת ההורים.

אהבת הילדים.

אהבת אחים - אחוה.

ועוד.

וכולן אמיתיות. ולפחות - יכולות להיות אמיתיות. כל אחת באופן המיוחד לה.

אבל זה נכון שלאהבת הורה לילד יש גוון מיוחד לה. יש בה גם נתינה ומסירות מיוחדת.ואחריות מיוחדת. "כרחם אב על בנים". "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים. כי מידי דברי בו זכור אזכרנו על כן המו מעי לו"..

הציטוטים ממש לא מדוייקים.

בשיחה עם האדמור מסלונים הזכיר הרב דודקביץ' אהבת הורים לילדיהם והעיר שאין גדולה ממנה. הרב ממשיך ומספר שמייד אמר האדמור: מה פתאום? הרי אהבת ה' היא הגדולה ביותר!

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

ואפילו בין הורה וילד

אהבת הילד להוריו - ובמיוחד תינוק, היא גדולה הרבה יותר

מאחר ויש בה את הנזקקות הגדולה ביותר.

אולי ניתן לכן לצודד באמרה הזו אבל בהקשר שזו האהבה הגדולה ביותר אך לא היחידה 

בהלכות אבלות אבלות הבן/ת  על ההורים החמורות ביותר אולי לא בכדי

יש פה חסרון באהבה שעליו מתאבלים

אולי לא בכדי

יש פה חסרון באהבה שעליו מתאבלים

שהלכות אבלות על הורים הן החמורות ביותר משאר קרובים שנוהגות שנה ואפילו יש שמתענים ביום פטירת ההורים

מדי שנה ושנה.

אולי ניתן להסיק שההתאבלות הזו חלקה על המחסור האדיר שבאהבת ההורים לאחר פטירתם.

מקווה שעכשיו מובן יותר 

הסיבה שאבלים יותר על הורים זה מצות כיבוד הורים

דודך וילדייך?

לא הבנתי.

אולי בפטירת הורה, שזה דרך העולם, צריך לתת זמן ארוך יותר לאבל,

מה שאין כן בפטירה אחרת- שאדם לא צריך את דיני האבלות החיצוניים בכדי שיחרב עליו עולמו ויזכור את האבלות בכל רגע מחייו??

יש בחסידות הסברים ארוכים על מהותה של אהבת אב לבנו.

זה פשוט סוג אחר של אהבה.

מה שנקרא "אהבה עצמית" ומגיעה מפנימיות ועצמות האדם.

אני לא חושב שזו האהבה היחידה,
אבל מה שכן נראה ('בתיאוריה'... כמובן עוד אין לי שום מושג.)
הוא שכן יש באהבת אב לבן משהו מיוחד, טבעי יותר ברגש. ורק כשהאדם מתוודע לסוג הזה של אהבה ודאגה כשהן עולות בו כלפי בנו, הן יכולות להתעורר בו באותו אופי גם כלפי אחרים. 

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...