אני אוהב את ה'

ואני אוהב את אשתי

ואני אוהב את הילדים שלי

ואני אוהב את הקהילה והחברים שלי

ואני אוהב את המדינה שלי

ואני אוהב אפילו אם הדג שלי

אהבה זה מושג מאוד רחב, שרק אם תסנני ותדייקי בו יותר, תצילחי לאבחן באיזו אהבה מדובר ולהחליט האם יש מקום לשאלה שלך או שהיא אפילו לא מתחילה.

ככל שמשקיעים יותר כך האהבה גדלה יותר ומטבע הדברים הורה משקיע בילד

ולכן אנחנו אוהבים אותם כמו שהם ואין אהבה יותר גדולה מזו!!

http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t614117#6807265

לדעתי הגדרת המילה אהבה היא רצון לקשר וחיבור, וזה שייך גם על הדג שלך, גם איתו אתה רוצה להתחבר

תרשה לי לומר לך את דעתי.

אמנון אהב את תמר בדיוק כמו שאתה אוהב שניצל כי כיף לך לאכול אותו..

זאת אהבה, אבל לא אהבה אמיתית, אלא אהבת עצמך. וסופה- כמו שאומרת המשנה באבות:

"כל אהבה שהיא תלויה בדבר-בטל דבר, בטלה אהבה; ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם.

איזו היא אהבה שהיא תלויה בדבר- זוהי אהבת אמנון ותמר"

(מצטערת אם זה לא הציטוט המדויק, אבל זה בכל אופן הרעיון..)

יש מאמר נפלא שמסביר את כל העניין הזה.

אכן אהבה היא מושג רחב מאוד, וכמו שאמרת, לאיזה, לילדים, לקהילה, למדינה, לעם, לדג, לחבר... אבל תמיד האהבה יודעת להעדיף. (מ"מ של המאמר, בערך)

מבחינתי לאהוב מישהו באמת זה שחשוב לך שהוא יהיה מאושר, יותר משחשוב לך שאתה עצמך תהיה מאושר. בלי לצפות לשום תמורה. ולא משנה מה זה דורש ממך.

אחרת אתה לא אוהב אותו, אלא את עצמך. כיף לך אתו, אתה נהנה מהקשר ביניכם וכו'..

זו אהבה שתלויה בדבר, וסופה להתבטל..

אז- כן.. לכן אני גם חושבת שהאהבה המקודשת ביותר בעולם (אם כי לא היחידה בעולם כאמירתך) היא אהבת הורה לילד. היא לא תלויה בשום דבר.

שהיא כוח עצום שמממש את מלוא הפוטנציאל בעיקר בהקשרים חיובים

יש אהבת ה' - מעל הכל.

אהבת ישראל.

אהבת התורה.

אהבת איש ואשתו.

אהבת ההורים.

אהבת הילדים.

אהבת אחים - אחוה.

ועוד.

וכולן אמיתיות. ולפחות - יכולות להיות אמיתיות. כל אחת באופן המיוחד לה.

אבל זה נכון שלאהבת הורה לילד יש גוון מיוחד לה. יש בה גם נתינה ומסירות מיוחדת.ואחריות מיוחדת. "כרחם אב על בנים". "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים. כי מידי דברי בו זכור אזכרנו על כן המו מעי לו"..

הציטוטים ממש לא מדוייקים.

בשיחה עם האדמור מסלונים הזכיר הרב דודקביץ' אהבת הורים לילדיהם והעיר שאין גדולה ממנה. הרב ממשיך ומספר שמייד אמר האדמור: מה פתאום? הרי אהבת ה' היא הגדולה ביותר!

ולא מבינה בזה מעומק הוויתי כהורה בפועל, אבל הרשו לי לרגע:

נראה שזו לא האהבה היחידה האמיתית אך מה שמיוחד בה- שאין כמוה ואותה אי אפשר לשבור, להפסיק, לעצור. פשוט אין מצב כזה. הילד נולד עם זה כמו כל דבר אחר שנולד איתו, וההורה מקבל את זה מיד כשהילד אצלו, מהבטן ממש, ואפילו ברגעים הכי קשים- באמת אי אפשר להפסיק את זה וזה מתעצם להפליא ככל שמוסיפים בנתינה.. לכן אהבת הקב"ה אותנו, עמישראל מתוארת כאהבה מרכזית במשל האב והבנים.. "בנים אתם לה' אלוקיכם"- כמו האב שלא עוזב ואהבתו לא נחלשת גם כשהבנים רחוקים, כך אהבת הקב"ה לעמישראל. אך כן , גם הצער גדול יותר כשהבנים מתרחקים, כגודל אהבתו אליהם.

ואפילו בין הורה וילד

אהבת הילד להוריו - ובמיוחד תינוק, היא גדולה הרבה יותר

מאחר ויש בה את הנזקקות הגדולה ביותר.

אולי ניתן לכן לצודד באמרה הזו אבל בהקשר שזו האהבה הגדולה ביותר אך לא היחידה 

בהלכות אבלות אבלות הבן/ת  על ההורים החמורות ביותר אולי לא בכדי

יש פה חסרון באהבה שעליו מתאבלים

אולי לא בכדי

יש פה חסרון באהבה שעליו מתאבלים

שהלכות אבלות על הורים הן החמורות ביותר משאר קרובים שנוהגות שנה ואפילו יש שמתענים ביום פטירת ההורים

מדי שנה ושנה.

אולי ניתן להסיק שההתאבלות הזו חלקה על המחסור האדיר שבאהבת ההורים לאחר פטירתם.

מקווה שעכשיו מובן יותר 

הסיבה שאבלים יותר על הורים זה מצות כיבוד הורים

דודך וילדייך?

לא הבנתי.

אולי בפטירת הורה, שזה דרך העולם, צריך לתת זמן ארוך יותר לאבל,

מה שאין כן בפטירה אחרת- שאדם לא צריך את דיני האבלות החיצוניים בכדי שיחרב עליו עולמו ויזכור את האבלות בכל רגע מחייו??

יש בחסידות הסברים ארוכים על מהותה של אהבת אב לבנו.

זה פשוט סוג אחר של אהבה.

מה שנקרא "אהבה עצמית" ומגיעה מפנימיות ועצמות האדם.

אני לא חושב שזו האהבה היחידה,
אבל מה שכן נראה ('בתיאוריה'... כמובן עוד אין לי שום מושג.)
הוא שכן יש באהבת אב לבן משהו מיוחד, טבעי יותר ברגש. ורק כשהאדם מתוודע לסוג הזה של אהבה ודאגה כשהן עולות בו כלפי בנו, הן יכולות להתעורר בו באותו אופי גם כלפי אחרים. 

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות